חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי") |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. | לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]]. | ||
בחודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות פרטית|יחידות]] ובה אמר לו הרבישהשליחות והתפקיד שלו בכלל ובפרט הם "לעשות אור וחום מסביב בהפצת התורה והפצת המעיינות". | |||
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת | בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר [[קריאת שמע שעל המיטה]] במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה תפילות ופעולות רבות נעשו לזכות אלא שמצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) [[ט"ז תמוז]] [[תשע"ט]] כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]]. | ||
==המינוי למשפיע== | ==המינוי למשפיע== | ||
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]][[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע"ח.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג (תשע"ח)]] | [[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|250px|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]][[קובץ:הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תשע"ח.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג (תשע"ח)]] | ||
לאחר בואו בקשרי | לאחר בואו בקשרי השידוכים קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. | ||
כשסיפר זאת | כשסיפר זאת למשפיע ר' מענדל פוטרפס אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]]. | ||
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים. | בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים. | ||
| שורה 40: | שורה 42: | ||
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}. | במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]]{{הערה|טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]]) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].}} במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית"{{הערה|טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים [[התוועדות חסידותית]] ו[[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]].}}. | ||
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי | במשך שנים רבות [[נסיעה לרבי|נסע לרבי מלך המשיח שליט"א]] לחודש תשרי, לקראת תשרי [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ה]], כשהיה אצל רבים ספק האם יש בשביל מה לנסוע, כתב<ref>בשנת תשנ"ג ב[[כפר חב"ד (שבועון)|כפ"ח]] (המאמר יצא לאח"כ בספרו [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]],) ובשנת תשנ"ה ב[[עיתון בית משיח]] הטרי, כמו כן ביקש מ[[ר' מענדל פוטרפאס|ר' מענדל]] לפרסם בשמו שגם עכשיו צריכים לנסוע, ור' מענדל אמר לו "צריכים לנסוע? מוכרחים לנסוע!".</ref> ועודד רבות שיסעו. גם בשנים האחרונות כתב בכל שנה בבית משיח על החובה וזכות להגיע לרבי מלך המשיח שליט"א. | ||
== פעילות משיח וגאולה == | |||
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי חי וקיים|הרבי חי וקיים]]. עזר רבות לאירגון [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]], הן בכיתבה בעיתון בית משיח, הן בכינוסי פעילים והן בהזמנת רבנים לכינוסים. הוזמן רבות להתוועד בנושא משיח ו"יחי אדונינו" בארץ ובעולם. | |||
הרב גינזבורג הקלט שיעורים יומיים לכל התניא (שנה פשוטה ומעוברת) במערכת [[נחייג ונשמע]], בכל שיעור הסביר הרב גינזבורג כיצד התניא של היום קשור להתגלותו של הרביולהכרזת יחי אדוננו. | |||
בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את [[בשורת הגאולה]] למאות אלפי [[בני נח]] ברחבי העולם. | |||
מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בכל מקום וזמן ממש. | מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בכל מקום וזמן ממש. | ||
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם | הקפיד ומסר נפשו על כך שבכל פעמים שמזכירים את הרבי, בכתב ובעל פה, יהיה זה בתואר המלא: [[הרבי שליט"א]]. | ||
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במסירות נפש ממש. | |||
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|250px|הרב גינזבורג נואם ב[[עצרת גאולה ומשיח]].]] | |||
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במקומות שונים בארץ במסירות נפש ממש. | |||
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | ||
| שורה 52: | שורה 63: | ||
כאשר הוקם [[מטה משיח]] מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה. | כאשר הוקם [[מטה משיח]] מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה. | ||
מידי חודש [[תשרי]], מסר שיעור קבוע שזכה בכל שנה להשתתפות מלאה, בנושא "הרבי חי וקיים - התשובות לכל השאלות", בו הסביר את עיקרי האמונה ב[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|רבי כמלך המשיח]], את האמונה שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|חי וקיים]] גם עכשיו ב770, את חשיבות אופן ההנהגה באופן של אין אנו מניחין אותו, ואת חשיבות הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]. | |||
