התפילה ב-770

הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב770

סדרי התפילה ב-770 נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת הרבי וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת התפילה ברוב בתי הכנסת החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.

מעלת התפילות במקום

תפילה מיוחדת ב770 עם מקורבים בערב עם חב"ד 770

התפילה בחסידות חב"ד בכלל הינה חוט השדרה של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד 770 במיוחד.

כשנכנס אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה ל-770, דבר ראשון נכנס לבית הכנסת הזאל הקטן ואמר: "יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק" (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם פנימיות, עם עבודה אמתית פנימית ותענוג). באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ולעבודת התפילה בדרך חסידות חב"ד. הרבי מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא נשמה כללית שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל), לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים".

770 הוא בית הכנסת של הרבי בעשר שנים האחרונות של דור הששי ובדור השביעי, מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי החסידים בעבר הוא "בית המקדש שלנו" בזמן הגלות. וכמו שביאר הרבי בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל.

בשל כך, הרבי ייחס להגעה למקום בשלושת הרגלים כמעין עליה לרגל.

מעלה מיוחדת מבאר הרבי באגרת מכ"ד תשרי תש"ח לחסיד כאשר הוא מגיע לבית מדרש רבו, מאיר בו אור מיוחד על דרך האור שנמצא בבית המקדש.

סדר התפילה ב-770

סדר התפילה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפילה.

במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפילה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.

החל מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפילה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה.

מנהג 770

בקהילות חב"ד רבות נוהגים את סדרי התפילה כמנהג 770. הדבר קיבל גיבוי מהרבי מספר פעמים.

כאשר מספר חסידי חב"ד בירושלים, רצו לשנות את מנהג הגבהת התורה שהיה נהוג עד אז לנהוג בבית הכנסת של הרבי, הרב שלמה יוסף זוין לא ראה נכונה את השינוי ממנהג המקום וכתב על כך לרבי. הרבי השיב לו באגרת:

שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין במ"ש אודות מנהגי הגבה וכו' .. ובטענה שכן נוהגים בבית הכנסת בו התפלל כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם לאה"ק ת"ו. אבל הבעיא עתה - האם יש לנגוע בנקודת ההתקשרות של מי שהוא לרבותינו נשיאינו, אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה.

ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל מהדר כו' הואיל דנפיק מפומי' - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דנפק מפומי', ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.

כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו בצפת לעשות ברכת כהנים רק בתפילת מוסף של יום טוב, כי כך נהוג ב-770.

השתתפות הרבי בתפילות

הרבי, תשמ"ה. יוצא לזאל הקטן לשמוע את קריאת התורה בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה

הרבי הריי"צ מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו בדירתו. כאשר היה מגיע להתפלל בזאל הקטן היה יושב סמוך לארון הקודש מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.

עד תשמ"ח התפלל הרבי בציבור בימי חול בעיקר תפילות מנחה וערבית ובימי הקריאה הרבי היה מגיע לתפילות מקריאת התורה עד סיום התפילה.

בשבת ויום טוב עד תשמ"ח התפלל הרבי מנחה בערב שבת בזאל הקטן, קבלת שבת ושחרית בזאל הגדול, מנחה - כאשר היה התוועדות הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. ערבית מוצאי שבת בזאל הקטן.

בימי החול בשנים בהם התפלל הרבי בזאל הקטן את תפילות מנחה וערבית, היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם בקריאת התורה שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. בשבתות וימים טובים נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן.

כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל הזאל הגדול, הרבי החל להתפלל שם את תפילות השבתות, הימים טובים והצומות, בעוד שאת תפילות מנחה וערבית בימי החול ובמוצאי שבת המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן. גם בזה היו שינויים רבים עד שבהמשך נקבע המניין המרכזי של הרבי לכל התפילות במשך השנה בזאל הגדול (למעט פעמים בודדות בשנה בהם מתפלל הרבי בזאל הקטן).

בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד בגן עדן התחתון, במיוחד לאחר כ"ז אדר תשנ"ב.

מקום הרבי בתפילה

מקומו של הרבי בתפילה, סיוון תשפ"ב

מקומם הקבוע של רבותינו נשיאינו בבית הכנסת הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת.

בשנת תשמ"ח בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

בעקבות הסתלקות הרבנית החל הרבי להתוועד מדי שבת בשעה אחת וחצי. בסיום ההתוועדות היה הרבי מתפלל את תפילת מנחה על בימת ההתוועדויות.

במשך השנים לא היה מקומו של הרבי בזאל הגדול מוגבה, למעט חודש תשרי, וכאשר התפלל הרבי בזאל הגדול באופן חריג נפרש על מקומו שטיח. עם תחילת שנת תש"נ והתקבעות הנוהג לפיו הרבי מתפלל בזאל הגדול, הועמדה בימה קבועה על מקומו של הרבי.

