סידור תהילת ה'

סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"ב (גודל בינוני)

סידור תהלת ה', הוצאת תשפ"ג

סידור תהילת השם הינו פורמט של סידור בנוסח האריז"ל, כפי שערך אדמו"ר הזקן והוא צילום מסידור "סדר העבודה", הוצאת וילנא תרע"א, עם תיקונים והוספות מהרבי, בסידור זה נוהגים חסידי חב"ד להתפלל.

הסידור הודפס לראשונה בשנת תש"ה על ידי המרכז לעניני חינוך עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית. על עריכת הסידור הופקדו; הרבי והרב ניסן מינדל. ההגהות נדפסו בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

חלק מהמהדורות של סידור רוסטוב נקראות גם-כן בשם "סידור תהילת ה'".

ההוצאה הראשונה

סידור 'תהלת השם השלם', בנוסח התפילה שתיקן אדמו"ר הזקן בסידורו בנוסח האריז"ל, הודפס לראשונה בשנת תש"ה על ידי קה"ת שתחת ה'מרכז לעניני חינוך', במתכונת עבור תלמידי בתי הספר היהודיים בארצות הברית לאור בקשת המדריכים בשל”ה.

סידור 'סדר העבודה' שהודפס בוילנא בשנת תרע"א, הוא הבסיס לסידור זה, וכולל (במהדורות המאוחרות יותר) תיקונים והוספות שהכניס הרבי בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, כאשר עמד בראש הוצאת הספרים קה"ת מיום הקמתו במינוי של הרבי הריי"צ (זאת לבד מסידור 'תהלת השם' שהודפס ברוסטוב). מכיוון שבסידור תורה אור לא נמצאות התפילות כסדרן, נוצר צורך ממשי עבור הילדים האמריקאים שלא הורגלו בסידור תפילה כלל, ובוודאי מעין זה, להוציא לאור סידור מסודר שלא יהיה בו צורך לדפדף הלוך ושוב. לצידו של הרבי, הכין את הסידור לדפוס המזכיר הרב ניסן מינדל.

מכיוון שבסיס הסידור נלקח מסידור 'סדר העבודה', רוב השמות בו הם שני יו"דים. אולם בכל מקום שהנוסח היה שונה בתכלית, העתיקו בדפוס צילום מסידור 'תורה אור', שם השמות הם שם הוי' במילואו (כתפילת עלינו של ערבית לש”ק).

הגהות ותיקונים במהדורות הבאות

אף שהרבי עצמו טרח רבות על הכנת הסידור, כתב בנוגע להלכה מסויימת שנכתבה בסידור שאיננה נכונה, וסיים: "וסידור תהלת השם השלם הוא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי". מסיבה זו תוקנו בסידור טעויות רבות בהוצאות הבאות.

לאחר ההוצאה הראשונה, כאשר הדפיס ר' דוד ברוומן את הסידור בשנת תש"ז במינכן, הרבי שלח לו הגהות על הסידור, אך הן לא באו לידי מימוש.

הגהות אחרות, 47 במספר (יתכן שהן זהות לקודמות) נעשו לקראת מהדורת תשט"ז, אז נדפס הסידור גם בפורמט רגיל וגם בפורמט כיס.

מהדורת תשל"ח

שער סידור תהלת השם בהוצאה משנת תשל"ח

לקראת תרגום הסידור לשפה האנגלית על ידי הרב ניסן מנגל, בשנת תשל"ח, עבר (יחד עם הרב טוביה זילברשטרום) על הסידור המודפס ומצא בו טעויות רבות - בנוסח, בניקוד, במראי מקומות, בהלכות ועוד. לקראת ההדפסה הורכבה רשימה של שינויים נדרשים, שהועברה להכרעת רבנים ומומחים, והענינים שנשארו בספק הועברו להכרעת הרבי. על חלקן ענה בכתב, ועל חלקם החליט הרבי לדבר ברוב עם בעת ההתוועדות ולעורר עליהן בפומבי וכך להשיב בעצם מהו סדר התפילה מעתה ואילך.

