רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 659: שורה 659:
'''[[תש"נ]]''' - 1990.  
'''[[תש"נ]]''' - 1990.  


* הרבי שליט"א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.
* הרבי מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.


* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).  
* ביום א' של [[ראש השנה]] (ש"ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד"ה ושאבתם – ל[[אדמו"ר הצ"צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד"ה ושאבתם – לאדמו"ר הצ"צ, "[[לעקאח]]", [[מכתב כללי]] דוא"ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה).  

גרסה מ־05:30, 17 ביולי 2009

פירוש נוסף ערך זה עוסק ברבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא דור השביעי ומלך המשיח. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
הרבי שליט"א

כ"ק אדמו"ר - רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון), הנשיא השביעי, (דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת אדמו"ר הצמח צדק שעל שמו הוא נקרא), נולד בי"א ניסן תרס"ב - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולאייב לאביו הגאון, החסיד והמקובל רבי לוי יצחק שניאורסון, ולאמו, הרבנית חנה. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו ברוסיה בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין.

את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת תשט"ז כותב הרבי "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...".

שנות צעירותו

בשנת תרע"ח עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ליקטרינוסלב עקב מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תרפ"ב מבקר בישיבת תומכי תמימים בחרקוב, בשנת תרפ"ג נוסע לבקר ברוסטוב, שם נפגש לראשונה עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

משנת תרפ"ד - 1924 (למניינים) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו"ר הקודם בחב"ד-כ"ק אדמו"ר הרי"צ (רבי יוסף יצחק) נ"ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ"שר ההשכלה" של האדמו"ר הריי"צ. עומד לימין האדמו"ר במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו האדמו"ר הריי"צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע"פ הוראת אביו - אדמו"ר הרש"ב).

בחודש תשרי תרפ"ה נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ בשנים אלו עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרגוצ'וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.

בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח"כ שהה בלנינגרד.

כשנאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בסיוון תרפ"ז), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש חשון תרפ"ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.

משנת תרפ"ט - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ"ק אדמו"ר הרי"צ, שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

נישואין

ביום י"ד כסלו תרפ"ט נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ - הרבנית חיה מושקא. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא.

מסדר הקידושין בחתונת כ"ק אד"ש מה"מ היה הרבי הריי"צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ"ק אדמו"ר הריי"צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם.

על חתונתו של כ"ק אד"ש מה"מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה"ח ר' בערל משה שמוטקין את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו..."

בברלין

משנת תרפ"ט הרבי והרבנית חיה מושקא התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב ישראל אריה לייב - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש ניסן תרצ"ג.

בפאריז

בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת בפולין.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', ואת שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות לספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את האגרות של הרבי הריי"צ. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

בתשרי תרצ"ה מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים וורשה, ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל.

בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי"צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב"ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי"צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי"צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה ובאוטווצק, מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.

עזיבת אירופה

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו ת"ש, אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.

על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.

העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.

ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בווישי

מספר ימים לפני חג השבועות ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.

הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.

בניס (ניצה)

בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").

בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.

קבלת הויזה לארה"ב

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

בי"ט כסלו תש"א כתב הרבי הריי"צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה.

זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. בקובץ "כ"ח סיון" נכתב על אפשרות לפתרון החידה: "התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים".

בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, כ' ניסן תש"א במרסיי.

מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

ההפלגה לארצות הברית

לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי"צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר.

לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה ועמו חמיו הרה"ח ר' לוי לאגאוויר הי"ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום י"ז סיון תש"א, עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל.

מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

הגעתם לארצות הברית

בכ"ח סיון תש"א, בשעת בוקר הטילה "סורפא פינטא" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.

בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב שמואל לויטין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב אליהו סימפסון.

כמו כן הורה הרבי הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-‏770, ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

שנים ראשונות בארצות הברית

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו"ר הרי"צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד תש"י (1950) מתמנה ע"י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות.

תש"י - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם מכתבים כלליים להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.

קבלת הנשיאות

קובץ:שנים ראשונות.jpg PictureFileName.jpg
הרבי בתקופת קבלת הנשיאות

מיד עם היוודע דבר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את הרמ"ש (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.

בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-‏770. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.

בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ”נים. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב מאיר אשכנזי. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו”ר הריי”צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.

בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה “הוגה על ידי כ”ק שליט"א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.

בח”י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘לעקח’ לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט.

בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א.

כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי.

שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי י' שבט תשי"א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-‏770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “באתי לגני”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי' שבט על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו’.

לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף וינברג: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.

מפעולותיו בין השנים: תשי"ב - תש"כ

תשי"ב - 1952.

  • מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה.
  • מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד.
  • מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת "סמיכה" - לרבנות.
  • מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת.
  • מכריז שחינוך "תינוקות של בית רבן" זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות.
  • מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.


תשי"ג - 1953.

תשי"ד - 1954.

  • מעורר לזכות את הרבים ב"מבצע מצה" - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.


תשט"ו - 1955.

  • מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב"ד.
  • מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת.
  • יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.


תשט"ז - 1956.

מייסד מחנה קיץ תורני "גן ישראל" למען הנוער היהודי בארצות הברית.


תשי"ז - 1957.

  • מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.


תשי"ח - 1958.

  • מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של "ופרצת". כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.


תשי"ט - 1959.

  • מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה.
  • מייסד ישיבת תומכי תמימים קרית גת. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך" שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב"ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.


תש"כ - 1960.

  • מכריז על שנת ה-200 להסתלקות הבעל שם טוב, להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה.
  • בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים בספר התניא אותם הגיה הרבי בעצמו.

מפעולותיו בין השנית: תשכ"א - תש"ל

תשכ"א - 1961.

  • הושלמה הקמת "בית ליובאוויטש" הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.


תשכ"ב - 1962.

  • מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה.
  • מייסד ישיבת "הדר תורה", הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!


תשכ"ד - 1963.

  • מכריז על שנת ה-150 להסתלקות אדמו"ר הזקן להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה.
  • עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל.
  • מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.


תשכ"ה - 1965.

  • סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש"י בפרושו לתורה על פי "פשוטו של מקרא", "ויינה של תורה" ומאז בכל שבת-קודש, בהתוועדות מבאר קטע מפרוש רש"י לפרשת השבוע.


תשכ"ו - 1967 מייסד "קרן חנה" שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן.

  • מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.


תשכ"ז - 1967.

  • מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על "מבצע-תפילין" לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו
  • בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים, קרא הרבי להגביר את "מבצע-התפילין" כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי.
  • קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי "מבצע תפילין" וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד "מבצע תפילין" על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'.
  • פותח במאבק נגד החזרת ה"שטחים" (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).


תשכ"ח - 1968.

  • מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.


תשכ"ט - 1969.

  • מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה
  • מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים.


תש"ל - 1970.

  • מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של "מיהו יהודי".

מפעולותיו בין השנים: תשל"א - תשל"ט

תשל"א - 1971.

  • יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה.
  • מייסד בדרום-אפריקה, סניף "המרכז לענייני חינוך" דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.


תשל"ב - 1972.

  • מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו "בתי חב"ד" חדשים במדינות רבות בעולם בכלל ובארצות הברית בפרט.
  • מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה.
  • מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא.
  • יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.


תשל"ג - 1973.

  • מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה "בית מלא ספרים".
  • מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים.
  • בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב"ר בקשר למה שנאמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם".
  • מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר.


תשל"ד - 1974.

  • מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה.
  • מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה.
  • מעורר על כינוס ילדים בחנוכה. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת.
  • מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה"טנקים".


תשל"ה - 1975.


תשל"ו - 1977.

  • מעורר שוב אודות קבלת סמיכה לרבנות. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון.
  • שולח שליחים לערי הקודש ירושלים וצפת.
  • מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט.
  • מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב"מבצעים".
  • מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל" שליקט.
  • מעורר ללמוד ענייני "בית הבחירה" בימי בין המצרים.
  • מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.


תשל"ז - 1977.

