מים שלנו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, הרחבה, תיקון קישור לפירושונים) |
||
| (25 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]] | |||
[[ | |||
'''מים שלנו''', הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר. | '''מים שלנו''', הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה. | המנהג בליובאוויטש, לנגן את [[ניגון אלי אתה]] של [[אדמו"ר הזקן]] בשעת השאיבה. | ||
לשאיבת מים שלנו | אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית ה[[מצה|מצות]] החל מ[[ראש חודש]] [[חודש ניסן|ניסן]], ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח. | ||
=== במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א === | |||
הרבי נוהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש{{הערה|כשחל [[ראש חודש]] [[ניסן]] לפני יום רביעי בשבוע, שואבים בו ביום מים שלנו לאפיית המצות המתחילה למחרת. ואם חל ראש חודש בשאר הימים, שואבים ביום הראשון בשבוע הבא.}}, ופעם נוספת ב[[י"ג ניסן]], עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח. | |||
בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא משתתף בעצמו באפיית המצות, ומסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד. | |||
הרבי משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו{{הערה|לבד משנים ספורות שלא היה נוכח במעמד זה, מכיון שהיה באותה שעה ב[[האוהל|אוהל]] וכדומה.}}. | |||
מעמד השאיבה מתקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת [[תשכ"ח]], והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות{{הערה|לאחר פטירתו של הרב מענטליק, הופקדו על כך האחים לבית לבקובסקי.}}. כיום מסדרים את השאיבה [[ועד המסדר]]. | |||
בעת היציאה לשאיבה, לא מעודד הרבי את השירה (הניגון '[[אלי אתה (ניגון)|א-לי אתה]]', ובשנים האחרונות, מנגנים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת 'א-לי אתה'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את [[ניגונים על הפרק של הרבי|הניגון על פרקו החדש של הרבי]]), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל. | |||
הרבי נוהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד. | |||
בסיום השאיבה מכריזים שלוש פעמים 'יחי', ואז חוזר הרבי לחדרו הק' כשמנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|'יחי' במנגינה הרגילה]]. בדרכו מעודד הרבי את שירת הקהל. | |||
== היגיעה במים שלנו משנה את המהות == | == היגיעה במים שלנו משנה את המהות == | ||
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך | [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפר על אביו [[אדמו"ר הרש"ב]]: בין הערבים י"ג [[ניסן]] אחר שאיבת מים שלנו בשנת [[תרע"א]], וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת [[רב (תואר)|הרב]] לסדר [[מכירת חמץ|מכירת החמץ]], להתפלל ערבית, ולהתחיל ב[[בדיקת חמץ]]). | ||
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ [[תרס"ט]] הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד ב[[נגלה]] ו[[דא"ח]], בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי: | |||
{{ציטוט|תוכן=זעה | {{ציטוט|תוכן=זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט [[חסידות]]. {{כתב קטן|תרגום: ראה מה ש[[עבודה בפועל]] עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, [[הלל מפריטש|ר' הלל]] היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.}}|מרכאות=כן|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5114&search=מים+שלנו אגרות הריי"צ חי"ד]}} | ||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http:// | * '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/3/22/146499628701.html ניגון לשאיבת 'מים שלנו' בליובאוויטש]''' {{בית משיח}} | ||
*[http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו] {{וידפו}} {{קישור שבור}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67720 הרבי יוצא לשאיבת "מים שלנו" בו' [[ניסן]] תש"נ] {{וידפו}} {{קישור שבור}} | |||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מצה]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:12, 1 במאי 2024
מים שלנו, הם מים ש"לנו" (מלשון לינה) כל הלילה לאחר שאיבתם, ורק הם כשרים לאפיית המצות. הסיבה לכך היא שחום מכל סוג שהוא גורם לקמח שבא במגע עם מים להחמיץ מהר יותר, ולכן משתדלים שהמים יהיו צוננים ככל האפשר.
מנהגי השאיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המנהג בליובאוויטש, לנגן את ניגון אלי אתה של אדמו"ר הזקן בשעת השאיבה.
