בר כוזיבא

איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בן-כוזיבא

מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: הדעות חלוקות, יש הטוענים שמדובר בבית המקדש, ויש האומרים שמדובר בשולחן הפנים

בן כוזיבא היה השם שנתן התנא רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא מלכא משיחא". (=זה הוא מלך המשיח). על פי תורת החסידות ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי לביאת משיח, אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך.

חייו ופועלו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הורגיו

יש אומרים כי ישראל הרגו את בר כוזיבא, מכיון שלא היה לו את הסימן של מורח ודאין, והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח. אמנם, לאור ביאורו של הרבי, שבימות המשיח יהיו שתי תקופות (תקופה ראשונה בה "עולם כמנהגו נוהג", ותקופה שנייה בה יהיו כל היעודים הגשמיים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם), מבאר הרבי, כי מחלוקת הראשונים אינה בדבר זהותו של ההורג את בן כוזיבא, אלא לדעת כולם בפועל ממש הגויים הרגוהו. המחלוקת היא, שלדעת הראב"ד מתחילת ימות המשיח יש שינוי מנהגו של עולם, ואם כן, כיון שבן כוזיבא אינו 'מורח ודאין' - יש לו דין רודף. והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו, וזה נחשב כאילו חכמים הרגוהו, כי בפסיקתם שהוא חייב למות - הוא נחשב כבר למת (אלא שבפועל הגויים הרגוהו). ולדעת הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, ממילא, בכך שבן כוזיבא לא היה מורח ודאין (שזהו ענין של שינוי מנהגו של עולם) - אין בכך כדי לפסוק שהוא אינו המשיח, והוא לא התחייב מיתה, והורגיו - גם מהבחינה ההלכתית - היו הגויים בלבד.

סימני משיח

במענה לשאלה כיצד האמין רבי עקיבא במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתורה ומצוות וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש כו' – השיב הרבי בשנת תשל"ב: "דעת רבי עקיבא בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא – כי היה קא-סלקא-דעתך דרבי עקיבא שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו".

בתחילה היו לו את הסימנים שכותב הרמב"ם שצריך להיות למלך המשיח, אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.

על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עוונות, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, והרמב"ם פוסק כדעה השניה "והרי ככל מלכי בית דוד הכשרים שמתו".

לשאלה מדוע הקב"ה גרם למצב כזה שיהיה בחזקת משיח אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.