טוביה זילברשטרום

הרב טוביה זילברשטרום (יליד שנת תשט"ו, 1954) הוא רב בית הכנסת "היכל לוי יצחק" ומד"א של קהילת אנ"ש בשיכון חב"ד בירושלים, מחנך במוסדות החינוך בירושלים ובנחלת הר חב"ד, מרצה בעל שם בעל שפה רהוטה. זכה לערוך את המהדורה החדשה של סידור תהלת ה' שיצאה לאור בשנת תשל"ח. ומשמש כסופר סת"ם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בירושלים בט' חשון תשט"ו לאביו הרב אהרן מרדכי זילברשטרום ולאמו מרת מרים (לבית שפיגל).

בצעירותו התחנך במוסדות החינוך בירושלים ובישיבה גדולה תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנת תשל"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה'.

גם לאחר סיום שנת הלימודים הרשמית, נותר לשהות וללמוד בחצרות קודשנו עד לקיץ תשל"ח. במהלך שנותיו בבית חיינו עסק רבות בענייני הכלל והפרט, ביניהם אף זכה להיות מאלו שבנו עבור הרבי את בימת התפילות הקבועה בפינה הדרום מזרחית. בשנת ה'תשל"ז זכה לעזור להרב ניסן מאנגעל בהכנה לדפוס של סידור תהלת ה' בתרגום לשפה האנגלית, ולאחר שבמהלך העבודה התגלו שיבושים רבים שנפלו במהדורתו הקודמת של הסידור בלשון הקודש, הכניס לרבי רשימות של תיקונים והגהות ולאחר אישורו והגהתו של הרבי – הודפסה מהדורה חדשה של הסידור - סידור 'תהלת השם' ע"פ נוסח האריז"ל, ה'תשל"ח.

בחודש אדר של שנת ה'תשל"ח בא בקשרי השידוכין, ובי"ג לחודש אב אותה שנה התחתן עם ברכה מירל בת הרב נחום אברהם יעקובוביץ ורעייתו מרת לנא יעקובוביץ, והתיישב בירושלים.

בתקופה שלאחר נישואיו למד כמקובל בכולל צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים, ושימש כחבר מערכת קובץ יגדיל תורה, שיצא לאור על ידי חברי הכולל.

בשדה החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שהוסמך לרבנות החל לשמש כר"מ וכמחנך בתלמוד תורה 'תורת אמת - חב"ד ליובאוויטש' המקומי, וכן בישיבה קטנה ובישיבה גדולה של מוסדות תורת אמת. לימים, לאחר ברכתו של הרבי, עבר לשמש כמחנך הכיתה הגבוהה בתלמוד תורה חב"ד ב'נחלת הר חב"ד' בקריית מלאכי.

במשך השנים הצטרף לצוות ההוראה החינוכי בכמה מוסדות חינוך בירושלים, ובמקביל החל למסור הרצאות בכנסי חב"ד לגברים או לנשים, ושיעורים בהלכה והשקפה לחוגים רחבים. לימים, הוכתר לשמש כרב ומרא דאתרא של בית הכנסת ובית המדרש 'היכל לוי יצחק' בשיכון חב"ד בירושלים, המשמש אבן שואבת לעשרות אלפי תושבי העיר הנהנים תדיר להתבשם לאורה של חסידות חב"ד. בשנת ה'תשע"ח בירך על המוגמר בשיפוץ מקיף של היכל בית הכנסת המרכזי, חדרי השיעורים והתפילות, עזרת הנשים המורחבת, מקווה הטהרה, ואולם ה'כולל' הצמוד.

כיום משמש כמרצה ומורה הוראה בירושלים במוסדות אור חיה ועוד.

השתתף בפולמוס הרחב סביב כתב אדמו"ר הזקן וטען בשורת מאמרים שאין להשתמש בכתב זה בדורנו היות ואין מסורת ברורה שעברה מדור לדור, ללא שינויים של בעלי ענין, בנוגע לכתב המקורי.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת ברכה מירל זילברשטרום, מחנכת ומשפיעה במוסדות חינוך בירושלים, מרכז 'מעייני ישראל' לנשים ובנות, מדרשת 'אור חיה', ועוד - ירושלים.
בנו, הרב ישראל יונתן זילברשטרום, חבר מערכת 'ועד הנחות בלה"ק' - ניו יורק, ארצות הברית.
בנו, הרב מנחם מענדל זילברשטרום, משפיע ישיבת 'צעירי השלוחים', מכללה, תלמוד תורה - צפת.
בנו, הרב יונה אלימלך זילברשטרום, שליח ורב בית כנסת העתיק בטבריה.
חתנו, הרב ראובן נתן נטע הלוי הורביץ, שליח ומנהל בית חב"ד ביישובים בית זית ורמת מוצא - ירושלים.
חתנו, הרב ברוך לבנוני, שליח הרבי בעיר וראש ישיבת תומכי תמימים טבריה - טבריה.
חתנו, הרב מנחם מענדל הכהן כ"ץ, ר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד, שליח וראש כולל אברכים - חולון.
חתנו, הרב שמריהו הלוי לאבקאווסקי, שליח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים טורונטו - טורונטו, קנדה.
אחיו, הרב דוד זליבשטרום, מחנך בכיתה י' בחיידר אידיש בכפר חב"ד-כפר חב"ד