משתמש:הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
תומכי תמימים המרכזית בישראל
[[קובץ:|250px]]
מבנה הישיבה בכפר חב"ד (גדולה).
אפיון ישיבה קטנה, ישיבה גדולה
מיקום לוד, כפר חב"ד
ראש הישיבה קטנה: הרב יצחק אייזיק קעניג. גדולה: הרב יוסף יצחק בלינוב
משגיח ראשי קטנה: הרב יוסף יצחק בוטמן. גדולה: הרב חיים דוד וילהלם.
משפיע ראשי קטנה: הרב יוסף יצחק בוטמן. גדולה: הרב זלמן גופין
מספר תלמידים קטנה: 327. גדולה: 190.
אתר אינטרנט tmimim.co.il

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל היא ישיבה חב"דית ותיקה. תחת הנהלת הישיבה פועלות 3 ישיבות (כפר חב"ד,לוד,אהלי תמימים) ועוד 2 ישיבות שנסגרו. מוסדותיה שוכנים בלוד ובכפר חב"ד.

אחי תמימים תל אביב

אחי תמימים תל אביב
[[קובץ: |250px]]
המבנה המרכזי של הישיבה ברחוב הרב קוק 16
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד ראש חודש אייר תרח"צ
תאריך סגירה התמזגה עם אחי תמימים ראשון לציון
מיקום תל אביב
מייסד הרב אליעזר קרסיק
ראש הישיבה הרב חיים שאול ברוק
מנהל גשמי הרב אליעזר קרסיק, הרב משה דובער גנזבורג, הרב שמריהו גוראריה
מספר תלמידים כמה עשרות

אחי תמימים תל אביב הינה ישיבה חב"דית שהוקמה בשנת תרח"צ מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות לארץ ישראל בין השנים תרצ"ה-תרצ"ו, ומתלמידי חדר בני תמימים.

במהלך חודשי החורף תרח"צ, התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד בתל אביב ורמת גן, ולבסוף הוחלט לשאול את אדמו"ר הריי"צ האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

פתיחת הישיבה

חרף העובדה כי התשובה הגיעה באמצע חודש אדר, מאמצים רבים עשה הרב קרסיק יחד עם ראשי חב"ד בתל אביב, בכדי לפתוח את הישיבה במהירות האפשרית, ואכן בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.

הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16 (אז - רחוב הים), בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.

מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.

תומכי תמימים

החל משנת תש"ו נפתחה בעיר תל אביב גם מחלקה לתלמידים מבוגרים בשם "תומכי תמימים". מקום הלימודים היה בבנין הישיבה שברחוב הרב קוק, ומקום הלינה היה בדירותיהם הפרטיות הפזורות בעיר.

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

הנהלת הישיבה

הועד הרוחני:

הועד הכספי:

צוות הישיבה:

הר"מים:

משגיחים:


תלמידים מפורסמים

תומכי תמימים לוד

תומכי תמימים לוד
[[קובץ: |250px]]
חזית בנין הזאל
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד שבט תש"ט
מיקום לוד
מייסד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
ראש הישיבה הרב יצחק אייזיק קעניג
משגיח ראשי הרב יוסף יצחק בוטמן, הרב מנחם מרדכי קעניג
מנהל גשמי הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף
מספר תלמידים 327
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש לוד
 
שלט פרסום בכניסה לישיבה

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד - הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

הישיבה בפרדס

 
מבנה הישיבה הראשון
 
מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם

בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.

בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.

כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.

עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].

האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.

הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.

התפתחות הישיבה

בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.

על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".

בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.

בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.

נכון לשנת תש"פ לומדים בישיבה 327 תמימים[1]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ[2]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

צוות הישיבה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ההנהלה
שיעור א'
שיעור ב'
שיעור ג'
כללי
  • הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים בגמרא לגירסא ושו"ע.
  • הרב שמעון גופין - עורך המבחנים בגמרא לגירסא.
  • הרב יעקב מנחם רייניץ - מדריך ראשי.
  • ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.

