עולם הבא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "הגוף " ב־"הגוף ") |
מ (החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה ") |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==העליות בעולם הבא== | ==העליות בעולם הבא== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ב[[עולם הבא]] יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה-העליה הראשונה תהיה (בתחילתה) [[סעודת שור הבר והלווייתן]], ובה יהיה השכר על לימוד התורה וקיום המצוות. | ב[[עולם הבא]] יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה-העליה הראשונה תהיה (בתחילתה) [[סעודת שור הבר והלווייתן]], ובה יהיה השכר על [[לימוד התורה]] וקיום המצוות. | ||
בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר{{הערה|שם=ברכות}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד ה[[עצמות]]{{הערה|[[המשך תרס"ו]] ע' קה.}}. | בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר{{הערה|שם=ברכות}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד ה[[עצמות]]{{הערה|[[המשך תרס"ו]] ע' קה.}}. | ||
גרסה מ־09:35, 11 ביולי 2016
העולם הבא הוא כינוי לתקופת השכר שבאה לאחר העבודה בעולם הזה.
ישנם שני פירושים מהו העולם הבא: לדעת הרמב"ם העולם הבא הוא גן עדן, עולם הנשמות, ותכלית השכר היא לנשמות בלא גופים[1]. לדעת הרמב"ן העולם הבא הוא עולם התחיה, ותכלית השכר תהיה לנשמות שישארו בגופים ויחיו בחיים נצחיים. לכל הדעות, העולם הבא שונה לחלוטין מהעולם הזה בכך שאין בו אכילה ושתיה וצרכי הגוף הגשמיים כמו בעולם הזה.
תורת החסידות מכריעה כדעת הרמב"ן, שהעולם הבא הוא עולם התחיה; אם כי לעיתים משתמשים בתואר "עולם הבא" ביחס לגן עדן[2].
דעת הרמב"ם
בספר היד החזקה[3] מבאר הרמב"ם באריכות כי שלימות שכר המצוות תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק נשמות ללא גופים. כראיה לכך מביא את מאמר חז"ל[4] "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש הרמב"ם את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את סעודת הצדיקים שתהיה אז מפרש כמשל.
בהקדמה לפרק חלק מאריך הרמב"ם לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג גשמי, ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג רוחני. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף הרמב"ם וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.
לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל ישראל בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי חז"ל על ביטול המוות והחיים הנצחיים, הוא מפרש לגבי חיי הנשמה, שהם יהיו נצחיים ובהם לא שייך כליון, אך לא לגבי הגוף.
דעת הרמב"ן
הרמב"ן בשער הגמול חולק על הרמב"ם, ומבאר שהעולם הבא הוא עולם התחיה, ובו יחיו בני ישראל כנשמות בגופים בחיים נצחיים. הוא מוכיח זאת מכמה מקומות:
- במשנה[5] נאמר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא . . ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה", והגמרא מסבירה זאת: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהא לו חלק בתחיית המתים". הרי שהעולם הבא הוא תחיית המתים.
- בכמה וכמה מקורות מיוחסים ענינים גשמיים לעולם הבא - לדוגמא, במדרש[6] נאמר שאת כל אוצרות המרגליות ואבנים טובות של הספינות שאבדו בים הגדול, יסחוף הקדוש ברוך הוא לימה של חיפה עבור הצדיקים לעולם הבא. כמו כן במדרש[7] נמנים החידושים שיחדש הקדוש ברוך הוא בעולם הבא, וביניהם ריבוי חידושים הנוגעים לדברים גשמיים - כגון בנין ירושלים באבן ספיר, אילנות ופירות, חיות עופות ורמשים.
- על כמה וכמה צדיקים מוזכר לאחר פטירתם שהם מוכנים לחיי העולם הבא: על משה רבינו[8] "גנזו לחיי העולם הבא", וכן על רבי עקיבא[9] "מזומן לחיי העולם הבא". ומכך מוכח שהעולם בו נמצאות נשמות הצדיקים כעת - גן עדן - איננו העולם הבא, אלא העולם הבא יהיה רק אחר כך.
