ישעיהו גופין

הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת תשל"ג

הרב ישעיהו גופין (כ"ג אב תרע"ח - כ' כסלו תשמ"א) כיהן כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישעיהו גופין נולד בחרקוב בכ"ג אב תרע"ח לאביו ר' אהרון גופין, והתחנך בילדותו בחיידר המחתרתי בעיירה מאריופול שבאוקראינה.

בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני הג.פ.או. נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבות בברדיצ'ב, ז'יטומיר ובקורסק.

בשנת תרצ"ט נשא את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר לנינגרד.

לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על לנינגרד, ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב בטשקנט ולאחר מכן בסמרקנד שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.

אחרי סיום מלחמת העולם השנייה יצא יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה כחלק מתוכנית הבריחה הידועה, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש בכ"ד באייר תש"ט והתיישב בכפר חב"ד שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר.

בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד בתל אביב, עד שהתמנה כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.

בשעת ההתקפה הרצחנית על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.

נפטר בגיל שישים ושתיים בכ' כסלו תשמ"א.