התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "הרבי שליט"א מלך המשיח" ב־"הרבי"
מ החלפת טקסט – "הרבי מלך המשיח" ב־"הרבי"
שורה 94: שורה 94:
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.


בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי שליט"א]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
שורה 124: שורה 124:


נוהגים לנגן ב:
נוהגים לנגן ב:
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי מלך המשיח.
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי.
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}