סאטלייט

הרבי אומר שיחה ב'חנוכה לייו' בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.

סַאטֶלַייט הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה לוויין בשפה האנגלית satellite.

המונח נכנס לחב"ד החל מהשידור הראשון שהתקיים בחנוכה תש"נ; מאז ועד תשנ"ו שודרה הדלקת נר חנוכה ב-770 בהשתתפות הרבי. שידורים נוספים דרך הלוויין התקיימו בי' שבט תשנ"ג (מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת להפצת היהדות.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

'חנוכה לייב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ החל הרב אברהם יצחק שם טוב וארגון ידידי ליובאוויטש בארצות הברית לערוך מפגן פרסומי ניסא של שידורי לווין מהדלקות חנוכה מרכזיות אשר כונה סטעלייט - לראות ולהיראות. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים הם - 770, ארץ ישראל בירושלים, רוסיה - במוסקבה (משנת תנש"א), צרפת - פריז ואוסטרליה - במלבורן.

במקומות רבים התאספו אנ"ש והחסידים לצפות בשידור.

בשידור המיוחד נוטל הרבי חלק בגופו, כאשר עומד ב-770, צופה בכל מהלך השידור ונושא שיחה מיוחדת ששודרה לכל העולם. את 12 הפסוקים אומרים ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור בעבר היה השליח למרילנד הרב שמואל קפלן ביחד עם מנחה בשם יעקב (גר'י) לוין. בעבר, ההדלקה בירושלים על יד הכותל המערבי נעשתה בידי הרב מרדכי אליהו, כאשר הוא מקדים בדברי הערכה לרבי.

בשיחה שנשא הרבי במהלך המעמד בשנת תשנ"ב הסביר, שבשידור כזה מודגש החיבור בין כל המקומות בעולם, וכל אחד יכול לראות בין רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם, וכך העולם כולו נעשה מואר ביהדות וקדושה, דבר המהווה הכנה לגאולה^[1].

בשנת תשנ"ג נערך המעמד כמידי שנה והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו, ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.

בשנת תשנ"ד השידור היה מהדלקת החנוכיה ב770 והרבי צפה בשידור מחדרו.

מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי' שבט תשנ"ג נערכה ב-770 התוועדות י' שבט, ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את הרבי מעודד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בידיו הקדושות.

לפני השידור הוציאו רבני חב"ד מכתב בו הם קוראים שלא לשדר את המעמד לכלי התקשורת אלא רק לחסידי חב"ד, אך לאחר שהרבי אישר את השידור בקנה מידה עולמי, חזרו בהם הרבנים והודיעו שהשידור לכל כלי התקשורת בעולם יתקיים כמתוכנן מאחר ו"אין אחר דברי המלך כלום".

האירוע המיוחד כוסה בסיקור תיקשורתי רחב היקף, כלי תקשורת רבים דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, ואף העבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל אנ"ש, לבושים בגדי שבת, ואלפים מכל ארצות הברית והעולם נכנסו ל-770.

בצידו הדרומי של בית המדרש, מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה הייתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר מיכאל שוורץ, ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'ימות המשיח', יו"ד שבט תשנ"ג", ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, ובתשנ"ב, כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שאירע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.

לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "המטה העולמי להבאת המשיח") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר 'המטה העולמי להבאת המשיח' ומנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית, הרב שמואל בוטמן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם, ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

על אף ה"מניעות והעיכובים" הרבים, בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל את פרק צ"א בתהילים - לרפואת הרבי מלך המשיח. השליח-ציבור, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.

לאחר מכן נאמו: הרב יהודה קלמן מארלו, כנציג הבד"ץ של קראון הייטס; הרב שניאור זלמן גוראריה, כנציג ועד רבני ליובאוויטש ואגודת חסידי חב"ד; הרב יצחק הנדל, שהקריא את פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח; והרב יואל כהן שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.

לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) הכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.

לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב יהודה לייב גרונר ואמר אשר הרבי יורד לתפילה רגילה ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב חיים יהודה קרינסקי את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה שש לערך יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר תפילת ערבית יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה ממ"ש בציור לעיני הרבי, כשבאותו זמן בירך הרב שניאור גוראריה את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהכרזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' יואל כהן את מאמר באתי לגני, הרב בערל לאזאר דיבר בשידור ישיר מרוסיה ובירך את הרבי.

לאחר מכן דיבר הרב הלל פבזנר בשידור ישיר מצרפת.

לסיום רקד הקהל בניגון "יחי", ריקוד שנמשך זמן רב.

י' שבט תשנ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסאטלייט של יום י' שבט תשנ"ו קויים במסגרת אירועי השנה של יום המשיח הבינלאומי.

הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.

מרכז הסאטלייט היה ב-770, שם שודרה ההתוועדות המרכזית של י' שבט - נאמו: הרב יהודה קלמן מארלו והרב רמי (רחמים) אנטיאן.

מרוסיה נאם הרב יצחק קוגן, מאוסטרליה נאם הרב יורם אולמן, מקליפורניה נאם ר' עמי פייקובסקי, מצרפת נאם הרב יצחק איסקוביץ' ומארץ ישראל נאם הרב זמרוני ציק.

הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב שמואל מנחם מענדל בוטמן, השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.

השידור אורגן על ידי המטה העולמי להבאת המשיח.

י' שבט תשע"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם. הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת בה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם (בשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי). הכינוס נערך על ידי ארגון את"ה העולמי.

המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב שניאור זלמן ליברוב - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.

חבר הבד"צ הרב יוסף ישעיה ברוין הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב אהרן יעקב שווי.

לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב חיים שלום דובער ליפסקר - משפיע בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה האנגלית נקרא הרב חיים צבי גרונר מאוסטרליה.

כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר משפיע בישיבה גדולה חח"ל צפת הרב אייזיק לנדא בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי ענדע ראש ישיבת תומכי תמימים פאולו שבברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.

נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".

במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.

מרכז הכינוס היה ב-770, כשסיומו היה בתפילת מנחה במנין של הרבי.

שידורים כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 770 לייב

ערך מורחב – ארגון זמן הגאולה

כיום החליף שידור באמצעות רשת האינטרנט את השימוש בשידור לוויני בהקשר החב"די. גבאי בית הכנסת 770 הקימו את מערכת "770 לייב", המשדרת את בית משיח 770 באמצעות המצלמות המותקנות ברחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

תפילות, התוועדויות וחלוקות מהרבי מלך המשיח מוסרטים על ידי ארגון L.E.M.M.770. משנת תשע"ט הם גם משודרים על ידי ערוץ זמן הגאולה וערוצים נוספים^[2].