פורטל:גאולה ומשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:


<div style="float:left; width:39%"> <!-- צד שמאל -->
<div style="float:left; width:39%"> <!-- צד שמאל -->
{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת עליונה|ציטוט נבחר|{{שם הדף המלא}}/ציטוט נבחר}}
{{{{שם הדף המלא}}/ציטוט נבחר}}
{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:גאולה ומשיח/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}

גרסה מ־12:54, 4 בספטמבר 2016

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)
הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

הגאולה העתידה היא אחת מעיקרי האמונה היהודית, שיבוא זמן בו ישוב עם ישראל לארצו ויעבוד את השם בשלימות, ואז ישרור השלום ויתגלה כבודו של ה' בעולם כולו. הנבואה אודותיה נאמרה ונשנתה ריבוי פעמים בתורה בנביאים ובכתובים. תיאורו של הגואל ושל תקופת הגאולה והתרחשויותיה תוארו על ידי הנביאים, והתבארו בהרחבה על ידי חכמי ישראל במשך הדורות. ועדיין אמרו על חלקם של פרטי הדברים (כגון, עת ביאת אליהו) - "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

הציפיה לגאולה היא חלק מהאמונה בבואו. על האדם לעורר עצמו לצפות ולבקש את ביאת המשיח, בנין המקדש וקיבוצם של ישראל. בנוסח התפילה נקבעה התפילה והבקשה לגאולה עשרות פעמים, עקב היותה מהחשובים ביותר בצרכי היהודי המתפלל.

אולם עם התגלותה של תורת החסידות, נוספה בהירות חדשה בכל הנושאים הקשורים לגאולה. הסיבה לכך היא שהתגלותה של החסידות אף היא חלק מהתגלות אור הגאולה, שלכן בתורת נשיאי החסידות הדגישו את הזיקה של התורה והמצוות לגאולה בכלל, וכן לציפיה וההשתוקקות התמידית לגאולה.

התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מאדמו"ר הרש"ב שהקים את ישיבת "תומכי תמימים" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "חיילי בית דוד" הלוחמים כנגד המחרפים את עקבות המשיח. התעוררות זו התחזקה על ידי בנו אדמו"ר הריי"צ, במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם קבלת נשיאותו כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם.

בשנים האחרונות דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח בנושא זה ללא הרף, והודיע כי עבודת הגלות הסתיימה, ונשאר רק לקבל פני משיח בפועל ממש.

כמו כן עודד במסירות נפש במשך למעלה משנה ברציפות את ההכרזה של קבלת מלכותו: יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

המלך המשיח עתיד למלוך על ישראל בסוף הגלות ולהכריחם על קיום המצוות. הוא ילחם מלחמות ה' כמלחמת עמלק וינצח את כל האומות שסביבו. לאחר מכן יבנה את הבית מקדש ואז יקבץ את נדחי ישראל מכל מקומות גלותם.

מלך המשיח יהיה גם מלך וגם רב. השפעתו על ישראל והאומות יהיה הן באופן של התנשאות ורוממות והן השפעה פנימית שמשיח ילמד תורה את כל ישראל. בהשפעתו של מלך המשיח יתקיימו כל יעודי הגאולה, שבאותו הזמן לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד והדעת האלוקית תהיה מושפעת הרבה עד שמלאה הארץ דעה את ה'.

מלך המשיח יביא במלכותו את השלימות המלאה בקיום התורה והמצוות שבימיו יקיימו את כל המצוות שחסרו בזמן הגלות ויתירה מכך שבמצוות עצמם יביאו לשלמות נוספת (כמצוות ערי מקלט).

מלך המשיח יתחיל את תהליך הגאולה, כמו שפוסק הרמב"ם וכותב את תחילת תהליך הגאולה "יעמוד מלך מבית דוד . ." - מלך המשיח.

ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של המלך המשיח באחרית הימים. בתקופה זו תחזור המלכות לישראל, יבנה את בית המקדש בירושלים, ויהיו כל היהודים על אדמתם בארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. באותה התקופה יחזרו כל הדינים והמצוות שהיו בטלים בזמן הגלות ואף יתווסף בחלקם שלימות מיוחדת .

בתורת החסידות מוסבר שקיום המצוות בתקופה זו תהיה בתכלית השלמות, המשכת אור קדושה אלוקית שעל ידם תהיה בדרגה נעלית יותר מקיומם בזמן הגלות. ואף מציאות העולם באותה התקופה תהיה בדרגה נעלית ביותר משום שבאותה התקופה יאיר אור אלוקי נעלה עד שלא יהיה כלל מציאות רע בנשמות ישראל ובעולם בכלל.