הרבי עובר לפני העמוד

בשנת האבילות אחרי הסתלקות אביו הרב לוי יצחק שניאורסון בכ' מנחם אב תש"ד התפלל הרבי לפני העמוד וקרא בתורה במנין של הישיבה, כאשר התפילות מתקיימות בזאל הקטן.

בשנת האבלות אחרי אימו הרבנית חנה שהסתלקה בו' תשרי תשכ"ה, התפלל הרבי לפני העמוד בימים הבודדים של ה"שבעה" בביתה ב-פרזדינט 1418, וכל השנה התפלל לפני העמוד ב-770.

בשנת תשמ"ח, בשנת האבילות על הרבנית חיה מושקא התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב פרזידנט 1304. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום לחזן משמאל לארון הקודש. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן למשך מספר שנים).

ימים שהרבי עובר לפני העמוד:

• ו' תשרי: יום ההילולא של הרבנית חנה.
• יו"ד שבט: יום ההילולא של הרבי הריי"צ.
• כ"ב שבט: יום ההילולא של הרבנית חיה מושקא
• כ' מנחם אב: יום ההילולא של אביו הרב לוי יצחק

גם בשנים לפני שהתחיל להתפלל בזאל הגדול, בימים שהרבי עבר לפני התיבה בדרך כלל מפני ריבוי הקהל התפלל בזאל הגדול.

הרבי אומר קדיש

ימים שהרבי נוהג לומר קדיש ממקומו:

• יום שני של ראש השנה: על גיסתו הרבנית שיינא וגיסו הרב מנחם מענדל הורנשטיין.
• כ"ד תשרי: על סבתו הרבנית רחל ינובסקי.
• י' כסלו: על דודו הרב שמואל שניאורסון.
• י"ט כסלו: על דודתו מרת מרים גיטל שניאורסון.
• י"ג אייר: על אחיו ר' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• כ"ג אלול: על סבו הרב מאיר שלמה ינובסקי.
• כ"ה אלול: לא ידוע על מי.

עד תשמ"ח, שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות מנחה וערבית במנין, היה הרבי מסיים פרקי משניות לפני התפילה ואומר אחריהם קדיש.

הזכות להתפלל במחיצת הרבי

בחסידות חב"ד מבואר פעמים רבות^{[דרוש מקור]}, דוגמה להשפעה באופן של סובב כאשר נמצאים במחיצת צדיק בכלל ומיוחד כאשר שצדיק מתפלל, ההשפעה היא על האדם אף שאינו חש בה.

מספרים שהיה בחור שהתלונן אצל הרבי על בעיות באמונה, אמר לו הרבי תבוא להתפלל עם אדם שאצלו מונח הדברים בפשטות (ובזה רמז על עצמו), ויהיו הדברים מונחים אצלך בפשטות.

תפילה בימי חול

הרבי מתפלל במנין שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מהחסידים והתמימים בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא המנין של הרבי. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.

בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת הרבי מלך המשיח שליט"א לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'.

• תפילת שחרית מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.

בתחילת התפילה מנגנים "שיבנה בית המקדש", ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין יומי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" בניגון עוצו עצה ו"אך צדיקים" בניגון כי אלוקים.

לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.

לאחר מכן ילדי צבאות ה' מכריזים את הכרזת יחי.

לאחר מכן מוכרז פתגם היום יום היומי, וקטע בעניני גאולה ומשיח.

בסיום התפילה מכריז הגבאי על זמן התפילה הבאה.

התמימים נוהגים לרקוד אחרי יציאת הרבי ולנגן את הניגונים ניגון יחי, ניגון והוא גואלנו, ניגון חי וקיים בגוף גשמי, ניגון בונים את הארמון.

• תפילת מנחה מתקיימת בשעה 3:15.

בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.

• תפילת ערבית מתקיימת בחורף בשעה 6:45, ובקיץ בשעה 9:30.

בימי תענית בה"ב, התפילה מתקיימת בסוף הצום.

תפילת שבת

בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות לזאל הגדול. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.

קבלת שבת

קבלת שבת מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר השקיעה.

הרב שלמה לייב אברמוביץ^{[דרושה הבהרה]} שאל את רשות הרבי לנגן בלכה דודי, והתחיל בניגון יחי (חיילי אדוננו), וכך נהוג עד היום^{[דרוש מקור]}.

לעיתים מעודד הרבי את השירה בתנועות בידו הקדושה.

החל מהשבת שאחרי כ"ז אדר תשנ"ב התחילו לרקוד עם המילים יחי אדוננו באותה המנגינה אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.

ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר לגבאים "גוט שבת".

שחרית ומוסף

התפילה מתחילה בשעה 10, לבד משבת מברכים שאמירת התהלים מתחילה ב-8:30 והתפילה ב-10:30.