חלק מהתיקונים שנעשו במהדורה זו:

• בנוסח הזימון - שעד אז נכתב "ברשות מרנן ורבותי", ומאז נוסף "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", כנוסח שנהגו לומר כל רבותינו נשיאנו.
• בסיום קריאת שמע שעל המיטה - הוכנסו התפילות 'יהי רצון' ו'ריבון העולמים' במקומן. סופר כי בשעתו הרב חדקוב שאל על כך את הרבי, האם להכניס זאת גם בסידור והרבי השיב בחיוב. והמשיך ושאל את הרבי הלוא אין מקום בפנים, והרבי השיב שיעשו סימן כמין זה * ויכניסו זאת בסוף הסידור, וכך בחלק מהסידורים היה היהי רצון, אבל ריבון העולמים למרות שנאמר בכל ימות השנה לא היה בסידור תהלת ה'.
• הוספת הערות הלכתיות - כמו ב"א-ל ארך אפיים", נוספה ההערה "וכן בכל יום שאין אומרים תחנון". מתחת ברכת "ברוך שפטרנו", נוספה ההערה "יש אומרים בלא שם ומלכות - וכן מנהגנו". מתחת למזמור כ' שאומרים קודם "ובא לציון", נוספה ההערה "וכן אין אומרים אבינו מלכנו הארוך".

חידוש מיוחד במהדורה זו היה הסכמת הרבי לנסח "דף שער" לסידור, שעד אז לא היה לו נוסח מיוחד, בשילוב שמו הקדוש של אדמו"ר הזקן מחבר הנוסח על פי האריז"ל, וכן עם המסגרת המתאימה של ספרי אדמו"ר הזקן. הנוסח שהוכנס על ידי (אז) הת’ טוביה זילברשטרום היה: "סדור תהלת ה' על פי נוסח האר"י ז"ל, כפי אשר יסד קדוש עליון אדונינו ומורינו ורבינו הרב הגאון הגדול חסיד והעניו אור עולם מפת הדור איש אלקים קדוש וטהור כ"ק שם תפארתו מוהר"ר שניאור זלמן נבג"מ - בעל התניא והשו"ע. כל תפילה ותפילה באה על מקומה בשלמות, מבלי שיצטרך המתפלל לחפש הדפים בשעת תפילתו. הוצאה חדשה ומתוקנת".

הרבי ביקש להוציא לאור את רשימת התיקונים בהוצאה זו בחוברת נפרדת, עבור המשתמשים בסידורים הישנים. אולם בפועל לא יצאה לאור חוברת כזו. רשימת התיקונים הודפסה בתשורה מחתונה לבנו של הרב זילברשטרום.

על רובם ככולם של השינויים הייתה הכרעה לכאן ולכאן, אך בכל זאת נשארו כמה דברים בלתי פתורים. מעניין לציין ששנתיים לאחר מכן, בשנת תש"מ, כתב הרבי לרב מנגל שישנם עוד הרבה דברים עליו לעסוק בהם במסגרת עבודתו בהוצאה לאור של קה"ת, ושיחדל להתעסק בההדרת הסידור ותיקונו.

אולם לאידך בשיחה שנעתקה בהערה 7 הרבי מדבר גם באופן כללי על הגהת הסידור וע"ז הסתמכו מוציאי הסידור החדש כפי שנכתב שציינו בהערות להקדמתו.

לגבי ההוצאה לאור עצמה, הרבי ביקש שהסידור ייצא לאור בצורה נאה ויפה, שגם יוכלו לתיתו מתנה, כגון חתן לכלה וכיוצא בזה. את הסידור הזה במהדורתו החדשה, הדפיסו בכריכה נאה דמוי עור.