אצל רבותינו נשיאנו החלו לעסוק באפיית המצות החל מראש חודש ניסן, ובפועל אכלו בדרך כלל מהמצות שאפו בערב פסח אחרי חצות כל ימי הפסח.
במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי נוהג לצאת פעמיים לשאיבת מים שלנו במשך ימי חודש ניסן: פעם אחת עבור אפיית המצות אותם שולח הרבי לרחבי תבל, הנערכת בדרך כלל בתחילת החודש[1], ופעם נוספת בי"ג ניסן, עבור אפיית ה'מצות מצווה' בערב פסח.
בשונה מהנהוג אצל שאר רבותינו נשיאינו, הרבי לא משתתף בעצמו באפיית המצות, ומסתפק בהשתתפות בשאיבה בלבד.
הרבי משתתף בעצמו בשאיבת המים שלנו[2].
מעמד השאיבה מתקיים בחצר שבחזית 770, מתוך צינור שמשכו מהבאר שנחפרה בחצר 770 בשנת תשכ"ח, והממונים על השאיבה היו חברי הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית שהופקדו אף על כל שאר תהליך אפיית המצות[3]. כיום מסדרים את השאיבה ועד המסדר.
בעת היציאה לשאיבה, לא מעודד הרבי את השירה (הניגון 'א-לי אתה', ובשנים האחרונות, מנגנים יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד במנגינת 'א-לי אתה'). בעבר היו פעמים שניגנו גם את הניגון על פרקו החדש של הרבי), ומבע פניו רציני כשהוא ניגש ישר לכלי הזכוכית ששימשו לשאיבה ולא מביט על הקהל.
הרבי נוהג (בד"כ) לשטוף את הכלי שלוש פעמים קודם השאיבה, כשבסיום השטיפה מרוקן ומנער את המים מהכלי, ולאחר מכן ממלא את הכדים בג' שפיכות של הכוס אל הכד.
בסיום השאיבה מכריזים שלוש פעמים 'יחי', ואז חוזר הרבי לחדרו הק' כשמנגנים 'יחי' במנגינה הרגילה. בדרכו מעודד הרבי את שירת הקהל.
היגיעה במים שלנו משנה את המהות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ, סיפר על אביו אדמו"ר הרש"ב: בין הערבים י"ג ניסן אחר שאיבת מים שלנו בשנת תרע"א, וכאשר הביאו את המים להעמידם במקומם, נכנס לדירת כבוד אמי זקנתי - הרבנית הצדקנית זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וישב בחדר היוצא להחצר, לא רחוק מהחלון (לחכות על ביאת הרב לסדר מכירת החמץ, להתפלל ערבית, ולהתחיל בבדיקת חמץ).
בתוך כך עברו כמה תלמידים מה שחזרו מבית האוכל, מקום שם העמידו את ההין מים שלנו, ויעבור אחד התלמידים אשר בקיץ תרס"ט הצטער ממנו, אם כי שקד בלימוד בנגלה ודא"ח, בדרך כלל למד הרבה, ובעל חושים נעלים, רק שהיה מגושם בטבע בחומריות ואהב צחות (א גלייך ווערטל) והדומה. כאשר עבר התלמיד הזה, אמר לי:
זעה וואס עבודה בפועל מאכט, ער איז דאך גאר א אנדערער ויא גיווען, טראגין מים שלנו מיט א הרגש איז משנה את המהות ממש. ר' הלל האט גיזאגט אז ער איז א זהיר במצות כדי פארשטיין און עם זאל זעך אפלייגן א ווארט חסידות. תרגום: ראה מה שעבודה בפועל עושה, הרי הוא אחרת לגמרי מאשר היה, להוביל את המים שלנו עם הרגש הלב הרי זה משנה את המהות, ר' הלל היה אומר שהוא נזהר במצוות בכדי שיבין ויונח אצלו אמרה חסידית.
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון לשאיבת 'מים שלנו' בליובאוויטש
- מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו
(הקישור אינו פעיל, כ"ג בניסן ה'תשפ"ד) - הרבי יוצא לשאיבת "מים שלנו" בו' ניסן תש"נ (הקישור אינו פעיל, כ"ג בניסן ה'תשפ"ד)