בנבואות הנביאים ובדברי חז"ל מוזכרים מאורעות רבים שיארעו בתקופה זו (כמו בשורת הגאולה על ידי אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג ועוד.) והכן בתקופה זו יהיו שלבים רבים, אולם בכללות תתחלק אותה התקופה לשני תקופות: תקופה הא' בה לא יהי שינוי בטבע העולם ורק תהיה בתכלית שלימותה ותקופה הב' בה יהי שינויים בטבע הבריאה עד לשינוי המרכזי תחיית המתים בה יגיע העולם לתכלית שלימותו.

יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק - אומות העולם בזמן הגאולה - אריסטון - ארץ ישראל בגאולה - בית המקדש השלישי - בקיעת הנהר - ואולך אתכם קוממיות - וארו עם ענני שמיא - וגר זאב עם כבש - והיה אור הלבנה כאור החמה - וכל המעדנים מצויין כעפר - וכתתו חרבותם לאתים - ושמתי כדכד שמשותיך - חיים נצחיים (בלע המוות) - יין המשומר - כינור של ימות המשיח ועולם הבא - מהירות הילודה - מהירות הצמיחה - סעודת שור הבר והלווייתן - עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים - עתידין אילני סרק שיתנו פירות - עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל - קיבוץ גלויות - ריפוי החולים בגאולה - שובם של ערי סדום לעתיד לבוא - שופט - תחיית המתים

התנוצצות הגאולה החלה מיד עם חורבן הבית שמדי יום מתגלים ניצוצי גאולה חדשים על ידי עבודת היהודי בתורה ותפילה.

תורת החסידות אף היא התנוצצות הגאולה כחלק מהתגלות פנימיות התורה שהתגלתה בעיקר בדורות האחרונים לפי שהיא מעין תורתו של משיח. ועם ההתקרבות לגאולה מתגלה מענייניה בזמן הגלות שלכן עיקר הגילוי החל בבוקרו של יום השישי באמצע האלף השישי שהוא ערב שבת סמוך לבוא הגאולה.

מיסודותיה של החסידות לבאר את אחדותו של ה' בהבנה והשגה. שבזה היא מגלה בעצם את מהותה של הגאולה, שעניינה גילוי מציאותו של ה' בעולם והשלמת מטרת בריאת העולם לעשותו דירה לה'.

טעימה מהגאולה בדורנו ניסים ונפלאות המתרחשים בעולם בעקבות פעולותיו של מלך המשיח בעולם. שעל זה הכריז הרבי בדורנו שהוא 'דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה' והצביע על פעולתיו הרבים של המשיח המתרחשים בעולם.

"אילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא."

לימוד ענייני גאולה ומשיח הינו הדרך הישרה להבאת הגאולה, לאחר ה"השיחה הידועה" שאמר הרבי בכ"ח ניסן תנש"א "עשו כל אשר ביכולתכם להביא את משיח צדקנו בפועל ממש", החל הרבי בסלילת דרך חדשה לזירוז והבאת הגאולה: לימוד עניני משיח וגאולה. על לימוד זה התבטא הרבי כי זוהי הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה לפעול התגלות וביאת המשיח והגאולה בפועל ממש.

כמה שבועות לאחרי זה, בשיחת שבת פרשת בלק, הבהיר הרבי כי לבד עצם הסגוליות שבלימוד עניני גאולה ומשיח בזירוז והבאת הגאולה ('דרך ישרה' להבאת הגאולה) 'הרי עיקרו של הלימוד הוא בכדי שהנהגתו של כל אחד ואחד, במחשבה דיבור ומעשה, תהא מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים ש"עומדים על סף הגאולה, ומורים באצבע שהנה זה משיח בא", ועל כן יש: "לחיות עם משיח", לחיות עם הזמן דימות המשיח, מתוך ידיעה והכרה ש"הנה זה בא".

הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)
הדמיה של בית המקדש השני, אחד מהדברים שיתרחשו בגאולה זו בנית בית המקדש)

שלשה מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ 1. למנות מלך. 2.להכרית זרעו של עמלק. 3.ולבנות את בית המקדש. סדר זה מדוייק!.

