יוסף הכט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יוסף הכט
לידה י"ד שבט תשי"א
ארצות הברית
מקום פעילות אילת
אב משה יצחק
הרב הכט אצל הרבי בחלוקת דולרים
הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת (אדר ב' תשע"א)

הרב יוסף הכט (יליד שנת תשי"א, 1951) הוא השלוחים לארץ הקודש וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. מכונה בפי כל "אביהם של פיטריות" כאשר הסיבה לכך היא אשר הוא (באילת) ושלל ילדיו מכהנים כפטריות ראשיות ברחבי אה"ק ומתנגדים לפעולותיהם של השלוחים הראשיים במקום.

תולדות חיים

נולד בארצות הברית בי"ד שבט תשי"א לאביו הרב משה יצחק הכט ולאימו, בת ר' שמעיה קרינסקי, ונקרא על-שם אדמו"ר הריי"צ.

בצעירותו למד בתומכי תמימים 770 והיה אחד משבעת הקנים. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי ועד הנחות התמימים. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.

נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב שלום דובער פופאק.

נבחר בשנת תשל"ז כאחד מקבוצת השלוחים לארץ הקודש על ידי הרבי יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר צפת.

בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' זושא וילימובסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי הוא נבחר בחודש אלול תשל"ט לרבה הראשי האשכנזי של אילת. בהמשך מונה גם לחבר בבית דין רבני חב"ד. הקים באילת אימפריית שליחות הכוללת שלוחים, בתי חב"ד במבנים מפוארים, מוסדות וארגונים חב"דיים.

בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים[1]. בקשר לכך זכה להוראות והדרכות שונות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכר על ידי הרבי בהתוועדות.

בשנת תש"נ עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב לייבל גרונר והיה ממונה מטעם הרבי[דרוש מקור] על פירוק ארגון הגג למוסדות חב"ד והחלפת הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.[דרוש מקור]

בתקופה שלאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"א נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני משיח וזיהויו של הרבי כמלך המשיח כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד בהפצת היהדות[2]. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש בתהלוכת ל"ג בעומר בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"[3] ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-770 וכשהגיע ל770 לקראת חג השבועות, כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע בחלוקת הדולרים של יום ראשון כ"ח אייר דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של ישיבת תות"ל המרכזית הרב דוד רסקין שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה בבית דין[4]. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת בשורת הגאולה ופרסום הרבי כמלך המשיח.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר באתי לגני שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, אי אפשר להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא' שעניינו יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש[5]. בשנת תשנ"ה יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את תוארי ההסתלקות בהוצאות לאור השונות של תורת הרבי[6] ואף השתתף ונאם בכינוסים שאירגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה באותה שנה..

פטריה ומפריע לשליח הרבי באילת

הרב הכט, בדרכים הידועות רק להעכט למיניהם השתלט לרב גליתחנשטיין על השליחות באילת ומפריע למחליפו האב אייזנבאך במלחמןת חרמה.

תחומי פעילות

בהנלתו כל דבר שיציק לשלוחי הרבי במקום...

משפחתו

בניו
חתניו
  • הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.
  • הרב יהודה טייכטל - שליח ומנהל מוסדות חב"ד אילת.
  • הרב משה סילמן - מנהל רוחני ישיבת אהלי תורה קראון הייטס.
  • הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.
  • הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.

לקריאה נוספת

  • המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 54
  • שליחות חשאית במצרים, שבועון בית משיח, גיליון 362 עמוד 40-47 (תשס"ב) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים


הערות שוליים