הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה גורן"
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) (←מספריו) |
|||
| (171 גרסאות ביניים של 51 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]] | [[קובץ:שלמה גורן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן (צילום: יעקב סער, לע"מ)]] | ||
| − | הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); [[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]] | + | [[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי]] (צילום: לע"מ)]] |
| + | הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]]) היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו. | ||
| − | == | + | ==תולדות חיים== |
| − | נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה | + | נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה ב[[כפר חסידים]], שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]}}. |
| − | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים | + | לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]]{{הערה| עליה אין תלמוד ערוך}}, וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר ה[[תלמוד הירושלמי]]. |
| − | נשא לאשה את | + | נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]]. |
| − | בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד | + | בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד ב[[אוניברסיטה]] העברית. |
==תקופת שירותו הצבאי== | ==תקופת שירותו הצבאי== | ||
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]]. | בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]]. | ||
| − | כאשר הוקם | + | כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן. |
| − | כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של | + | כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית. |
| − | הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{ | + | הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}. |
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | ||
| − | הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]] | + | הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]]. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב [[מרדכי פירון]]. |
==כהונתו כרב הראשי לישראל== | ==כהונתו כרב הראשי לישראל== | ||
| − | + | בשנת [[תשכ"ח]] נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]]. | |
| − | בשנת [[תשכ"ח]] | ||
| − | בשנת [[תשל"ב]] | + | בשנת [[תשל"ב]] נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה. |
| − | הרב גורן | + | הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]]. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]]. |
| − | הרב גורן הביע | + | הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת [[תשמ"ג]] כאשר הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] החליפו. |
| + | |||
| + | המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו. | ||
| + | |||
| + | לאחר שפרש הקים סמוך ל[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד ב[[ראש ישיבה|ראשה]] עד לפטירתו. | ||
נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים. | נפטר ב[[תל אביב]] בליל [[שבת]] פרשת [[חיי שרה]] [[תשנ"ה]], ונטמן בהר הזיתים. | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
| − | [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך התוועדות י"ט כסלו תשכ"ג]] | + | [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]] |
| − | הרב גורן נפגש כמה | + | הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר! |
| + | |||
| + | בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| + | |||
| + | באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר. | ||
| + | |||
| + | לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש. | ||
| + | |||
| + | בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד']}}. | ||
| + | |||
| + | פעם הוא נפגש עם כמה למדני [[בני ברק]], והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}. | ||
| − | פעם | + | פעם לאחר שדיבר באירוע מסוים ב[[כפר חב"ד]] שהקמת מדינת ישראל היא [[אתחלתא דגאולה]], שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר הציג באוזניו הרב דרוקמן את שיטתו של הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[רמב"ם]] הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים (מפי הרב דוד מאיר דרוקמן). |
| − | + | יש להעיר, שבספרו "תורת המדינה" (עמ' 141) מציין הרב גורן את דעתו של הרבי בנושא הנ"ל, וכותב ש"היה לנו בנושא זה ויכוח ארוך עם האדמו"ר מליובאוויץ'". בספר אחר, הוא מציין: "דנתי בנושא זה "בין כסה לעשור תש"ך" ארוכות וקצרות עם הגה"צ האדמו"ר מלובביץ שליט"א ביחס להגדרת משימת קיבוץ הגלויות של מדינת ישראל כיום, לאור החזון של התורה, הנביאים והכתובים" (תורת המועדים, קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש - מי קודם למי, עמ' 289, מהדורת תשע"א). הוא אף מציין ששוחח עם הרבי במשיך ארבע שעות בנושאים אלה: "היה לי בנושא זה ויכוח ממושך עם האדמו"ר מליובאוויץ'... דנתי איתו בנושא זה במשך ארבע שעות עד לפנות בוקר... אבל, אני נשארתי בדעתי והוא נשאר בדעתו" (מדינת ישראל לפי חזון הנבואה וההלכה, תורת המדינה, עמ' 473, מהדורת תשע"א). | |
| − | + | ===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?=== | |
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}} | ||
| + | הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שב[[רוסיה]]. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוררים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של [[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו... | ||
| − | + | בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא. | |
| − | + | בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מ[[נשיאי חב"ד]] שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד. | |
| − | + | כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ]]. | |
| − | + | בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי [[האבות]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ. | |
| − | + | כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."{{הערה|1=מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ב[[אילת]], ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - [http://col.org.il/show_news.rtx?artID=5179 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ']}} | |
| − | + | ===מדבריו על הרבי=== | |
[[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]] | [[קובץ:מכתב לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב גורן לרבי לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי]] | ||
לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר): | לקראת [[י"א בניסן]], יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר): | ||
| שורה 66: | שורה 83: | ||
|תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו... | |תוכן=יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו... | ||
| − | זכה | + | זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד... |
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה, | בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה, | ||
| שורה 72: | שורה 89: | ||
'''שלמה גורן'''}} | '''שלמה גורן'''}} | ||
| − | + | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] הוא כתב על הרבי: | |
| − | + | {{ציטוט | |
| + | |מרכאות=כן | ||
| + | |מקור=הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות | ||
| + | |תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו. | ||
| − | + | אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו. | |
| + | |||
| + | .. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}} | ||
==פרשת הממזרים== | ==פרשת הממזרים== | ||
| + | {{ערך מורחב|פרשת הממזרים}} | ||
| − | בכסלו תשל"ג הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי | + | בכסלו [[תשל"ג]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי ו[[הרבנות הראשית לישראל]]. |
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. | חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. | ||
| − | [[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק | + | [[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המיקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשל"ג, שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' [https://drive.google.com/file/d/1LlQBgVFZlyrF9MyTp3fF2X4P8flzlmcJ/view 216], [https://drive.google.com/file/d/12kmFqrZHLj_EQItiN9PoIN8nUqEUJEA_/view 442].}}. |
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה. | הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי [[כהן]] עם גרושה וכדומה. | ||
| שורה 90: | שורה 113: | ||
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל. | הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק [[מיהו יהודי]], וכעת ויתרו על תורת ישראל. | ||
| − | הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. | + | הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. |
| − | + | ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר! | |
| − | בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | + | הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}. |
| − | + | ||
| + | בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע". | ||
| + | |||
| + | בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | ||
| + | |||
| + | הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר. | ||
| + | |||
| + | מאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד. | ||
| + | יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת "האח והאחות", שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב (עדות בנו, רמי גורן, ערוץ 7, כ"ה בחשון תשע"ד. מובא במאמר "לדמותו ולזכרו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל", אתר ישיבה, שבט תשע"ז). | ||
| − | |||
| − | |||
הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}. | הרב גורן סיפר פעם להרב [[דוד מאיר דרוקמן]] כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני ב[[ארה"ב]] הוא פתח [[תנ"ך]] ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].}}. | ||
| + | |||
| + | ==שלימות הארץ== | ||
| + | |||
| + | כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. | ||
| + | |||
| + | בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. | ||
| + | |||
| + | בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב דוד כהן (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא. | + | [[קובץ:באילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב והרבנית גורן במוסדות חב"ד באילת (תש"נ)]] |
| + | אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא. | ||
| − | בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב | + | בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו. |
| − | + | הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם. | |
נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה. | נפטרה ב[[כ"ה באייר]] [[תשס"ח]] (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה. | ||
| − | חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע | + | חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]], בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. |
| + | אמנם, פרופ' תמרי הנ"ל מספר על ביקוריו אצל הרבי, ועל כך שהרבי התייחס גם לחותנו: | ||
| + | "בשתי הפעמים הראשונות שנכחתי בהתוועדות דיבר הרבי אודות רופאים. פעם אחת היה זה בחודש אייר. הרב קליין אמר לי שהוא סבור שהשיחות הללו הם בעקבות נוכחותי בהתוועדות. לא האמנתי, טענתי שזה בלתי אפשרי. כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו (שלא כמקובל) ואמר לי: "בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף, ודברים אלה היו מכוונים, ועליך לזוכרם בכל עת". הרבי הוסיף וביקש: "כשתראה את חותנך (הרב שלמה גורן) תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים". ברכה מיוחדת ברְכנו הרבי באותה הזדמנות: 'שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה'. ואכן בחודש תשרי תשמ"ח נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה. | ||
| + | כשסיפרתי את הדברים לחותני [הרב גורן] – סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב'יחידות' ומשמיע לרבי מחידושיו, היה הרבי מתבטא: 'בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד' (וכמה פעמים הרבי אכן נעמד...)" (התקשרות, גליון 1008. רועה ישראל, ניצוצי רבי, על פי רשימת הרב יצחק יהודה רוזן, וראה שם את מכתב הרבי לפרופ' תמרי). | ||
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]]. | אחיה של הרבנית גורן הוא הרב [[שאר ישוב כהן]], הרב הראשי וראב"ד ל[[חיפה]] ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ב[[יחידות]]. | ||
| + | ==ניגונים חסידיים== | ||
| + | הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות [[קבלת שבת]] עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת [[אברהם יצחק קאהן|תולדות אהרן]] בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו צריכים הצנחנים לבצע צניחות בצבא, בטרם פתיחת המצנח היה רגיל לשורר את שירת ה[[לכה דודי]] בניגונים חסידיים מעוררי לב מתוך התחשבות ו[[בין אדם לחברו]] בכדי להקל על החיילים את פחד הצניחה. | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 118: | שורה 163: | ||
* '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]]. | * '''שערי טהרה''': תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית [[ירושלים]] [[ת"ש]]. | ||
* '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים). | * '''משיב מלחמה''': שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים). | ||
| − | * '''הר הבית''': גבולות | + | * '''הר הבית''': גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד'). |
* '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]]. | * '''קובץ פסקי הלכות צבא''', בהוצאת הרבנות הצבאית, [[תשי"ט]]. | ||
* '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]]. | * '''תורת המועדים''': מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, [[תשכ"ד]]. | ||
| שורה 132: | שורה 177: | ||
* '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]]. | * '''הירושלמי והגר"א''': על חידושי והגהות ה[[גר"א]]. | ||
* '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]]. | * '''ירושלמי ברכות''': פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים [[תשכ"א]]. | ||
| + | ==מצבתו== | ||
| + | מנוחתו כבוד בהר הזיתים. נוסח מצבתו; | ||
| + | '''פה גנוז שר התורה''', גאון ההלכה, בקי וחריף בנגלה ובנסתר, מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי, מרן הרב שלמה גורן נבג"מ בן הרה"ג אברהם גורונצ'יק זכר צדיק לברכה, מכונן הרבנות הצבאית, אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל, הרב הראשי וראב"ד לתל-אביב יפו, הרב הראשי וראש הרבנים לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מחדש האידרא רבה בשערי הר הבית, משיב מלחמה ספרא וסייפא, לוחם לקוממיות ישראל ברוח התורה, עושה חסד עם החיים ועם המתים, עלה השמימה בליל [[שבת קודש]], לסדר '''נשיא אלקים אתה בתוכנו''', כ"ד במרחשון תשנ"ה, תנצב"ה. | ||
| − | == | + | ==ראו גם== |
* [[פרשת הממזרים]] | * [[פרשת הממזרים]] | ||
| + | * [[מלחמת ששת הימים]] | ||
| + | |||
| + | == לקריאה נוספת == | ||
| + | *מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 96-99. | ||
| + | * תיק התכתבויות של הרב גורן עם הרבי. באתר ארכיון המדינה. "הרב שלמה גורן - התכתבויות עם הרבי מליובביץ". | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://chabadlibrarybooks.com/40626 נזר הקדש חלק א'] - אתר hebrewbooks {{PDF}} | ||
| + | * [http://chabadlibrarybooks.com/40569 הירושלמי המפורש] - אתר hebrewbooks {{PDF}} | ||
| + | |||
| + | {{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}} | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | [[קטגוריה:רבנים|גורן שלמה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל|גורן שלמה]] |
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:08, 12 בדצמבר 2023
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק); (כ"א בשבט תרע"ח - כ"ד בחשוון תשנ"ה) היה הרב הצבאי הראשי משנת תש"ח ועד תשל"א. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של תל אביב יפו ולאחר מכן הרב הראשי לישראל בשנים תשל"ב-תשמ"ג. הוא נפגש עם הרבי, שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד בארה"ק. בעקבות פסקו בפרשת הממזרים הוא זכה לגינוי חריף מהרבי שקרא לו להתפטר מתפקידו.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיר זמברוב שבפולין לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת תרפ"ה (1925) עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר חסידים, שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי[1].
