שיחה:ימות המשיח
יש צורך דחוף לערוך את הערך ולחברו לערך ביאת המשיח.--הנחה - שיחה 09:17, 21 ביולי 2015 (UTC)
בוצע--הנחה - שיחה 18:54, 17 באוקטובר 2015 (UTC)
- יש להוסיף על דרגת הגילוי שבימות המשיח ביחס לעוה"ז ביחס לגן עדן וביחס לתחיית המתים (המכונה גם עוה"ב ולציין בתחילת הערך היכן שמצויין שפעמים מוזכרים ימות המשיח בניגוד לעוה"ב ש"יבואר להלן".--הנחה - שיחה 08:00, 5 באוגוסט 2015 (UTC)
- האמונה בביאת המשיח יסודה ושרשה. עם תבנית ערך מורחב.
פיצול[עריכת קוד מקור]
הערך הזה מאחד גם את הגאולה האמיתית והשלימה וגם את ביאת המשיח. ולדעתי נכון מאוד לפצל, כך ש:
- בערך על ביאת המשיח יכללו: א. חיוב האמונה הציפיה וכו' וזמן ביאת המשיח (כולל זה שמוכנים כבר לזה), עם הפניות לערכים מורחבים. ב. ביאת אליהו לפני ביאת משיח או לא, עם הפניה לאליהו הנביא. ג. מקום בואו - התחלת ההתגלות ב-770 וכו'. ד. אפשרות בואו בשבת. וכו' וכו'... בקיצור כל מה שקשור לרגעי ביאתו.
- בערך על הגאולה האמיתית והשלימה יכללו: א. ענין הגאולה כגילוי הא' בגולה, תהפוך גם את העבר - הגולה לטוב וכו'. ב. החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה על שאר הגאולות: גאולה נצחית, כל ישראל יגאלו וכו'. וכן כמה נושאים קצרים עם הפניות לערכים המורחבים: בשורת הגאולה, לחיות גאולה וכד'.
- בערך זה - ימות המשיח - ישאר רק מה שיהיה בתקופה שלאחר ביאת משיח: הסדר של בנין ביהמ"ק, קיבוץ גלויות, וכו'. שלימות קיום התומ"צ, החידושים אז (הלכה כב"ש, ביטול הצומות, טהרת החזיר, סיוע מהגויים וכו'). ושאר מה שיש בערך הנוכחי (שצריך גם הרחבה בפסקה ימות המשיח בתורת החסידות).
אם לא תהיה התנגדות - אני יכול לכתוב את הערך הא' (ביאת המשיח) ממש בזריזות. הערך הגאולה האמיתית והשלימה מורכב ויקח יותר זמן. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 05:05, 19 בפברואר 2016 (UTC)
- בערך משיח ישנה פסקה הדנה על סדר ואופן ביאתו, אני לא חושב שיש צורך עדיין בערך בפני עצמו, במקרה שהפסקה תורחב, יש להפוך לערך בפ"ע ולקשר לשם! חיוב האמונה הוא ערך שכבר קיים (הוא פוצל מהערך 'משיח' רק אחרי שהתברר הנחיצות בזה מפני ארכו) לסיכום איני רואה צורך בערך נוסף בעניין.
- לא הבנתי כלל את מניעך, הרי הגאולה האמתית והשלימה היא היא ימות המשיח, אלא שיש את מה שיתרחש בעולם בפועל כקיבוץ גלויות וכו' ועליה נידון בעיקר בספרי הנגלה, ויש את הביאורים בחסידות שמבארים את תוכנה של הגאולה מהרובד הפנימי, (לדוגמא:חסרונו של בית המקדש מבטא את ירידת המלכות וכו' וכו' ובנין הבית הוא מבטא את הגאולה..) וכל זה יהיה ע"י מלך המשיח שעליו יש ערך. --הנחה - שיחה 12:27, 19 בפברואר 2016 (UTC)
העברה מהערך.[עריכת קוד מקור]
הפסקה להלן מועברת מהערך, היות שלא עברה עריכה אנציקלופדית, והיא כתובה בסגנון של קובץ תורני.
מהותם של השתי תקופות
בהדרן על הרמב"ם דשנת ה'תנש"א, ביאר הרבי את ההבדל בין גילוי האלוקות שבין שתי התקופות, ועפ"ז את הטעם שבתקופה הא' אין שינוי מנהגו של עולם ובתקופה הב' יש שינוי מנהגו של עולם:
בלימוד התורה יש שתי ענינים: א) הפרטים דהלכות התורה. מה שכל פרט בתורה נועד לעבוד, לברר ולפעול בעולם. ב) הנקודה הכללית של התורה, נקודה שהיא למעלה מפרטים: התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה.
כאשר פועלים בכמה פרטים, כיון שעדיין לא פעלו בכל הפרטים, ועדיין יש מנגד לעבודת ה' - אז גם בפרטים שכבר פעלנו עדיין יש חיסרון. וכאשר יש שלימות ועשיה של כל הפרטים דהלכות התורה - אזי נפעל שלימות גם בפרטים שכבר ביררנו ופעלנו בעבר. אמנם, זהו שלימות דהלכות התורה, מה שכל פרט בתורה בא לברר פרט 'בעולם, ואם כן, גם הגילוי שנמשך מהשלימות דפרטי הלכות התורה זהו המשכה שבערך ושייכות לעולם. וא"כ, מצב העולם שאחרי שלימות פרטי הלכות התורה, הוא שהעולם נשאר מציאות לעצמו, אלא שהוא מציאות של קדושה. אך עדיין הוא מציאות. וזהו בעצם המצב שיהיה בתקופה הא': "המלך המשיח עתיד לעמוד...וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבים הקרבנות ועושין שמיטין ויובלות ככל מצוותה האמורה בתורה". תקופה הא' זהו מצב של שלימות דהפרטים, בה מקיימים את כל פרטי הלכות ומצוות התורה. וממילא, כנ"ל, גם מצב העולם בדרגא זו הוא שהעולם נשאר מציאות לעצמו, אלא שהכל הוא מציאות הקדושה. ולכן לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, כי העולם עדיין נשאר במציאותו, ולא מתבטל. ולכן לא יהיה אלא מה שנצרך לישראל ולא יותר מכך.