==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו== | ==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו== | ||
| שורה 59: | שורה 72: | ||
המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם. | המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] סיפר לימים{{הערה|בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר}} שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם. | ||
הרב גינזבורג [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] על כל ספר לקראת הוצאתו, וגם על שאלות נוספות, וזכה לקבל תשובות ברורות. את התשובות קיבל בפשטות ואף שינה על פיהם דברים בספר<ref>ראה בפתח דבר לפניני התניא על השאלה האם לכתוב בכריכת הספר הרביאו רק כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכן בפתח דבר לספרים [[אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו (ח"ד)]], [[התוועדות חסידותית]].</ref>. את התשובות הדפיס בפתח הספרים. | |||
[[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]] | [[קובץ:גינזבורג פניני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]] | ||
| שורה 119: | שורה 134: | ||
* [https://www.hageula.com/news/view/24856.htm לחיות עם ה"דבר-מלכות" כדבר הנוגע לחיי נפשו באתר {{הגאולה}}.] | * [https://www.hageula.com/news/view/24856.htm לחיות עם ה"דבר-מלכות" כדבר הנוגע לחיי נפשו באתר {{הגאולה}}.] | ||
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/917947/# הרב לוי יצחק גינזבורג: יש להתפלל ולחיות עם ה'דבר מלכות']''' {{וידפו}} | * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/917947/# הרב לוי יצחק גינזבורג: יש להתפלל ולחיות עם ה'דבר מלכות']''' {{וידפו}} | ||
* [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1vZ_uJlFnMChz5r0QInL4nU9BiyU1YVNH נאומו של הרב גינזבורג | * [https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1vZ_uJlFnMChz5r0QInL4nU9BiyU1YVNH '''אותנו מענין רק מה שהרבי אומר!'''] נאומו של הרב גינזבורג בעקבות דברים שהתפרסמו בנושא משיח, י' שבט תשס"ז בכינוס שאירגנה האגודה למען הגאולה. {{וידאו}} | ||
{{בית|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג|איננו מבינים ואיננו מתעלמים|233|18-20|תשנ"ט}} | {{בית|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג|איננו מבינים ואיננו מתעלמים|233|18-20|תשנ"ט}} | ||
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18695.htm מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר] באתר {{הגאולה}}. | * [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/18695.htm מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר] באתר {{הגאולה}}. | ||
גרסה אחרונה מ־01:39, 30 בדצמבר 2024
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים, שימש בתפקידים מרכזיים בפעילות של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ונואם מרכזי בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב בניסן תשי"ח בבני ברק לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד. בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בח' אלול בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2] כשהוא מוסר שיעור בתניא בפני תלמידי הישיבה. במסגרת שליחות זו הוזמנו ע"י הרבי לשהות בחודש ניסן תשל"ח במחיצת הרבי כשהרב גינזבורג כותב יומן מפורט מחודש זה במחיצת הרבי[3].
לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[4]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.
בחודש ניסן תשמ"א נכנס ליחידות ובה אמר לו הרבישהשליחות והתפקיד שלו בכלל ובפרט הם "לעשות אור וחום מסביב בהפצת התורה והפצת המעיינות".
בשנת תשמ"א נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס וקבע את מקום מגורו בכפר חב"ד.
בערב ר"ח תמוז תשע"ט (כ"ט סיון בלילה) השתתף בחתונת אחד מתלמידיו מישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, כבר אז היה נראה חיוור ושאינו חש בטוב, הוא המתין עד סוף החתונה בכדי שיסיעו אותו לביתו וכפי שסיפר הנהג "זה היה נראה שאינו חש בטוב וחלש מאוד. בשהותו ברכב אמר קריאת שמע שעל המיטה במשך 20 דק' ואז יצא מהרכב ועלה לביתו". מבני ביתו אף אחד לא היה בבית ולפנות בוקר לקה באירוע מוחי, מאוחר יותר פונה לבית הרפואה תפילות ופעולות רבות נעשו לזכות אלא שמצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שקיעת החמה) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
המינוי למשפיע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר בואו בקשרי השידוכים קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי פסח תשמ"א נכנס ליחידות בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: "בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה".