קריאת התורה שבסידור

בסיום הסידור, באים הפסוקים הראשונים של פרשיות התורה שנקראים במנחה של שבת, ובשני וחמישי. לגבי פרשיות המועדים, הצילום שלהם בא ממחזורים ישנים, שהיו בעליות הגג של הבניין בו מצוייה כיום ישיבת 'חובבי תורה', ושם היו לומדים תלמידי ה'קבוצה' במשך שנים רבות. המקום שימש בעבר כבית כנסת קהילתי, והמתפללים הותירו אחריהם סידורים ומחזורים וכיוצא בזה. כמו כן נוספו הוראות והדרכות לגבי הקריאות השונות בימים טובים וחגים המצריכים שינוי בקביעויות שונות של ימי השבוע וכו'. ברבות השנים נעשה שימוש בסידור נאה זה של הקריאות וההפטרות לימים טובים, גם על ידי הרבי. אך בכל הנוגע לקריאה של ימי החול, היה חסר מקור של סידור נאה באותיות מאירות עיניים.

בהוצאת תשל"ח נמצא באחד הסידורים מספרייתו של הרבי סידור עם קריאות נאות, ומשם הועתקו בצילומים כל הפרשיות. אלא שבפרשת 'מסעי' בה על פי מנהג חב"ד משלימים את כל המ"ב מסעות, לא היה את ההמשך בסידורים רגילים שם נהוג לסיים את הקריאה מוקדם יותר. ר' טוביה זילברשטרום מצא ב ספריית אגודת חסידי חב”ד חומש שאותיות הדפוס שלו היו קרובות ביותר לצילום אותיות הדפוס באותו סידור מספרייתו של הרבי, ומשם נלקח חציו השני של פרשת מסעי והוכנס בסוף הסידור עם הפניה לשם (מפאת חוסר מקום בעימוד הקיים) עד למהדורת תשמ”ז לערך אז הוכנס במקומו (היות שנעשה עימוד חדש).

לימים, זכה לשמוע מפיו של ר' יהודה קרינסקי, את תגובת הרבי על כך. היה זה כאשר הרב קרינסקי הגיש לרבי את המהדורה של תהלת השם שהודפסה בברוקלין. הרבי מיד שאל 'ומה עם פרשת מסעי?' והמזכיר השיב, שהכניסו את זה בפנים לראשונה, ותגובת הרבי הייתה 'א גרויסן יישר כח'.

שינויים בשנים הבאות

פסוקי "רוממו"

בעת עריכת הסידור בשנת תשל"ח, סיפר הרב צבי הירש גנזבורג כי שאל את הרבי מדוע לא אומרים את שני הפסוקים 'רוממו' בעת הוצאת ספר התורה מארון הקודש, כפי שרשום בסידורים אחרים, והרבי השיב לו שהוא עצמו נוהג לכפול ולומר את שניהם.

אמנם, תיקון זה לא נכנס באותה הוצאה, והרבי עורר על כך באתערותא דלעילא שנים אחר כך, בשיחת צום גדליה תשמ"ט. הרבי עורר מדוע לא שמים לב שיש פסוק חסר בסדר התפילה, והורה ברבים שמעתה ואילך יאמרו את ב' הפסוקים, וכן שיכניסו את התיקון לסידור וכן הורה שם באופן כללי להגיה את הסידור כנזכר לעיל . מיד הודפסו מדבקות ונכנסו לרוב הסידורים הישנים, במהדורות הבאות נדפס הנוסח הנכון.

סדר הניקוד

בהתוועדות ראש חודש אלול תשמ"ב, אמר הרבי שלכאורה צריך להיות סדר אחר בניקוד שבתחילת הסידור, והשווא מקומו לאחר כל הנקודות לפי חכמת הדקדוק שיש תנועות שהם מלך לדוגמא קמץ, ויש עבד לדוגמא פתח, ושוו"א הוא עבד לעבדים, ולכן מקומו לאחר כל הנקודות.