אך אחרי השלימות דהפרטים, בא ומתגלה הכלל דכל הלכות התורה: התורה היא רצונו וחכמתו של הקב"ה שלמעלה משייכות לעולם. העולם בכלל אינו מציאות לגבי דרגא זו, העולם זה התורה, והתורה זה העולם. וזהו מה שיהיה בתקופה השניה דימוה"מ. אחרי שבתקופה הא' יש את השלימות דכל הלכות התורה - בתקופה הב' מתגלה הכלל של כל מצוות התורה אשר לגבי דרגא זו העולם אינו מציאות לעצמו, והעולם ממילא מתבטל ממציאותו ונעשה שינוי במנהגו של עולם. ולא יקרו דברים בעולם גם מעבר לצורך עם ישראל כי העולם פשוט יבטל ממציאותו וכל מציאותו תהיה האלוקות.
מפשטות דברי הרמב"ם[1] בהם הוא שולל מחשבה על דבר שינוי מנהגו של עולם לע"ל, משמע שאכן לא יהיה שום דבר המב את טבע ומנהג עולם. דבר זה מעורר שאלה עצומה: מה עם כל ריבוי היעודים הגשמיים המופיעים בתורה (פ'בחוקתי ועוד) ובנביאים? ויתירה מכך: הרי תחיית המתים (שלשיטת הרמב"ם תהיה בימות המשיח) היא א' מי"ג עקרי האמונה, ואין לך שינוי מנהגו של עולם יותר מזה! אשר על כן (וכדי לתרץ עוד כמה שאלות המופיעות בכס"מ על דין זה ברמב"ם) מבאר הרבי מה"מ שלשיטת הרמב"ם בימות המשיח גופא יהיו ב' תקופות: ... זוהי התקופה בה יהיה קיום המצוות בשלימות אחרי קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש וכו', אך לא מעבר לכך. לא יהיה שינוי במנהגו של עולם.
בנוסף לכך, השתי תקופות בימוה"מ אינם משליכות רק על ענין היעודים הגשמיים לע"ל אלא על דברים רבים כמופיע בתורתו של הרבי בענין ביטול הרע לע"ל, ביטול הצומות, ועוד ועוד. והכלל הוא: מה שנצרך בשביל עם ישראל לעבודתם וכו' - נפעל כבר בתקופה הא'. אך מה שמעבר לכך, הפעולה העולם שהיא בגדר תוספת והיא אינה נצרכת לעבןודה של בנ"י - זה יהיה בתקופה הב' בימוה"מ (וטעם לדבר כדלקמן בענין מהותם של השתי תקופות).
אך עפכ"ז עדיין צריך ביאור: מניין לרמב"ם, ומהו בעצם ההכרח לכך שיהיו שתי תקופות בימות המשיח? מסביר הרבי, שהיעודים הגשמיים לעתיד לבוא זהו בעצם שכר על קיום התורה והמצוות ("אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו - ...ועץ השדה ייתן פריו...והשבתי חיה רעה מן הארץ" וכו'). ועל כן, בתחילת הגאולה קודם מגיעים לשלימות התומ"צ, ואחרי שבאמת עם ישראל במצב של שלימות בקיום התורה ומצוות - במילא מגיע התקופה הב' בגאולה, תקופת השכר, שינוי מנהגו של עולם.
על פי יסוד זה, גם מבאר הרבי, שבמידה והגאולה תבוא באופן של "זכו" (ואכן בדורנו זכינו לכך כפי שכ"ק אד"ש אומר בכמה מקומות), כלומר שאנחנו במצב של קיום התורה ומצוות, ממילא תקופת השכר, התקופה הב' בימוה"מ תתחיל מיד עם תחילת הגאולה, והגאולה תהיה בעצם רק שלב א' ולא ב' תקופות. (אלא שהרמב"ם בספרו כידוע פוסק כמו האופן המינימלי של ימוה"מ, ועל כן מתאר את המצב של "לא זכו", בלי שינוי מנהגו של עולם).
תמונות[עריכת קוד מקור]
הערך חייב תמונות דחוף!!! איורים של תקיעת השופר, בית המקדש, וכו' וכו'. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 18:03, ז' בתמוז, ה'תש"ף 18:03, 29 ביוני 2020 (UTC)
בסוף "הגדרת הזמן ומקורו"[עריכת קוד מקור]
ב"ה
אפשר להביא כמקור ל - " (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים[דרושה הבהרה])"
משיחת יום ב' דחג השבועות תנש"א שהרבי מדבר על החידוש תורה מצד הקב"ה לפיו דיני שחיטה דאורייתא לא דיברו על שחיטת שור הבר אולי, או בכלל מהפסיקות של הרמב"ם בנוגע לתיקו (שבגלל ספק מי שתפס לא מוציאים מידו בדיני ממונות למשל, ובכלל בירורי ספיקות)Yonatan770 - שיחה, 22:39, ז' בסיוון, ה'תשפ"ב 22:39, 6 ביוני 2022 (UTC)