רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של 5.181.156.22 (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקה בוט)
תגית: שחזור
 
(750 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרייצ.jpg|left|thumb|280px|אדמו"ר הריי"צ נ"ע]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}
אדמו"ר הריי"צ - רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] - רבי שלום דובער. ולאמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
{{דמות
נשא לאשה את [[הרבנית נחמה דינה]].
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
שלוש בנות נולדו לו: [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]] (בעלה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הריי"צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]], [[הרבנית חיה מושקא]] (בעלה [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]) ומרת חנה (בעלה ר' [[שמריהו גוראריה]]).
|תמונה=אדמור הרייץ.jpg
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך הסתלקות=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום הסתלקות=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]], [[פולין]], [[לטביה]]  ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]
|תלמידיו=כלל חסידי חב"ד
|חיבוריו=מאמרים, שיחות, אגרות קודש
|השתייכות=[[אדמו"רי חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' ([[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]) (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנו של ה[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון וחמיו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]. מנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].


נסתלק בשבת קודש[[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד באוהל שבבית החיים 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק.
==ילדותו==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו]]}}
===לידתו===
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] להוריו [[אדמו"ר הרש"ב]] ומרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], נישאו ב[[י"א אלול]] [[תרל"ה]], ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כשסבו [[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל ל[[צדקה]] מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה [[אדמו"ר המהר"ש]], על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו סבו [[אדמו"ר האמצעי]] ואבי סבו [[אדמו"ר הזקן]].
 
כדי שמרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה ל[[צדקה]] ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.
 
ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר{{הערה|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי".
 
במהלך הברית היה הסבא [[אדמו"ר מהר"ש]] שרוי בשמחה עילאית, וחזר [[מאמר]], סיפר סיפורים, וניגן את הניגון [[ד' בבות]] בהתרגשות מיוחדת{{הערה|ספר השיחות [[ת"ש]] עמ' 14}}.
 
===ילדותו וחינוכו===
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת [[תרמ"ד]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה ל[[חיידר]] אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את ה[[א"ב]], והיה מספר לו סיפורים על ה[[חסידות]] ו[[חב"ד]]. בשנת [[תרמ"ה]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת [[תרמ"ו]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.
 
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת [[תרמ"ח]] נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה [[רבי]], משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של [[רבי]]{{הערה|שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות [[רבי]]}}, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.
 
שהיה בן תשע ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ט]] הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' [[ניסן סקאבלא]].
 
בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את ה[[רשב"ץ]] למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת [[תר"ס]], אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.
 
אביו [[הרבי הרש"ב]] היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי [[משה בנימין מייטין]] 'הבוחן'. עד לשנת [[תרנ"א]] היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: [[זרעים]] ו[[מועד]]. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת [[תרנ"ב]] התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן{{הערה|אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר}}.
 
===בר מצווה===
 
בי' תמוז [[תרנ"א]] בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו{{הערה|ספר המאמרים [[תשי"א]] עמ' 171-173.}} שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח [[תפילין]] בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו ([[אדמו"ר המהר"ש]]), והורה לו להתחיל להניח תפילין של [[רש"י]] בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.
 
חודשיים לפני הבר מצווה, ב[[י"א אייר]] [[תרנ"ג]] חזר אביו [[מאמר]] "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.}}, לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.
 
===צעירותו===
לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע [[מאמרים]] רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז ה[[בר מצווה]] למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלושה פעמים את ה[[תניא]], אחרי הבר מצווה ב[[תרנ"ו]] וב[[תרנ"ח]].
 
החל משנת [[תרנ"ה]] עד שנת [[תר"ס]], היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית רבקה]]. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.
 
בשנת תר"ס למד אדמו"ר הריי"צ את אומנות השחיטה{{הערה|ראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ע' שסא.}}, ואכן היה שוחט בפועל{{הערה|ראה שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 193, על מקרה שראה אשה מאנ"ש שהולכת אל השוחט מתוך טירחא גדולה, וקרא לה אליו ושחט עבורה את העוף.}}.
 
===מסעות הרבי הריי"צ בילדותו===
====[[מסע יאלטא]]====
{{ערך מורחב|מסע יאלטא}}
בחודש [[אלול]] [[תרמ"ו]] יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר [[פסח]] [[תרמ"ז]]{{הערה|ישנם מקומות{{הבהרה|איזה?}} שכתוב שחזרו לאחר [[ל"ג בעומר]], או לאחר [[חג השבועות]].}} במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.


==לידתו==
====המסע למוזניקס (תרנ"א)====
בקיץ של שנת [[תרנ"א]] הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך ל[[ליובאוויטש]].


בשנת ה'תרלנישאה [[הרבנית שטערנא שרה]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] אך השנים חלפו ולא נפקדה. בשמחת תורה כאשר בירכו את כל הנשים והבנות בביתו של [[אדמוהמהר"ש]], שכחו לברך אותה והדבר גרם לה צער רב למרות שלאחר מכן ברכו גם אותה. היא נכנסה לחדרה ותוך כדי מחשבות על שעדיין לא נפקדה, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה נכנס איש נשוא פנים לחדר ולשאלתו מדוע הינה בוכיה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק ח"י רובל לצדקה מכספה הפרטי, לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלווית שני אנשים, וחזר בפניהם על התנאי ולאחר שהסכימו עמו בירכו אותה ויצאו מהחדר. הרבי המהר"ש שמע את החלום ואמר כי האיש היה אביו ([[אדמו"ר הצמח צדק]]) והשניים שליוו אותו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]].  
====הנסיעה לאליווקא====
בשנת [[תרנ"ה]] יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמוהריי"צ ב[[י"א סיוון]] לראשונה לכפר הנופש [[אליווקא]]{{הערה|על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי}}.


הרבנית מכרה שמלה שלה ואת הכסף חילקה לצדקה ובאותה שנה ביום [[יתמוז תר"מ]] נולד בנה היחיד - רבי יוסף יצחק.
==נישואיו==
===קישורי התנאים===
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו{{הערה|זאת התמונה הראשונה שלו}}]]
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק [[נדוניה‎]] גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו{{הערה|1=שהציע הרה"ח ר' [[אשר מניקולייב]] ([http://www.teshura.com/teshurapdf/Zirkind-Wolf%20-%20Menachem%20Av%2028%2C%205775.pdf תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר]).}}, על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה{{הערה|1=בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו.
ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים.
([http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/10/11 ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172]). הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.


==ילדותו==
התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] נחתמו בכ"ח בסיון [[תרנ"ו]] בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש [[תמוז]] כהמשך לקישורי תנאים.
 
אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו ה[[רז"א]], במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, ב[[י"א תמוז]] חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה ל[[ליובאוויטש]].


בהיותו בגיל 11 החל להניח תפילין רש"י (שהיו שייכות לרבי המהר"ש) בשם ומלכות בהוראת אביו מבלי שאיש ידע ולאחר מכן הלך לבית הכנסת לתפילה בציבור.
עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2970 מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם]. הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.


בילדותו זכה לקבל שפע של סיפורים מ[[הרבנית רבקה]]. בגיל 15 אביו הביאו לאוהל הרבי המהר"ש והרבי הצ"צ ומינהו למזכירו בעסקנות הכלל.
===בין קישורי התנאים לחתונה===


בין מוריו היה החסיד ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]] (הרשב"ץ).
ב[[ט"ז אב]] [[תרנ"ו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[ויטבסק]] והתארח אצל דודו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ודודתו [[דבורה לאה גינזבורג]], שם שהה עד ל[[כ"ה אב]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ, שיחת [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] ([[לקוטי דיבורים]], ליקוט י"ג), סעיף י"א.}}.


==נישואין==
בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.


כאשר הגיע לעונת השידוכים, הוצעו 2 הצעות ממשפחות עשירות והצעה אחת ממשפחה ענייה מקישינוב שאפילו את הוצאות החתונה לא יכלו לממן. בניגוד לדעת הרבנית רבקה שסברה שיש להיענות להצעות המשפחות העשירות, אדמו"ר הרש"ב וזוגתו נטו להצעת המשפחה הענייה כיון שהייתה נינה של אדמו"ר הצ"צ.  
===החתונה===
ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן [[שטריימל]] ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו [[אדמו"ר הרש"ב]] וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|זאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.


הוריו של הרבי הריי"צ החליטו איפוא, לשאול את בנם החתן בעצמו שהי' אז צעיר לימים. הוריו סיפרו לו על השידוכים המוצעים והוסיפו כי בהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה שבהם הי' העניין של: "ונשאלה את פיה", כלומר שאלו את דעתה של רבקה אודות הנישואין עם יצחק, ולאור זאת הם מחליטים פה אחד לפנות לבנם בשאלת פיו ולשאול את דעתו אודות השידוכים המוצעים לו.  
בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].


החתן השיב להוריו, באומרו להם בזה הלשון: "...נו, הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי..."
ביום שלישי [[י"ז אלול]] בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של [[תומכי תמימים]] החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הרב [[זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ}}.


החתונה נערכה ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]] בעיירה [[ליובאוויטש]].
==מנהל תומכי תמימים==
ביום חתונתו חבש החתן שטריימל לראשו, באותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו.
מיד לאחר ה[[שבע ברכות]] של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע [[אדמו"ר הרש"ב]] על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת [[תרנ"ח]], מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.


לאחר מעמד החופה, הובילו קהל רב את החתן והכלה ממקום החופה אל בית המשתה מתוך שירה וזימרה. כ"ק אדמו"ר הרש"ב צעד לימינו של החתן ואמר לו אז: וחזקת והיית לאיש.
בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה:


סעודת החתונה נערכה באחד המבנים הגדולים שעמדו ב"חצר" רבותינו נשיאינו שבעיירה [[ליובאוויטש]], הנקרא [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)]].  
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].


במהלך סעודת החופה שנערכה ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]] הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" בה ילמדו נגלה וחסידות.  
ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.