אחי תמימים ראשון לציון

 
במעמד חנוכת הבית לבניין הישיבה. נראים מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן משלוחי הרבי לארץ הקודש אחרי הרצח בבית ספר למלאכה, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, נואם ר' יוסף שמוטקין, הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), ?, ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, מנהל ומשפיע הישיבה הרב חיים שאול ברוק, רבה של כפר חב"ד הרב שניאור זלמן גרליק
 
מכתב ההנהלות ששלחו לרבי עם ההצעה של איחוד הישיבה עם תומכי תמימים כפר חב"ד ולוד

ישיבת אחי תמימים ראשון לציון הייתה סניף ישיבה קטנה של רשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, שנפתחה בראשון לציון בשנת תשי"ב, ושימשה כאחת מהישיבות המרכזיות של חב"ד בארץ הקודש.

הישיבה נסגרה בשנת תשמ"ג ונפתחה שוב באלול תשמ"ו. בשנת תש"נ היא עברה לבניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

הקמת וביסוס הישיבה

 
בניין פנימיית הישיבה ברחוב צ"ג בנות כפי שהוא נראה כיום. הבניין כולו מאוכלס במשפחות אנ"ש
 
שרידים מהאותיות הגדולות שהיו בכניסה לבניין: ישיבת אחי תמימים חב"ד

הישיבה הוקמה בשנת תשי"ב על ידי הרב חיים שאול ברוק, שכיהן קודם לכן כמשפיע ומנהל רוחני של ישיבת אחי תמימים תל אביב ולאחר שהעביר את תפקידו לרב שלמה חיים קסלמן החל לעסוק בהוראת הרבי בפתיחת הישיבה, וכיהן בה כמשפיע, ראש ישיבה ומנהל רוחני ראשי עד לפטירתו.

בצד הגשמי של פתיחת הישיבה סייע הרב יעקב פלס (שניהל אז את אגודת יוצאי קישינוב והתרים את יוצאי הקהילה לטובת בניית מוסדות חב"ד בארץ הקודש לזכרם של ניצולי הקהילה), וכלכלית תמך בה ר' יוסף שמוטקין ממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

הרבי היה מעורב בשלבי הקמת הישיבה[3], בנתינת השם לישיבה[4] ואף בנוסח השלטים שהיו בה[5].

בשנת תשכ"ד מונה למנהל הפועל של הישיבה הרב מרדכי גולדברג.

בשנת תשכ"ה חלה הרב ברוק ונאלץ לעבור טיפולים תכופים בבית הרפואה. בעקבות מצבו הבריאותי לא יכל להמשיך לנהל את הישיבה, והעלה הצעה לאחד את הישיבה עם הישיבה בכפר והישיבה בלוד. את הרעיון הגיש להנהלת הישיבה בראשון לציון, ובמקביל להנהלת הישיבה בכפר חב"ד ולוד, וחברי שתי ההנהלות פנו לרבי במכתב משותף בר"ח אדר.

בח' באדר א' הגיע מענה בו הרבי מברך את "תוכנית המיזוג" בברכת הצלחה, כש"בוודאי הכוונה שעל ידי האיחוד יתווסף בביסוס הישיבות ובהתפשטותם", דהיינו שתהיה הנהלה ראשית אחת, אמנם יישארו שתי ישיבות, הרבי הוסיף ברכה לרפואה שלמה לרב ברוק[6].

בי"ב ניסן תשכ"ה נפטר הרב ברוק.

לאחר פטירתו של הרב ברוק

לאחר פטירתו של הרב ברוק, שוב עלתה ההצעה למזג את הישיבות, הרבי שלח מכתב להנהלת הישיבה בראשון לציון והנהלת הישיבה בלוד, שהכל יישאר על מקומו, הרב גולדברג יישאר המנהל פועל, והרב יעקב יוסף רסקין, והרב מנחם מענדל ברוק יהיו חברי הנהלת הישיבה.

הרבי הוסיף שהישיבה תשתייך לישיבת תומכי תמימים לוד, אמנם רק בנוגע לכספים, אך בייצוג כלפי חוץ שיהיו שתי הנהלות[7].

בעקבות פטירתו של הרב ברוק הישיבה ירדה באיכותה והפכה לישיבה לבוכרים עולי אוזבקיסטאן. כמנהל הישיבה שימש הרב אליהו קוק.

בשנת תשמ"א התחילו לבנות מסביב לבניני הישיבה מבני מגורים, במבנים אלו התיישבו אנשים שאינם שמרו שבת אז, והנהלת הישיבה לא רצתה להשאר במצב הזה, הרב גולדברג עזב את הישיבה, ובמקומו מונה למנהל הרב אברהם סלומון.

בעקבות פתיחת ישיבת הבוכרים בשנת תשמ"ג, חלק מהבחורים עברו אליה והישיבה נסגרה.

