הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד
הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד היה מאבק שניהל אדמו"ר הריי"צ במטרה להציל ולהעביר ילדים יהודים שהוחבאו בהולנד במהלך מלחמת עולם השנייה אצל משפחות גויות, למשפחות יהודיות. רובם של הילדים הועברו לבסוף למשפחות יהודיות, למעט כמות קטנה של ילדים שנשארו אצל המשפחות הגויות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך מלחמת עולם השנייה נמסרו כ-2,050 ילדים יהודיים לידי משפחות מאמצות גויות, כדי שהם ישמרו עליהם עד לאחר המלחמה. למעשה הוריהם של הילדים נרצחו על קידוש ה' במלחמה, והילדים נשארו אצל המשפחות המאמצות. בשנת תש"ח הגיע לאדמו"ר הריי"צ ידיעה על כך, והוא פנה למלכת הולנד וילהלמינה בבקשה שתברר אודות הילדים ותפעל להעברתם לידי משפחות יהודיות. אדמו"ר הריי"צ הבהיר שהשארתם של הילדים בידי המשפחות הגויות תגרום לאובדן הזהות היהודית שלהם[1]
בעקבות מכתב של אדמו"ר הריי"צ, הממשלה ההולנדית נתנה ל"ועד יתומי המלחמה" את הרשות לפעול בנושא, והוא בתגובה הצליח להציל את רובם של הילדים שהם כ-1,700 ילדים. אדמו"ר הריי"צ שלח מכתב לשר המשפטים ההולנדי, בדרישה לשחרר גם את ה - 350 הילדים הנותרים. משרד המשפטים ההולנדי דן בנושא, והוא החליט להשאיר את הילדים הנותרים בידי המשפחות הגויות, בנמקו שרק 12 אחוז מהיהודים בהולנד השתייכו לקהילה החרדית, וככול הנראה רצונם של ההורים היה להשאיר את הילדים בידיהם של המשפחות הגויות.
בשנת תשס"ז פרסם ר' שלום דובער לוין בתשורה לנישואי בנו, את צילומי ההתכתבויות בין אדמו"ר הריי"צ למלכת הולנד, שר המשפטים, ועד יתומי המלחמה והקהילה היהודית בהולנד בנושא.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער לוין, תשורה לוין תשס"ז - הצלת ילדי ישראל בימי המלחמה, באתר אוצר החכמה