רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א) (הצגת מקור)

גרסה מ־09:03, 3 במאי 2007

נוספו 3,558 בתים , 3 במאי 2007

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

Elchanan

4,324

עריכות

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי"צ. מאידך, הרבי הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, ואף חתם על כמה מאגרות הרבי הריי"צ בשמו.
+== עזיבת אירופה ==
+על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת"ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה.
+על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית.
+העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות.
+ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב ת"ש, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.
+=== בווישי ===
+מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת"ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים.
+הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.
+בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.
+=== בניס (ניצה) ===
+בשלהי קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר "ניצה").
+בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים.
+המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. ביום כ' באלול ת"ש, הודיע הקונסול של ניצא למשרד החוץ (ה"סטייט דפרטמנט") האמריקאי, כי בכוונתו לתת לרבי אשרות כניסה מיוחדות, אלא שהבין כי הרבי והרבנית נתקלים בקשיים להשגת אשרת יציאה מצרפת.
 ==שנים ראשונות בארצות הברית==
@@ שורה 59: / שורה 84: @@
 מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ"ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.
-שלושה ימים לאחר ההסתלקות, ניגש הרב [[יצחק דובאוו]], מזקני החסידים באנגליה ששהה באותה עת בבית חיינו, אל הרבי, והפציר בו לקבל את הנשיאות. המענה היה “דער רבי לעבט” (הרבי חי). הרב דובאוו לא הירפה ואמר כי אצל כל הרביים היה את העניין של חיים לאחר ההסתלקות, ולמרות זאת היה ממלא מקום. על כך ענה: “מה אתם חושבים (ואמר את שמו הקדוש) הוא רבי?”
+בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.
-בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו חסידים מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות.
-בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי-פרטי]] ראשון לעדת החסידים.
+בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים.
 למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. בתחילה היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים.
+ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.
-כל העת התחמק הרבי מלקבל את הנשיאות באומרו שעליו “לקבל הוראות”. כשהחסידים שמעו כך, הבינו היכן היא הכתובת הנדרשת, וביום ב’ באייר נסע מניין של חשובי החסידים אל ציון אדמו”ר הריי”צ, שם התפללו וביקשו שהרבי יקבל את עול הנשיאות. מובן שלא סופר על כך לרמ”ש, אולם מיד לאחר מכן נודע כי הרמ”ש הפסיק להשתמש בביטוי זה.
-ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], ממזכיריו של אדמו”ר הריי”צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”.
 בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ בתמוז יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] על “הוגה על ידי כ”ק שליט”א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”.
@@ שורה 85: / שורה 105: @@
 שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה.
-במוצאי [[י’ שבט תשי”א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא”ח.
+במוצאי [[י' שבט תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.
-ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן לי’ שבט על ידי הרבי הקודם, נאמר וכו’.
 לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.