כשסיפר זאת למשפיע ר' מענדל פוטרפס אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב זושא אלפרוביץ שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע בקרית גת. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: "כן יעשה. אזכיר על הציון" ומאז כיהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת תשס"ד.
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים[5]. ר' מענדל ישב גם בהתוועדיות שלו באותם השנים.
לקראת שנת הלימודים תשס"ה עבר לשמש כמשפיע בישיבת תורת אמת. שנה אחר כך, בתשס"ו, עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון בה שימש כמשפיע עד פטירתו.
במקביל להשפעתו בישיבה שימש כמשפיע חסידי בשיכונים החדשים בהם התגורר ובית הכנסת בית נחום יצחק בו התפלל.
השפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
מאמצע שנות המ"מים היה האחראי לסדר את השידורים בכפר חב"ד.
מידי יום שני היה עורך ברדיו כפר חב"ד (של ר' שמואל ריבקין) 'חזרה' של ההתוועדות של הרבי בשבת כשלכך קדמו שעות ומאמצים של יגיעה בכתיבת וסיכום ההתוועדות.
היה מהמסייעים בכתיבת ועריכת התרגומים ללשון הקודש לשיחות המוגהות של הרבי בתנש"א ותשנ"ב - תרגומים שהופצו בחוברות הדבר מלכות שהוציא לאור גיסו הרב טוביה פלס.
במשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד[6] במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית"[7].
במשך שנים רבות נסע לרבי מלך המשיח שליט"א לחודש תשרי, לקראת תשרי תשנ"ג ותשנ"ה, כשהיה אצל רבים ספק האם יש בשביל מה לנסוע, כתב[8] ועודד רבות שיסעו. גם בשנים האחרונות כתב בכל שנה בבית משיח על החובה וזכות להגיע לרבי מלך המשיח שליט"א.
פעילות משיח וגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי ג' תמוז ה'תשנ"ד היה מהראשונים שפירסמו שהרבי חי וקיים. עזר רבות לאירגון כינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק, הן בכיתבה בעיתון בית משיח, הן בכינוסי פעילים והן בהזמנת רבנים לכינוסים. הוזמן רבות להתוועד בנושא משיח ו"יחי אדונינו" בארץ ובעולם.
הרב גינזבורג הקלט שיעורים יומיים לכל התניא (שנה פשוטה ומעוברת) במערכת נחייג ונשמע, בכל שיעור הסביר הרב גינזבורג כיצד התניא של היום קשור להתגלותו של הרביולהכרזת יחי אדוננו.
בשנת תש"ס עמד מאחורי מבצע "המים של הרבי" שהביא את בשורת הגאולה למאות אלפי בני נח ברחבי העולם.
מסר את נפשו ממש על הכרזת ופירסום הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בכל מקום וזמן ממש.
הקפיד ומסר נפשו על כך שבכל פעמים שמזכירים את הרבי, בכתב ובעל פה, יהיה זה בתואר המלא: הרבי שליט"א.
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות" - שיחות תנש"א ותשנ"ב. במשך תקופה מסויימת אף נטל על עצמו את מימון הדפסת והפצת החוברות השבועיות של שיחות אלו בכל רחבי ארץ הקודש. מסר עשרות שיעורים בכל שבוע בדבר מלכות במקומות שונים בארץ במסירות נפש ממש.
מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.
היה מראשי המדברים בכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
כאשר הוקם מטה משיח מונה לחבר בוועדת המשפיעים שניהלה את המטה.
מידי חודש תשרי, מסר שיעור קבוע שזכה בכל שנה להשתתפות מלאה, בנושא "הרבי חי וקיים - התשובות לכל השאלות", בו הסביר את עיקרי האמונה ברבי כמלך המשיח, את האמונה שהוא חי וקיים גם עכשיו ב770, את חשיבות אופן ההנהגה באופן של אין אנו מניחין אותו, ואת חשיבות הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
עידודי הרבי להשפעתו וכתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[9].