בשעת סעודת החופה, הסתובב הרבי הרש"ב בעצמו בין הנוכחים - בלוית שלושת החסידים: הרה"ח [[מאיר מרדכי טשערנין]], הרה"ח [[יעקב קאפיל זליקסון]] והרה"ח [[שלמה חיים קוטאין]] - להשגיח אם המשרתים מחלקים לכל אחד מהמשתתפים את האוכל, ושתה עם כל אחד "[[לחיים]]" בברכות מנעימות לכל אחד בהמצטרך לו.  
במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל [[תמים]] בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול [[אדמו"ר הרש"ב]], מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט{{הערה| על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה ב[[ליובאוויטש וחייליה]]}}.


בזמן השמחה, אמר הרבי הרש"ב דרושי חסידות בשופי ובלי הגבלות.
==פעולותיו למען יהודי רוסיה==
באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי [[מסירות נפש]] של ממש וסיכון חייו.


לאחר החתונה התגורר הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.
בשנת [[תרס"ד]] - [[תרס"ה]] בעת מלחמת [[רוסיה]] - [[יפן]] סייע לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות ב[[פסח]].


=="מנהל פועל" תומכי תמימים==
אחרי המלחמה החלו פוגרומים ב[[רוסיה]] ביהודים, אדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.


אדמו"ר הריי"צ כיהן כ"מנהל פועל" ישיבת "[[תומכי תמימים]]" וב[[יאייר תרס"ב]] נאסר עקב הלשנה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות שוחרר וביום [[כ"ג אייר תרס"ב]] שוטר הגיע לביתו והביא הודעה כי הינו חף מכל פשע. בשנת ה'תרס"ו לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.
בשנת [[תר"ע]] סייע לאביו ב[[אסיפת הרבנים תר"ע]] ובשנת [[תרע"ד]] עזר להילחם ב[[משפט בייליס]] ולהוכיח את חפותו של בייליס.


==קבלת הנשיאות==
==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
ביום [[ב' ניסן תר"פ]]{{הערה|שמואל בטשווילי, '''נשיאות "בחסד וברחמים"''', תיאור קבלת הנשיאות של אדמו"ר הריי"צ, שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 46.}}, הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]] שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, רבי יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים [[חיידר|חדרים]] ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר [[דא"ח]] לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה{{הערה|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.


אדמו”ר הרש”ב הסתלק ביום [[ב' ניסן תר"פ]]. בצוואתו מבקש שבנו יחידו, הלא הוא רבי יוסף יצחק, ימשיך לשאת בעול הנהגת החסידים. כך כבר ביום ההסתלקות הוכתר אדמו”ר הריי”צ בכתר הנשיאות החב”דית.
===התקשרות===


בצוואתו כתב אדמו”ר הרש”ב כי אדמו”ר הריי”צ הוא אשר ינהל את ישיבת ‘תומכי תמימים’. אמנם גם עד הסתלקותו היה אדמו”ר הריי”צ המנהל בפועל, אלא שאת ההחלטות החשובות הביא להכרעתו של אביו, מייסד הישיבה. בצוואה נכתב עוד שעל בנו להתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה, וכן להקים חדרים ושיעורים בלימוד החסידות בעיירות רוסיה.  
אדמו"ר הריי"צ היה מוכר מקרוב לחסידים, מתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. ואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב במשך השנים.


לבד מהצוואה היה פתק אישי נוסף אותו נתן לבנו. לאחר ההסתלקות הראה אותו לחסידים, אלא שלא הרשה להעתיקו. וכך כתב אדמו”ר הרש”ב בפתק: “תדבר דא”ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק’ זצוקללה”ה נ”ע, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת...
חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שבערי רוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות [[חסידות חב"ד]].  


חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לעדת החסידים שהיתה ברוסיה, ובתוך הדברים ציטטו את תוכן אותו פתק. כך קיבלו החסידים, כולם כאחד, את נשיאותו ומרותו של אדמו”ר הריי”צ כנשיא ומנהיג.
====כתבי התקשרות====


אדמו”ר הריי”צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, החל לומר מאמר דא”ח ד”ה “ראשית גויים עמלק”.  
כתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: [[מוסקבה]], [[אודסה]], [[פולטבה]], [[ניקולייב]], [[חרקוב]] ועוד.  


בשנת האבילות נהג בדיוק כפי שנהג אביו אחר אדמו”ר מהר”ש: הוא הסתגר בחדר היחידות של אביו, ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו.  
פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות ב[[שבועון בית משיח]] ובכל "כתב" עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את עול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו  {{הערה|כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן ב[[שבועון בית משיח]] ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו}}.  


במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו הרבי, ומאידך עודד וניחם את כולם.  
====מקבל הנשיאות====
אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערה|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.


אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ברוסיה, והחלו לסגור את מוסדות הדת, ולאסור כל פעילות דתית. אדמו”ר הריי”צ חיזק את ההחסידים, אלו מצידם התקשרו אליו והיו מוכנים לסור להוראותיו עד כדי מסירות נפש.  
בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר ה[[יחידות]] של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את [[הסתלקות]]ו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.


כוחות הרשע ברוסיה לא נתנו לאדמו”ר הריי”צ מנוח אף בשנת האבל, וכבר בחודש תמוז תר”פ נלקח הוא לחקירה בה איימו עליו באקדח.  
אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר ב[[חודש תמוז]] תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.  


בתום שנת האבל החל אדמו”ר הריי”צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, למען לא תכבה שלהבת היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי, וכפי שנכתב על שנת [[תרפ"א]] ב[[לוח היום יום]]: “מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה”.
בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערה|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.


==המאסר והגאולה==
==מאסריו==
===המאסר הראשון===
כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תרנ"א]], הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד{{הערה|ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי}}.


===המאסר הראשון===
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, [[ריגא]] תרפ"ט]]


מאסרו הראשון של אדמו"ר הריי"צ היה בעודו צעיר לימים. באחת הפעמים כשהלך בשוק לבקר את סבתו [[הרבנית רבקה]] ראה בדרך בשוק את ר’ דוד הקצב, כשעליו קופץ אוראדניק [= שוטר זוטר] ומכה אותו על פניו סטירה הגונה עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: ‘שיכור, מנוול’.  
===המאסר השני===
ביום רביעי [[ז' באייר]] שנת [[תרס"ב]], אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.


השוטר התנפל על הרבי הריי"צ במכות נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר.
ביום שני [[י"ב אייר]], נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.


במאסר ישב שעות ספורות עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. עודם מדברים, ולחדר נכנס משרתו של [[הרז"א]], מר מרדכי זילברבורד. הוא מסר פתקה בידו של המפקד, וזה הורה לשחרר אותו מיד.  
למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו [[אדמו"ר הצ"צ]].}} ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.


חמש שעות שהה יוסף יצחק הצעיר במאסרו הראשון.
אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.


===המאסר השני===  
===המאסר השלישי{{הערה|ראו [[שבועון בית משיח]] גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: '''נשיא בישראל בתא הכלא'''.}}===
ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.


המאסר השני היה בשנת תרס”ב, כשהרבי הריי"צ היה בן 22, ועמד בראש הנהלת ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]'.
בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד ה[[חיידר|חדרים]] תחת שמירה קפדנית.


ביום רביעי ז’ באייר תרס"ב, מר פרלמוטר, יהודי מגזע חסידי וואהלין ששנה ופרש, סיפר לרבי הריי"צ כי מר גיטלסון המורה הראשי בבית הספר של ‘חברת מפיצי ההשכלה’, כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בשל מלחמתם במשכילים. ועל כן הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת ‘תומכי תמימים’ מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ותחבולות. והכוונה היא לגלגל את האשמה על מנהל הישיבה, בנו של הרבי.  
בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".


ביום שני י”ב באייר, נכנסו שוטר ושני אנשים אלמונים לבושים אזרחית למשרד אדמו"ר הריי"צ.  
על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.
הם החלו בחקירה כללית על אודות סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה. מכאן עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא.  


החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.  
===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק{{הערה|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}}. על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".


למחרת, בשעה שמונה בערב, שוב נכנסו למשרד הישיבה - בפעם זן שני אנשים: שוטר ואיש הבולשת, וציוו על הריי”צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה.  
===המאסר החמישי===
ב[[חודש שבט]] [[תרע"ו]], בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.


אדמו"ר הריי”צ אמר להם כי הוא “אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו, ומחר בבוקר בשעה תשע/עשר יתייצב אצלם.  
===המאסר השישי===
[[קובץ:דירת הרבי הרייצ.jpg|250px||ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[לנינגרד]] (קומה 3)]]
בקיץ שנת [[תר"פ]], בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז [[שליח ציבור]] בשנת האבלות על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את [[טלית]]ו ו[[תפילין|תפיליו]] ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את ה[[משניות]] שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.


לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי “שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים”.  
כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים{{הערה|כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.}}, כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערה|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.}}


למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי”צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי. שלושה אנשים כבר המתינו לו, אחד מהם הבלש ששהה אמש במשרדו.  
לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.


לאחר שלא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שאלו יכסו על פשעיו כנגד החוק, הוזעק אחד השוטרים והוליכו אל חדר הכלא.
שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.


לפנות ערב נקרא הריי”צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו, ועל כן הוא משוחרר לביתו.  
===המאסר השביעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ]]}}
[[קובץ:שפאלערקע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]


===המאסר השלישי===  
====רקע====
בתחילת שנת [[תרפ"ד]] פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות והוביל את חסידי חב"ד למאבק למען היהדות, ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[לנינגרד]], שם הגביר יותר פעילותו במאבק למען קיום תורה ומצוות בקרב יהדות ברית המועצות.