גם לעתיד לבוא בביאת המשיח יקיימו אותם על פי סדר זה תחילה: "יעמוד מלך" לאחר מכן: "ילחום מלחמת ה'" שבזה כולל מלחמת עמלק. ולבסוף: "יבנה בית המקדש".(לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 בהערה ועוד.)


בית המקדש השלישי, הוא בית המקדש אשר יבנה בגאולה. בית זה דומה בדוגמתו לבתים הראשונים אך יהיו בו שינויים רבים, תבניתו ניתנה בנבואה לנביא יחזקאל. בית זה יהיה ניצחי.

בבית המקדש השלישי יהיו חידושים רבים, ומהם:

עליה לרגל: יעלו אליו כל שבת וראש חודש (בשונה מבתי מקדש הקודמים אליהם עלו רק ג' פעמים בשנה) כמו שנאמר: "והיה מידי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להתשחוות לפני אמר ה'".

חומרי בניה: חלק מבניינו יהיה מברזל, (בשונה מהבתים הקודמים בהם נאסר השימוש בברזל בבנית הבית).

תוספות בניה: כל הבתי כנסת לעתיד יהיו מחוברים לבית המקדש השלישי, בגמרא למדו זאת קל וחומר מכך שבשעת מתן תורה הגיעו הרים מסוים על מנת שיקבלו עליהם את התורה, כל שכן במתן תורה דלעתיד תורה חדשה מאתי תצא שיבואו כל הבתי כנסת ויתחברו לבית המקדש.

גודל: גודל העזרות וכן שטח הר הבית המגודר סביב בית המקדש יגדלו מאוד: כקילומטר וחצי אורך ורוחב סביב הר הבית לעומת 250 מטר בבית השני (פי 36!), וכ162 על 164 מטר עזרת נשים לעומת כ67 מטר בבית השני.

שינויים במבנים סביב: בבית המקדש השלישי עזרת הנשים מקיפה את העזרה הפנימית (עזרת ישראל והכהנים בה ממוקם המזבח בין היתר)במקום להיות כחצר נוספת במזרחה כאשר שער ניקנור מחבר ביניהם - כמו שהיה בבית המקדש השני.


גלות הוא כינוי למצב של מישהו שנאלץ לעזוב את מקומו הטבעי והרגיל. בדרך כלל השימוש במושג זה הוא על מצבם של בני ישראל בזמנים בהם הם אינם יושבים על אדמתם - ארץ ישראל, ונתונים תחת שעבוד האומות; וכן כשבית המקדש אינו בנוי. מבין הגלויות חמורה במיוחד הגלות הנוכחית והאחרונה, שהתארכה יותר מכל הגלויות.

תורת החסידות שמה את הדגש על משמעותה הפנימית והעיקרית של הגלות - הגלות הרוחנית, גלות השכינה - כאשר האור האלוקי אינו גלוי אלא נמצא בהסתר. בהתאם לכך, מתבארת עבודת בני ישראל בגלות כשליחות עליונה לברר את הניצוצות ולגלות את האור האלוקי שוב ביתר שאת. כאשר עבודה זו מושלמת, מגיעה עת הגאולה האמיתית והשלימה - אז יתגלה אור ה' בעולם בשלימות.

בשיחותיו מבאר הרבי פעמים רבות, מהיבטים שונים, עד כמה מצב הגלות הינו מופרך ועד כמה הכרחי סיומו המיידי בגאולה האמיתית והשלימה.


