קיבוץ גלויות – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:


==זמנו==
==זמנו==
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש.


לדעת המדרש{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
=== לפני או אחרי בנין בית המקדש ===
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]], ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש:


לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין הבית יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.
=== חילוקי הדעות ===
לדעת ה[[מדרש]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.


לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין בית המקדש יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו.
=== להלכה ===
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.
להלכה פסק [[הרמב"ם]] בהלכות מלכים{{הערה|שם=רמבם|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי [[כללי הרמב"ם]], אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.


הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.
הכרעה זו נקבעה גם על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[אגרות קודש (רש"ב)|אגרת קדשו]]{{הערה|שם=אגרת|1=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=360&hilite= ע' שח] ואילך.}}, שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי [[תורת החסידות]] - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין [[בית המקדש]] (וירושלים) הם שלימות ה[[ז"א]] ו[[עליית המלכות]]; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ו[[תחיית המתים]] שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם [[דא"ח]] ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות ב[[תחיית המתים]]{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm#_ftnref_931 ד"ה גדול יהיה תשכ"ב], סעיף ב.}}.


=== כמה תיווכים בין הדעות ===
[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
[[הרבי]] דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}.
*אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת [[בית הדין]] למטה{{הערה|שם=מח|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=488 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח].}}.
שורה 27: שורה 32:
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
*עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36]. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}}.
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
*אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'{{הערה|שם=מח}}.
=== הוראות בעבודת ה' מכל השיטות ===
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}.
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה ב[[עבודת השם]]: בניין [[בית המקדש]] מסמל את העבודה להפוך את הדברים ה[[גשמיות|גשמיים]] למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"{{הערה|לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.}}; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59237&st=&pgnum=541 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז].}}.


שורה 41: שורה 48:
== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).
באגרת אדמו"ר הרש"ב{{הערה|שם=אגרת}} מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי [[תורת החסידות]], בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר [[אורות]] ב[[דרגה|דרגת]] [[תיקון]] - [[חסדים]], על מנת שיבררו את האורות שבדרגת [[תוהו]] - [[גבורות]]. זה גם מרמז על [[עם ישראל|ישראל]] ה[[בירור ניצוצות|מבררים]] את ה[[עולם]], ו[[לעתיד לבוא]] כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).
== [[מעשינו ועבודתינו]] ==
=== קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות ===
אמרו חז"ל{{הערה|פסחים פז, ב.}} "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת ה[[גלות]], "פיזרן לבין ה[[אומות העולם|אומות]]", היא בשביל [[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]], נמצא, שהעבודה ד[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] היא הכנה לביאת המשיח, ועל ידי כל ניצוץ וניצוץ שמבררים, מקרבים יותר את ביאת המשיח. וכידוע שה[[עבודה]] דבירור הניצוצות הוא ענין "קיבוץ גליות" ברוחניות, וזוהי גם ההכנה לקיבוץ גליות בגשמיות{{הערה|ש"פ מטו"מ תשי"ג, תו"מ ע' 95. אחש"פ תשכ"ה. י"ב תמוז תשכ"ז ס"י.}}.
=== בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות) ===
אמרו רז"ל{{הערה|ויק"ר פ"ז, ג.}} "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות [[משניות]]".
והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י ה[[משניות]] דוקא, הוא, כי מובן אשר בכדי שיהיה קבוץ גליות צריכים להסיר ולתקן את הסיבות שגרמו לגלות.
והודיעונו רז"ל ('''א''') שהסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]{{הערה|מכיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה [[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה שלימה]], על כרחך צריך לומר שגם הסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון|חורבן הראשון]] לא הוסרה ונתכפרה כולה.}} היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו{{הערה|כמו שביאר הר"ן נדרים פא, א.}} שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] שהוא יודע מעמקי הלב, פירש, שלא היתה חשובה בעיניהם, שלא היו עוסקין בה [[לשמה]], והיינו לא הלכו בה (שאמר ה[[נביא]]) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ, חרב ביהמ"ק וכו'.
('''ב''') והסיבה ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש שני]] היתה בעון [[שנאת חינם]]{{הערה|יומא ט, ב.}} ([[מדה כנגד מדה]]: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם).
ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: ('''א''') שיברכו ב[[תורה]], שתהיה חשובה בעיניהם. ('''ב''') [[אחדות]] הנפרדים, היפך מ[[שנאת חינם|שנאת חנם]] - פירוד המאוחדים.
ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה:
כי המשנה העוסקת בפסקי [[הלכה|הלכות]] למעשה וצריך להבינה{{הערה|גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.}} ובכל זה ('''ב''') רואים את ה[[אחדות]], היפך מ[[שנאת חינם]], כי הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר{{הערה|סנהדרין לג, א.}}. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם ('''א''') ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הוא זה שנתן לנו תורתו{{הערה|ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה".}}, ותורה אחת לישראל גוי אחד{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ח"א ע' רמב.}}.
=== על ידי שמקרבים עוד יהודי ===
לקרב עוד יהודים שלא זכו לקבל [[חינוך]] יהודי מתאים, ולהחזירו למהותו האמיתית ב[[חיים]] - [[תורה]] ו[[מצוות]]. כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד{{הערה|התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.}}.
=== אחדות ===
כי מגלות זה האחרון אף יהודי אחד לא ישאר בגלות, לכן העבודה כדי לפעול מצב זה, הוא, לאחד כל סוגי [[בני ישראל]] מן הקצה אל הקצה, מהסוג של "בריות" עד ל"גדולי ישראל"{{הערה|ליל ה' דחה"ס תשמ"ה, התוועדויות ע' 297.}}.
=== הקהל את העם ===
על ידי העבודה של [[הקהל]], להקהיל עוד יהודי, גם אם הוא "נדח", זה פועל שהקב"ה "יקבץ נדחי עמו ישראל"{{הערה|ש"פ פיקודי תשמ"א. סי"ח, ס"כ.}}.
=== עבודת התפילה ===
על ידי [[עבודת התפילה]] פועלים גאולה פרטית‏‏{{הערה|ש"פ פקודי תשמ"א אות כ, מאגרת הקודש סימן ד'.}}.
=== ליקוט חידושי תורה ===
ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.}}.