ביום רביעי, ו’ בטבת תרס”ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי”צ, ובידו הזמנה להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון “לרגל עניין נחוץ ואחראי”. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: “העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!”
====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.{{ש}}תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחבת, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[ט"ו בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי ה[[ק.ג.ב.]]{{הערה|בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם '''ג.פ.או.''', ולאחר מכן השם שונה ל'''ק.ג.ב.'''}} לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום ברוסיה), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.


בשעה הנקובה התייצב אדמוהריי”צ לפני חברי ועדת החקירה. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב. זה הכיר מלפנים את אדמו"ר הריי”צ, והושיט לו ידו בברכת שלום לבבית, ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.  
[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בספר [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.


בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עשה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה.  
הגב' פישקובה{{הבהרה}} המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.


לאחר מכן נלקח אדמו"ר הריי"צ אל אחד החדרים, תחת שמירה קפדנית.  
אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר [[מלחובקה]] ליד מוסקבה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ל[[לטביה]] וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב ב[[ריגה]], וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו [[הרבי]]. ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].


בשעה חמש בערב, נשמע קול שקשוק המנעול, וכעבור חצי רגע נפתחה הדלת. שוטר הורה לרבי לבוא אחריו אל חדר החקירות.  
בריגה אדמו"ר הריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.


החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: “לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים.  
==מסעותיו==
===יציאתו מרוסיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה]]}}
{{פסקה חסרה}}
לאחר [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]], אדמו"ר הריי"צ יצא מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] וכך מרכזה של חסידות ליובאוויטש עבר מרוסיה ללטביה.  


“החלטה שניה: לאסור - למראה עינים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן, וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו”...  
בשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, הגיעו המוני חסידים לבית הרבי ב[[לנינגרד]], כדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה, ביודעם שמעתה והלאה, כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.


כשסיים הגיש את הגיליון לאדמו"ר הריי”צ, נתן בידו אחד העטים, טבל בדיו, והורה לו לחתום בשולי המסמך.  
ברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת [[לטביה]], אז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, אך היה זה באופן זמני.


אדמו"ר הריי"צ הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה, ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה. ובמה שנוגע אליו - אין זה אמת שהסכים להיאסר.  
===ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין===
מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, [[פולין]] הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום [[כ"ח בשבט]] [[תרפ"ח]] ושהה בפולין וב[[ליטא]] במשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ש והתמימים{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח במבוא ובשיחות פורים תרפ"ח}}.


אדמו"ר הריי”צ מספר כי “פקיד הבולשת הביט עלי בעינים דוקרות" ואמר “אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם...
===ביקורו בארץ ישראל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש]]}}
{{קובץ|ביקור אדמור הרייצ|מודעה מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו ל[[ירושלים]]}}
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.


“קמתי, אמרתי לילה טוב, והלכתי”.
בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והרב הראשי לארץ הקודש הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].


===המאסר הרביעי===
אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות [[עור]] ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.


“המאסר הרביעי בפעטראגראד בחודש טבת תר”ע - בסיבת הלשנתו של היהודי המלומד ק.” - כך כותב אדמו”ר הריי”צ בתמצות על מאסרו זה, ולא מוסיף עוד.  
אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקווה]].


יתכן שלכך התכוון בכותבו “מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא”.  
ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:


===המאסר החמישי===
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}


מעדותו של אדמו”ר הריי”צ: “המאסר החמישי בפעטראגראד בחודש שבט תרע”ו בסיבת השתדלותי בהשגת חומר חוקי ודיני פטורין המשרתים בקודש, מעבודת הצבא”.  
אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].


במאסר זה היה אדמו”ר הריי”צ כבן 36 שנים, ואף הוא היה מאסר שעות בלבד.
שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו [[פרעות תרפ"ט]], אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:


===המאסר השישי===  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח [[סיוון]] תר"ץ]}}


בימי הקיץ של שנת תר”פ, בעת שעמד אדמו"ר הריי"צ כשליח ציבור בשנת האבל, נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לרבי לחלוץ מיד את טליתו ותפיליו ולבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב כי עליו לסיים את התפילה וללמוד משניות שלאחר התפילה, ורק אז ילך עמם.  
===המסע לארצות הברית===
[[קובץ:בולטימור תרצ (3).jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ]]
[[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]}}
לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד ב[[ארצות הברית]], לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]].


לאחר שסיים את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו, והלך בלוויית שומריו. אלו סגרו עליו מכל עבר: שנים הקיפוהו מימין ומשמאל, והשלישי הלך אחריו.
הרבי הגיע לשכונת [[קראון הייטס]], והשתכן שם בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]].


כשהגיע ל”חצר-מוות”, הוכנס אדמו”ר הריי”צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים ישבו סביב שולחן רחב ידיים. בראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם, ואילו אדמו”ר הריי”צ הושב בסוף השולחן, ולצידו שלושת השומרים, מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון.  
ב[[ראש השנה]] של שנת [[תר"צ]] שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וב[[יום כיפור]] שהה בבית הכנסת של חסידיו ב[[קראון הייטס]].


היו אלה חברי ‘ועד מבקרי הדתות’ שליד המפלגה שאמרו לאדמו"ר הריי"צ כי הם עסוקים כעת לבקר את דת ישראל, ולכן הזמינו את אדמו"ר הריי"צ לפתור להם כמה שאלות בדת ישראל הקשורות עם הקבלה והחסידות.  
במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.


הרבי הריי"צ השיב בשפת האידישאית: “כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו.
ב[[כ"ה תשרי]] ערך הרבי [[התוועדות]] מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]]. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.


לעברו התפרץ אחד היושבים. הוא הניף את האקדח שהיה מונח מולו, וכיוונו מול פניו של הרבי כשהוא אומר כי ‘צעצוע’ זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים.  
ב[[א' כסלו|ראש חודש]] [[כסלו]] התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, וב[[י' כסלו]] התוועד בשכונת ברונקס.


הרבי השיב כי צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.  
ב[[י"ג כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.


לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ארוך בין הרבי לבין חוקריו. אלו הקדימו ושאלוהו האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל. על כך השיב כי מצד ידיעה מוחלטת.
עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י"ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, וב[[כ"ב כסלו]] נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.


החוקרים ביקשו לשכנעם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, להביאם לידי מצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא.  
ב[[י"ב טבת]] סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.


הרבי חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם אם אדם פשוט ייפגש ברחוב עם איש המומחה בכוכבים, ויבקשו ללמוד את תורת האסטרונומיה בו במקום, בוודאי ישיב לו ‘בוא עמי אל בית מצפה הכוכבים, ושם אלמדך את הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי’. כן הוא גם בנידון דידן - אמר אדמו"ר הריי"צ - אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת; אז, כאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי, ואט אט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.  
ב[[כ"ד טבת]], יום הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.


עוד שעה ארוכה נמשכה החקירה כשלאחריה שוחרר הרבי הריי"צ לביתו.
ביום שני [[כ"ז טבת]] יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]].


===המאסר השביעי===
ביום ראשון [[י"א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם [[חג הפורים]] ו[[חג הפסח]].


המאסר השביעי היה הקשה מכולם, בעקבות פעולותיו להחזקת הדת נאלץ אדמו"ר הריי"צ לעזוב בתחילת תרפ"ד את [[רוסטוב]] לעיר לנינגרד (פטרבורג) על מנת שלא ייאסר. למרות זאת, בחצות ליל רביעי [[י"ד סיון תרפ"ז]] הובל הרבי הריי"צ לבית הסוהר "שפעלערנע". נחקר שעות רבות ובסיום החקירה אמר אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה שריכזו ר' [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יוהצלב האדום הרוסי) הומר גזר דין המוות  לגלות של 10 שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה שוב הומר העונש לגלות של 3 שנים בעיר קסטרמה, שהחלה ב-[[ג' תמוז תרפ"ז]].  
באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמוהריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמוהריי"צ לשיקגו.


הגב' פישקובה שוב השתדלה אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב תמוז תרפ"ז]] כאשר אדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא, אך כיון שזהו יום חג בקסטרמה המשרד לא הנפיק את תעודת השחרור עד ליום המחרת.  
הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, וב[[י"ט סיון]] [[תר"צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד [[ג' תמוז]].


אדמו"ר הריי"צ שהה ימים אחדים בלנינגרד ועבר לכפר מלחובקה כיון שהיבסקציה והג'.פי.או. איימו שוב לאסור אותו. לאחר מאמצים רבים הרבי קיבל אישור יציאה לריגא (לטביה) ובאסרו חג הסוכות ה'תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתו.
בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.


==ביקור בארץ הקודש ובארה"ב==
הביקור הסתיים ב[[כ"א תמוז]] [[תר"צ]], אז חזר הרבי לאירופה. בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[ורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר ל[[עיירה]] [[אטווצק]].


ב[[ב' מנחם אב תרפ"ט]] ביקר אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל. בין השאר ביקר בקהילה היהודית בחברון, בה הייתה קהילה של חסידי חב"ד. הוא גם נכנס למערת המכפלה. ב[[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]] נסע ברכבת למצרים, משם נסע לביקורו הראשון בארה"ב, ניפגש עם נשיא ארה"ב (הובר) וחזר ל[[ריגה]] ב[[כ"א תמוז תר"צ]].
==בפולין==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים אטוואצק]]}}


==מלחמת העולם השניה==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=רוסיא אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר הילדסהיימר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.


בשנת [[תרצ"ג]] העתיק את מקום מגוריו מריגא ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]] עבר בעצת הרופאים לעיר [[אטוואצק]].  
הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב]]נים-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] למען יהודי רוסיה.


מספר ימים לאחר פרוץ ה[[שואה]], עזב את [[אטוואצק]] ועבר לוורשה, שם נמלט מבית לבית מחמת ההפגזות. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[צבי גורארי']].
מזכירי הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. {{הערה|בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. ו[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/index.htm ראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין]}}.
===במלחמת העולם השנייה===
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם".  {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}. ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית]. }} {{הערה| ראה את פרשת ההצלה בספר  Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm}}.