הרמב"ן מסביר כיצד יתקיים הגוף אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו להר סיני, שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא הגוף ניזון מזיו השכינה. כך יהיו חיי הנשמה בגוף בעולם הבא. הרמב"ן ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק הקדוש ברוך הוא בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך באמונה פשוטה.
עם זאת, הרבי מציין שבעולם הבא תהיה אכילה ושתיה, ומה שאמרו חז"ל "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור הנשמה עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר[10].
הכרעת החסידות
הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך[11] מביא את שתי הדעות, וקובע אודות דעת הרמב"ן: "וכן הוא האמת עפ"י הקבלה". בהמשך מבאר באריכות את הטעם לכך שהשכר בעולם הבא יהיה לנשמות בגופים, בשונה מגן עדן - מכיון שבגן עדן מאיר אור הממלא כל עלמין המתלבש בפנימיות בעולמות, ולכן על ידי אור זה יכולים להשיג אלוקות רק הנשמות - שהם כלי לכך, ולא הגופים. מה שאין כן בעולם הבא - עולם התחיה - יאיר אור הסובב כל עלמין, אור מקיף שלמעלה לגמרי מהעולמות, ולכן ביכלתו להאיר לנשמות בגופים כמו לנשמות בלי גופים בלי חילוק (ואדרבה, דוקא בגוף התחתון מתגלה יותר מעלת האור העליון - כי נעוץ תחילתן בסופן).
נשמות בגופים גם לדעת הרמב"ם
הרבי קובע[12] שגם לדעת הרמב"ם יהיה שכר המצוות בשלימות דוקא בעולם התחיה, אלא שלא הזכיר זאת בפירוש בספרו - שמכיון שהוא ספר הלכות, כתב בו רק על שלימות השכר כפי שהיא מצד הנבראים; אך עיקר ושלימות השכר כפי שהוא קשור לקדוש ברוך הוא יהיה דוקא בעולם התחיה.
העליות בעולם הבא
בעולם הבא יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה-העליה הראשונה תהיה (בתחילתה) סעודת שור הבר והלווייתן, ובה יהיה השכר על לימוד התורה וקיום המצוות.
בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר[4] "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד העצמות[13].
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
במשנה[5] נאמר ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (זאת בניגוד לגן עדן, שרק יהודי שזוכה לכך יכול לעלות לגן עדן). הסיבה לכך, היא מפני שבעולם הבא תתגלה מעלת קיום המצוות של בני ישראל, וקיום המצוות שייך לכל יהודי ויהודי באותה מידה (בשונה מגן עדן שבו מתגלית מעלת לימוד התורה - ולימוד התורה אינו שייך לכל יהודי בשווה).
בעומק יותר, בעולם הבא תתגלה מעלת בני ישראל עצמם, כפי שהם מאוחדים עם הקדוש ברוך הוא, שהיא נעלית יותר אפילו ממעלת קיום המצוות[14].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ לשיטתו, הטעם לקריאת השם "עולם הבא" אינה מפני שעולם זה אינו מצוי כעת, אלא מפני שהוא בא לאדם רק לאחר עבודתו בעולם הזה (הלכות תשובה ח, ח).
- ↑ דוגמא לכך הוא הקטע בתפילת שבת: "אין ערוך לך ה' אלוקינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא . . ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים"; שהעולם הבא המוזכר כאן בהמשך לעולם הזה איננו תחיית המתים אלא גן עדן (ראה בהמצויין בספר המאמרים מלוקט חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו הערה 11).
- ↑ הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.
- ↑ 4.0 4.1 ברכות יז, א.
- ↑ 5.0 5.1 סנהדרין פרק י משנה א.
- ↑ ספרי ברכה שנד.
- ↑ שמות רבה טו, כא.
- ↑ ספרי נצבים שה.
- ↑ ברכות סא, ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ב' אגרת ר'.
- ↑ מצוות ציצית. וראה גם לקוטי תורה צו ד"ה ששת ימים (טו, ג). ביאור לד"ה שובה ישראל (סה, ד).
- ↑ קונטרס הלכות של תורה שבע"פ תשנ"ב, סעיף י.
- ↑ המשך תרס"ו ע' קה.
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו. חלק ד' ד"ה כל ישראל תשל"ג.