בהתוועדות ח"י אלול תשמ"ב אמר הרבי, שאף שיש לבאר את הסדר העכשווי על פי הקבלה, אך בסידור צריך להיות על דרך הפשט.

בפועל, כאשר ר' זלמן חאנין האחראי על קה"ת הכניס לרבי להגהה סדר של הנקודות כאשר שוו"א אחר כל הנקודות - הרבי שלל את השינוי, והורה להשאיר כמו שהיה עד עכשיו.

באותה תקופה הודפס על ידי קה"ת בארץ הקודש סידור עם סדר חדש של ניקוד, אבל לאחר שהתברר שהרבי לא מעוניין בפועל ממש לשנות, חזרו להדפיס באופן הישן.

הוספת "הריני מקבל" ו"אך צדיקים"

ערך מורחב – הריני מקבל

ערך מורחב – אך צדיקים

בהתוועדות י"ט כסלו תשד"מ הורה הרבי שמכיוון שמצב העולם הולך ומתדרדר, "מלכיות מתגרות זו בזו", וגם בין בנ"י מתפשטת ההנהגה דהיפך אהבת ישראל - מן הראוי להוסיף בתפילה ענינים הנוגעים לב' ענינים אלו: אמירת "הריני מקבל כו'" (שענינו – אהבת ישראל, הפועלת אחדות גם בעולם כולו) לפני התפילה, ו"אך צדיקים גו' ישבו ישרים גו'" (ישיבה במנוחה, היפך הענין ד"מלכיות מתגרות") הרבי הוסיף בנוגע לטענה ש"חדש אסור מן התורה" - הרי מנהגים אלו הובאו בכו"כ ספרים בדורות שלפנינו, וההצעה היא רק לנהוג כך בגלל המצב כו'.

תיקונים שלא תוקנו

טעויות רבות לא תוקנו בסידור, וחלק גדול מהם הודפס (עם הערות וציונים) בחוברת השמטות ותיקונים לסידור אדמו"ר הזקן, שיצאה לאור בניו יורק בשנת תשס"ד.

חלק מהתיקונים כוללים תיקונים קלים כמו הוספת נקודות ופסיקים. חלק מהם הם הערות שונות על שינויי נוסח, לדוגמא - ב'יהי רצון' שאחר אמירת תהלים מוסיף הרבי כי על פי נוסח הסידור בתפילת ראש השנה, צריכים להיות מספר שינויים ותיקונים.

ההגהות נדפסו מחדש במהדורה מורחבת בהגהות לסידור אדמו"ר הזקן.

חלוקתו על ידי הרבי

בשנת תשט"ז

בשנת תשט"ז, קודם שיצאו קבוצת השלוחים לארץ הקודש לחזק את קהילות חב"ד, לאחר רצח יד החמשה בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד – נתן הרבי לכל נוכח סידור תהילת ה'.

ימי הספירה תשל"ב

המכתב כללי בסידור בחתימתו של הרבי (צולם ע"י משה כהן)

דף השער של הסידור - הוצאה עשרים (צולם ע"י משה כהן)

ב'ימי הספירה' בשנת תשל"ב, העניק הרבי לכל אחד מהילדים ברחבי תבל שהשתתפו ב'מתנה לרבי' (של הוספת בלימוד וכו') לקראת יום ההולדת השבעים (ושלחו מכתבי ברכה לרבי) – תניא-כיס או סידור תהילת ה', כשמצורף אליו מכתב כללי פרטי לכל אחד מהילדים. (הרבי ביקש שיוסיפו לכל תלמיד "האברך.. שי'" ולתלמידות "התלמידה .. תי'" ובמכתבים לבנות "לשנות ללשון נקבה כמובן"). וגם הוסיף בקשר להוראה זו: מהנכון ביותר שבכיתות המתאימות יוסיפו המורים בעל-פה ביאור בתוכן המכתב (והענין בכלל) ויסיימו במסקנא על-דבר הוספה בהתמדה וכו' וכו'.

