לדלג לתוכן

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שיחת ב' ניסן תשמ"ח)
המונח "יחי המלך" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יחי המלך (פירושונים).
הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד

יחי המלך, או בנוסח המורחב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חסידי חב"ד בדור השביעי באישור ועידוד הרבי, בתור הכרזת קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים "יחי המלך" - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ולזרז את ביאת המשיח.

רקע

במשך השנים[דרושה הבהרה], נהגו להכריז בפני הרבי בכינוסי ילדים את הנוסח הבא "יחי אדוננו מורנו ורבינו" (לאחר הכרזת הפסוקים)[1].

בשיחת ב' בניסן תשמ"ח, הסביר הרבי באריכות את משמעותה של ההכרזה "יחי המלך" ('יחי המלך דוד לעולם'), שמחזקת ומוסיפה חיות במלך.

ההכרזה בנוסח "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" החלה בשנת תנש"א, כאשר בעקבות השיחה הידועה בכ"ח בניסן באותה שנה פעלו כמה חסידים פעולות הקשורים לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אומץ נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע והרבי הגיב בחיוך רחב. ניגון עם מילים אלו הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת בכניסתו לתפילת ערבית[2] וביציאתו וזכה לעידוד מיוחד שנמשך באופן נדיר גם אחרי שהרבי הגיע למקום התפילה[3]. בט"ו אייר, תשעה ימים אחר כך, שרו ניגון זה עם מילים אלו הן ביציאת הרבי מתפילת מנחה וכן ביציאתו מתפילת ערבית והרבי עודד את השירה.

בשנים תשנ"ג-תשנ"ד עודד הרבי את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.

התייחסויות הרבי

לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א

ביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו".

בעקבות השיחה, בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.

למחרת בהתוועדות בסיום השיחה הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל סדר השתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי[4].

במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאל הקטן (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב"זאל הקטן"). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.

בח' אייר תנש"א הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ויחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, ט' אייר תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[5]. כמו כן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה. עם זאת, בבוקר יום המחרת התבטא הרב יהודה לייב גרונר בפני הרב גרשון מענדל גרליק שהרבי הביע את הסתייגותו מהמאורע[6].

בתקופה שלאחר מכן עד כ"ז אדר ראשון תשנ"ב היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע"י חסידי חב"ד. כך לדוגמה באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב770 שנערך בכ"ח טבת תשנ"ב הכריזה הרבנית סימה אשכנזי שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו.

התוועדות הרב שפרינגער, תשרי תשע"א ב-770

להגיד "יחי" זה לא קודש - זה 'קודש קודשים', העניין של "יחי" זה קודש קודשים! אם חלילה יש יחידים שיש להם קצת ספיקות וחלישות בזה - שידעו שנכנס אצלם 'קליפת עמלק'... באם יש מישהו כזה, אני חושב שאין, אבל אם יש כאלה שקשה להם להגיד 'יחי' - שידע ש'עמלק' נכנס בתוך ליבו, רחמנא ליצלן... כי 'יחי' זה לא קודש - זה קודש קודשים! צריכים לדעת שעניין של 'יחי' זה עניין של קודש קודשים, וצריכים להגיד זה בחיות ובפנימיות, כדי שנביא את ההתגלות של הרבי. . כאן ב-‏770 אפשר לקבל חיות אפילו מהקירות... ובוודאי מהחיות, מהריקודים, מה'שביל' שמכינים לפני התפילות, המבטא את האמונה שהרבי חי וקיים ונמצא איתנו כאן.. כל דבר ודבר שיש כאן ב-‏770 - זה עניין של התגלות מלך המשיח.

תשנ"ג

לאחר כ"ז אדר ראשון תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"[7], התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת לכה דודי במניין המרכזי ב770. בי"א בניסן תשנ"ב נערך מחוץ ל-770 כינוס לחיילי צבאות ה' שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.

אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך חודש תשרי תשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה.

לקראת י' שבט תשנ"ג, תוכנן מעמד סאטלייט בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"[8], אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך ו' תמוז תשנ"ד, התקיים כינוס של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורבני חב"ד נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של שבועון כפר חב"ד[9].

בסך הכל לאורך השנים בהם ראינו את הרבי, נראה הרבי מעודד את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.

פסק הדין

בנוגע להכרזות יש לנהוג עפ"י שיחת הקודש של כ"ק אדמו"ר הכ"מ מיום ב' בניסן התשמ"ח וזלה"ק:

"לאחרי שישנה השלמות ד"חיים" שנה לנשיאותו (פעולתו ועבודתו) דנשיא דורנו - צ"ל הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע"פ משל העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד הקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!

וזהו גם מה שמרעישים בעקבתא דמשיחא ע"ד הצורך להכריז "עד מתי" שעי"ז מקרבים ומזרזים את הגאולה - די"ל, שנוסף על הדגשת הציפי', הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, באופן דמראה באצבעו ואומר זה, הנה המלך המשיח, בשר ודם, כפס"ד הרמב"ם "יעמוד מלך מבית דוד וכו' ויקבץ נדחי ישראל"], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה - "יחי המלך", שעי"ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא."

אשר ע"כ, יש להכריז רק בנוסח שנתבאר בשיחה הנ"ל בלבד ולא הכרזות אחרות.

אחרי ג' תמוז תשנ"ד

בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר ג' תמוז, בעקבות המצב הרגיש שנוצר והבלבול אצל חלק מהחסידים כיצד יש לנהוג, פרסם בית דין רבני חב"ד כרוז שבו נאמר, שיש להכריז רק בנוסח שהוכר על ידי הרבי בשיחת ב' ניסן תשמ"ח "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

חי אדוננו בעידודו של הרבי
תוכניות וידאו 'ואביטה נפלאות'
שונות


הערות שוליים

  1. ^ על פי סרטי וידאו משנות הממי"ם
  2. ^ בזאל הקטן
  3. ^ יש לציין כי היה זה דבר נדיר שהרבי יעודד את השירה בזאל הקטן לאחר שהגיע למקומו.
  4. ^ קובץ 30 שנה ליחי.
  5. ^ ט"ו אייר תנש"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי", את"ה העולמי - קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  6. ^ יומן פאקס א שיחה מספר שישים (152) עמ' 5
  7. ^ כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאובנו סבלם'.
  8. ^ בהבהרה שפירסמו רבני חב"ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב"ה כבר הכתיר את הרבי.
  9. ^ אך השבועון לא ביצע את ההוראה (בגיבוי ובהסכמת חלק מחברי בית דין רבני חב"ד) . ראו בארוכה בספר תומת ישרים תנחם של הרב שלום דובער וולפא.