תהלים כ"ז – הבדלי גרסאות
←טעם אמירת המזמור בחודש אלול: עריכה |
מ ←מנהגים: עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
== מנהגים == | == מנהגים == | ||
נוהגים לומר את הזמור בימי [[חודש אלול]], מראש חודש, עד אחר [[הושענא רבה]], ב[[תפילה]] לאחר שיר של יום, וב[[תפילת מנחה]] קודם 'עלינו לשבח'. | נוהגים לומר את הזמור בימי [[חודש אלול]], מראש חודש, עד אחר [[הושענא רבה]], ב[[תפילה]] לאחר שיר של יום, וב[[תפילת מנחה]] קודם 'עלינו לשבח'. | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
===מקור אמירת המזמור=== | ===מקור אמירת המזמור=== | ||
הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה" | הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה". | ||
המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהלים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה. | המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהלים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה. | ||
הרבי אומר{{הערה|בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)}} שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין | הרבי אומר{{הערה|בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)}}, שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין הייחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב{{הערה|בהערה שם.}}, "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש{{הערה|ח"א פ' אמור}} בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר". | ||
בסידור | בסידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות{{הערה|עמ' קפח.}} כתוב, כי בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים אמירת "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר למנהג שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב על כך סבו של הרבי הרב [[אברהם דוד לבוט]] ב'ספרושער הכולל'{{הערה|פרק יא ס"ק כט.}}, שלכאורה היה צריך לומר במנחה אחר 'תתקבל', כמו בברכי נפשי ולדוד אורי של תפילת שחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי. ו | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||