ניקולייב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ניקולאייב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטה בחצר הבית שבו נולד הרבי בניקולייב

ניקולאייב (מכונה גם בשם מיקולייב) הינה העיר בה נולד הרבי. במשך שנים רבות פרחה בה קהילה חב"דית, ובשואה יהודי המקום חלקם ברחו וחלקם נספו הי"ד. כיום פועל בה השליח הרב שלום גוטליב.

רבים מניגוני חב"ד באים מעיר זו שהייתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב מאיר שלמה ינובסקי, ואחיו, וכמו כן אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת חריטונוב ועוד[1].

תולדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי בניקולייב, שם נערכה ברית המילה של הרבי

העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.

סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קלוניות) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת תקמ"ח, גרו בה יהודים, אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי תחום המושב (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב אברהם דוד לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.

טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.

עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.

שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו.

התייחסות מיוחד ביותר בא הרבי מעיר כיצד הוא זוכר את חיי החסידים בניקולייב במכתב[2] לרב שמואל בצלאל אלטהויז שמוצאו מהעיר חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז".

שלט הבית שהרבי גר בו: רחוב מוסקובסקיא 19

רבני העיר החסידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד מהעיר נקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום דובער גוטליב.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור ברגר, ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד קישור לשבועון בית משיח בית משיח גליון 552 עמוד 32
  • שנים ראשונות קה"ת תשפ"א, פרק ראשון


ערים באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןסלאוויטאמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןפאהארמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

  1. ההשערה מדברת על כרבע מכלל הניגונים החב"דיים![דרוש מקור]
  2. chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק
  3. אבי סבו של הרבי
  4. סבו של הרבי שהיה חסיד של הרבי הרש"ב
  5. חתנו דל הרב מאיר שלמה ינובסקי
  6. כיהן כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה ע"י השלטונות הסובייטים.