לאחר מכן עברה משפחתו לירושלים, והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 נסמך לרבנות ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על משנה תורה לרמב"ם הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי הבבלי והירושלמי השייכים למשניות של מסכת מקוואות[2], וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת הלכתית שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת תשכ"א אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד הירושלמי.
נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב דוד כהן (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב אברהם יצחק קוק.
בשנים ת"ש - תש"ד למד באוניברסיטה העברית.
תקופת שירותו הצבאי[עריכה]
בשנת תרצ"ו, עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור ירושלים.
כאשר הוקם צבא הגנה לישראל בשנת תש"ח, הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת הסידור של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של הר הבית ופסיקה הלכתית תקדימית.
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ולכותל המערבי במלחמת ששת הימים, שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות שופר[3]. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו לקבר רחל בבית לחם ולמערת המכפלה בחברון[4].
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שבהר הבית, המזוהה עם מקום קודש הקודשים, וצולם כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כהר סיני כשספר תורה בידו.
הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת תשל"א. ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב מרדכי פירון.
כהונתו כרב הראשי לישראל[עריכה]
בשנת תשכ"ח נבחר לרב הראשי של תל אביב אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת תשל"א.
בשנת תשל"ב נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב איסר יהודה אונטרמן, במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.
הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת תשמ"ג. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של הרבנות הראשית.
הרב גורן פרש מתפקידו כרב ראשי בשנת תשמ"ג כאשר הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא החליפו.
המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.
לאחר שפרש הקים סמוך לכותל המערבי בירושלים את ישיבת האידרא (המילה אידרא בארמית פירושה "גורן") ועמד בראשה עד לפטירתו.
נפטר בתל אביב בליל שבת פרשת חיי שרה תשנ"ה, ונטמן בהר הזיתים.
קשריו עם הרבי וחב"ד[עריכה]
הרב גורן היה ביחידות אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. היחידות שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר!
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים בכפר חב"ד.
באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' שלמה מיידנצ'יק ור' חיים זושא וילימובסקי, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.
לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.
בשנת תש"נ ביקר הרב גורן באילת והיה אורח של צעירי חב"ד באילת לכבוד סיום הרמב"ם שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.
בביקורם באילת ביקרו הזוג גורן בגני ומוסדות חב"ד בעיר. באותו ערב התבטא הרב גורן על גדלותו של הרבי: "מלבד היותו גדול וענק בתורה הוא גם דואג להקים בתי חינוך כשרים בכל תפוצות העולם כולל כאן באילת כפי שראיתי היום בביקורי בגני חב"ד"[5].
פעם הוא נפגש עם כמה למדני בני ברק, והם ניסו לומר לו כי מכתבי ה'לומדות' של הרבי נכתבים על ידי המזכירים ולא מהרבי עצמו, הרב גורן הגיב להם מיניה וביה: רבי שיש לו כאלה מזכירים למדנים - ק"ו מה גדלותו של הרבי עצמו...[6].
פעם לאחר שדיבר באירוע מסוים בכפר חב"ד שהקמת מדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, שוחח עימו הרב דוד מאיר דרוקמן בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר הציג באוזניו הרב דרוקמן את שיטתו של הרבי בנושא הנצמדת לדברי הרמב"ם הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים (מפי הרב דוד מאיר דרוקמן).
יש להעיר, שבספרו "תורת המדינה" (עמ' 141) מציין הרב גורן את דעתו של הרבי בנושא הנ"ל, וכותב ש"היה לנו בנושא זה ויכוח ארוך עם האדמו"ר מליובאוויץ'". בספר אחר, הוא מציין: "דנתי בנושא זה "בין כסה לעשור תש"ך" ארוכות וקצרות עם הגה"צ האדמו"ר מלובביץ שליט"א ביחס להגדרת משימת קיבוץ הגלויות של מדינת ישראל כיום, לאור החזון של התורה, הנביאים והכתובים" (תורת המועדים, קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש - מי קודם למי, עמ' 289, מהדורת תשע"א). הוא אף מציין ששוחח עם הרבי במשיך ארבע שעות בנושאים אלה: "היה לי בנושא זה ויכוח ממושך עם האדמו"ר מליובאוויץ'... דנתי איתו בנושא זה במשך ארבע שעות עד לפנות בוקר... אבל, אני נשארתי בדעתי והוא נשאר בדעתו" (מדינת ישראל לפי חזון הנבואה וההלכה, תורת המדינה, עמ' 473, מהדורת תשע"א).
למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?[עריכה]
| ערך מורחב – הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל |
הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ליחידות את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מליובאוויטש, והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק ולא בליובאוויטש שברוסיה. הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן ואיננו מתגוררים בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל האוהל של הרבי הריי"צ, והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...
בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל על פי ההלכה לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא.
בפעם השלישית השלישית בה העלה את השאלה, הרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך, אך תוך כדי ההכנות לנסיעה נזכר שאף אחד מנשיאי חב"ד שקדמו לו לא עלה לארץ, והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה המדינה קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.
כשהרב גורן הגיע לכפר חב"ד להתוועדות י"ט כסלו סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב שניאור זלמן גרליק כי לא ייתכן שהרבי אמר כך שהרי הרבי הריי"צ ביקר בארץ.
בפעם הבאה שהגיע לרבי, הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי התעוררה לו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא עלו לארץ והרי הרבי הריי"צ אכן ביקר בארץ. הרבי אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. בימיו של הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.
כשהרב גורן סיפר את הסיפור הוא הוסיף: "אני אחוז התפעלות כיצד ידע הרבי על השאלה שקננה בליבי ולא נתנה לי מנוח והוא מצא לנכון להרגיענו מיד בכניסתי לחדרו."[7]
מדבריו על הרבי[עריכה]
לקראת י"א בניסן, יום הולדת השבעים של הרבי, כתב לרבי (בין השאר):
יברך ה' מציון את עטרת תפארת ישראל, גאון התורה והדרה, אריה דבי עילאי, כבוד קדושת שם תפארתו נר ישראל עמוד הימיני, מוהר"ר מנחם מנדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש יצ"ו...
זכה האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה. וגחלת ישראל שלא כבתה ברוסיה ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...
בכותב וחותם בכל חותמי הברכות שבמקדש ושבמדינה,
שלמה גורן
— "מבית הגנזים"
לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוא כתב על הרבי:
.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך מסירות נפש ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.
אין ספק שהאדמו"ר עצמו ניחן בכוחות פיסיים ורוחניים על–אנושיים, בזאת נוכחתי בעצמי כמה פעמים, בשיחות יחיד שקיימתי עמו.
.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי המחשבה היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.
— הארכיון לאיסוף ושימור יחידויות
פרשת הממזרים[עריכה]
|
| ערך מורחב – פרשת הממזרים |
בכסלו תשל"ג הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי והרבנות הראשית לישראל.
חשד הממזרות עלה מכיוון שאמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. לאחר שנפרדה ממנו ללא גט התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים.
הרבי יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המיקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו[8].
הרבי אמר כי ללא ספק ויתור זה של הרב גורן על ההלכה הוא רק הראשון, וללא ספק יפנו אליו ל"מצוא היתר" ל"בעיות" הלכתיות נוספות, כמו נישואי כהן עם גרושה וכדומה.
הרבי אמר כי השרים ה"דתיים", שרי המפד"ל הצהירו כי הם דואגים לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. על שלימות הארץ הם כבר ויתרו בויתורים המפליגים, על עם ישראל כבר ויתרו בחוק מיהו יהודי, וכעת ויתרו על תורת ישראל.
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות[9].
בד' בשבט הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר שז"ר, הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל רב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר!
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי השולחן ערוך, בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה[10].
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב יעקב לנדא שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם הסטייפלר ששלח את נציגיו למעמד, הרב שלמה זלמן אוירבך כתב מכתב חריף, והרב יוסף שלום אלישיב על הפסק ש"לכדי ליצנות לא הגיע".
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו[11].
