מים שלנו – הבדלי גרסאות

הרבי נוהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י"ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.

בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא משתתף בעצמו באפיית המצות, ומסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.

הרבי משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו{{הערה|לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה ב[[האוהל|אוהל]] וכדומה.}}.

מעמד השאיבה מתקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ"ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. כיום מסדרים את השאיבה [[ועד המסדר]].

בעת היציאה לשאיבה, לא מעודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]', ובשנים האחרונות, מנגנים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת 'א-לי אתה'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.

 

בסיום השאיבה מכריזים שלוש פעמים 'יחי', ואז חוזר הרבי לחדרו הק' כשמנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|'יחי' במנגינה הרגילה]]. בדרכו מעודד הרבי את שירת הקהל.

{{פסח}}

{{הערות שוליים}}