[[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]] הצליחו ליצור קשר עם בכירים במימשל האמריקאי, ואלו פנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל קאנאריס שיכנעו בכיר בממשל הנאצי לסייע בהברחתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. למרות הסכנה, [[אדמו"ר הריי"צ]] התעקש שיבריחו מלבד את בני משפחתו, עוד עשרים איש, ויחד עמם הוברח דרך ברלין אל ריגה.
ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).


ביום [[כ"ד אדר ת"ש]] טס מ[[ריגא]] לסטוקהולם (שבדיה) וב[[כ"ה אדר ת"ש]] נסע ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליג לארה"ב.
ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:


==אמריקה איננה שונה==
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. ה[[אהבה]] וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}


בהגיעו לניו-יורק אמר כי יפעל לעשות את אמריקה למקום תורה והכריז על ייסוד ישיבת "[[תומכי תמימים]]".  
ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].


בתחילת חודש מנחם-אב נרכש ברחוב איסטערן פארקווי בניין [[770]] שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. הרבי הריי"צ נכנס לגור ב-770 ב[[י"ט אלול ת"ש]] וחנוכת הבית הייתה ב[[כ"א אלול ת"ש]].  
==ארצות הברית==
===קבלת פנים===
[[קובץ:ארה''ב ת''ש.jpg|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש]]
ביום שני, [[ח' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה{{הערה|ראה הרב [[שלום בער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: '''מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. [https://anash.org/tes-adar-chabad-arrives-in-america/ סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו] (אנגלית) {{אנש}}}}.


ב[[שמחת תורה תש"ב]] הכריז על כתיבת ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו. הכתיבה החלה ביום [[ב' אייר תש"ב]]. כל ההוצאות היו על חשבונו הפרטי ואת כל הנדבות שנדבו לכתיבת הספר העביר לקופת "[[המרכז לענייני חינוך]]".  
ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.


(כתיבת הספר הסתיימה בערב שבת [[ט' שבט ה'תש"ל]] ע"י [[הרבי|הרבי מלך המשיח]]).  
===ייסוד תומכי תמימים===
בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.


במהלך התוועדויות שערך האדמו"ר הריי"צ החסידים נהגו לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]].
המסר הראשון של הרבי עם בואו{{הערה|1=עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו '''[https://anash.org/new-book-will-give-fresh-perspective-on-americanism/ אמריקה איז נישט אנדערש]''' לקט שיחות מאדמו"ר הריי"צ בעריכת הרב [[נחמן וילהלם]], ניו יורק אדר תשפ"א.}}, היה ש"אמריקה אינה שונה"{{הערה|1=בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647367/ מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית?]''' {{וידפו}}}}.


==קבלת האזרחות==
===770===
ביום [[י"ב באב]] [[ת"ש]] נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה [[חנוכת הבית]].


ביום חמישי [[ט"ז אדר תש"ט]] הגיע משלחת מטעם ממשלת ארה"ב לביתו של הרבי על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ב[[חודש תמוז]] בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]}}.
 
===ספר תורה של משיח===
ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר]] תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.
 
==הצלת יהודים בשואה==
בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד. פעילות מיוחדת הקדיש אדמו"ר הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין וחילוצם למדינות אחרות, ובהם קבוצת תלמידים שהגיעה ל[[שנחאי]] {{הערה| אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב [[שלום דובער לוין]] [[תולדות חב"ד בארצות הברית]], [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/4.htm תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.]}}.
 
 
===הצלת שבדיה===
פעילות מיוחדת בוצעה דרך [[שבדיה]] שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב [[יעקב ישראל זובער]] והרב [[ישראל חסדן]] אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט וראה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]]}}.
 
===הצלת ילדי הולנד===
בשנת [[תש"ח]] פעל ל[[הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד]] ב[[מלחמת עולם השנייה]] אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות{{הערה| הרב [[שלום דובער לוין]], תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה}}
 
===הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק===
בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד ל[[הסתלקות]]ו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה בהרחבה: הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארצות הברית]]. [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ראשון. הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]]}}.
 
===מייסד כפר חב"ד===
ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. אדמו"ר הריי"צ העניק הוראות והכוונה מפורטת לגבי הקמת כפר חב"ד ומוסדותיו והתפתחותם{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
 
הורה ועזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
 
===ניגון הבינוני===
בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{הערה|ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.}}.
 
===קבלת האזרחות===
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[הרבי]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערה|באותם ימים אמר [[הרבי]] במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.
 
המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש ב[[בגד]]י משי וחבוש ב[[שטריימל]]. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו [[הרבי]] ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=44285 גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ] {{אינפו}} {{*}} '''[https://col.org.il/news/129565 וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}}}.


==הסתלקותו==
==הסתלקותו==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
אדמו"ר הריי"צ סבל [[יסורים]] רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו {{הערה|ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 8-7.}}. ביום [[י' שבט]] [[תש"י]], שבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, [[הסתלקות|הסתלק]]. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו ל[[בית עלמין|בית העלמין]] 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.


אדמו"ר הריי"צ הסתלק ב[[י' שבט תש"י]] שבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר.
===מרוקו===
ההלוייה התקיימה בהשתתפות אלפים רבים, ביום ראשון י"א שבט. מנוחתו כבוד באוהל שבבית הקברות מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
אדמו"ר הריי"צ המשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרש"ב בקרב היהודים ה[[יהדות ספרד|ספרדים]], באמצעות שלוחים ל[[גרוזיה]] ומהם הרב [[שמואל לויטין]] והרב אברהם לוי סלוין]] ול[[אוזבקיסטן]] - הרב [[שמחה גורודצקי]].


==מוסדות על שמו==
זמן קצר לפני הסתלקותו, אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות ב[[מרוקו]], ואף בחר את השליח הרב [[מיכאל ליפסקר]] שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח [[הרבי]] את הרב מיכאל ליפסקר ובהמשך את הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]] והרב [[יהודה לייב רסקין]] ושלוחים נוספים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות חינוך תחת רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]], על שם אדמו"ר הריי"צ.


לאחר הסתלקותו, שיגר [[אדמו"ר שליט"א]] שלוחים ל[[מרוקו]], שם נוסדו מוסדות בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
===רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ===
בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.


בשנת תשי"ב הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] ע"ה לייסד בארה"ק רשת מוסדות חינוך כמו שייסדו במרוקו ע"ש כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנקרא "[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]".
===מנהגי הילולת אדמו"ר הריי"צ===
ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערה|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.


במשך השנים, נקראו מוסדות רבים על שמו.
==משפחתו==
* בתו, [[חנה גוראריה]] - אשת הרב [[שמריהו גוראריה]].
* בתו, הרבנית [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|חיה מושקא]] - אשת [[הרבי]].
* בתו, הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] הי"ד - אשת ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] הי"ד, שניהם נספו ב[[שואה]] האיומה{{הערה|הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.}}.


==משפחתו==
==ספריו==
{{ערך מורחב|ספרי אדמו"ר הריי"צ}}
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]].
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]].
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]].
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]].
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] - סיפור מאבקו של [[אדמו"ר הצ"צ]] עם ה[[משכילים]].
*קונטרס [[דברי ימי החוזרים]].
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]].
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] - לקט משיחותיו שיצאו בחוברות מיוחדות על ידי מערכת [[התמים]] בשם 'ליקוטי דיבורים' בהתוועדויות, ונסדרו מחדש ב-5 כרכים.
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]].
*[[קונטרס תורת החסידות]] - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת [[תורת החסידות]] והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*[[קונטרס לימוד החסידות]] - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד תורת החסידות. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערה|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהלים''' - בעניין מעלת אמירת תהלים. נדפס כהוספה לספר [[תהלים אהל יוסף יצחק]]{{הערה|חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.}}.


'''אביו:''' [[אדמו"ר הרש"ב]]
==מזכירי אדמו"ר הריי"צ==
* הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]]
* הרב [[אלתר דובער חסקינד]]
* הרב [[חיים ליברמן]]
* הרב [[ניסן מינדל]]
* הרב [[אלחנן דב מרוזוב]]
* הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
* הרב [[אליהו קווינט]]
* הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
* הרב [[משה לייב רודשטיין]]
* הרב [[נחום שמריה ששונקין]]


'''אמו:''' [[הרבנית שטערנא שרה]]
==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]


'''רעיתו:''' [[הרבנית נחמה דינה]]
==לקריאה נוספת==
הרב [[שניאור זלמן הרצל]], נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
* אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוסף יצחק שניאורסאהן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 138–139, באתר HebrewBooks.
*הרב [[מנחם זיגלבוים]], '''אסתלק יקרא''', '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''' עמוד 207
*הרב [[יוסף יצחק גרינברג]] והרב [[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], [[ימי בראשית]], '''הסתלקות אדמו"ר הריי"צ''', כולל זכרונות, מסמכים וקטעי עיתונות
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק יב - '''אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד''', פרק טו - '''אדמו"ר הריי"צ במאסר'''
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''הנסיך השישי''' - הרב [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*'''[[חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]] [[תשפ"ג]], פרק יד הצלת אדמו"ר הריי"צ
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''' - הרב [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*יוזמת השליחות במרוקו: הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק א.
*'''אלבום במסתרים''' - הוצאת [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]] [[תשע"ג]].
*'''חזיונות שמים''', ליקוט מתוך כתביו בהם מספר על חזיונות שונים שזכה להם במשך השנים, [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן תש"פ עמוד 38
*'''כשהרבי מחייך''', [[שבועון בית משיח]] ט' שבט תשפ"א עמוד 58, במדור 'והבט פני משיחך'
*'''הנסיך השישי במאבק למען טובת ישראל''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 38-43.
*'''מנהל פועל''', הרב שלמה ברדה, גיליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] מס' מ"א ע' 54-65.
*'''מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''' - [[שבועון בית משיח]] 239.
*הרב ישראל זיסל דבורץ, '''זכרונות מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש''', [[שבועון בית משיח]] 885
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]] - אודות הצלת אדמו"ר הריי"צ בשואה, פעילותו הרב-תחומית להצלה וסיוע בתקופת השואה, פעילות רוחנית בימי השואה


'''בנותיו:'''  
==קישורים חיצוניים==
{{טורים|תוכן=
===תולדות חיים===
;ילדות
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 נשמה ירדה בליובאוויטש"]''' - סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 הנסיך השישי]''' - סדרה המתעדת את שנות ילדותו {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב וההיסטוריון דב לוקאץ', '''[https://anash.org/watch-a-life-of-heroism-mesirus-nefesh-and-miracles/ חיי גבורה מסירות נפש וניסים]''', סקירת פעילותו והצלתו של אדמו"ר הריי"צ ברוסיה הקומניסטית, בוורשה הנאצית ובארצות הברית {{אנש}} (אנגלית) - וידאו, ומסמך מוער


*מרת חנה, בעלה הרב [[שמריהו גוראריה]].  
;נישואין
*[[הרבנית חיה מושקא]], בעלה [[אדמו"ר שליט"א]].
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 נישואי הנשיא]''' - תיאור שמחת ה[[נישואין]] של אדמו"ר הריי"צ {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]], בעלה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין]].