הרב גורן היה הראשון להוציא את נושא הגיורים מבתי הדין, והקים מינהלת גיורים מיוחדת שטיפלה בזה. עד אז מי שהתגורר בקיבוץ חילוני ורצה להתגייר, לא יכול היה לפתוח תיק גיור בבתי הדין הרבניים, מהסיבה הפשוטה - שהוא לא יוכל לשמור שם תורה ומצוות, והרי זהו תנאי בל יעבור בתהליך הגיור. המפנה שהוביל הרב גורן גרם לכך שגם גויים שהתגוררו בקיבוצים יכלו להגיש בקשה להתגייר.
מאז הפרשה הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד. יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת "האח והאחות", שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב (עדות בנו, רמי גורן, ערוץ 7, כ"ה בחשון תשע"ד. מובא במאמר "לדמותו ולזכרו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל", אתר ישיבה, שבט תשע"ז).
הרב גורן סיפר פעם להרב דוד מאיר דרוקמן כי בשעה שעמד לעבור ניתוח לב רציני בארה"ב הוא פתח תנ"ך ויצא לו פסוק לא טוב, והוא השתוקק לכתוב לרבי ולבקש ממנו ברכה, אבל, הוא חש בושה כלפי הרבי לאור הפרשה הנ"ל[12].
שלימות הארץ[עריכה]
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעת פולמוס החתימה על הסכמי אוסלו כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה.
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים[13], לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.[14]. ""אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."" הוא כותב[15].
בספרו של הרב אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' מובא מדבריו:
""ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי""[16].
משפחתו[עריכה]
אשתו, הרבנית צפיה גורן נולדה להוריה הרב דוד כהן (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה בד' באלול תרפ"ה (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה לגאולה ולנבואה שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק קוק, הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.
בפני מכריה, חסידי חב"ד תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מלוגה הרב הרב חנוך העניך אטקין, שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.
הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב זושא וילמובסקי (הפרטיזן) והרב שלמה מיידנצ'יק כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כשניגון חב"ד בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.
נפטרה בכ"ה באייר תשס"ח (2008) ונטמנה בהר הזיתים, בסמוך לבעלה.
חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע להשתתף בהתוועדות שבת פרשת שופטים תש"נ ב-770, בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי לומר לחיים כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי עם נינתו של הרב מלוגא (שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. אמנם, פרופ' תמרי הנ"ל מספר על ביקוריו אצל הרבי, ועל כך שהרבי התייחס גם לחותנו: "בשתי הפעמים הראשונות שנכחתי בהתוועדות דיבר הרבי אודות רופאים. פעם אחת היה זה בחודש אייר. הרב קליין אמר לי שהוא סבור שהשיחות הללו הם בעקבות נוכחותי בהתוועדות. לא האמנתי, טענתי שזה בלתי אפשרי. כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו (שלא כמקובל) ואמר לי: "בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף, ודברים אלה היו מכוונים, ועליך לזוכרם בכל עת". הרבי הוסיף וביקש: "כשתראה את חותנך (הרב שלמה גורן) תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים". ברכה מיוחדת ברְכנו הרבי באותה הזדמנות: 'שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה'. ואכן בחודש תשרי תשמ"ח נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה. כשסיפרתי את הדברים לחותני [הרב גורן] – סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב'יחידות' ומשמיע לרבי מחידושיו, היה הרבי מתבטא: 'בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד' (וכמה פעמים הרבי אכן נעמד...)" (התקשרות, גליון 1008. רועה ישראל, ניצוצי רבי, על פי רשימת הרב יצחק יהודה רוזן, וראה שם את מכתב הרבי לפרופ' תמרי).
אחיה של הרבנית גורן הוא הרב שאר ישוב כהן, הרב הראשי וראב"ד לחיפה ונשיא מוסדות "אריאל" זכה אף הוא למכתבים מהרבי, והיה ביחידות.
ניגונים חסידיים[עריכה]
הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות קבלת שבת עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת תולדות אהרן בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו צריכים הצנחנים לבצע צניחות בצבא, בטרם פתיחת המצנח היה רגיל לשורר את שירת הלכה דודי בניגונים חסידיים מעוררי לב מתוך התחשבות ובין אדם לחברו בכדי להקל על החיילים את פחד הצניחה.
מספריו[עריכה]
- נזר הקדש: חידושים על הרמב"ם הלכות פסולי המוקדשין, ירושלים תרצ"ה.
