שמות ראש השנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Merge-arrows-3.png מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך ראש השנה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים תוך שבוע מיום הצבת התבנית.

לראש השנה ישנם חמישה שמות, על שם חמישה ענינים שבחג זה.

ראש השנה[עריכה]

ראש השנה על שם שזהו לא רק היום הראשון בשנה, אלא, כי אז הוא זמן המשכת החיות לכל השנה[1]. כמו הראש שממשיך חיות לכל הגוף.

יום הדין[עריכה]

נקרא על שם, שיום זה הוא יום הדין לכל בריות העולם.

עובדת היות ראש השנה יום הדין, נלמד בגמרא[2] מן הפסוק[3]: "בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא". שחג הכסה הוא היום בו מוחלט על החק [=מזון] של כל השנה.

ולכן אומרים בעשרת ימי תשובה, בברכת "השיבה שופטינו" שבשמונה עשרה, "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", שבימים אלו שבימים אלו העיקר הוא המשפט[4].

הרבי מסביר[5], שענין הדין של ראש השנה, הוא דין לטובה. שלבית דין יש מצווה מן התורה[6] "והצילו העדה" - לזכות ולהציל את הנאשם מן האשמות.

הרבי גם מוסיף, שההצלה הכי גדולה שישנה, היא ההצלה מהגלות - לגאולה.

ולכן (ובמיוחד) היום, שאנחנו נמצאים ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, העבודה ביום הדין צריכה להציל ולהביא את המשיח.

יום הזכרון[עריכה]

על שם שביום זה, ה' זוכר את היצורים והמעשים.

בשם זה, משתמשים ברוב הברכות שבראש השנה (הדלקת נרות, קידוש, שמונה עשרה, ברכות ההפטרה).

האדמו"ר המהר"ש מבאר[7], שענין הזכרון של ראש השנה, הוא להוריד את ההמשכה של בנין המלכות, שתרד בפועל למטה.

בזכרון זה יש שני דרגות:

א. "זכור לעבדיך" - לאלו שעובדים אותך. שזהו כשישראל מקיימים כראוי את עבודתם, בג' אהבות: "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (ובכל זאת, צריכים לבקש שה' יזכור, בשביל שתהיה ההמשכה בפועל).

ב. "זכור לאברהם ליצחק וליעקב" שכאשר לא מעורר אהבות אלו, אז הזכירה היא בזכות שלושת הרועים. אברהם יצחק ויעקב.

יום תרועה[עריכה]

הוא שם שהתורה קראה לראש השנה, בכתוב[8]: "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם", שבראש השנה, צריך לתקוע תרועה.

בתרועה זו יש מחלוקת, האם פירושה השברים (הנהוגים כיום), התרועה (הנהוגה כיום), או השברים ותרועה גם יחד. ולכן כדי לצאת ידי כל הספיקות תוקעים לפי כל הדיעות[9]: תשר"ת תש"ת ותר"ת[10].

כסה[עריכה]

שם זה אף הוא מן התורה, כמו שכתוב[3]: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ".

ישנם כמה פירושים במלה "כסה":

  • בגמרא מובא[2]: שכסה הוא מלשון מכוסה, שראש השנה הוא החג היחיד שחל בראש חודש - זמן שבו הירח מכוסה[11].
  • פירוש רש"י[12]: כסה הוא זמן ומועד קבוע. שזהו פירוש הפסוק, תקעו שופר ביום המיועד לכך. ומוכיח מהפסוק[13]: "לְיוֹם הַכֵּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ", כלומר ליום המיועד.

והזהר מוסיף, שזה ש"כסה" כתוב בה' ולא בא' (כסא), זהו כי ראש השנה הוא כסא לה' עילאה.

בחסידות[14] מבואר הענין, שראש השנה הוא כסא לה' עילאה: ראש השנה, הוא זמן התהוות העולם מחדש. ההתהוות היא מה' עילאה שבשם הוי"ה. אך בכדי שיתהוו העולמות מדרגה זו, צריך להיות קודם הצמצום של ספירת המלכות.

ובראש השנה, המלכות בעצמה מתכסית ונכללת בעצמות[15]. והמשכת המלכות בחזרה לקיום העולמות, זהו על ידי תקיעת שופר ("תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר"), שאז ממשיכים את ההמשכה, מה' עילאה - ספירת הבינה[14] .

הערות שוליים

  1. ליקוטי תורה נצבים מו ב
  2. 2.0 2.1 ביצה טו ב
  3. 3.0 3.1 תהלים פ"א ד
  4. שולחן ערוך אדה"ז תחלת סימן תקפ"ב
  5. דבר מלכות ערב ראש השנה
  6. דברים ל"ב כ"ה
  7. תורת שמואל תר"ם חלק ב ד"ה וזהו אני לדודי
  8. במדבר כט א
  9. שו"ע הרב סימן תק"צ
  10. תוקעים תקיעה לפני ולאחרי, כל שם הפסוק "והעברת שופר - קול פשוט
  11. פירוש זה גם מתאים עם פירוש הזוהר למטה
  12. על פסוק זה
  13. משלי ז כ
  14. 14.0 14.1 14.2 ספר המאמרים תרס"א עמוד קס"א
  15. סה"מ תש"ז ע' 125, תקעו בחודש תש"א