==ראו גם==
;המאסר והגאולה ([[י"ב-י"ג תמוז]])
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_90_שנה_לחג_הגאולה_חוברת_היסטורית_תופץ_ברבבות_עותקים_105193.html הבלתי מנוצח] - חוברת בהוצאת [[צא"ח]]. {{PDF|}} {{COL|}}
*[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1566585 הסיפור בקצרה] באתר {{בית חב"ד|}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=88&article=464 סיפור המאסר והגאולה] באתר {{חבד בישראל|}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105264 סיפור המאסר והגאולה] מתוך הספר "[[תולדות חב"ד בפטרבורג]]". {{PDF|}} {{COL|}}
*[http://chabad.info/news/חוברת-להפצה-סיפור-המאסר-והגאולה-של-יב/סיפור המאסר והגאולה] בהוצאת "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]". {{אינפו|}}
 
;הביקור בארץ הקודש
*[https://chabad.info/news/167888/ "קול ישראל" מדווח האדמו"ר מליובאוויטש בארץ ישראל{{אינפו}}]
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] (יידיש) {{PDF|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]. {{אינפו|}}
*אהוד עין גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ. {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]. {{אינפו|}}
 
;בתקופת ה[[שואה]]
*[[זלמן רודרמן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת]''' {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים]''' {{PDF}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]''' {{בית משיח}}


* [[:קטגוריה: ספרי אדמו"ר הריי"צ|ספרי אדמו"ר הריי"צ]]
;הסתלקות
* [[:קטגוריה: ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]]
*'''[https://col.org.il/news/122968 בחזרה אל הרגעים המרטיטים: מסע ההלוויה של הרבי הריי"צ]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[[הלל זלצמן]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', [[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)
*[https://col.org.il/news/160094 מה שסיפר השוטר הגוי בהלוויה של הרבי הריי"צ{{COL}}]
===שונות===
;אודיו
*[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_36.htmlניגון אך לאלוקים בהתוועדות הרבי הריי"צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_12.htmlניגון דביקות בהתוועדות הרבי הריי"צ] - מתוך אתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


==לקריאה נוספת==
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס. {{הב}}
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת [[תרפ"ט]] וכן תרצ"ב-תרצ"ג, באתר ספרית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס. {{הב}}
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק]] ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים) {{הב}}


*[[ספר תולדות אדמו"ר הריי"צ]]
;תמונות
*[https://www.rebbedrive.com/freirdiker-rebbe גלריית תמונות של אדמו"ר הריי"צ] - {{רבי דרייב}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76590 גלריית תמונות נדירות מהרבי הריי"צ] {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_11.html גלרייה ענקית ונדירה של הרבי הריי"צ • בלעדי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}


==קישורים חיצוניים==
;עיתונות:
*'''[https://col.org.il/news/131961 כשעיתון הארץ פירסם ראיון עם אדמו"ר הריי"ץ • היסטורי]''' {{COL}}


*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו]
;סיפורים
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה]
*[[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל]


{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
;לדמותו
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/60/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%A4%D7%92.pdf התמים גיליון מט עמוד 46-55 - אדמו"ר הריי"צ אבי עולם הישיבות]
*[[מנחם ברונפמן]], '''[http://www.alysefer.com/הרבי-הרייצ-סיפורה-של-רוח-שלא-נכנעה/ מדוע בעיני הרבי הריי"צ הוא אחת הדמויות היהודיות הכי הירואיות במפנה המאה ה-20?]''', [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
}}


{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הרש"ב]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ב' בניסן]] [[תר"פ]] - [[י' בשבט]] [[תש"י]]|הבא=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
{{מנין כריתת הברית}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הריי"צ|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|ש]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JicGVQSnlLRWlVVzQ?resourcekey=0-p9YDaLJt6pg1vrs5bvQCdg מאות תמונות של הרבי הריי"צ זי"ע]

גרסה אחרונה מ־19:16, 1 בדצמבר 2024

רבי יוסף יצחק שניאורסון

האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
אדמו"ר הריי"צ
לידה י"ב בתמוז תר"מ
מקום פעילות רוסיה, פולין, לטביה וניו יורק
השתייכות אדמו"רי חב"ד
רבותיו אביו אדמו"ר הרש"ב
תלמידיו כלל חסידי חב"ד
חיבוריו מאמרים, שיחות, אגרות קודש

רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (י"ב בתמוז תר"מ - י' בשבט תש"י) (בעגת חסידי חב"ד אדמו"ר הקודם ובמקור באידיש דעֶר פריעֶרדיקעֶר רבי) הוא האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנו של הרבי שלום דובער (האדמו"ר הרש"ב) ושטערנא שרה שניאורסון וחמיו של הרבי מליובאוויטש. מנוחתו כבוד באוהל בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שבניו יורק.

ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו

לידתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד בי"ב תמוז תר"מ להוריו אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול תרל"ה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בילדים. בשמחת תורה שנת תר"מ, כשסבו אדמו"ר המהר"ש בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית שטערנא שרה, ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, אדמו"ר הצמח צדק והשניים שליוהו היו סבו אדמו"ר האמצעי ואבי סבו אדמו"ר הזקן.

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

בי"ט בתמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר[1] ששמע מחסידים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ הושמטה המילה "רבי".

במהלך הברית היה הסבא אדמו"ר מהר"ש שרוי בשמחה עילאית, וחזר מאמר, סיפר סיפורים, וניגן את הניגון ד' בבות בהתרגשות מיוחדת[2].

ילדותו וחינוכו[עריכה | עריכת קוד מקור]

את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול אדמו"ר הרש"ב, אשר העניק לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות. אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים. בשנת תרמ"ד הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה לחיידר אצל רבי יקותיאל מלמד דרדקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את הא"ב, והיה מספר לו סיפורים על החסידות וחב"ד. בשנת תרמ"ה הוכנס אדמו"ר הריי"צ לחיידר של ר' זושא מלמד דרדקי, ובשנת תרמ"ו החל אדמו"ר הרש"ב לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.

אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שהחל משנת תרמ"ח נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה רבי, משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות של רבי[3], והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והחל לצום בצומות. באותו העת החל ללמדו המלמד ר' שמשון.

שהיה בן תשע בחודש אלול תרמ"ט הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' ניסן סקאבלא.

בשנת תרנ"ד מינה אדמו"ר הרש"ב את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ, בתפקיד זה שימש עד שנת תר"ס, אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים.

אביו הרבי הרש"ב היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו. את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו הרבנית רבקה. בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בעל פה בעידודו של אביו אדמו"ר הרש"ב, את המשניות שהיה יודע בעל פה היה נבחן אצל רבי משה בנימין מייטין 'הבוחן'. עד לשנת תרנ"א היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: זרעים ומועד. באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת תרנ"ב התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן[4].

בר מצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי' תמוז תרנ"א בהיותו בגיל אחת עשרה, לקחו אביו לראשונה לציון אבותיו ולימדו כיצד עליו להתנהג שם, לאחר מכן אמר לו[5] שמכיוון שבשבת ימלאו לו 11 שנה חפץ הוא ללמד אותו את ה'סדר' אותו קיבל מאביו שקיבל מסבו עד אדמו"ר הזקן - להתחיל להניח תפילין בגיל זה. למחרת קרא לו אביו לחדרו, הוציא מהמגירה תפילין קטנות וגילה לו שאלו הם התפילין של אביו (אדמו"ר המהר"ש), והורה לו להתחיל להניח תפילין של רש"י בלי ברכה. בהוראת אביו, פעולה זו נשמרה בחשאיות, וכך היה נוהג כל יום, להיכנס לחדר אביו להניח תפילין ולאחר מכן היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל.

חודשיים לפני הבר מצווה, בי"א אייר תרנ"ג חזר אביו מאמר "וחזקת והיית לאיש", לקראת הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ שלושה מאמרים, מאמר אחד אותו אמר ביום הבר מצווה ברבים, מאמר נוסף אותו אמר באוהל אבותיו, ומאמר שלישי אשר פרטי אמירתו נשארו חשאיים[6], לחגיגת הבר מצווה הגיעו אורחים רבים, ואביו אדמו"ר הרש"ב היה בשמחה מיוחדת, אמר חסידות וסיפר סיפורים.

צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שנעשה בר מצווה, היה נוהג להיכנס פעמים רבות לחדרו של אביו, והיה שומע מאמרים רובם כאלה שלא נאמרו ברבים. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית. מאז הבר מצווה למד אדמו"ר הריי"צ עם אביו אדמו"ר הרש"ב שלושה פעמים את התניא, אחרי הבר מצווה בתרנ"ו ובתרנ"ח.