  • ב'תפ"ח - בלעם מתנבא על מלך המשיח אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב
  • ג'תתכ"ח - בתשעה באב חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
  • ג'תת"פ - כיבוש העיר ביתר וסיום מרד בר כוכבא[1] אותו חשבו כמה מהתנאים למלך המשיח.[2]
  • ג'תתקמ"ז - שנת הקץ לשיטת רבי עקיבא.
  • ד'רכ"ח - שנת קץ לשיטת רבי חנינא.
  • ד'רל"א - שנת קץ לשיטת החולקים על רבי חנינא.
  • ד'רצ"א - שנת קץ לשיטת מגילה שנמצאה בגנזי רומי.
  • ד'ר"נ - שנת קץ לשיטת אליהו הנביא
  • ד'תתכ"ח- השנה עליה כתב מהרח"ו כי מעתה-והלך, נגמר זמן הגלות, ועל-ידי תשובה נביא את המשיח
  • ד'תתקע"ו - שנת קץ לשיטת הרמב"ם, בזמן זה חיו בעולם הרמב"ן והראב"ד רבי יהודה החסיד ועוד מגדולי הראשונים המקובלים שעניינם לגלות פנימיות התורה כהכנה לגאולה.
  • ה'קי"ח - שנת הקץ לשיטת רש"י, הרמב"ן ורבינו בחיי
  • ה'קס"ג - שנת הקץ לשיטת הרב סעדיה גאון
  • ה'רכ"ח - שנת קץ לשיטת דעת רבותינו בגמרא סנהדרין
  • ה'רל"ח - שנת הקץ לדעת רבי שמלאי.
  • ה'רצ"ד - שנת הקץ לשיטת אברבנאל בספרו מעייני הישועה. (בשנה זו נולד האריז"ל)
  • ה'של"ג - התחיל תקופה חדשה בגילוי פנימיות התורה על ידי תלמידי האריז"ל והוא תחילת אשמורה השלישית של ליל שישי לפני עלות יום השישי (שעל זמן זה אמרו חז"ל (ברכות) ש'תינוק יונק') ואז החלה התגלות אלקות על ידי תלמידיו. (ולכן אז פסקו השמדות).[3]
  • ה'ת"ח - שנת הקץ לשיטת רבי שמעון בר יוחאי. (וכך כתב גם בספר עמק המלך)
  • ה'ת"ע - שנת הקץ לשיטת בעל ה'מגלה עמוקות'.
  • ה'ת"ק - שנת הקץ לשיטת האור החיים. בשנה זו היה העלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה ולכן אז התחיל עיקר גילוי תלמידי הבעש"ט ותורתו.[3]
  • ה'תק"ז - בראש השנה עלה הבעש"ט להיכל משיח ושמע ממנו את התשובה לשאלתו "אמתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעינותך חוצה".[4]
  • ה'תק"נ - הוא שנת הנץ החמה לפי החשבון של אלף שנים ליממה ובשנה זו היה עיקר גילוי האדמו"ר הזקן שעוררו את נשמות ישראל ואפילו הנשמות הנמוכות ועררום בענייני קריאת שמע - אחדות ה' שמתחיל בנץ עד שלש שעות.[3]
  • ה'תק"ע - שנת הקץ לשיטת החתם סופר.
  • ה'ת"ר - שנה שעליה נאמר בספר הזהר שבה יפתחו מעיינות החכמה לכנוס לאלף השביעי, ומשנים אלו התגלה תורת החסידות והתגלו בעולם פיתוחים טכנולוגיים כהכנה לגאולה.[5]
  • ה'תר"ח - הוא שנת קץ על פי דבריהם של גדולי ישראל[6] ובשנה זו הודפס ספרו של אדמו"ר הזקן הליקוטי תורה דבר שהיווה שלב נוסף בגילוי פנימיות התורה כהכנה לגילוי תורתו של משיח[7].
  • ה'תרכ"ו - סוף שלש שעות מזמן עלות השחר לפי החשבון של אלף שנים ליממה. ונכנסו לשעה הרביעית שהיא זמן תפילה.[3]
  • ה'תרנ"א - סיום שלש שעות מנץ החמה ואז התחילו הצרות והגירוש מרוסיה.[3]
  • ה'תרס"ו - שנת הקץ לשיטת ר' יהודה לייב הכהן. סוף ארבע שעות לפי החשבון של אלף שנה ליממה[3] - ואז היה גילוי המשך תרס"ו שבו התגלו מנפלאות התורה מעין תורתו של משיח.[8]
  • ה'תרל"ח - שנת הקץ בספר חסידות [9]
  • ה'תרע"ב - "התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות" ושלב נוסף בקיום הכנה של "יפוצו מעיינותיך חוצה" באמירת המשך תער"ב שעל ידי זה "קאתי מלכא משיחא".[10]
  • ה'תרפ"ט - אמר הרבי הריי"צ שנמצאים בסיום העבודה ונשאר רק לצחצח את הכפתורים.
  • ה'ת"ש - שנת הקץ לשיטת דון יוסף אבן יחייא. בשנה זו הגיע הרבי הריי"צ לארה"ב - לחצי כדור התחתון על מנת לדור והגיע אור פנימיות התורה גם לשם.[11]
  • ה'תש"א - שנת הקץ לפי דברי התולדות יעקב יוסף. בשנה זו הגיע הרבי לארצות הברית, ובכך התקדם עוד שלב בהמשכת השכינה בתחתונים [12].
  • ה' תש"ב - בשנים אלו הכריז הרבי הריי"צ על שנות קץ בפרסום הסיסמה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה[13]"
  • ה'תש"ח - בשנה זו ניתנה הזכות לעם-ישראל להראות כי הוא מוכן לגאולה[14]
  • ה'תשי"א - בי' שבט קיבל הרבי את הנשיאות באמירת מאמר. במאמר אמר הרבי שנמצאים אנו בדור השביעי שהוא הדור האחרון של הגלות והראשון לגאולה בו העבודה לסיים ולהשלים את הדירה לה' בתחתונים.[15]
  • ה'תשכ"א - בעת סעודת מוצאי יום כיפור ביקש הרבי שהרבנים יפסקו שמשיח יבוא. [16]
  • ה'תש"ל - בי' שבט סיימו בהוראת הרבי לכתוב את ספר תורה לקבלת פני משיח.
  • ה'תשל"ו - שנת הקץ לדברי האריז"ל.
  • ה'תשמ"ז - בשנה זו [17] יצא הרבי בקריאה: "עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח צדקנו". באותה שנה בשבת פרשת שמות אמר הרבי לראשונה ש"סיימו לצחצח את הכפתורים".
  • ה'תש"נ - בשנה זו עבר חצות של יום השישי לפי החשבון של אלף שנה ליממה ונמצאים בערב שבת לאחרי חצות, משנה זו הלך הרבי עם בגדי שבת בימי השבוע.
  • ה'תנש"א - שנה זו היא שנת התגלותו של משיח [18] בשנה זו התגלה בעולם הגשמי פעולות של משיח בניסים ונפלאות ("אראנו נפלאות") במלחמת המפרץ בנפילת מסך הברזל והגיע זמן הגאולה - בשנה זו עורר הרבי על תוספת לימוד ענייני גאולה ומשיח ועל עבודה מחודשת לחיות משיח.
  • ה'תשנ"ב - העולם כבר מוכן ומשיח נמצא בהתגלות והעבודה והשליחות עתה הוא רק 'לקבל' פני משיח צדקנו ו'כל ימי חייך להביא ימות המשיח' - להחדיר ולהביא את 'ימות המשיח' בתוך 'ימי חייך'.
  • ה'תשנ"ג - בי' שבט נערך סאטלייט בו עודד הרבי את שירת ה'יחי' לעיני מצלמות הטלוויזיה, ונתן בכך אישור פומבי לפעולות החסידים לפרסם את זהותו כמלך המשיח.