בשנת תשנ"ג כששלח את ספרו החדש "משיח עכשיו", ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על ספר התניא השיב הרבי ב'הסכמה וברכה'[10]. בתשרי תשנ"ד הורה לו הרבי (בקשר לספר 'משיח עכשיו') להמשיך בכתיבת ספרים אלו.
המזכיר הרב יהודה לייב גרונר סיפר לימים[11] שהרבי נהג לקרוא מאמרים שפרסם.
הרב גינזבורג כתב לרבי על כל ספר לקראת הוצאתו, וגם על שאלות נוספות, וזכה לקבל תשובות ברורות. את התשובות קיבל בפשטות ואף שינה על פיהם דברים בספר[12]. את התשובות הדפיס בפתח הספרים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. שלושת החלקים הראשונים יצאו לפני ג' תמוז[13], חלק ד' שיצא לאור בשנת תשנ"ה מתייחס לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. הסדרה הודפסה בכמה מהדורות. לקראת ה' טבת תש"פ הוציא אירגון ממש את הסדרה כשהיא מחולקת לשלוש חלקים.
| ערך מורחב – משיח עכשיו (סדרת ספרים) |
- פניני התניא - סדרה (ארבעה עשר כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא. הכרך הראשון (על אגרת התשובה יצא לאור בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון (חלק י"ג) י"ל בדידן נצח תש"פ לאחר פטירתו.
|
| ערך מורחב – פניני התניא |
- בחירתו של הפיקח - ביאור על מאמרים יסודיים של הרבי. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
|
| ערך מורחב – בחירתו של הפיקח |
- התוועדות חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח' הכוללים בעיקר הוראות מסיפורים שסופרו ע"י המשפיע ר' מענדל פוטרפס.
|
| ערך מורחב – התוועדות חסידותית |
- אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה', תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון בית משיח וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת תשס"ו.
|
| ערך מורחב – אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה |
- המשפיע - סיפורים על המשפיע ר' מנדל פוטרפס, הוצאת "ופרצת", תשס"א.
- ר’ מענדל פוטרפס - בשנת תשפ"ד הוציא מרכז ההפצה ממש ספר מלוקט מכתביו של הרב גינזבורג עם פרקי חיים סיפורים ומשלים עם הוראות בעבודת ה’ ששמע מר' מענדל פוטערפאס.
 |
|---|
|
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלעזר וילהלם.
- הרב יצחק חיים מרטון.
- הרב שמואל קראוס.
- הרב יעקב לנצ'נר.
- הרב צבי ונטורה.
- הרב מנחם מענדל פרידמן.
- הרב אביחי פנחס רוטשילד.
- הרב לב לייבמן.
- הרב מנחם מענדל קעניג.
- הרב אליעזר יוסף חי קלנגל.
- הרב לוי יצחק דורון.
- הרב מנחם מענדל בכר.
- הרב לוי יוסף יצחק קראוס.
- הרב אהרון אברהם קעניג.
- הרב שמואל שניאור מזרחי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב שלמה זלמן לבקיבקר - מראשי ישיבת חח"ל צפת.
- הרב טוביה פלס ע"ה, עסקן חסידי שעסק בהפצת הוראותיו ותורותיו של הרבי בעיקר בדבר מלכות.
- חתנו, הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל ומנהל צבאות השם ארץ הקודש.
- חתנו, הרב מוטי ברזל
- חתנו, הרב רפאל זלצמן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- משפיע בדור השביעי, הרב יואל חיים רוזן, ספר דמותו של חסיד ע' 45–50.
- מנחם זיגלבוים, נושא הדגל: קווים לדמותו של המשפיע הרב גינזבורג ע"ה
. - המים של הרבי - הסיפור המלא
גליון 292 ע' 12.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי - שיעורו של הרב גינזבורג באתר
. - תגית: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג באתר .
- החסיד שהלהיב המונים בבשורת הגאולה באתר .