- שערי טהרה: תלמוד על מסכת מקוואות מלוקט מתלמוד בבלי ירושלמי והסיפרות התנאית ירושלים ת"ש.
- משיב מלחמה: שאלות ותשובות בענייני צבא, מלחמה וביטחון (ג' כרכים).
- הר הבית: גבולות הר הבית והלכותיו (משיב מלחמה ד').
- קובץ פסקי הלכות צבא, בהוצאת הרבנות הצבאית, תשי"ט.
- תורת המועדים: מחקרים ומאמרים על מועדי ישראל לאור ההלכה, הוצאת א' ציוני, תשכ"ד.
- מועדי ישראל
- פסק הדין בעניין האח והאחות, בהוצאת הרבנות הראשית לישראל, תשל"ג.
- תורת השבת והמועד, בעריכת שלמה שמידט, בהוצאת ההסתדרות הציונית, תשמ"ב.
- תורת המקרא: דרשות על פרשת השבוע, בעריכת הרב מיכה הלוי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.
- תורת המדינה: הלכות מדינה.
- ספר משנת המדינה: מחקר הלכתי היסטורי בנושאים העומדים ברומה של מדינת ישראל מאז תקומתה, בעריכת ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ו.
- תורת הפילוסופיה: לקט הרצאות בפילוסופיה יהודית, הוצאת האידרא רבה, תשנ"ח.
- תורת הרפואה: מחקרים הלכתיים בנושאי רפואה, בעריכת חתנו ד"ר ישראל תמרי, הוצאת האידרא רבה, תשס"א.
- תרומת הגורן: שאלות ותשובות אורח חיים א', תשס"ה
- הירושלמי והגר"א: על חידושי והגהות הגר"א.
- ירושלמי ברכות: פירוש ובירור של מסכת ברכות בירושלמי, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"א.
מצבתו[עריכה]
מנוחתו כבוד בהר הזיתים. נוסח מצבתו; פה גנוז שר התורה, גאון ההלכה, בקי וחריף בנגלה ובנסתר, מפרש ומהדיר התלמוד הירושלמי, מרן הרב שלמה גורן נבג"מ בן הרה"ג אברהם גורונצ'יק זכר צדיק לברכה, מכונן הרבנות הצבאית, אלוף הרב הראשי לצבא ההגנה לישראל, הרב הראשי וראב"ד לתל-אביב יפו, הרב הראשי וראש הרבנים לישראל, ונשיא בית הדין הרבני הגדול, מחדש האידרא רבה בשערי הר הבית, משיב מלחמה ספרא וסייפא, לוחם לקוממיות ישראל ברוח התורה, עושה חסד עם החיים ועם המתים, עלה השמימה בליל שבת קודש, לסדר נשיא אלקים אתה בתוכנו, כ"ד במרחשון תשנ"ה, תנצב"ה.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 96-99.
- תיק התכתבויות של הרב גורן עם הרבי. באתר ארכיון המדינה. "הרב שלמה גורן - התכתבויות עם הרבי מליובביץ".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- נזר הקדש חלק א' - אתר hebrewbooks
- הירושלמי המפורש - אתר hebrewbooks
| הקודם: הרב איסר יהודה אונטרמן |
הרב הראשי האשכנזי ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג |
הבא: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
הערות שוליים
- ↑ חלק מהחומר מויקיפדיה
- ↑ עליה אין תלמוד ערוך
- ↑ בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).
- ↑ ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה
- ↑ 'כשהרב גורן ביקר בחב"ד'
- ↑ מפי הרב דוד מאיר דרוקמן.
- ↑ מפי הרב שמעון אייזנבך שליח הרבי באילת, ששמע זאת מהרב גורן בעצמו כששהה במלונו באילת בשנת תש"נ - 'מדוע הרבי נמנע מלעלות לארץ'
- ↑ שיחת ש"פ וישב תשל"ג, שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 216, 442.
- ↑ הפרדס שנה מ"ז עמ' 27.
- ↑ ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר.
- ↑ הפרדס שנה מ"ז.
- ↑ מפי הרב דוד מאיר דרוקמן.
- ↑ עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד מנחם בגין על פעילותו במקום.
- ↑ ירון אונגר, גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית, אתר הכנסת
- ↑ תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265
- ↑ תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247
