מגבית לצרכי ראש השנה ויום כיפור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחסידות חב"ד נהוג לערוך בחודש אלול מגבית צדקה לצורכי העניים, כדי לספק להם את צורכי חודש החגים.

תקנה זו יסד הרבי בתחילת שנת תשל"ח על פי הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו"[1], לספק בהרחבה את צרכיהם של הזקוקים לסיוע, להוצאות ראש השנה, ערב יום הכיפורים ומוצאי יוהכ"פ, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה[2].

הערות שוליים

  1. נחמיה ח, י.
  2. ראה לקוטי שיחות, יד, עמ' 369 ואילך.