החל משנת תרנ"ה עד שנת תר"ס, היו אדמו"ר הריי"צ ואביו יוצאים בקיץ כל יום לטיול של שעתיים-שלוש, חוץ מיום שני שבו הם היו מבקרים את הרבנית רבקה. במשך טיולים אלו היה אדמו"ר הרש"ב מלמד את אדמו"ר הריי"צ מאמרי חסידות והוראות להמשך חייו.

בשנת תר"ס למד אדמו"ר הריי"צ את אומנות השחיטה[7], ואכן היה שוחט בפועל[8].

מסעות הרבי הריי"צ בילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסע יאלטא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מסע יאלטא

בחודש אלול תרמ"ו יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר פסח תרמ"ז[9] במהלך מסע זה שמע ולמד הרבה מאביו.

המסע למוזניקס (תרנ"א)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ של שנת תרנ"א הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוך לליובאוויטש.

הנסיעה לאליווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרנ"ה יצאו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ בי"א סיוון לראשונה לכפר הנופש אליווקא[10].

נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורי התנאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ בצעירותו[11]

לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שלוש הצעות, שתיים מהן בנות עשירים שהתחייבו להעניק נדוניה‎ גדולה, והשלישית הייתה הרבנית נחמה דינה, שהוריה היו עניים. אדמו"ר הרש"ב בחר דווקא בהצעת שידוך זו[12], על פני שתי הצעות אחרות בנימוק שרצונו שבנו יחידו הריי"צ יתחתן עם בת המשפחה[13].

התנאים בין אדמו"ר הריי"צ והרבנית נחמה דינה שניאורסון נחתמו בכ"ח בסיון תרנ"ו בעיירה אליווקא, במשך שבוע התוועדו הורי הכלה והחתן בחודש תמוז כהמשך לקישורי תנאים.

אדמו"ר הריי"צ נשאר כמה ימים אחרי באליווקא יחד עם דודו הרז"א, במהלך אותם ימים הרז"א סיפר לו סיפורים חסידיים, בי"א תמוז חזר אדמו"ר הריי"צ עם דודו הרז"א בחזרה לליובאוויטש.

עקב גילה הצעיר של הכלה (בת 15), החתונה התקיימה כעבור יותר משנה[14].

בין קישורי התנאים לחתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ז אב תרנ"ו נסע אדמו"ר הריי"צ לויטבסק והתארח אצל דודו רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון ודודתו דבורה לאה גינזבורג, שם שהה עד לכ"ה אב[15].

בזמן שבין קישורי התנאים לחתונה היו אדמו"ר הריי"צ ואביו נוסעים לטיולים שבמהלכם היה אדמו"ר הרש"ב מכין את בנו לקראת החתונה.

החתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שישי פרשת תצא י"ג אלול תרנ"ז, בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה ליובאוויטש. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה בזאל הגדול שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' מאיר מרדכי צ'רנין, ר' יעקב קאפיל זליקסון ור' שלמה חיים קוטאין) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב אמר עם כל אחד 'לחיים'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו נגלה וחסידות.

ביום שלישי י"ז אלול בחר אדמו"ר הרש"ב בשמונה עשר תלמידים שהיו לגרעין הראשון של תומכי תמימים החדשה בניהולו של אדמו"ר הריי"צ[16].

מנהל תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, בשנת תרנ"ח, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל.

בעת כהונת אדמו"ר הריי"צ כמנהל ישיבת תומכי תמימים נאסר מספר פעמים והיה מקרה שהישיבה נסגרה:

בכ' בסיוון בשנת תרס"ב נסגרה ליום אחד ישיבת תומכי תמימים בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של המשכילים. אדמו"ר הריי"צ לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את הישיבה.

ביום י"ד באייר תרס"ב הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ.

במשך השנים היה אדמו"ר הריי"צ מנהל הפועל של הישיבה, והיה מעודכן בכל פרט בישיבה, וידע את פרטיו ומצבו של כל תמים בישיבה, כאשר היו שאלות בנוגע לתמימים מסויימים, היה פונה לאביו הגדול אדמו"ר הרש"ב, מייסד ונשיא הישיבה, והוא היה מחליט[17].

פעולותיו למען יהודי רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותו הזמן השלטון הצארי הקשה על חייהם של היהודים, ולכן היה צריך אדמו"ר הריי"צ כמה פעמים ללכת לשלטונות ולנסות לרכך את דעתם ולשנותה לטובה. לפעמים הוא היה צריך לעשות זאת עד כדי מסירות נפש של ממש וסיכון חייו.

בשנת תרס"ד - תרס"ה בעת מלחמת רוסיה - יפן סייע לאביו אדמו"ר הרש"ב לתמוך ביהודים שנלחמו בחזית רוסיה-יפן, ולדאוג להם לאוכל כשר ולמצות בפסח.

אחרי המלחמה החלו פוגרומים ברוסיה ביהודים, אדמו"ר הריי"צ פעל בשתדלנות כדי לרכך את השלטונות שינסו להפסיק את הפוגרומים.

בשנת תר"ע סייע לאביו באסיפת הרבנים תר"ע ובשנת תרע"ד עזר להילחם במשפט בייליס ולהוכיח את חפותו של בייליס.

קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ

ביום ב' ניסן תר"פ[18], הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, רבי יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה[19], ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

התקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ היה מוכר מקרוב לחסידים, מתקופת לימודיהם בישיבת תומכי תמימים בליובאוועטש בהנהלת המנהל בן הרבי וחסידים אחרים הכירו מביקוריהם בחצר הרבי. ואילו העוסקים במוסדות ופעילות חב"דית או ציבורית כללית, היו בקשר תדיר עם בן הרבי, אשר היה יד ימינו של אביו הרבי הרש"ב במשך השנים.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שבערי רוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד.

כתבי התקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבי התקשרות נשלחו מקהילות חב"ד במרכזיות באותה תקופה כמו: מוסקבה, אודסה, פולטבה, ניקולייב, חרקוב ועוד.

פרטי כתבי ההתקשרות לא היו ידועים כלל במשך השנים ורק כעבור כתשעים שנה פורסמו מספר כתבי התקשרות בשבועון בית משיח ובכל "כתב" עשרות חסידים מבקשים ומפצירים מאדמו"ר הריי"צ לקבל את עול הנשיאות והחותמים מתחייבים לציית להוראותיו ולהתקשר איליו [20].

מקבל הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח[21], מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהייתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. מדי פעם הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו, ומאידך עודד וניחם את כולם, וקרא להמשיך ביתר שאת בהפצת התורה והיהדות.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם בברית המועצות והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח.

בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי[22].

מאסריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאסר הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהיה אדמו"ר הריי"צ בגיל אחת עשרה, בחודש מנחם אב שנת תרנ"א, הלך פעם בשוק עם חברו בדרכם מהחדר כדי לאכול ארוחת צהריים. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על החסיד ר' דוד הקצב, אותו הכיר ואף הלווה לו סכומי כסף לצורך מסחרו, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - שניאור זלמן אהרן שניאורסון ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד[23].

אדמו"ר הריי"צ בחדר עבודתו, ריגא תרפ"ט

המאסר השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי ז' באייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת תומכי תמימים. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי - אדמו"ר הריי"צ.

ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו"[24] ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה 9-10 הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא, וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

המאסר השלישי[25][עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום רביעי, ו' בטבת תרס"ו, הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר החקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של ליובאוויטש. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעיניים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

המאסר הרביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק[26]. על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. אדמו"ר הריי"צ כותב על מאסרו זה ברשימותיו: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

המאסר החמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

המאסר השישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד (קומה 3)

בקיץ שנת תר"פ, בעת תפילת שחרית, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר, ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת הקבלה והחסידות. אדמו"ר הריי"צ השיב להם באידיש: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים[27], כי לא אזוז מהעקרונות שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהעקרונות שלי, אפילו זיז כלשהו"[28]. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ:

צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם.

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה', הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

המאסר השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מאסר וגאולת הרבי הריי"צ
בית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת שנת תרפ"ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר הריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות והוביל את חסידי חב"ד למאבק למען היהדות, ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ למוסקבה במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום כ"ג באייר בשנת תרפ"ד, עזב אדמו"ר הריי"צ את רוסטוב ועבר לעיר לנינגרד, שם הגביר יותר פעילותו במאבק למען קיום תורה ומצוות בקרב יהדות ברית המועצות.

המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.
תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"

כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחבת, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, ט"ו בסיון תרפ"ז פרצו אנשי הק.ג.ב.[29] לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב מרדכי דובין (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום ברוסיה), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום ג' בתמוז תרפ"ז שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

חסידי חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור[30] שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת תשנ"ב כינה הרבי את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית[31] וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז[32].

הגב' פישקובה[דרושה הבהרה] המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי י"ב בתמוז תרפ"ז כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק למחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה ליד מוסקבה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום כ"ד בתשרי שנת תרפ"ח יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, וכעבור ימים ספורים הצטרף אליו חתנו הרבי. ולאחר זמן ייסד את ישיבת תומכי תמימים גוסטינא.

בריגה אדמו"ר הריי"צ פעל גדולות ונצורות בענייני הכלל בכלל ובפרט למען יהודי רוסיה הסובייטית.

מסעותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יציאתו מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחר שמחת תורה תרפ"ח, אדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה ללטביה וכך מרכזה של חסידות ליובאוויטש עבר מרוסיה ללטביה.

בשמחת תורה לרגל היציאה המתקרבת, הגיעו המוני חסידים לבית הרבי בלנינגרד, כדי להיפרד, ולאחר שמחת תורה עלה על רכבת היוצאת מרוסיה, בנוכחות אלפי חסידים שהגיעו לתחנת הרכבת כדי ללוות את הרבי טרם צאתו מרוסיה, ביודעם שמעתה והלאה, כמעט ולא יהיה קשר ביניהם בגלל השלטון הקומוניסטי.

