סעודות ראש השנה (מנהגים)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף סעודות ראש השנה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סעודת ראש השנה נחשבת לסעודת מצווה, אם כי איננה חובה[1]. המנהגים בסעודה זאת מבוססים על דברי הגמרא שאומרת כי יש לאכול בראש השנה מאכלים המסמלים ומסמנים שנה טובה.

דג

סדר הסעודה[עריכה]

ראש השנה שחל בשבת אומרים שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד ה' רועי, דא היא סעודתא - בלחש. אכילת התפוח בדבש.

זמני אכילת המוציא בדבש[עריכה]

במאמרי אדמו"ר הזקן נאמר כי אכילת הדבש עם המוציא מראש השנה עד אחר הושענא רבה. ומעיר על כך הרבי:[2]:

"וצ"ע אם הכוונה רק לסעודות שבת ויום טוב, ראה שו"ע אדמו"ר הזקן, ריש סימן תקיג, וסעודות ערב יום כיפור ומוצאי יוהכ"פ, או גם דימות השבוע".

ברשימות הרבי אודות הימים שבהם טובלין בדבש[3] נרשמים רק: ראש השנה, ערב יוהכ"פ, מוצאי יוהכ"פ, שני יום טוב דחג הסוכות ובהושענא רבה. וחול המועד סוכות - מהיכא תיתי. עכ"ל[4].

המוציא בדבש[עריכה]

נוהגים לטבל את פרוסת המוציא בדבש[5].

הרבי נהג לטבול את פרוסת המוציא שלוש פעמים בדבש. י"א שפרוסה נוספת טבל שלוש פעמים במלח.[6]

תפוח בדבש[עריכה]

בלילה הראשון נוהגין לאכול תפוח מתוק בדבש בתחילת הסעודה, וצריך לברך בתחילה בורא פרי העץ, ואחר כך יאמר: יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה[7].

אכילת התפוח בדבש בלילה הראשון - בתחילת הסעודה[8] אחרי ברכת המוציא, ואילו בלילה השני אוכלים את הפרי החדש קודם נטילת ידים לסעודה. החילוק פשוט: אכילת התפוח גם לולא הטיבול בדבש, כיון שאין נפקא מינה, טוב יותר שתהיה אחר נטילת ידים, כדי לסמוך את הקידוש לסעודה עד כמה שאפשר. אכילת הפרי החדש קודם נטילת ידים - כדי לסומכה לברכת שהחיינו, עליה חלה הברכה[9].

הרבי נהג לטבול את חתיכת התפוח בדבש קודם הברכה שלוש פעמים. את התפוח חתך וטבל לפני הברכה, מחשש הפסק מרובה[10]

אמירת היהי רצון שעל התפוח אומרים אחר הברכה וקודם האכילה[11]. נוסחו: 'יהי רצון מלפניך שתחדש' וכו', ולא כמו שנמצא בסידורים חדשים "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתחדש".[12].

הברכה[עריכה]

בלילה הראשון מברך תחילה על התפוח, אף אם מונחים לפניו פירות אחרים משבעת המינים[13].

בלילה הראשון [14] היה ממתין דדוקא עד שיביאו את הרימונים לשולחן[15], ורק אז בירך על התפוח ואכלו[16].

בדבר ברכת "בורא פרי העץ" שמברכים על התפוח מתוק בדבש - ישנה פלוגתא אם פוטרת את ברכת "בורא פרי העץ" של קינוח סעודה, ולזאת נהג אדמו"ר הריי"צ לכוין שלא לסמוך בברכתו על התפוח גם את הקינוח סעודה, והיה מברך שנית[17]. לעומת זאת בספר השיחות[18] מובא שנהגו בליובאוויטש, כשבירכו על התפוח "בורא פרי העץ", היו מכוונים להוציא בברכה זו גם את הקומפוט הבא בסוף הסעודה, וכן הורה בפירוש אדמו"ר הריי"צ[19]

הרבי עצמו נהג כך[20]: לקח תפוח וחתך חתיכה, טבל בדבש, ואת החתיכה שנותרה - הניח בקערה של הליפתן של סוף הסעודה. ו[בסוף הסעודה] אכל בתחילה את התפוח ואחר כך את הליפתן, ולא בירך על הליפתן[21].

דברים הנאכלים לסימן טוב בר"ה[עריכה]

רימון

אוכלים רימון וראש איל, אבל אין אומרים יהי רצון, כי אם על התפוח[22].

בלילה הראשון דר"ה שנת תשכ"ד, לא בירך הרבי ברכת שהחיינו על הרימון, והסביר כי בשהחיינו שבקידוש כיון לפטור את הרימון[23].

סעודות יום השני דראש השנה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סעודת יום השני של ראש השנה

ישנם מנהגים שונים בליל השני של ראש השנה, השונים מהמנהגים בלילה הראשון.

ברכת המזון[עריכה]

למרות שהרבי עצמו לא נהג ב"פורס מפה ומקדש" ולא היה אוכל אחר השקיעה כמנהג רבוה"ק, ולכן גם לא אמר "רצה" בברכת המזון, כפסק רבינו הזקן בשו"ע קפח, יז), אך דעתו היא וכך גם נהג למעשה, שבכהאי גוונא יש לומר "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת" כו'[24].

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך.
  2. לקוטי שיחות, יד, עמ' 372
  3. היום יום חלק שני.
  4. המלך במסיבו, א, עמ' 1.
  5. שו"ע אדמו"ר הזקן, תקפג, ד, בשם יש נוהגים.
  6. יומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 11.
  7. סידור אדמו"ר הזקן.
  8. ספר המנהגים.
  9. אגרות קודש אדמו"ר חלק ג' עמ' רט.
  10. בספר המלך במסיבו א, עמ' נד. מובא בזה הלשון: הרבי נטל תפוח, חתכו לחלקים, חלק אחד טבל בדבש, בירך בורא פרי העץ ואכלו.
  11. ספר המנהגים. היום יום עמ' צב.
  12. שער הכולל מב, ב. ושם: כי נוסח אדמו"ר בסידורים שנדפסו בחייו הוא כמו שנהג רב האי גאון... והגם שבסידור הראשון(שקלאוו תקס"ג.) נדפס 'יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתחדש', אבל בסידור שנדפס אחר כך בקאפוסט - אשר הגיה אדמו"ר הזקן - לא נמצא אלא רק 'יהי רצון מלפניך שתחדש'.
  13. הוראת הרבי במכתב. והוא המקור לפסק זה שבלוח כולל חב"ד מהגאון רבי חיים נאה.
  14. דשנת תש"ל.
  15. (ככל הנראה - כדי לפוטרם בברכת בורא פרי העץ)
  16. המלך במסיבו, ב, עמ' יג
  17. "הוספת המלקט" בספר המנהגים, על פי האמור בספר השיחות תש"ב, עמ' 4.
  18. תש"ה עמ' 4.
  19. בסעודת הלילה הראשון דר"ה דשנת תש"ח שאל אחד המסובים אם יכולים לצאת בברכת בורא פרי העץ שעושים על התפוח גם לאכילת הקאמפאט שבסוף הסעודה. ומוהריי"צ השיב: לא זו בלבד שיכולים, אלא שכך צריכים לעשות ולכוין לצאת (רשימות, כת"י).
  20. בשנת תשכ"ז.
  21. המלך במסיבו ח"א, עמ' קיא. ושם עמ' נד.
  22. ספר המנהגים.
  23. ספר המנהגים.
  24. משיחת יום ב' דר"ה תשד"מ.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים