משתמש זה יצר ערך מיוחד על בובות קש, ודעותיו בעניין. לכניסה לחצו כאן.
משתמש זה הוא המשתמש הפעיל ביותר בחב"דפדיה (ומכאן שמו). רוצים לבדוק? בדקו בשינויים אחרונים.
כל מי שרוצה לשאול או לכתוב לי משהו בכל עניין שהוא, שיכתוב בדף השיחה שלי ואשמח לענות לו בעז"ה. גם אם למישהו יש ביקורת על משהו שאני כותב או לא, מוזמן לכתוב לי ע"כ בדף השיחה ובעז"ה אתקן זאת אם יהיה צורך.
להתראות בבית המקדש השלישי עוד היום - כ"ט בכסלוה'תשפ"ה! יחי המלך המשיח!
משתמש זה מתנגד לארגון 'פנסאים' הלוחם נמרצות בקדוש והיקר לחסידות חב"ד ולוחם בכ"ק אד"ש מה"מ, היל"ת. ומשת"פים עם מהרסיהומחריביה של חב"ד. הנני מבקש מהנהלת האתר למחוק את הערך עליו מאתרנו הקדוש!
ההכרזה בנוסח "יחי המלך", "יחי אדוננו מורנו ורבינו" וכיו"ב התקבלה בקרב חסידי חב"ד במהלך השנים כשלדברים נוספים משנה תוקף וחשיבות בעקבות שיחת ב' בניסןתשמ"ח, שבה הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה זו. ההכרזה בנוסח "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" החלה בשנת תנש"א, כאשר בעקבות השיחה הידועה בכ"ח בניסן באותה שנה החלו חסידים בפעולות הקשורות לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אימצו נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה בהתוועדותשבתפרשת תזריע מצורע וקיבלה את הסכמת הרבי. ניגון עם מילים אלו הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת וזכה לעידוד מיוחד שנמשך גם לאחר שהרבי הגיע למקומו[2].
בשנים תשנ"ג-תשנ"ד עודד הרבי את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.
התייחסויות הרבי שליט"א
ב' ניסן תשמ"ח
בב' בניסןתשמ"ח בשיחה שנשא הרבי בביתו בפרזידנט 1304 הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי[3]:
מציאותו של המלך תלויה בהעם "אין מלך בלא עם" כלומר אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי המלך חיים של מלך.
...אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך".
ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא!
...ענין ההכתרה - "יחי המלך" שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא.
...הענין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח.
...והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות אשר ענינים אלו... פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה, תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום כהרף עין"
בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים:
רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב שלום בער וולפא בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"[4] ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"[5] ומאות תמימים וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה[6].
ביחידות לגבירים שהתקיימה למחרת, בג' ניסן תשמ"ח בזאל הקטן, אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"[7]. בד' ניסן תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז התמיםאלחנן מישולובין שלושה פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד[7]. את הכריכה האחורית של שני קבצי הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה שיצא לאור לרגל י"א ניסן תשמ"ח[8] עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם".
לקראת ההתוועדות הקבועה של הרבי באחרון של פסח החלו הרב שמואל פרומר והרב זמרוני ציק לעורר שלוחים להגיע להשתתף בהתוועדות ולהכריז בפני הרבי את ההכרזה 'יחי המלך', אך אחד החסידים הפעיל לחץ נגדי לטרפד את היוזמה שבעקבות זאת לא יצאה אל הפועל. יש הטוענים כי לכך התייחס הרבי כשדיבר בחריפות בסמיכות לכך על זה שישנם יהודים שרוצים להישאר בגלות[9].
ביחידות כללית שהתקיימה בט' סיוןתשמ"ח עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכה: "ברכה והצלחה"[7]
בחלוקת דולרים בי"א ניסןתשמ"ט הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"[10].
לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א
ביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים:
"אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו".
בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.
בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של המטה העולמי להבאת המשיח נכתב באותיות מוגדלות: "יחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד" ומענה הרבי על הדו"ח בד' אייר תנש"א היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון".
ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' דוד נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו בהתוועדות השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).
בליל שבת קודש אור לו' איירתנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.
למחרת בהתוועדות בסיום השיחה הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל סדר השתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי[11].
בח' איירתנש"א הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ויחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, ט' אייר תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".
ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[12].
וכן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.
בכ"ד מנחם אבתנש"א עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא"ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב"ם בירושלים שיתקיימו בו כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: "יחי אדוננו המלך לעולם". הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: "בשורות טובות, הצלחה רבה"[13].
ש"פ תולדות ה'תשנ"ב
בהתוועדות שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות תשנ"ב, התייחס הרבי להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא "התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל".
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"[14], התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים[15]. בי"א בניסן ה'תשנ"ב זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י "חיילי צבאות ה'".
אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך חודש תשריתשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד ונמרץ מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, ניגון ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד.
לקראת י' שבט תשנ"ג, תוכנן כינוס גדול ב - 770, בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי" (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של שבועון כפר חב"ד.
בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.
בשל אמונה זו, סירבו כל חסידי חב"ד לפני ג' תמוזתשנ"ד להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי הרבי מלך המשיח שליט"א, וגם כיום מאמינים החסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש בכ"ז אדר תשנ"ב, האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח[16].
כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש[17].
לאחר ג' תמוז
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוזתשנ"ד על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.
כאשר מחוץ לחב"ד היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי[18] - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן[19].
למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.
מקורות האמונה
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים בתורת חב"ד ובתורה בכלל, כדלהלן[20].
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל בני ישראל לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'[21]. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה בתורת החסידות ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד[22].
להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל[23] על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של הרוחניות והגשמיות - בהיותו בטל לגמרי לה', ויחד עם זאת נשמה בתוך גוף גשמי[24].
כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה[25]; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא[26].
עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא המשיח שבדור, והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא[27].
דורנו, הדור השביעי, הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי חסידות חב"ד, שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.
בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו יזכה לגאולה – אלא שאירועי הגאולה התחילו להתגשם בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע התגלותו של משיח והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"[28], אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת תנש"א[29]. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול בתור מלך המשיח - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה[30].
הרבי הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כנבואה, לבין קיצים שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש[31].
בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מנבואת הגאולה שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים[32].
קביעות התורה מול מציאות העולם
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש בתורת החסידות ותורת הרבי.
אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"[33], וחז"ל מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"[34]. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה[35].
הסיבה לכך, היא כיון שהאמונה בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות התורה[36]. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו[37].
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת חסידות חב"ד. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.
האמונה כיום
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.
רבני חב"ד והמשפיעים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל השליחות הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.
בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[40], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[41], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד.
עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת 'עד מתי' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של גלות עם ישראל, נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.
↑ראה בראיון של הרב יואל כהן לאמנון לוי, "האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס במוסף הבשורה.
↑קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.
↑ראו גם "הרבי מלך המשיח חי וקיים", 'הגאולה האמיתית והשלימה', גליון מס' 38.
↑להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.
↑ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו, ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.
↑אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל אגרת הקודש, סימן כ"ז); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).
↑ראה לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127. נדפס בתרגום לעברית בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.
↑ראה בספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר, שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" (יומא כא, א).
↑ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם (בכורות ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, התוועדויות ח"ב ע' 101). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: האם הארץ מסתובבת סביב השמש? באתר חב"ד בישראל). וראה שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא, לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות".
מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.