ברכבת נסעו הרבי ובני משפחתו ועמם ספרים רבים. הרכבת הגיעה לריגה בירת לטביה, אז מדינה דמוקרטית ומאז התגורר בעיר זו, אך היה זה באופן זמני.

ביקורו הראשון בעיר ורשה בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד עם הגיעו של הרבי לריגה פנו חסידי חב"ד בוורשה וביקשו מהרבי שיקבע את מושבו בפולין, פולין הייתה באותם ימים המרכז היהדי הגדול ביותר, הרבי הודיע להם שבינתיים הוא יגיע רק לביקור קצר, הרבי נסע לוורשה ביום כ"ח בשבט תרפ"ח ושהה בפולין ובליטא במשך שבועיים ובמהלך הביקור נערכה התוועדות פורים בהשתתפות מאות יהודים ובהם אנ"ש והתמימים[33].

ביקורו בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש
מודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו לירושלים

ביום ב' במנחם אב שנת תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל. מטרת הביקור הייתה, להשתטח על קברי צדיקים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי אדמו"רי חב"ד שנבצר ממנו[34]. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע לירושלים ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

בעת ביקורו בארץ הקודש פגש רבנים חשובים ובהם את גאב"ד ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד והרב הראשי לארץ הקודש הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה חברון, שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה[35] סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט[36]. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהייתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערים: עפולה, טבריה, צפת, מירון, תל אביב, בני ברק ופתח תקווה.

ביום ט"ז במנחם אב תרפ"ט סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל בתל אביב, משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה מאמר ארוך - ד"ה אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור בארצות הברית.

שבוע בלבד אחר עזיבתו פרצו פרעות תרפ"ט, אותם חזה מראש בעת ביקורו, כפי שכתב על כך:

מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן

המסע לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בבולטימור, תר"צ
אדמו"ר הריי"צ בביקורו בפילדלפיה, תר"צ
ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)

לאחר ביקורו בארץ, נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור מיוחד בארצות הברית, לפי בקשת חסידיו שם, הביקור החל בי"ב אלול תרפ"ט.

הרבי הגיע לשכונת קראון הייטס, והשתכן שם בבניין בית כנסת אהבת אחים צמח צדק ובהמשך בדירה שכורה ברחוב ברוקלין. חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא הרבי לאסיפה ביום שני ח"י אלול במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 בברוקלין. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות רוסיה ומוסדות חב"ד בפולין.

בראש השנה של שנת תר"צ שהה הרבי בשכונת בראנזוויל, וביום כיפור שהה בבית הכנסת של חסידיו בקראון הייטס.

במהלך החודש נסע אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בשכונת ברונקס, אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.

בכ"ה תשרי ערך הרבי התוועדות מיוחדת, בה חילק בצורה מסודרת את אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית. באותה התוועדות קבעו אנ"ש את השתתפותם בפעילות אגו"ח כל אחד במקומו.

בראש חודש כסלו התוועד הרבי בשכונת וויליאמסבורג, ובי' כסלו התוועד בשכונת ברונקס.

בי"ג כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ ברכבת מניו יורק לפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש. אנשי העיר ארגנו לרבי קבלת פנים מיוחדת.

עוד באותו יום, חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת י"ט כסלו התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו"ר הריי"צ, ובכ"ב כסלו נסע אדמו"ר הריי"צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה.

בי"ב טבת סיים אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בעיר, ונסע לבולטימור - התחנה הבאה במסעו. גם בבולטימור נערכה לרבי קבלת פנים חגיגית ומפוארת בהשתתפות אלפים מתושבי העיר.

בכ"ד טבת, יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התוועד הרבי עם למעלה מ-1200 תושבי העיר, אנשים ונשים, וכל רבני העיר.

ביום שני כ"ז טבת יצא אדמו"ר הריי"צ לביקור קצר בוושינגטון, ובד' שבט נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת בה' שבט חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע מנהטן.

ביום ראשון י"א שבט נסע הרבי עם רכבת מניו יורק לשיקגו גם שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות כ-5000 תושבי העיר מכל הגוונים והסוגים. הרבי שהה בעיר במשך כחודשיים, בהם גם חג הפורים וחג הפסח.

באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון ט' אדר למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת בי' אדר אמר מאמר 'ויבא עמלק', ביום שלישי נאספו אנ"ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברי התעוררות, ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י"ב אדר כבר חזר אדמו"ר הריי"צ לשיקגו.

הרבי שהה גם בערים ס. לואיס ומילוואקי, ובי"ט סיון תר"צ החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, בה שהה עד ג' תמוז.

בדרכו חזרה עצר בעיר וואסטר, אליה הגיעו רבני העיר הסמוכה ספרינגפלד להקביל את פניו. משם הוא נסע לניו יורק.

הביקור הסתיים בכ"א תמוז תר"צ, אז חזר הרבי לאירופה. בשנת תרצ"ג עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה לורשה (פולין) ובשנת תרצ"ה, בעקבות מצבו הבריאותי ועצת הרופאים, עבר לעיירה אטווצק.

בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים אטוואצק
אדמו"ר הריי"צ, החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרודזינסקי בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.

כעבור מספר שנים היגר אדמו"ר הריי"צ לפולין ובפולין התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת היהדות ובעיקר למען יהודי רוסיה. הוא גייס עבורם כסף ובמיוחד עבור קמחא דפסחא. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מאירופה, מארץ ישראל ומארצות הברית במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב אליעזר סילבר[37], הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן, הרב ד"ר מאיר הילדסהיימר, הרב אברהם יצחק קוק והרב יוסף חיים זוננפלד. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת רבנים-תמימים ששהו אז בעיירותיהם והפיצו יהדות. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת מקוואות טהרה בברית המועצות. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות תפילה והכריז מספר פעמים על תענית ציבור למען יהודי רוסיה.

מזכירי הרבי הרב יחזקאל פייגין והרב חיים ליברמן היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב ישראל ג'ייקובסון. [38].

במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ
השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מד' בכסלו שנת ת"ש

בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב הרבי עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהייתה זו טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם". [39] [40].

באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים בממשל האמריקאי, שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס, שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום ב' בטבת ת"ש - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מפולין, יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום ה' בטבת הם הגיעו לריגא וביום כ"ד אדר ת"ש הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שוודיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

אל ידידינו אנ"ש אשר בארץ הקודש ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו.. על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.

ביום כ"ה אדר ת"ש נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" לארצות הברית.

ארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבלת פנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ מגיע לארה"ב, ת"ש

ביום שני, ח' באדר ב' שנת ת"ש, לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת נחמה דינה שניאורסון ואימו מרת שטערנא שרה שניאורסון, לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 בניו יורק, רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר כדי לרדת מהאוניה[41].

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ. כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" בקול גדול, וחלק מהקהל אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית, ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' במנהטן, שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית.

ייסוד תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".

המסר הראשון של הרבי עם בואו[42], היה ש"אמריקה אינה שונה"[43].

770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום י"ב באב ת"ש נרכש בניין 770 איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס, שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום י"ט אלול, נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום כ"א אלול ת"ש נערכה חנוכת הבית.

סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-770. במקום זה ערך הרבי סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תמוז בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל, במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים"[44].

ספר תורה של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום כ"ג בתשרי תש"ב, בהתוועדות שקודם ההקפות בליל שמחת תורה, הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת ספר תורה של משיח. ביום ב' אייר תש"ב החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת המרכז לענייני חינוך. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום ט' שבט ה'תש"ל, נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

הצלת יהודים בשואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות מלחמת העולם השנייה, עסק הרבי הריי"צ רבות בהצלתם של יהודים מאירופה הבוערת והבאתם לארצות החופש, משלוח חבילות מזון ליהודים באירופה, הצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים מאירופה, וכן הצלת האדמו"רים מגור ומבעלז מן התופת, ועוד. פעילות מיוחדת הקדיש אדמו"ר הריי"צ להצלת תלמידי ישיבות תומכי תמימים בפולין וחילוצם למדינות אחרות, ובהם קבוצת תלמידים שהגיעה לשנחאי [45].


הצלת שבדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילות מיוחדת בוצעה דרך שבדיה שהיתה מדינה נייטרלית, ובה פעלו כל שנות המלחמה מספר רבנים ועסקנים ובהם הרבנים החב"דיים - הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן אשר היו מעורבים בהצלת אדמו"ר הריי"צ, בהצלת אנ"ש והתמימים, הצלת ספרית אדמו"ר הריי"צ ועוד. ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."[46].

הצלת ילדי הולנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ח פעל להצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד במלחמת עולם השנייה אצל משפחות גויות מאמצות, ולהעבירם למשפחות יהודיות[47]

הקמת תו"ת בארה"ב ובאה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעשר השנים בהן חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות תומכי תמימים ואחי תמימים בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש[48].

מייסד כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום כ"א באייר תש"ט ייסד את היישוב כפר חב"ד ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. אדמו"ר הריי"צ העניק הוראות והכוונה מפורטת לגבי הקמת כפר חב"ד ומוסדותיו והתפתחותם[49].

הורה ועזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות[50].

ניגון הבינוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את ניגון הבינוני שחיבר החסיד ר' אהרון חריטונוב[51].

קבלת האזרחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים (הרבי נראה עומד בצד ימין). תש"ט

ביום חמישי ט"ז באדר שנת תש"ט הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה[52].

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ההשגחה הפרטית הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל הפצת היהדות והפצת תורת החסידות. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו הרבי ועזר בנדרש. הרבי גם דאג להזמין שני צלמים מהאיכותיים ביותר באותם ימים שיתעדו את האירוע משתי זוויות, ואף הזמין צלם וידאו בצבעים[53].