נוסח המכתב כללי (בסידור)

מכתב נתקבל ות"ח על ברכותיך ןבלשון חכמינו ז"ל - כבר מילתי' אמורה כבר בתורתנו הק' - "ואברכה (הוי'- מקור הברכות) מברכיך", בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר. ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחילתו – "השכמת הבוקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", שעל-ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצוותי[ה] ובהנהגה טובה בכלל ובאופן דמוסיף והולך ואור. וכל זה מתוך שמחה וטוב לבב.

י"א שבט תשל"ו

חלוקת סידור לנשות השלוחים בי"א שבט תשל"ו

קודם שיצאו קבוצת השלוחים לארץ הקודש תשל"ו חילק להם הרבי בכניסה לחדרו הק' ספר לקוטי שיחות כרך י"א ולנשות השלוחים סידור.

כ"ה תשרי תשל"ט

בעת היחידות לאורחים אמר הרבי: "ימלא הקב"ה משאלות לבבכם. תכנסו למזכירות לקחת תניא בתור מזכרת מחודש תשרי, שנדפס (התניא) בברוקלין, ותלמדו בו)" לנשים ובנות אמר: "א סידור וואס איר זאלט אין דעם דאוונען". (היינו, שיקחו סידור ויתפללו בו). על הספרים חתם הרבי בידו הק'. על התניא בעמוד האחורי ועל הסידור בעמוד הראשון.

ערב שבועות תשל"ט

חלוקת סידור תהלת ה' לילדים בערב חג השבועות תשל"ט

בתחילת חודש סיון תשל"ט הורה הרבי להדפיס אלף וחמש מאות סידורים ב"פורמט כיס", בכדי לחלקם לילדי ישראל. לשער הפנימי של כל סידור צורף דולר לצדקה ומכתב 'אישי' מהרבי לילדים.

ביום רביעי, ליל ה' סיון, ערב חג השבועות ה'תשל"ט, בסיומה של התוועדות ליל ערב חג-השבועות, חילק הרבי את הסידורים בידו הק' לכל אחד ואחת מהילדים והילדות שלפני גיל מצוות.

בתחילת החלוקה הכניס הרבי את הדולרים לתוך הסידורים בעצמו ובהמשך עשו זאת חברי המזכירות.

הרבה מהילדים שעברו, שאלם הרבי אם הם לפני גיל בר מצוה, כשענו בחיוב נתן להם סידור. לא' ההורים שבא לקבל עבור ילדיו, אמר הרבי שהילד יבוא לקבל בעצמו. הרבה הורים הביאו את ילדיהם מביתם.

החלוקה לילדים נמשכה כשעה, ואחר כך נכנסו הילדות מעזרת נשים והרבי חילק להן.

בתוך הסידור שחולק צורף שטר של דולר, וכן הוצמד אליו מכתב.

נוסח המכתב:

ב"ה, בחדש השלישי, חודש מתן תורתנו, התשל"ט שלום וברכה! ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על פי המבואר בסידור זה (בתחלתו "השכמת הבקר"), תרגיל את עצמך להתבונן לפני מי אתה עומד - "לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.. כמו שכתוב.. הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכו'", ועל ידי זה בוודאי תזדרז בלימוד התורה ובקיום מצותי' ובהנהגה טובה בכלל, ובכל זה - באופן דמוסיף והולך ואור בשמחה ובטוב לבב, ויקויים בך מה שנאמר: בניהם לדור אחרון מספרים תהלות הוי' ונפלאותיו אשר עשה. והודיעה תורתנו תורת אמת אשר קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. בברכת הצלחה בכל האמור ובברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

לבנים החל המכתב המצורף עם המילים "שלום וברכה", ולבנות התחיל "ברכה ושלום".

בין הדברים אמר הרבי שבאם המכתב המצורף נשמט מהסידור - ניתן לבוא לה"מזכירות" ולקבל מכתב אחר על מנת להדביק.