  • מעורר לחדש את עניין ה"משפיעים" לאנשים (עשה לך רב) ו"משפיעות" לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.


תשל"ח - 1978.

  • מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה.
  • מגביר את מאבקו נגד החזרת ה"שטחים" ונגד ההסכם האומלל של "קמפ דיויד".
  • שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת.
  • הורה להדפיס את ה"תניא" בכל מדינות העולם.


תשל"ט - 1979.

  • עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה.
  • מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

מפעולותיו בין השנים: תש"מ - תשמ"ד

תש"מ - 1980.

  • מכריז אודות מבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים".
  • מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה.
  • מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את "עשרת הדברות"
  • יוצא בקריאה על דבר העניין של "פרו ורבו" - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד "תיכנון המשפחה"


תשמ"א - 1981.

  • מעורר שהשנה שנת הקהל – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת.
  • מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב"צבאות השם" באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע"י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה.


תשמ"ב - 1982.

  • ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת משיח.
  • יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו "באחדות אמיתית ונצחית" ע"י קניית אות בספר התורה כללית שתכתב לזכותם – וכאו"א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז"ל וכו').
  • מורה להנהלת ישיבת תומכי תמימים להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות "תומכי תמימים" ובני ביתם, וכן להנהלת "בית רבקה" כתיבת ס"ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר "בית רבקה" ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי"ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות.
  • הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.
  • מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.


תשמ"ג - 1983.

  • ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.
  • פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ"ק אדמו"ר המהר"ש שענינו והנהגתו היתה "לכתחילה אריבער", ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של "לכתחילה אריבער". וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח.
  • יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו ז' מצות שלהם.
  • מכריז על "רגע של שתיקה" – "עין רואה ואוזן שומעת", להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על "עצומה" לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.


תשד"מ - 1984.

  • פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח.
  • מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך".
  • מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות בעלי חיים טהורים ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע"ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע"ח טהורים דוקא.
  • הורה להדפיס את ספר התניא בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע"ע).
  • מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב"ה גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד.
  • הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה.


מפעולותיו בין השנים: תשמ"ה - תשמ"ט

תשמ"ה - 1985.

  • מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח.
  • מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי "רגע של שתיקה".
  • מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח.
  • מעורר אשר יעשו חגיגות של "סיום" לרגלי "סיום" לימוד הרמב"ם (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני.
  • קורא את בית הכנסת שלו בשם "בית אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין "כולל אברכים" שע"י המזכירות שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם "בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש".
  • מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות במחנות קיץ הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה].
  • מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.


תשמ"ו - 1986.

  • מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת משיח צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה.
  • מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד "בתי חב"ד" בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר "בתי חב"ד" – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע"י הדפסת ספר התניא בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס.
  • מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו"ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ"ל.
  • מעורר אשר יערכו את "חגיגות הסיום" דמחזור שני דלימוד הרמב"ם באופן ד"כפליים לתושיה" לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס.
  • מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה"צבאות השם" ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע"י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה באהבת ישראל ואחדות ישראל.
  • מעורר אשר כל ישראל "אנשים נשים וטף" יתאספו להתוועדות רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.
  • מעורר אשר בימי "בין המצרים" בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו "בחינות" לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה "עשה לך רב" ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל"מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'.
  • מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה (תשמ"ז) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים.
  • מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו התוועדויות "בימי סגולה" (ט"ו אלול-ח"י אלול) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת המשיח. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח"י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח"י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד"כפליים לתושי'".


תשמ"ז - 1987.

  • מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח.
  • מעורר אודות הקמת בתי חב"ד (והוא בית: תורה, תפלה וגמ"ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב"ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי.
  • פונה לכל ילד וילדה "בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –"בית" של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד משבת ויום טוב), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – "להשם הארץ ומלואה" (או בראשי-תיבות: "לה"ו") ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]".
  • מעורר ע"ד ההשתדלות בהפצת המעינות חוצה על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע"י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך.
  • מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) "שיר המעלות" וכיו"ב.
  • מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית.


תשמ"ח - 1988.

  • מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח *
  • מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות "שנת הקהל" במשך שנה זו (שנת הקהל) ע"י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם.
  • מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו"ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו.
  • מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת "תשמח") שתהיינה כל השנה כולה.
  • מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע יעשו התוועדויות וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו (כ' חשוון תרכ"א).
  • במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י"ב שנה וילדות מבת י"א שנה ומעלה) מאמר "החלצו רנ"ט".
  • ביום הבהיר ר"ח כסלו מחלק הרבי מאמר שלו ד"ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל"ח לכל אחד ואחת מהשלוחים והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה.
  • מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו ("בית מקדש" פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת "דמי חנוכה" בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור "פרסומי ניסא" נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום.
  • מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים "בית מלא ספרים", שבכל מקצועות התורה.
  • יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה לספריה הגדולה של אגודת חסידי חב"ד וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ"ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה.
  • מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה.
  • מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא די' שבט – כ"ק אדמו"ר הריי"צ. * ביום רביעי, כ"ב שבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה מושקא, לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את קרן חמ"ש על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.
  • מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה.
  • מורה שביום ז' אדר יעשו התוועדויות חסידים בכל מקום שאפשרי.
  • מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות.
  • מורה לעשות התוועדות גדולה "ברוב עם" בימי הפורים. *אחר ה"שלשים" להתסלקות הרבנית הצדקנית נ"ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי מגיה את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע).
  • יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו.
  • מעורר שביום י"ג ניסן (יום ההילולא של אדמו"ר הצ"צ) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו"ר הצ"צ ויוסיף בנתינת הצדקה.
  • מעורר לנצל יום י"ד ניסן – יום הולדת הרמב"ם – מתוך "רעש" דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב"ם ע"י עריכת "כינוסי הקהל" בזמן האפשרי.
  • נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת דא"ח (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת אדמו"ר הזקן.
  • מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש"י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין חג הפסח וראש השנה), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה "והחי יתן אל לבו".
  • מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד"תורתו אומנתו". ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד"ה בחודש השלישי גו' (בתורה אור פ' יתרו).
  • מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו.


תשמ"ט - 1989.

  • מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו"שנת הילד והילדה". וכמו כן מכריז ששם השנה היא "השנה תהא שנת מעשים טובים".
  • מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת "אגודת ישראל" (ג).
  • מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת רבותינו נשיאנו והפצתם.
  • מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ואז "קאי איניש אדעתי' דרבי'".
  • בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של הרבנית חיה מושקא הרבי מעורר שיהיה "זרעה בחיים" (שאז "היא בחיים") ע"י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה.
  • מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז"ל בתורה שבעל פה.
  • מעורר לערוך סיום "ברוב עם" אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב"ם.
  • מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים.


מפעולותיו משנת תש"נ

תש"נ - 1990.

