ימות המשיח – הבדלי גרסאות
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==שינוי הטבע בימות המשיח== | ==שינוי הטבע בימות המשיח== | ||
ה[[אמונה]] בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. קיימת מחלוקת בין מספר פוסקים ופרשנים בהגדרת המצב של ימות המשיח כארוע טבעי או על-טבעי. חלק מהנידון בהגדרה סובב גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו, גם הם נתונים | ה[[אמונה]] בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. קיימת מחלוקת בין מספר פוסקים ופרשנים בהגדרת המצב של ימות המשיח כארוע טבעי או על-טבעי. חלק מהנידון בהגדרה סובב גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו, גם הם נתונים ב[[מחלוקת]] האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]]. | ||
ה[[רמב"ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב.}}: | ה[[רמב"ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב.}}: | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
רבי מאיר גבאי כתב בספרו עבודת הקודש, שמצב העולם בימות המשיח יהיה כפי שהיה ב[[ששת ימי בראשית]]. | רבי מאיר גבאי כתב בספרו עבודת הקודש, שמצב העולם בימות המשיח יהיה כפי שהיה ב[[ששת ימי בראשית]]. | ||
כמו | כמו כן מתאר הרמב"ם{{הערה|ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב הלכה ה'.}} את העולם בתקופה זו: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא [[רעב|רָעָב]] וְלֹא [[מלחמה|מִלְחָמָה]]. וְלֹא [[קנאה|קִנְאָה]] וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. [[וכל המעדנים מצויין כעפר|וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר]]. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי"א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא [[רעב|רָעָב]] וְלֹא [[מלחמה|מִלְחָמָה]]. וְלֹא [[קנאה|קִנְאָה]] וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. [[וכל המעדנים מצויין כעפר|וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר]]. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי"א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}} | ||