אזרח נכבד לדורותיו
אזרח נכבד לדורותיו הוא תואר אותו קיבלו רבותינו נשיאנו ומשפחת בית הרב ברוסיה הצארית.
תואר זה היה הגבוה ביותר באימפריה הרוסית לאדם שאינו נמנה עם האצולה. משמעות התואר הייתה פטור ממסים, חופש תנועה מוחלט כמעט ברחבי האימפריה, פטור מגיוס לצבא לילדיו ופטור מעונשי גוף.
תוכן עניינים
קבלת התואר[עריכה]
| ערך מורחב – שצעדרין |
בשנת תר"ב קיבל אדמו"ר הצמח צדק בחתימת הקיסר את התואר "אזרח נכבד" עבורו בלבד[1]. אך ברצותו להגן על בני משפחתו וצאצאיו העתידיים מגיוס לצבא, עונשים גופניים, אפשרות מעבר ושהיה בערים שונות ושלל הטבות נוספות החליט בשנת תר"ה לבקש שהתואר "אזרח נכבד" יועבר "לדורותיו"[1].
לצורך זה ניצל הצמח צדק את קניית העיירה שצעדרין שקנה בתקצ"ט, ושיכן בתוכה כשישים משפחות של חסידים בחינם, וסיפק את כל צרכיהם החומריים במשך השנים האלה. החוק קבע שיהודי שקנה שטח חקלאי ושיכן בו מעל מאה נפש זכאי לאחר שלוש שנים לקבל תואר "אזרח נכבד לדורותיו".
בשנת תר"ה במלאות שלוש שנים לישוב משפחות החסידים בשצעדרין, פנה הצמח צדק למושל מחוז מוהילוב בבקשה לקבל את התואר עבור בני משפחתו, ולאחר תהליך מייגע קיבל בפקודת הצאר ניקולאי הראשון את התואר עבור בני משפחתו.
תואר זה עבר במשפחת בית הרב עד לאדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו וכן עד לרבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
בהתאם לחוק הרבי עצמו היה "אזרח נכבד לדורותיו" עד המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז (1917).
משמעות[עריכה]
בשיחה שנשא הרבי בחודש כסלו תש"נ בקשר לימי הגאולה של רבותינו נשיאנו ממאסרם, הסביר הרבי שגאולת רבותינו נשיאנו ממאסרם מוסיפה עוד יותר בבירור האומות, עד שהם עצמם מכירים באמיתיות התורה ואלוקות. ועד כדי כך שבגאולת הצמח צדק, הרי לא מיבעי שהממשלה ההיא שיחררה אותו מהמאסר (בגלל העסקנות הציבורית, בפרט בקשר עם החינוך של בני ובנות ישראל), אלא שגם נתנו לו את התואר "אזרח נכבד לדורותיו", באופן שזה נמשך לכל בני משפחתו עד עולם![2].
ברשימת המאסר שכתב אדמו"ר הריי"צ אודות מאסרו בשנת תרפ"ז, מוזכר התואר "אזרח נכבד לדורותיו" בין השאר במהלך דו שיח בין הרבי לפקידה בבית המאסר:
הכותבת לוקחת גליון וכותבת, השם, הכינוי, הכתובת, ושואלת: מה התואר שלכם? - אנכי אזרח נכבד לדורותיו. - תואר זה אין כעת במדינתינו. - אינני יודע אם ישנו התואר הלזה, אם איננו, אבל תוארי הוא, אזרח נכבד לדורותיו[3].
