תשליך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תשליך הוא מנהג קדום שנוהגים ללכת בעשרת ימי תשובה "להשליך" את העבירות המימה. המשמעות הפנימית של מעמד זה הוא המלכת הקב"ה - וכפי דברי חז"ל שמקום ההמלכה הוא על המעיין, מנהג זה מובא גם בפוסקים וגם בספרי הקבלה, ונהגו אותו בכל תפוצות ישראל.

הרבי בתשליך (צולם על ידי נוכרי)

המנהג[עריכה]

אחר מנחה יום א' דראש השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על החסדים, וגם דגים רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש עשרה מידות שבפסוקים "מי אל כמוך" שהם כנגד שלוש עשרה מידות "ה' ה' אל רחום" וגו'. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק "ה' ה' אל רחום", ולא יאמרם.

ואחר כך "מן המצר" וגו', והם כנגד תשע מידות "ה' ארץ אפים" וגו'. ויאמר מזמור "רננו צדיקים". ואחר כך יאמר "לא ירעו.. כמים לים מכסים"[1].

יהי רצון[עריכה]

ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: "עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת" כו'[2].

ניעור שולי הטלית קטן[עריכה]

אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית קטן[3].

תשליך[עריכה]

תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:

אחר תפילת מנחה יצאו כולם והאדמו"ר הרש"ב בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר "התשליך". מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחרכך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב"דיים...
כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחרכך ישב לו האדמו"ר על מקומו שהכינו לפניו עליד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו"ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...
אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב החוזר לשמוע חזרה. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעליבתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יוםטוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בביתהמדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...
כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחרכך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחרכך לחזור עליו עד שידעו אותו בעלפה...

במוצאי יום טוב, אחר המאמר השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...[4]

המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את ניגונו של שלמה דער געלער מנעוול[5], ויוצאים במחול[6].

הרבי סיפר[7] שהרבי הרש"ב נהג לצאת בראש השנה שחל ביום חול ל'תשליך' מחוץ לעיר באופן של "ברוב עם הדרת מלך" עד שפסק המנהג[8].

אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל"תשליך" במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב"ד[9].

עריכת התשליך ביום י"ג מדות[עריכה]

רבי ישראל מרוז'ין, היה הולך לתשליך לא בראש השנה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות[10]. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש השנה ובי"ג מידות[11]. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת תר"צ; את הסיבה שנסע במוצאי ראש השנה: ".. נוסעים אל חוף הים, כי לילך אל נהר ל"תשליך" לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר"ה". ול"תשליך" נסע ביום ה' בשלוש עשרה מידות.[12].

למרות שאדמו"ר הזקן בשולחנו[13] ובסידורו אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים "תשליך" בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל - גזרו[14]

טלטול[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום[15].

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. סידור אדמו"ר הזקן
  2. ספר המנהגים.
  3. לוח היום יום עמ' צב. ספר המנהגים.
  4. התמים, ד, עמ' פו.
  5. ראה ספר הניגונים, א, עמ' נז, ניגון קד.
  6. לשמע אזן, עמ' 104.
  7. 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה: "ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
  8. בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין. - שם.
  9. קובץ ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ' 58
  10. משיחות אדמו"ר הריי"צ בר"ה תרצ"א - אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, ב, עמ' רנב.
  11. הרבי בשם חותנו, המלך במסיבו, ב, עמ' כ.
  12. ימי מלך, א, עמ' 335.
  13. תקפג, ז.
  14. עלפי שיחת ו' תשרי תש"ל. וראה גם המדובר בליל ב' דר"ה תש"ל: המלך במסיבו, ב, עמ' יח יט.
  15. המלך במסיבו. ב, עמ' יח.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)


ראש השנה
הכנות לראש השנה
שבת שלפני ראש השנה · מגבית לצורכי ר"ה · ערב ראש השנה
סדר התפילות
ערבית · שחרית · מוסף · נוסח התפילה · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה בראש השנה · הכנות לתקיעות · תקיעות · אבינו מלכינו
ענינים כלליים
סעודות ראש השנה · בוקר ר"ה · עבודת היום דראש השנה · מוצאי ראש השנה
שונות
מנהגים שונים · הנהגות רבותינו בר"ה · נסיעה לרבי · תשליך · קבלת הידור בר"ה · ברכת לשנה טובה · ר"ה והקהל
ניגונים לראש השנה
ברכות קודם התקיעות · ניגון דביקות לאדה"ז · מן המיצר · ארשת שפתינו · מכלכל חיים · רחמנא דעני · אשרי איש שלא ישכחך · ניגון קודם קדיש מוסף· היום תאמצנו · האדרת והאמונה · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) ·ניגון טעמים