הערות שוליים

  1. ראה סדר הדורות.
  2. רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים.
  3. 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמב.
  4. מכתב המודפס בספר כתר שם טוב בתחילתו.
  5. לקוטי שיחות חלק טו שיחה לפרשת נח.
  6. יעב"ץ, תורת הקנאות סח, ב.
  7. הסברו של אדמו"ר הצמח צדק, ראו בהרחבה ספר השיחות תורת שלום עמוד 237. וראה ש"פ מקץ תש"נ התוועדויות ע' 85, וש"נ.
  8. לקוטי שיחות ח"ז ע' 209
  9. ש"פ וארא תשי"א, שיחו"ק (החדש) ע' 133, תו"מ ע' 181. וש"נ.
  10. ראה המשך תער"ב חלק ג הוספות עמוד יא ובהערות.
  11. שיחת יום כ"ח סיוון ה'תנש"א, אות ז והע' 65 66
  12. שיחת יום כ"ח סיוון ה'תנש"א, וראה ערך הצלת הרבי והרבנית
  13. "קול קורא" ב"הקריאה והקדושה" תש"א-תש"ג (אגרות קודש מהוריי"ץ ח"ה ע' שסא ואילך. שעז ואילך. תח ואילך. חלק ו ע' תל ואילך)
  14. מה שלצערינו לא קרה. ראה בספר "בין אור לחושך"
  15. ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ה.
  16. הרבנים בענוותנותם נמנעו אולם הרבי הצטער על כך ובחג הסוכות אמר בהמשך לכך שיכלו לחסוך את יום טוב שני של גלויות.- המלך במסיבו כרך א, נט -סא.
  17. שיחת ש"פ ויגש
  18. עפ"י דברי הילקוט שמעוני

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
רשימת הערכים המבוקשים
*מלכות שבתפארת - הערך נורא דל, דורש עריכה והרחבה.