יוסף אברהם פיזם

הרב יוסף אברהם פיזם (יליד שנת תשכ"ב, 1962) הינו רב קהילת חב"ד קריית שמואל, מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל, ראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות, מחבר ספרים, וחבר הועדה הרוחנית של חב"דפדיה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בארץ הקודש בא' טבת תשכ"ב לאביו הרב יגאל פיזם, ולאמו מרת חנה. בילדותו למד בתלמוד תורה 'תורת אמת' של החינוך העצמאי בחיפה.

כשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד, שם שימש כעורך ראשי ואחראי מערכת הערות התמימים ואנ"ש בישיבה, תחת פיקוחו והכוונתו של המשפיע הגה"ח הרב יוסף ישעיה אייברהמס.

בשנת תשל"ט נמנה על קבוצת בחורים מהישיבה בלוד שנשלחו לחצי שנה לחזק את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. בסיום תקופה זו נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. עם סיום מסלול לימודיו בשנת תשמ"ב, עוד קודם חתונתו, החל בהוראת הרבי לנהל את תלמוד תורה צבאות מנחם בקריית שמואל.

לאחר כשנה בה ניהל את התלמוד תורה בהצלחה רבה, בתור שנת שליחות, והעלה אותו על דרך המלך, השתדך עם מרת עדינה, בתו של הרב אליעזר פרלשטיין. על פי הוראת הרבי, המשיך הרב פיזם בניהול התלמוד תורה אף לאחר חתונתו. במקביל, ניהל במשך תקופה גם את בית הספר החב"די המקומי לבנות ואת גני הילדים, כשנתבקש לעזוב את הקריות על מנת לכהן כרב ישוב ענה על כך הרבי: "ישתדל להמשיך במשרותיו עתה והרי הצליח בהם".

משנת תשל"ט החל לארגן מדי שנה את כינוסי התורה בקריות, ולאחר חתונתו משמש גם כמנחה כינוסי התורה, ומשתתף בהם לעיתים גם בשיעוריו בנגלה ובחסידות ובתורת הגאולה.

בקיץ של שנת תנש"א, בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח, החל להרצות בנושאים אלה תוך ניצול הידע המקיף שלו, ואף ערך חוברות הסברה בנושא.

בשלהי שנת תשנ"ז, התקיימה אסיפת עסקנים חב"דיים באזור קריית שמואל בביתו של הרב פיזם, ובעקבות מכתב מהרבי נפלה במקום ההחלטה להקים את ישיבת תומכי תמימים קריית שמואל. תוך שבועות ספורים הצליחו העסקנים לארגן את הבסיס להקמתה של הישיבה, והרב פיזם מונה כחבר ההנהלה הרוחנית של הישיבה.

עם הקמתו של קעמפ 'אורו של משיח' בשנת תשנ"ו, מונה הרב פיזם לחבר ההנהלה החינוכית של הקעמפ.

ערך במשך תשע שנים את המדור 'פתגמי רבותינו' בשבועון בית משיח.

ביום ה' אלול תשע"ז, קיבל הרב פיזם, כמנהל יחד עם צוות התלמוד תורה, תעודת הצטיינות ארצית, יחידה במחוז חיפה, על הצטיינות בית החינוך צבאות מנחם בתחום הערכי, בתחום החברתי ובתחום הרוחני. התעודה היוקרתית הונפקה על ידי המפקח הארצי הרב אוריאל עובדיה, המחמ"ד י. אלון והמפקחת ג. משיח. בראש חדש אלול ה'תש"פ התמנה למנהל על - של ת"ת חב"ד צבאות מנחם - חב"ד- חיפה והקריות.

בחודש סיון תשע"ח קיבל סמיכה לרבנות (גם) ממכון סמיכה למעשה, חב"ד. בשנת תש"פ למד וקיבל תעודה ממכון למען ילמדו והרבנות הראשית לחולון על עריכת חופה וקידושין. בשנים תשפא ותשפ"ב למד אצל הרב יהושע ליפש ממכון למען ילמדו,הלכות טהרת המשפחה וערך "שימוש" ב"מראות" אצל הרב חיים שלמה דיסקין. בשנת תשפ"ד לומד לדיינות במכון למען ילמדו.