בחודש תשרי תשמ"ו נסעו אל הרבי הרב אליהו קוק והרב אברהם סלומון והודיעו כי בכוונתם לפתוח את הישיבה שוב ואכן בחודש אלול של אותה שנה נפתחה הישיבה מחדש בשיכון המזרח שבראשון לציון כשבראשה נעמד הרב יהושע זליג פלדמן.

בשנת תש"נ עברה הישיבה לכפר חב"ד.

בשנת תשנ"ט בעקבות עניין פנימי מונה הרב ברוך שלמה בליזינסקי לכהן כראש הישיבה, עד לסגירתה בשנת תשס"ה.

מבנה הישיבה

המיקום הראשון של הישיבה היה בצריף שהוקם בסמיכות לבית הכנסת חב"ד המקומי בראשון לציון, וכראש הישיבה מונה הרב חיים שאול ברוק[4]. כשהתרחבה הישיבה נקנו שתי צריפים נוספים שעמדו בסמיכות.

בשנת תשט"ו, כאשר רבו תלמידי הישיבה והמקום צר מהכיל את התלמידים, החלו בבניית בניין חדש[8] (כיום נקרא הרחוב "רחוב חב"ד") ובחודש מנחם אב תשט"ז הושלמה בניית הבנין הראשון והרבי שלח מכתב ברכה לרגל חנוכת הבית[9].

כעבור זמן קצר הורגש הצורך בבניין נוסף שישמש כפנימיה, והרב ברוק החל לאסוף כספים. בניית הבניין נמשכה זמן רב בגלל הקשיים הכספיים[10], היא הושלמה רק לאחר פטירתו בט"ו כסלו תש"ל ונקראה על שמו 'בית חיים שאול'[11].

כיום משמש בניין הישיבה את מוסדות גני חב"ד בעיר, ומבנה הפנימיה הוסב לבניין דירות ומאוכלס כולו במשפחות חב"דיות מהקהילה בעיר.

פעילות הישיבה

בחלק מהשנים הישיבה לא יועדה לתלמידים חסידי חב"ד, אלא לתלמידים מהציבור הלא חרדי.

בישיבה פעלו חוגים מיוחדים לשחיטה, ספרות סת"ם ועוד.

הצוות בישיבה

במשך השנים כיהנו רבים כצוות הישיבה, חלקם לזמן קצר וחלקם לזמן ניכר בתולדות הישיבה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הנהלת הישיבה


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בוגרי הישיבה

גלריית תמונות

בית ספר למלאכה

 
מחלקת הדפוס בבית הספר למלאכה

בית הספר למלאכה בכפר חב"ד היה מוסד חינוכי שפעל בין השנים תשט"ו - תשס"ו עם ילדי העולים, ושילב לימודי קודש עם לימודי מקצוע. במשך השנים למדו במוסד עשרות אלפי תלמידים, שבזכות הלימוד במסגרת בית הספר נשארו שומרי תורה ומצוות, וחלקם אף הפכו לחסידי חב"ד מן השורה.

לקראת שנת הלימודים תשע"ו הוקמה מחדש במתחם מסגרת חינוכית בשם 'אהלי תמימים' בהנהלת הרב שמואל רייניץ ובראשות הרב אליהו וילהלם. המוסד מהווה המשך לבית הספר למלאכה בכך שמשלב לימוד תורה והקניית מקצוע.

התייסדות בית הספר

נוסד בשנת תשט"ו בעקבות הוראה של הרבי, על מנת שגם תלמידים שאין להם מקום במסגרת הרגילה ישהו במסגרת חסידית. רוב התלמידים היו מבתים שלא מאנ"ש.

בשנת תשט"ז חנך בית הספר את המבנה הראשון, והרבי שלח באופן אישי את הרב שלמה אהרון קזרנובסקי כנציגו בחגיגת חנוכת הבית.

לאורך שנותיו, בית הספר נוהל על ידי הרב ישעיהו גופין עד לפטירתו בשנת תשמ"א, ועמד תחת הנהלת תומכי תמימים לוד בניהולו של הרב אפרים וולף. כמנהל הקרן לתמיכת המוסד, עמד הרב שלמה אהרון קזרנובסקי.

בשנת תשכ"ב שיגרו תלמידי מגמת נגרות מתנה לרבי סטענדר.