כל עת החלוקה הקהל שר ניגונים, ואדמו"ר שליט"א רמז בידו הק' להגברת השירה. צוה לנגן הניגונים 'עוצו עצה', 'הושיעה את עמך', 'פרזות תשב', 'אין אדיר', 'אתה בחרתנו', ומחה כפיו הק', ואחר כך התחיל לנגן 'ניעט ניעט'.

הדפסות מיוחדות של הסידור

אחרי מלחמת יום כיפור בפאיד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הדפסת הסידור בפאיד, נראים משמאל ר' מאיר פריימן, חייל, ר' שליימק'ה מיידנצ'יק, מזכירו של הרבי ר' ניסן מינדל

אחרי מלחמת יום כיפור הרבי שלח את מזכירו ר' ניסן מינדל להדפיס 'סידור תהילת ה' בפאיד מעבר לתעלת סואץ.

מהדורות נוספות

מהדורות נוספות נדפסו על ידי גופים שונים במשך השנים:

• קה"ת ניו יורק - בשנת תש"ז הודפס במינכן, ובתשי"ז בניו יורק.
• תשמ"ב - מרכז לעניני חינוך, ניו יורק.
• תשנ"ב, תשנ"ג - סניף קה"ת כפר חב"ד.
• תשנ"ח, תשס"א - אוצר ספרי ליובאוויטש, ניו יורק.
• תשס"ב - סניף קה"ת כפר חב"ד, עומד מחדש, עם שינויים משמעותיים, הגהות דקדוק ותיקונים, שינויים בניקוד בעימוד ובסדר התפילות ועוד. בסידור זה נוספו גם 'הנהגות' בשולי הגיליון.
• תשע"א - אוצר ספרי ליובאוויטש, בגופן אחר ובתוספת הערות מסוימות בשולי הגיליון.
• תשע"ו, תשפ"א - אוצר ספרי ליובאוויטש, עם הוספות.
• תש"פ - תשפ"ג - קה"ת, ניו יורק (ע"פ הוצאת תשנ"ב).

השינויים שנעשו בהוצאה לאור של הסידור בשנת תשס"ב עורר פולמוס ותגובות בעד ונגד השינויים שהתפרסמו בהרחבה בשבועון בית משיח, בשבועון כפר חב"ד ועוד.

סידורים בהשראת תהלת ה'

• הרב לוי ביסטריצקי קיבל אישור לערוך סידור על הערות בשם "שער מנחם" - סידור הרב עם הנהגות, ביאורים ומנהגי חב"ד, יצא לאור לאחר פטירתו.

• סידור רינת ישראל - הוא סידור תפילה שיצא לאור לראשונה בשנת תש"ל, בהוצאת מורשת, בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור מותאם לציבור הדתי לאומי ונפוץ בציבור זה. בנוסח ספרד של סידור זה, הכריע העורך בכל ספק כבסידור תהלת ה', 'שהוא סידור מפורסם ומדוייק'.

ראו גם

• סידור אדמו"ר הזקן
• סידור עם דא"ח
• סידור תורה אור
• סידור רוסטוב
• סידור תהלת ה' באנגלית
• רבי ישראל מגור וסידור תהלת ה'
• סידור תהילת ה' מהדורה מוערת

קישורים חיצוניים

מהדורות

• סריקה של דפי סידור תהילת ה' - אתר 770LIVE
• סידור תהלת ה' לשבת ויו"ט, תשפ"א
• תמיד תהלתו בפי, סקירה על המהדורה המחודשת של הסידור שיצאה לאור בשנת תשל"ח - בתוך תשורה מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז

סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"ז, באתר HebrewBooks

סידור תהלת ה' עם תרגום אנגלי, באתר HebrewBooks

סידור תהלת ה', מהדורת ניו-יורק תש"נ, באתר HebrewBooks