בנוסף, כיהן הרב פיזם כמשפיע ומגיד שיעורים בקהילת חב"ד בקריית שמואל (עד להתמנותו כממלא מקום אביו כרב הקהילה וראש הישיבה), כשלצידו הרב שלום בער רייכמן והרב אסף חנוך פרומר, כמו כן הוא משמש כבעל תפילה, במיוחד בימים הנוראים ובימים טובים.

עם פטירתו של אביו הרב יגאל פיזם בי' ניסן תשע"ט, התמנה על פי צוואתו לרב הקהילה, את הצוואה הקריא בשעת הלוויה הרב דוד מאיר דרוקמן רב קהילת חב"ד הקריות וחיזק את המינוי כממלא מקום אביו ברבנות קהילת חב"ד קריית שמואל וראש ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש הקריות.ומאז הוא מוסר שיעור כללי בישיבה מידי שבוע בשבוע.

בחורף תש"פ התמנה להיות חבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.

בשנת תשפ"א מונה לחבר הוועדה הרוחנית באנציקלופדיה החב"דית - חב"דפדיה.

באדר א' תשפ"ב החל להקליט שיעור יומי של תמצית הפרשה החסידית ב"תורה אור" ו"ליקוטי תורה", באורך של 10 דק'.

במנחם אב תשפ"ב ערך והדפיס את החוברת "לצביונה של שבת חסידית והחינוך לכך" (18 עמ').

ספרים וחוברות בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחנוכה תשע"ח יצא לאור כרך ב' של פניני הפרשה החסידית מספריית בית משיח, ובו 327 עמ' נוספים העוסקים במאה נושאים בפרשיות השבוע, במדור הפרשה החסידית בבית משיח בשנים תשע"ה - תשע"ז.

במקביל לעיסוקיו הרבים בתחום החינוך, עוסק הרב פיזם בעריכת ספרים וחוברות רבים. הוא משמש כעורך הראשי של גליון 'פנימיות' שבהוצאת מרכז את"ה בארץ הקודש. בשנים תשמ"א -תשמ"ב כתב וערך את חוברות 'ופרצת - בטאון צעירי חב"ד קריות' בהוצאת רשת מפעלי חב"ד בקריות, תחת שמות עט שונים. כמו כן כותב טורים שבועיים בבטאון הפנימי של ישיבת חב"ד בקריות. בשנת תש"נ פירסם סדרת מאמרים בחינוך והוראה, בבטאון "כפר חב"ד".

במהלך השנים, יצאו לאור בעריכתו הספרים והחוברות:

ברכת יוסף - כולל שיעורים בנגלה, בהלכה ובתורת הנגלה של רבותינו נשיאנו. הנושאים הנידונים בספר כוללים את הסוגיות: א. כיבוש מלחמה. ב. "תורה לא בשמים". ג. חנניה בן עזור. ד. זכירת וסיפור יציאת מצרים. ה. מצות "תשביתו". ו. "משיח בעל חכמה יהיה יותר משלמה" - עיון בדברי הרמב"ם והגר"ח מבריסק. ז. מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בדין "פסח שני". ח. שמיעת קריאת התורה כדינה - על פי מכתב הרבי הרש"ב. ט. פלפול בענין קושית הבית יוסף בנושא שמונת ימי חנוכה. י. טעמי מצות משלוח מנות. יא. בקשת הגאולה בקידוש לבנה. יב. באור המנהג לבקש עצה וברכה באגרות קודש - גילוים חדשים ומקורות בנושא. יג. לטעמי השמיטה - בפרד"ס התורה. יד. שמיטה וגאולה. טו. גאולה ומשיח במשנת הרמב"ם. טז. גאולה ומשיח במשנת אברבנל. יז. גאולה ומשיח במשנת המהר"ל.
נשמות בסבך - ספר בו סיפור עלילתי לילדים בנושא חשיבות שמירת התורה ומצוות וקירוב רחוקים.
ליקוטי אור - ליקוט פרפראות וגימטריאות מתוך הספרים 'תורה אור' ו'לקוטי תורה' (תשס"ג- ספר בראשית, התשע"ה - לספר שמות ומגילת אסתר).
גאולה ומשיח באור ההלכה - ביאור משולב על פרקים י"א וי"ב בהלכות מלך המשיח בספר הרמב"ם.
אמונה שלמה בביאת המשיח - חוברת הסברה תורנית.
סדר קידוש לבנה - במהדורת ברכון עם פירוש "בקשת הגאולה".
מאמר ד"ה איתא במדרש תהלים - עם ביאור מפורש.
פניני הפרשה החסידית - לקט פתגמים מלוקטים מתורת רבותינו נשיאנו בקשר עם פרשת השבוע שהתפרסמו בשנים תשע"ב-תשע"ד בשבועון בית משיח (תשע"ד)^[1].
בקיצער - ספר כיס המכיל 125 עמ'. עוסק בנקודות חסידיות ומשמש מעין מדריך לתמים החסידי בישיבת תומכי תמימים. יצא לאור בתחילת זמן הלימודים אלול תשע"ז לרגל פתיחת שנת הלימודים ה'תשע"ח. יצא לאור על ידי את"ה בישיבת תות"ל הקריות.
תפארת יגאל - 130 עמודים ובהם סיפור חיים חסידי ומתורתו ופתגמיו של אביו, הרב יגאל פיזם. יצא לאור ביום סיום אמירת הקדיש - ט' אדר תש"פ.
דמות של חסיד - ספר סיפורים מאירי דרך, יצא לאור בעריכתו בהוצאת את"ה אור חב"ד. נדפס באדר תשפ"ב ומונה 221 עמודים.

