יצחק רבין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל יצחק רבין בביקור חיזוק בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד

יצחק רבין (א' אדר ה'תרפ"ב - י"ב חשוון ה'תשנ"ו) היה רמטכ"ל צה"ל וראש ממשלת ישראל. חתם עם ארגון הטרור אש"ף על הסכם אוסלו.

במוצאי שבת אור לי"ב חשוון ה'תשנ"ו נרצח על ידי מתנקש יהודי.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בירושלים לאביו נחמיה ולאמו רוזה. נקרא על שם סבו מצד אמו, הרב יצחק כהן, שהיה חסיד חב"ד.

בהיותו בן שנה עברה משפחתו לחיפה, וכעבור זמן מה עברו לתל אביב, שם גדל.

שירות צבאי[עריכה]

בשנת ה'תש"א הצטרף למחתרת "ההגנה", וכאשר הוקם הפלמ"ח, עבר לשרת בו.

בשנת ה'תש"ו נעצר על ידי השלטונות הבריטיים, במסגרת "השבת השחורה", בה נעצרו רבים ממנהיגי "ההגנה", ושוחרר כעבור חמישה חודשים.

במהלך מלחמת תש"ח פיקד על חזית ירושלים מטעם הפלמ"ח, ומאוחר יותר הצטרף לצה"ל, ומונה למפקד חטיבת הראל.

בזמן ההפוגה הראשונה פיקד רבין על הטבעת אוניית הנשק 'אלטלנה', שהובאה לארץ על ידי ארגון האצ"ל. רבין הורה להפגיז את האונייה, ואף השליך בעצמו מספר רימונים לעברה.

בעקבות הוראתו, נהרגו 16 יהודים.

במהלך המלחמה השתתף רבין בתכנון וכיבוש מספר ערים, כגון לוד, רמלה, באר שבע ועוד.

לאחר המלחמה התקדם בסולם הדרגות, עד שבשנת ה'תשכ"ג מונה לרמטכ"ל צה"ל.

במהלך כהונתו כרמטכ"ל התרחשה מלחמת ששת הימים, במהלכה כבש צה"ל את חצי האי סיני, חבל עזה, יהודה ושומרון וירושלים.

קריירה פוליטית[עריכה]

לאחר פרישתו מצה"ל בשנת ה'תשכ"ח, התמנה לשגריר מדינת ישראל בארצות הברית.

בשנת ה'תשל"ג חזר לארץ, ובשנת ה'תשל"ד נבחר לכנסת מטעם מפלגת המערך, והתמנה לשר העבודה.

קדנציה ראשונה כראש ממשלה[עריכה]

לאחר פרסום מסקנות וועדת אגרנט אודות מחדלי מלחמת יום הכיפורים, התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה, ורבין התמנה במקומה לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.

בשנת ה'תשל"ז נחת בארץ מטוס F-15 הראשון של חיל האוויר, ונערך לו טקס קבלת פנים שנמשך לאחר כניסת השבת.

בעקבות כך, הגישו המפלגות הדתיות הצעת אי-אימון בממשלה, ושני שרים מטעם המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין החליט בעקבות זאת לפטר את שרי המפד"ל, ולהקדים את הבחירות.

במהלך מסע הבחירות התגלה כי אשתו של רבין ניהלה חשבון בנק בחו"ל, בניגוד לחוק. בעקבות הגילוי פרש רבין ממועמדות מפלגתו לראשות הממשלה.

בבחירות אלו ניצחה מפלגת הליכוד בראשות מנחם בגין, ורבין נשאר באופוזיציה.

שר הביטחון[עריכה]

לאחר הבחירות בשנת ה'תשד"מ הוקמה ממשלת אחדות בהנהגת שמעון פרס ממפלגת המערך, ויצחק שמיר ממפלגת הליכוד, ויצחק רבין מונה בה לשר הביטחון, ושימש בתפקיד זה עד 'התרגיל המסריח' בשנת ה'תש"נ.

במהלך כהונתו כשר ביטחון פרצה האינטיפאדה הראשונה.

קדנציה שנייה כראש ממשלה[עריכה]

בשנת ה'תשנ"ב נבחר פעם נוספת לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה.

עם היכנסו לתפקיד החל במשא ומתן לחתימת הסכם שלום עם הערבים.

בכ"ז אלול ה'תשנ"ג חתם רבין עם ארגון הטרור אש"ף על הסכם אוסלו, בו הוחלט על הקמת "הרשות הפלסטינית", והעברת שטחים מארץ ישראל לרשותה.

על ההסכם נמתחה ביקורת רבה בעקבות סכנת הנפשות שהוא מוביל, והוא גרר הפגנות סוערות בכל רחבי הארץ.

ארגון צעירי חב"ד בארץ הקודש יצא אז בקמפיין ארצי, תחת הסלוגן "ארץ ישראל בסכנה".

בכ"א חשוון ה'תשנ"ה חתם על הסכם שלום עם ירדן.

רציחתו[עריכה]

בי"ב חשוון ה'תשנ"ו נערכה הפגנה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, כתמיכה בהסכם אוסלו אותו הוביל רבין.

בסיום העצרת, בשעה שצעד רבין לעבר רכבו, ירה בו יגאל עמיר שלושה כדורים. רבין הובהל לבית הרפואה איכילוב, שם נקבע מותו.

קשריו עם הרבי[עריכה]

בעת כהונתו כשגריר מדינת ישראל בארצות הברית, נכנס רבין ליחידות אצל הרבי, בשליחותו של הפרזידנט זלמן שז"ר, על מנת לברך את הרבי לרגל יום הולדתו השבעים.

ביחידות דיבר איתו הרבי על הפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב[1]", ואמר כי אסור להתחשב באומות העולם.

לאחר יציאתו מהיחידות התבטא עליו הרבי כי הוא "גנרל טוב"[2]

רבין העניק ראיון לחברת ההפקות ‏JEM, בו סיפר על היחידות.

בשנת ה'תשל"ו, בעת כהונתו כראש הממשלה, נפגש עם שלוחי הרבי לארץ הקודש, הרבי הורה לרב מרדכי מענטליק לומר לרבין כי דבריו אודות הפסוק "הן עם לבדד ישכון" תקיפים ביתר שאת כעת, בתפקידו כראש ממשלה. הרבי שלח לרבין צ'ק בעבור בניין הארץ.

לקראת יום הולדתו השבעים וחמש של הרבי, שלח לרבי מכתב ברכה, והרבי השיב לו במכתב, בו הזכיר שוב את הפסוק "הן עם לבדד ישכון"[3].

בשנת ה'תש"מ השתתף בתוכנית רדיו לציון 30 שנה לנשיאותו של הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. במדבר כ"ג ט'.
  2. מצוטט בספר "הרב אשכנזי", ע' 341
  3. היו שקישרו את דבריו של הרבי להכרזה שהכריז רבין בזמן הסכמי אוסלו "לא עוד עם לבדד ישכון"; מעניין לציין שהערך המספרי של שמו, בצירוף שמות הוריו, כדלהלן: "יצחק בן נחמיה רוזה", הוא בגימטריה 591, כמניין "הן עם לבדד ישכון" (בכתיב מלא)


ראשי ממשלות ישראל
אהוד אולמרט | יגאל אלון | לוי אשכול | מנחם בגין | דוד בן גוריון | אהוד ברק | גולדה מאיר | בנימין נתניהו (מכהן) | שמעון פרס | יצחק רבין | יצחק שמיר | אריאל שרון | משה שרת
(לפי סדר האל"ף בי"ת)