מינכן
העיר מינכן (בגרמנית: München) היא בירת מדינת בוואריה שבגרמניה, ומהווה מטרופולין ענק המונה כ-1.5 מיליון תושבים, והיא השלישית במספר התושבים בגרמניה כולה. העיר שוכנת על גדות נהר איזר (Isar) צפונית להרי האלפים הבווארים.
זו העיר העשירה והיקרה ביותר בגרמניה, ושכר הדירה הממוצע בה כפול ממחיר שכירות דירה בברלין. על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם, מינכן היא העיר ה-23 בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם. נכון לשנת ה'תשפ"ד גרים בה מעל 68,400 מיליונרים ומתוכם 11 מוגדרים כמיליארדרים.
יהדות מינכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר בימי הבינייים התהוותה קהילה יהודית בעיר, מיהודים שהיגרו מצרפת, בעקבות גירושם בהוראת פיליפ השני, מלך צרפת. בשנת ד'תש"ע לודוויג הראשון, דוכס בוואריה, התיר הקמת בית כנסת ב"סמטת היהודים". 15 שנים מאוחר יותר הוקמה חלקת בית העלמין היהודי, ו15 שנים מאוחר יותר, בשנת ד'תש"צ, התיר הדוכס גם הקמת בית דין, והקהילה מנתה כמאתיים איש.
בשנים שלאחר מכן התפתחה הקהילה בהדרגה במקביל לפוגרומים שאירעו מדי פעם. בשנת ה'ר"ב גורשו היהודים ממינכן בהוראתו של אלברכט השלישי, דוכס בוואריה, ובית הכנסת היהודי נמסר לקרוב משפחתו של הדוכס והפך לכנסיה.
לאחר למעלה מ-300 שנים חזרה לפעול קהילה יהודית בעיר בהובלת יהודי החצר, ובהם בני משפחת אברהם וולף ורטהיימר ואברהם אולפלדר. בעקבות תמיכתם ועזרתם של יהודי החצר והצלת השלטון הבווארי, נחקק בשנת ה'תקע"ג "צו היהודים הבווארי" שהרחיב את זכויות היהודים, והתיר רכישת והחזקת קרקעות, ואיפשר חופש תנועה ליהודים, ותוך שנים ספורות צמחה הקהילה היהודית בעיר באופן ניכר.
בשנת ה'תר"ע, התגוררו למעלה מ-11,000 יהודים בעיר, שהיוו קרוב ל-2% מתוך אוכלוסיית העיר שמנתה באותה תקופה 590,000 תושבים.
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, היה בית הכנסת הגדול במינכן הבית כנסת היהודי הראשון שהוחרב בהוראת הנאצים, ובפוגרום ליל הבדולח בשנת תרצ"ח שרפו גם את בית הכנסת האורתודוקסי "אוהל יעקב" וגם הספרייה ובית המדרש ששכנו בסמוך. כאלף גברים יהודים נעצרו בעיר והועברו למחנה הריכוז דכאו הסמוך לעיר. בעקבות הרדיפות של הקהילה היהודית בעיר, עד לפריצתה של מלחמת העולם השנייה היגרו מגרמניה למעלה ממחצית מיהודי מינכן.
לאחר סיום השואה, הפכה מינכן לתחנת מעבר לאלפי יהודים שהתגוררו במחנות עקורים סביבה, בעוד הקהילה היהודית עצמה החלה בשיקום מייד אחרי המלחמה, ושנה בלבד לאחר סיום המלחמה, בשנת תש"ו כבר מנתה הקהילה 2800 חברים. בשנת תשל"ב אירחה העיר את האולימפיאדה העולמית, שבעיני רבים סימנה את העידן החדש של שיתוף פעולה בין יהודים וגרמנים, ובמהלך האולימפיאדה הותקפו הספורטאים היהודים ונטבחו על ידי מחבלים לאומנים מהארגון הפלסטיני "ספטמבר השחור". המחבלים חדרו למגורי הספורטאים הישראלים, רצחו שניים שניסו להתנגד, ותפסו תשעה מאנשי המשלחת הישראלית כבני ערובה. ניסיון חילוץ של משטרת בוואריה נכשל ונסתיים במותם של בני הערובה, 5 מהמחבלים ואיש משטרה גרמני. הרבי עצמו התייחס למה שאירע במהלך האולמיפיאדה[1].
כיום, מונה האוכלוסייה היהודית במינכן כ-9,000 נפשות, רבים מהם יוצאי ברית המועצות לשעבר.
סניף קה"ת באירופה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פוקינג, תומכי תמימים פוקינג |
הקשר העיקרי של חב"ד עם העיר מינכן החל לאחר סיומה של מלחמת העולם השניה, כאשר חסידים רבים השתכנו במחנה המעבר 'פוקינג' הסמוך למינכן, בו התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש (רובם יוצאי סמרקנד שיצאו מרוסיה ביציאת רוסיה תש"ו). במחנה הוקמו כל המסגרות הנדרשות לקיומה של קהילה חב"דית, כולל סניף של ישיבת תומכי תמימים, סניף של אגודת חסידי חב"ד, מוסד חינוך לבנות 'בית רבקה', ועוד.
בשנת תש"ז הגיע הרבי לפריז כדי ללוות את אמו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית, ובמהלך שהותו במקום, בתפקידו כמנהל קה"ת, מינה את ר' דוד ברוומן למנהל פועל של קה"ת באירופה, זאת כיון שלאחר המלחמה מחיר ההדפסה באירופה כולה ובגרמניה במיוחד היה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה[2].
לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס במינכן[3], ובבית דפוס זה הודפסה מהדורת ספר התניא הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו"ר הריי"צ[4], ובהמשך הודפסו שם גם סידור תהלת ה'[5], ספר המאמרים אידיש[6], ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו"ר האמצעי)[7], תורה אור וליקוטי תורה[8], שערי אורה[9], סט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו"ת צמח צדק[10].
לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי"א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
בשליחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ט יצא הרב ישראל דיסקין לפעול בשליחות הרבי בעיר מינכן שבגרמניה (זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות נמנעה בהוראה מגבוה כל פעילות חב"דית רישמית במדינה בעקבות מאורעות השואה), ובמשך השנים התחזק מעמדו והוא מונה לשמש כרב העיר, ומשמש כמנהל מערך שלוחי הרבי במדינה כולה.
בשנת תשנ"ו הוקם בית חב"ד בשכונת בוגנהאוזן (הפועל במבנה שנפתח בשנת תש"ל כבית כנסת).
לאורך השנים הגיעו לפעול שלוחים נוספים במינכן, בהם הרב לוי יצחק פרידמן, הרב יוחנן גורדון, ופעילים נוספים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תשורה סלונים ב' אלול תשפ"ב עמוד 60.
- ↑ ביקור פאריז תש"ז, עמוד 22. תולדות הוצאת ספרים קה"ת (מאת זושא וולף).
- ↑ ראו הערות לאגרות קודש מכתב רעט, שם כתוב "ליד מינכען".
- ↑ תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש"ז. נדפס לעילוי נשמת ר' ברוך מרדכי קונין, נדבת בנו הרב מנחם מענדל קונין.
- ↑ תש"ז (אג"ק כ"ב אגרת רצ"ו).
- ↑ תש"ח.
- ↑ תש"ח.
- ↑ הוצאה שביעית, ראש חודש סיון ה'תש"ח.
- ↑ תש"ח.
- ↑ תש"ט.