חוברות לימוד לבתי ספר:[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאורות הגדולים - מורשתם של הבעל שם טוב ובעל התניא (תשמ"ג).
רבינו יוסף קארו - חייו ופועלו (תשמ"ח).
באור האמונה - לימוד ועיון בשלושה עשר עיקרי האמונה (תשמ"ט).
אמרינו לרצון - תרבות הדיבור ושמירה על שפה נקיה (תנש"א).
פירוש מצוייר לפרק אלו מציאות בגמרא, בצירוף ציורים שיטתיים לכל מהלך בגמרא. הציורים מאת הרב חיים מזרחי.
300 שנה להולדת הבעל שם טוב - משנת הבעל שם טוב ותולדות חייו.
הדרך הישרה - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה.
הצמח צדק - חייו ופעלו: חוברת לימוד ועבודה, המחזיקה 85 עמודים. יצאה לאור בסיון ה'תשע"ו - שנת הקהל, לרגל 150 שנה להסתלקות- הילולא של הצמח צדק (תרכ"ו - תשע"ו)

לקראת שנת 'הקהל' תשס"ט ערך הרב פיזם חוברת בנושא 'הקהל' הכוללת נקודות משיחותיו של הרבי. על פי הוראתו של המפקח האזורי מר יעקב ויזל, נלמדה חוברת זו בשנת תשס"ט בכל בתי הספר הממלכתיים דתיים באזור חיפה. בשנת הקהל תשע"ו יצאה חוברת זו מחדש, והודפסה מחדש.

החל משנת תשע"ב, החל הרב פיזם לערוך את המדור השבועי "פתגמים חסידיים" בשבועון 'בית משיח'.

בחודש מנחם אב תשע"ט יצא לאור בעריכתו הספר "בדרך לחסידות" בהוצאת מרכז את"ה כפר חב"ד. בספר 200 עמ' ורובו עוסק בסיפורי אישים חבדיים בוגרי ישיבות שונות וחוגים שונים על התקרבותם לחב"ד. סוחף ומרתק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב דב בער פנחס פיזם - מנהל אגף הפעילות של מוסדות 'נפש חיה' בקריות, מנהל מרכז צבאות ה', סגן מנהל ומחנך בתלמוד תורה. מכהן כרב בית הכנסת "בית אברהם" בקריית חיים המערבית.
בנו, הרב מנחם מענדל פיזם. קריית שמואל.
בנו, הרב אליעזר פיזם - קריית שמואל.
בנו, הרב משה חיים פיזם - מנהל מכון סמיכה- למען ילמדו בקריות,חבר הנהלה הארצית של למען ילמדו.
בנו, הרב יצחק פיזם - ר"מ ומשפיע בישיבת תות"ל הקריות.
בנו, הרה"ת שמואל פיזם - מגדל העמק, מחנך ביתות"ל נוף הגליל.

חתניו:

חתנו, הרב יוסף יצחק אסמן - שליח הרבי בקייב, אוקראינה.
חתנו, הרב לוי יצחק אזדאבא - ר"מ בישיבה לחוזרים וכולל אברכים "נפש חיה" קריית שמואל.
חתנו ר' זעליג מרדכי צייטקין - קרית מוצקין.