הפיגוע בבית הספר

  ערך מורחב – רצח יד החמישה

בשנת תשט"ז חדרו זוג מחבלים לבית הספר למלאכה וירו בתלמידים, באירוע נהרג המדריך שמחה זילברשטרום ותלמידים, שעל שמם נקרא לאחר מכן המגמה לדפוס - יד החמישה. הרבי שלח שלוחים מיוחדים לחזק את תושבי כפר חב"ד בכלל ותלמידי בית הספר למלאכה בפרט.

מחלקות

  • נגריה
  • דפוס יד החמישה
  • מכונאות רכב
  • אלקטרוניקה
  • מכאניקה
  • פלסטיקה

בית הספר כיום

כיום בית הספר לא פעיל. אך מנהלו החינוכי בעבר הרב משה אדרעי מקיים קשר רצוף עם הבוגרים, ואף מידי שנה לכבוד י' שבט עורך התוועדות כנס בוגרים בכפר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תשע"ו הוקמה במתחם בית הספר למלאכה, מסגרת המיועדת לתלמידים בגילאי ישיבה קטנה, ומשלבת תורה ומלאכה. המסגרת מנוהלת על ידי הרב שמואל רייניץ, ומסונפת לרשת 'עתיד', כאשר מבני הכיתות והמגמות שופצו בהשקעה מרובה. נכון לשנת תשע"ח לומדים כ-90 תלמידים במגמות חשמל, מכונאות, אלקטרוניקה, מחשבים, ולוגיסטיקה ממחושבת.

סניפים נוספים

לאחר ההצלחה הרבה שנחל בית הספר בגידול עשרות נערים שומרי תורה ומצוות ומקורבים לחסידות, כשחלקם אף המשיכו את דרכם בישיבות חב"ד והפכו לחסידים מן המנין, הרבי ביקש מספר פעמים לפתוח סניפים נוספים של בית הספר.

יחד עם זאת, כאשר עסקן מסויים ביקש לפתוח סניף בדוגמת בית הספר למלאכה בארצות הברית, שלל זאת הרבי שמוסד כזה הוא "לא בשביל ליובאוויטש בארצות הברית"[12].

הסניף בנחלת הר חב"ד

  ערך מורחב – בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)

בשנת תשל"א הוקם בנחלת הר חב"ד סניף של בית הספר ביוזמתו של הרב אפרים וולף ובניהולו של הרב יוסף הרטמן. תוך ארבע שנים התפתח בית הספר, עבר למבנה חדש, ולמדו בו מעל לשמונים תלמידים.

כיום מנוהל בית הספר על ידי הרב מרדכי ליפסקר.

צוות בית הספר לשעבר

תומכי תמימים כפר חב"ד

הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל
[[קובץ: |250px]]
בניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד שנת תשכ"ג
מיקום רחוב הרבי הרש"ב, כפר חב"ד
ראש הישיבה הרב יוסף יצחק בלינוב.
משגיח ראשי הרב חיים דוד וילהלם
משפיע ראשי הרב שניאור זלמן מנחם אברהם גופין
מנהל גשמי הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר, הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
מספר תלמידים 190
ספר פלפולים פלפול התמימים
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד

ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, הינה ישיבה גדולה מרשת ישיבות תומכי תמימים הממוקמת כפר חב"ד.

ייסוד הישיבה

 
אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב משה לנדא)
 
 
ישיבת תומכי תמימים בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו

הישיבה נוסדה בלוד בראשית חודש שבט תש"ט כישיבת תומכי תמימים לוד, כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת אחי תמימים תל אביב. בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב ישראל גרוסמן והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן למשכנה בכפר חב"ד. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית בארץ הקודש, וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את תורת החסידות.

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב יעקב דב כ"ץ. הרב מאיר צבי גרוזמן שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב שלמה חיים קסלמן והרב מנחם מענדל פוטרפס. את הישיבה ניהלו הרב אפרים וולף, בנו ר' ברק'ה וולף ור' יוס'ל בלוי (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

הישיבה כיום

נכון לשנת הלימודים תשע"ט לומדים בישיבה כ-190 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

פעילות

תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: הפנסאים, מחנה הקיץ גן ישראל - ארץ הקודש וישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש. מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "יום תמים לרבי" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

הוצאות לאור

מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת הערות התמימים ואנ"ש בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת תשע"ד יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים[13]

צוות הישיבה

ר"מים בעבר

משפיעים בעבר

הערות שוליים