נוהגים לנגן ב:

• האדרת והאמונה, על פי בקשת ר' זלמן יפה מהרבי מלך המשיח.
• א-ל אדון.
• בקדושה בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"
• בקדושה בתפילת מוסף בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את ניגון הוא אלוקינו.

אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את פתגם היום יום של אותו היום.

תפילת המנחה

התפילה מתחילה 35/39 דקות קודם השקיעה.

בשבתות הקיץ מיד אחרי התפילה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.

לאחר התפילה מתקיים סדר ניגונים ולאחריו חזרת דא"ח עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.

בעלי תפילה

• הרב שמעון הרץ, בקבלת שבת ולפעמים בשחרית של שבת
• הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
• הרב מנחם מענדל רייצס וכן בתפילת גשם ובתפילת טל.
• הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את ניגון יחי (חיילי אדוננו) שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
• הרב לוי גאיער

בימים נוראים

בהנהגת הרבי^{[דרוש מקור]}, כל תפילה בימים הנוראים מתחילה בניגון אבינו מלכנו. לבד אם חל בשבת.

קודם תפילת ערבית של ראש השנה אחרי אמירת תהלים היה הרבי מתחיל לנגן ברוב השנים אבינו מלכנו, וכך נוהגים היום.

קודם תפילה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו.

קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני רבותינו נשיאינו וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.

הרב שלמה זלמן מאיעסקי, מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות הוא על ידי התקשרות למלך ולנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי.

בעלי תפילה בימים נוראים

• הרב זלמן גולדשטיין.
• הרב שניאור זלמן דוכמן.
• הרב יוסף וינברג, במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים.
• הרב שמואל מנחם מענדל בוטמן.
• הרב מרדכי צבי ברקוביץ.
• הרב אלעזר קעניג.
• הרב שמואל זלמנוב, עורך ספר הניגונים. חיבר את מנגינת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו.
• הרב משה לברטוב.
• הרב מרדכי דב טלישבסקי.
• הרב משה טלישבסקי. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד בשבת בראשית בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
• הרב יוסף ויינברג.
• הרב אליהו איידלמן, |מלמד בתלמוד תורה אהלי תורה.
• הרב יעקב הרצוג. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ביום כיפור.
• הרב אהרן לאשק, בשבתות.

בעלי תקיעה

בחודש אלול נהג לתקוע בשופר הרב דוד רסקין.

לקראת ר"ה תשי"א הרבי ביקש מאת הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים להיות בעל תוקע.

בשנה הראשונה תקע בשופר גם בתקיעות מיושב, ומאז תשי"ב עד תשנ"ב הרבי תקע בשופר בתקיעות מיושב, והרב טננבוים תקע במעומד ובסיום התפלה.

לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים.

ראה עוד: השופרות של הרבי

בחג הסוכות

בעלי תפילה:

• הרב יוסף חיים גלבשטיין
• הרב משה שמואל שמעלקא סגל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשמיני עצרת שמחת תורה

בליל שמיני עצרת אחר התפילה נהוג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.

סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הראת.

מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:

• כשפותחים הארון נוהגים לנגן את "ניגון אנא עבדא".

בעלי תפילה

• הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, היה מתפלל בעמוד בשמחת תורה עקב יארצייט^{[דרושה הבהרה]}.
• הרב ישראל דוכמן, שמחת תורה^{[דרושה הבהרה]}.

קריאת התורה

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770

בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.

סדר ברכת כהנים בבית הכנסת

המנהג בבית המדרש שהכהנים נושאים כפיים באופן אותו כותב אדמו"ר הזקן בסידורו "נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים".

בשעת נשיאת כפיים נוהג הרבי לרדת מבימת התפלה שלו, והכהנים עולים עליה ומשם מברכים את הציבור.

הכהנים יורדים לאחר הקדיש שלם והרבי נוהג לומר להם "יישר כח כהן".

מנהג זה מועתק אף לחלק מקהילות חב"ד בארץ הקודש בהם נוהגים רק ביום טוב כפי המנהג ב-770, ולא כשאר בני ארץ ישראל.

חשיבות נשיאת כפיים ב-770

במכתב מיום כ"ה תשרי תש"ח, כותב הרבי לר' יעקב הכהן כץ שאף שמצות נשיאת כפיים היא בבית כנסת במקומו של הכהן, הנה המשנה מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים בבית המקדש שהיא נעלית
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין באין ערוך מאשר נשיאת כפיים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "במדינה", מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת ביטול גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך אור אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת הגלות כאשר חסיד מגיע לבית המדרש של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים בבית מדרש אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה.

קישורים חיצוניים

• ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, ראש השנה תשע"ז
• לשמוע קול שופר, בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית jem
• מזכירו האישי של הרבי: כך רצה הרבי שיתפללו ב-770 • וידאו בלעדי, באתר 'לחלוחית גאולתית'