- תיקיית דרייב עם שיעורי חסידות שמסר בישיבה בראשון לציון
- תגית: הרב חיים לוי יצחק גינזבורג באתר
- תגית: המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- עיתון החייל לזיכרו
- כתבא רבא - מאמרים, סקירות, הגיגים על יבול הכתיבה של משפיענו הגה"ח ר' חיים לוי יצחק ע"ה גינזבורג - בתוך גליון 41 של ביטאון החייל מבית ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
- נאומו של הרב גינזבורג בקונגרס משיח תשס"ט
- 'ביטול' הולך / אוהד בר-סלע באתר
- לחיות עם ה"דבר-מלכות" כדבר הנוגע לחיי נפשו באתר .
- הרב לוי יצחק גינזבורג: יש להתפלל ולחיות עם ה'דבר מלכות'
- אותנו מענין רק מה שהרבי אומר! נאומו של הרב גינזבורג בעקבות דברים שהתפרסמו בנושא משיח, י' שבט תשס"ז בכינוס שאירגנה האגודה למען הגאולה.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, איננו מבינים ואיננו מתעלמים, שבועון בית משיח, גיליון 233 עמוד 18-20 (תשנ"ט)
- מהותו של ג' תמוז: הרב גינזבורג מסביר באתר .
- שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח גליון 1048 עמ' 32.
- פניני גאולה בתניא באתר .
- נצחיות חיי נשיא הדור • השיעור הידוע לקריאה ולהאזנה
- הרבי חי וקיים בגוף גשמי • הרב גינזבורג באתר .
- הרב לוי יצחק גינזבורג בעצרת התעוררות לרב זמרוני באתר
- אלפים ליוו את הרב גינזבורג ע"ה באתר
הערות שוליים
- ↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
- ↑ ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, חיים שלמה דיסקין, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין. במהלך חורף תשל"ח הצטרפו לקבוצה אלתר בצלאל קופצ'יק, אברהם משה, ושלמה זלמן לנדא. זכרונות שכתב הרב גינזבורג מהתחלתה של שליחות זו שנה לאחר התרחשות הדברים פורסמו בביטאון 'החייל' גל' 30 (ע' 9 - 10) וגל' 31 (ע' 12 - 13)
- ↑ היומן נדפס לימים בשני חלקים בביטאון 'החייל' של ישיבת תות"ל ראשון לציון - בגליון 41 (עמוד 40 ואילך) ובגל' 42 (ע' 36 ואילך)
- ↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
- ↑ קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12
- ↑ טורים אלו (ביחד עם הטורים שנכתבו בשנת תשנ"ה בבית משיח) נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים משיח עכשיו.
- ↑ טורים אלו נלקטו אח"כ ויצאו בסדרת הספרים התוועדות חסידותית ואוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה.
- ↑ בשנת תשנ"ג בכפ"ח (המאמר יצא לאח"כ בספרו משיח עכשיו,) ובשנת תשנ"ה בעיתון בית משיח הטרי, כמו כן ביקש מר' מענדל לפרסם בשמו שגם עכשיו צריכים לנסוע, ור' מענדל אמר לו "צריכים לנסוע? מוכרחים לנסוע!".
- ↑ מפי הת' יוסף יצחק שיחי' טורין ששמע זאת ממנו
- ↑ פניני התניא ח"א ע' 3
- ↑ בשנותיו האחרונות - לת' עומרי רחמים שיחי' בכר
- ↑ ראה בפתח דבר לפניני התניא על השאלה האם לכתוב בכריכת הספר הרביאו רק כ"ק אדמו"ר שליט"א, וכן בפתח דבר לספרים אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה, משיח עכשיו (ח"ד), התוועדות חסידותית.
- ↑ על חלק א' קיבל הרב גינזבורג מענה מהרבי: הסכמה וברכה.
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חברי מטה משיח
- סופרים חב"דיים
- צוות תומכי תמימים ראשון לציון
- צוות תומכי תמימים כפר חב"ד
- אישים בכפר חב"ד
- משפיעים בישיבות
- משפיעים בישיבות בישראל
- משפיעים בקהילות חב"ד
- חוזרים
- סגל שבועון בית משיח
- משפחת גינזבורג
- קבוצה תש"מ
- אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר
- אישים שנולדו בשנת תשי"ח
- אישים שנפטרו בשנת תשע"ט
- משפחת פלס
- בוגרי תומכי תמימים לוד
- בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד
- בוגרי ישיבת קרלין