  • הרבי מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.
  • מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב שבת קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק "שליחות מצוה לצדקה" לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה.
  • מודיע שה-"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות.
  • מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות.
  • מעורר שלרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת תש"י) – יקימו מוסדות חדשים במספר "ארבעים" ומכריז שישתתף מ"קופת רבינו" למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של "ארבעים".
  • מורה שבקשר ליו"ד שבט – ארבעים שנה, ישלימו הקמת "אלף" מוסדות חב"ד ברחבי העולם.
  • מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של "ספר התניא" (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" וביום יו"ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
  • בקשר ליום היארצייט-הילולא של הרבנית חיה מושקא בכ"ב שבט תשמ"ח, מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ"ע (470). *בקשר ל"יובל" שנים להעברת מרכז חסידות חב"ד לחצי כדור התחתון מעורר הרבי "להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל והפצת המעינות חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל".
  • מורה להדפיס "קונטרס י"א ניסן" בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד"ה כי ישאלך בנך ה'תשל"ח, ומחלקו ביום הבהיר י"א ניסן לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה).
  • כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט"א, יוצא הרבי ב"קול קורא" שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; בתפילה – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה.
  • מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה"ל"ג בעומר" בשמחה גדולה על ידי עריכת התוועדות או תהלוכה של ילדים ו"ברוב עם הדרת מלך".
  • מעורר ע"ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד "עין יעקב" (אגדות שבתורה).
  • מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם.
  • מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור "מזכרת" מ"תהלוכות ל"ג בעומר – תש"נ", ומחלקם בעת התהלוכה (ע"י מדריכים והטנקיסטים) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת ביהכ"נ וביהמ"ד ליובאוויטש – 770. ומסביב המילים "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים". ומצד שני: תמונת מדורת ל"ג בעומר, בציון התאריך "ל"ג בעומר ה'תש"נ" בלה"ק ובאנגלית, ו"יום הילולא דרשב"י"].
  • יוצא ב"קול קורא" בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל"תלמידים הרבה". ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו"א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'.
  • מעורר שכל אחד ואחד יהיה "מגיד שיעור" בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים.
  • מציע שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק"י שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (י"ב תמוז תר"מ – תש"נ), ומלאות ס"ג שנה לגאולתו (י"ג תמוז תרפ"ז – תש"נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של "קי", ו"סג". * מורה לפרסם הוראת חז"ל דמט"ו באב ואילך "דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו".
  • מעורר להוסיף בחודש אלול בלימוד התורה, ובפרט ע"י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ"ד אלול) נתבשרו על גמר ה"דידן נצח" בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שבספריית ליובאוויטש. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע"מ להתפלל בימי ראש השנה.
  • בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט"א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ תנש"א - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ
  • קורא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! * וכן "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".


תנש"א - 1991.

  • מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות.
  • מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – "טעקסי").
  • בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך – תרע"ח" לכאו"א, בצירוף דולר לצדקה.
  • הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר לכינוס השלוחים העולמי, מציע הרבי להוציא לאור "ספר השלוחים" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.
  • בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו"א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי חנוכה (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").
  • מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.
  • בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך התוועדויות חסידויות בכל מקום.
  • ביו"ד שבט מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים – תרס"ד" בצירוף עם דולר לצדקה.
  • מעורר לערוך "סדרי פסח" ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח.
  • בליל כ"ח ניסן מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו"א להוסיף בלימוד התורה בעניני משיח וגאולה – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות הצדקה שמקרבת את הגאולה. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ"ל [אינו רק בתור "סגולה" למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל "לחיות עם הזמן" בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה.
  • מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת.
  • מעורר שכאו"א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.
  • מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט נשיא דורנו – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
  • מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח צ"ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים" ע"י לימוד החסידות.


תשנ"ב - 1992.

  • מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.
  • לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר הרבי שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה.
  • לאור ההכנה לביאת משיח צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור בקידוש לבנה "שהם עתידים להתחדש כמותה" ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות "ובקשו את . . דוד מלכם".
  • מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש.
  • מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן להגאולה, ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם.
  • מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין "פרסומי ניסא" לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב"ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה.
  • בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו"א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה "חנוכה געלט" (בכיס מיוחד עליו מודפס "חנוכה תשנ"ב").
  • מעורר שהחל מיום שבת קודש מברכים החודש שבט, יערכו התוועדויות לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה.
  • בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל נשיא דורנו.
  • מורה בכשר לענין התפילה שיהיה מתוך שירה.
  • מעורר שכאו"א יוסיף בכל עניני שמחה הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *בפורים קטן – מחלק הרבי לכאו"א מאמר שלו "קונטרס פורים קטן – תשנ"ב" בצירוף דולר לצדקה ופרוסת "לעקאח".
  • מעורר על דבר אחדות ישראל ונתינת צדקה באופן ד"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

תשנ"ג - 1993.

תשנ"ד - 1994.

  • ביום ג' תמוז תשנ"ד, החלה תקופה בה כ"ק אדמו"ר שליט"א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש"י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק "אשרי המחכה ויגיע וגו'" פירש רש"י: "...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".

משפחתו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

וידאו

תמונות


תבנית:סדרה הרבי

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רבי_מנחם_מענדל_שניאורסון_(כ%22ק_אדמו%22ר_שליט%22א)&oldid=29097"