== התחלת קיום היעוד ==
== התחלת קיום היעוד ==
{{ערך מורחב|ערך=[[נפילת ברית המועצות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[נפילת ברית המועצות]]}}
{{להשלים}}
{{להשלים}}
הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|שיחות: [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ב]], ו[[דבר מלכות ויקהל]]. הודפס בהתועדויות [[תשנ"ב]] עמ' 371.}}, שכבר התחיל מעין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך ה[[ברזל]] ויציאת יהודים רבים מ[[ברית המועצות]].
הרבי הודיע, שכבר התחיל מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד של קיבוץ גלויות בפועל, בנפילת מסך ה[[ברזל]] ויציאת מאות אלפי ישראל מ[[ברית המועצות]] לחירות, וגם ניתן חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותיה{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"א ע' 202. התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188. שכבר התחיל קיום ההבטחה דיוסיף אדנ-י שנית ידו... בהקיבוץ גלויות דרבים מבני ישראל לארצינו הקדושה... בשיחות [[כ"ג אדר]] [[תשנ"ב]], ו[[דבר מלכות ויקהל]]. הודפס בהתועדויות [[תשנ"ב]] עמ' 371 .}}.
 
עד שאפילו הגויים עצמם עוזרים ליהודים לעלות לארץ ישראל, כמו שכתוב{{הערה|ישעיהו סו, כ.}} "והביאו את כל אחיכם", וזהו עוד פרט שכבר קורה, שכתוב שיהיה כן בקיבוץ גלויות{{הערה|התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 187. ועד"ז התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188.}}.
 
== ראה גם ==
 
* [[עשרת השבטים]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 53: שורה 101:
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4709 מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4690 קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!]''' {{חב"ד בישראל}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach '''כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח'''] {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm '''כל המידע על: קיבוץ גלויות'''] {{הגאולה}}
* [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/aa/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%90.pdf?&~nfopt(fileDistorted=2010554472249424) קיבוץ גלויות מאמר יסודי הסוגיא]


{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
[[en:Ingathering of the Exiles]]