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בכניסה לאוהל שנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת תר"צ, כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו [54]. ביום י' שבט תש"י, שבת קודש פרשת בא, בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו לבית העלמין 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו אוהל מיוחד, שהורחב ושופץ במהלך השנים.

מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ המשיך את פעולות אביו אדמו"ר הרש"ב בקרב היהודים הספרדים, באמצעות שלוחים לגרוזיה ומהם הרב שמואל לויטין והרב אברהם לוי סלוין]] ולאוזבקיסטן - הרב שמחה גורודצקי.

זמן קצר לפני הסתלקותו, אדמו"ר הריי"צ יזם שליחות במרוקו, ואף בחר את השליח הרב מיכאל ליפסקר שיהיה השליח הראשון במרוקו, אך הדבר לא יצא לפועל ואף הרב ליפסקר לא עודכן על כך. לאחר ההסתלקות שלח הרבי את הרב מיכאל ליפסקר ובהמשך את הרב שלמה מטוסוב, הרב שלום איידלמן והרב יהודה לייב רסקין ושלוחים נוספים למרוקו, לייסד מוסדות חינוך תחת רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו), על שם אדמו"ר הריי"צ.

רשת בתי הספר על שם אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ב הורה הרבי לר' זושא וילימובסקי לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם רשת אהלי יוסף יצחק. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

מנהגי הילולת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום י' בשבט נוהגים חסידי חב"ד, על פי מכתב בקשה מהרבי, לנהוג במנהגים מיוחדים[55].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרי אדמו"ר הריי"צ
סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר הריי"צ הִרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.

מזכירי אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן הרצל, נישואי הנשיאים חלק א, פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חיים

ילדות
נישואין
המאסר והגאולה (י"ב-י"ג תמוז)
הביקור בארץ הקודש
בתקופת השואה
הסתלקות

שונות

אודיו
ספריו
תמונות
עיתונות
סיפורים
לדמותו
אדמו"ר הריי"צ
קטגוריות בנושא אדמו"ר הריי"צ
משפחת אדמו"ר הריי"צ
חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
ספרי אדמו"ר הריי"צ
ניגוני אדמו"ר הריי"צ
הקודם:
אדמו"ר הרש"ב
נשיאי חב"ד
ב' בניסן תר"פ - י' בשבט תש"י
הבא:
אדמו"ר שליט"א
מנין כריתת הברית
כ"ק אדמו"ר הריי"צ | משה אקסלרוד | ירחמיאל בנימינסון | סימון יעקבשווילי | יצחק יעקב מינקוביץ' | יעקב זכריה מסקליק | אלחנן דב מרוזוב | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


הערות שוליים

  1. שיחה בי' בשבט שנת תש"י
  2. ספר השיחות ת"ש עמ' 14
  3. שזה היה בעצם השנה שבה התחיל להיות רבי
  4. אודות תקופת ילדותו פורסם בהרחבה בסדרת הנסיך השישי בעריכת מנחם זיגלבוים בשבועון בית משיח. בתום הסדרה, החומר הודפס כספר
  5. ספר המאמרים תשי"א עמ' 171-173.
  6. ליקוטי דיבורים חלק א' עמ' 208.
  7. ראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ו ע' שסא.
  8. ראה שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 193, על מקרה שראה אשה מאנ"ש שהולכת אל השוחט מתוך טירחא גדולה, וקרא לה אליו ושחט עבורה את העוף.
  9. ישנם מקומות[דרושה הבהרה] שכתוב שחזרו לאחר ל"ג בעומר, או לאחר חג השבועות.
  10. על המסעות ראה בהרחבה בספר הנסיך השישי
  11. זאת התמונה הראשונה שלו
  12. שהציע הרה"ח ר' אשר מניקולייב (תשורה משפחת צירקינד עמוד 10, מסיפורי הרב גרונר).
  13. בעת השידוך שלי נדברו ג' שידוכים, שניים – עם שני גבירים שנתנו הרבה נדן, ואחד – זה של הרבנית נחמה דינה, שזה היה שידוך עני, שגם על צורכי החתונה היה צריך אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע ליתן. אמי זקנתי הרבנית רבקה נ"ע עם החסידים החזיקו אודות שידוך עם הגביר, וכש­נכנסו לשאול פי אאמו"ר [הרש"ב], אמר: אברהם היה לו בן יחיד ורצה להשיאו לבני משפחתו. ואחר-כך בערב יום-הכיפורים נכנס אאמו"ר לאמי זקנתי הרבנית רבקה ע"ה לבקש מחילה עבור זה, וענתה לו: ייתן לך השם יתברך התעוררות תשובה אמיתית ופתיחת הלב והתגלות הנקודה, אם ימחול לנו השם יתברך כמו שאני מוחלת לך, אז נהיה טהורים ונקיים. (ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז ע' 172). הרב זלמן הרצל, נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ
  14. מדוע התאחרה חתונת הרבי ביותר משנה? - שטורעם. הרב זלמן הרצל, נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ
  15. אדמו"ר הריי"צ, שיחת כ"ה שבט תרצ"ו (לקוטי דיבורים, ליקוט י"ג), סעיף י"א.
  16. הרב זלמן הרצל, נישואי הנשיאים חלק א פרק חתונת אדמו"ר הריי"צ
  17. על קורות תומכי תמימים בליובאטויטש, ראה בהרחבה בליובאוויטש וחייליה
  18. שמואל בטשווילי, נשיאות "בחסד וברחמים", תיאור קבלת הנשיאות של אדמו"ר הריי"צ, שבועון כפר חב"ד גליון 2054 עמוד 46.
  19. ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן
  20. כתבי ההתקשרות פורסמו על ידי הרב יעקב חזן בשבועון בית משיח ובהוספות לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טו
  21. מאמר דא"ח ד"ה "ראשית גויים עמלק"
  22. בלוח היום יום נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"א: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".
  23. ראה באריכות בסה"ת אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ' 109. הנסיך השישי
  24. תואר זה קיבל אדמו"ר הריי"צ בגלל אבי-סבו אדמו"ר הצ"צ.
  25. ראו שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ"א עמוד 36: נשיא בישראל בתא הכלא.
  26. על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.
  27. כנראה הכוונה היא למאסריו הרביעי והחמישי.
  28. מופיע בספר השיחות
  29. בתחלה היה נקרא ארגון הקומוניסטים בשם ג.פ.או., ולאחר מכן השם שונה לק.ג.ב.
  30. עדות ר' מענדל פוטרפס.
  31. דבר מלכות ג' תמוז.
  32. ראה בספר שערי המועדים לחודש תמוז בפרקו, ועוד.
  33. ספר השיחות תרפ"ח במבוא ובשיחות פורים תרפ"ח
  34. ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות רחמים רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' שמריהו שיחיה גוראריה ביום ג' כ"ב תמוז דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו בארץ הקודש תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".
  35. הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב שמריהו גוראריה, הרב יעקב יוסף סלונים - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.
  36. על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.
  37. אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח.
  38. בערך וורשה ישנו הרבה חומר חשוב בנושא, וכן בערך פולין תחת הכותרת: האדמו"ר הריי"צ בפולין. וראו גם בספר תולדות חב"ד בפולין
  39. האדמו"ר בוורשה שלם ובריא - . ראו גם "הארץ", 22 באוקטובר 1939, עמ' 1, בכותרת "דרישת שלום מאת האדמו"ר מלובאביץ'" [באתר עיתונות יהודית היסטורית].
  40. ראה את פרשת ההצלה בספר Out of the inferno (היציאה מהתופת) [אנגלית] - מאת רחל אלטיין ואליעזר זקליקובסקי. "כפר חב"ד" גליונות 1008-1011. וכן ב -https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/8/1.htm
  41. ראה הרב שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית. הרב אהרון לייב רסקין מכון 'גנוזות' בפרסום ראשון: מכתב הבשורה לרבי בפריז על הגעת אדמו"ר הריי"צ לחופי ארצות הברית, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 48. סרטונים ודיווחים עיתונאיים מזמן הגעתו (אנגלית) קישור לאתר אנ"ש
  42. עליו חזר הרבי פעמים רבות, להרחבה, ראו אמריקה איז נישט אנדערש לקט שיחות מאדמו"ר הריי"צ בעריכת הרב נחמן וילהלם, ניו יורק אדר תשפ"א.
  43. בשפת המקור: "אמריקה איז נישט אנדערש". ראו גם: מה היה המסר הראשון של הרבי הריי"צ כשהגיע לארצות הברית? קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  44. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית
  45. אודות פעולות ההצלה והעזרה, ראו: הרב שלום דובער לוין תולדות חב"ד בארצות הברית, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. וראה גם שם עמ' רפה ואילך אודות הצלת תלמידי תו"ת.
  46. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט וראה: הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית. הרב שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל
  47. הרב שלום דובער לוין, תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה
  48. ראה בהרחבה: הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארצות הברית. תולדות חב"ד בארץ הקודש. הרב זושא וולף, ימי תמימים חלק ראשון. הרב אליהו מטוסוב, הרב שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה (ספר)
  49. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש. שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי
  50. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש. שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי
  51. ע"פ עדויות החסידים שנכחו אז, ניגון זה היה חביב מאד על אדמו"ר הריי"צ.
  52. באותם ימים אמר הרבי במהלך התוועדות שבת-מברכים: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".
  53. גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ  •  וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ קובץ וידאו
  54. ראו במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב:אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ג, במבוא, עמ' 8-7.
  55. ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון בי' בשבט תשי"א.
  56. הרבי דאג להעלים את דבר פטירתם מאדמו"ר הריי"צ במשך כל השנים שאחרי פטירתם, כדי שלא לגרום לו צער.
  57. על פי דברי הרבי בהקדמת לקונטרס
  58. חלק א' וחלקים קטנים מחלקים ב' וג' לא נדפסו שם (על פי המבואר בהקדמה), וראה ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' 323 ובהקדמה הנ"ל.
  59. תולדות חב"ד ברוסיא הצארית

מאות תמונות של הרבי הריי"צ זי"ע