תהלים ל' – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
|כותרת=מזמור שיר חנוכת הבית
|כותרת=מזמור שיר חנוכת הבית
|רוחב=30%
|רוחב=30%
|תוכן='''א:''' מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
|תוכן='''א'''מִזְמוֹר שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד׃{{ש}}
'''ב:''' אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ {{ש}}
'''ב:''' אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי׃ {{ש}}
'''ג:''' ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ {{ש}}
'''ג:''' ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי׃ {{ש}}
שורה 24: שורה 24:
==בחסידות==
==בחסידות==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
{{ציטוט|תוכן= "מזמור שיר" {{הערה|פסוק א.}}}}
==="מזמור שיר"{{הערה|פסוק א.}}===
   
   
אדמוה"ז<ref>לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג</ref> שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי.
אדמוה"ז{{הערה|לקוטי תורה ברכה צח' עמ' ג}} שולל שמזמור ושיר זה אותו דבר ומסביר שניגון בכלי שיר נקרא מזמור שזה קול זמרה שיוצא מהכלי ושיר הוא קול שיוצא מהפה, והמלאכים בגלל שהם מלובשים בכלי אינם מגיעים לביטול של נשמות ישראל בג"ע שאינם מלובשים בכלי.


{{ציטוט|תוכן=ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}}}
====ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי{{הערה|פסוק ב.}}===


[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר הזקן]], תקס"ו, ח"א, מזמור שיר.}} ש[[דוד המלך]] אמר זאת בכדי לסנגר על עם ישראל מפני קטרוגי ה[[מלאכים]].
שורה 36: שורה 36:
אולם לאחר [[חטא העגל]] חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש {{ציטוטון|ולא שמחת אויבי לי}}, שהטענה של המלאכים הייתה ש[[בני ישראל]] לקחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוקחים את הזהב ובונים ממנו [[בית מקדש|משכן]] לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים שהרי בזהב המקדש כפרו על זהב העגל.
אולם לאחר [[חטא העגל]] חזרה טענתם של המלאכים שבישראל שולט היצר הרע. ועל זה אמר דוד המלך במזמור שאמר לכבוד חנוכת המקדש {{ציטוטון|ולא שמחת אויבי לי}}, שהטענה של המלאכים הייתה ש[[בני ישראל]] לקחו את הזהב ועשו ממנו עגל ופסל המנוגד לאלוקים, אך עכשיו בני ישראל לוקחים את הזהב ובונים ממנו [[בית מקדש|משכן]] לה', ולכן שלא יקשיב לטענתם של המלאכים שהרי בזהב המקדש כפרו על זהב העגל.


{{ציטוט|תוכן=שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}}} מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.
===שוועתי אליך ותרפאני{{הערה|פסוק ג.}}===
על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה| לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים.


מסופר שבצעירותו של [[אדמו"ר האמצעי]] שמעו אותו מתעכב על מילים אלו, לאחר התפילה שאלוהו כיצד ייתכן שהוא מבקש "גוף חזק" והרי זה יכול להפריע לעבודת ה'. וענה: ש"תרפאני" זה גם לשון רפואה וגם לשון רפוי, והוא התכוון לכך שה' ירפה ויחליש את הנפש הבהמית.
על המילה במזמור "דיליתני" מביא [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקו"ת ברכה צח' עמ' ד}} שלושה פירושים בהם הוא מסביר את מעלת ישראל על המלאכים:1) "מלשון התרוממות והתנשאות" שהנשמה יותר גבוהה מהמלאכים כי היא מפנימיות הכלים והמלאכים מחיצוניות הכלים. 2) "מלשון דלות ועניות" שלנשמה אין לבוש שמגביל אותה כמו שיש למלאכים. 3) "מלשון שאיבה" שהנשמה נשאבה ממקור התורה ולכן היא שייכת לקבל את התורה יותר מהמלאכים.
{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תהלים|כ]]
[[קטגוריה:תהלים|כ]]