עליית המלכות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עליית המלכות היא עלייתה של המלכות והתכללותה בבחינות האלוקויות שמעליה, כשבזה עצמו יש אופנים שונים באילו בחינות היא עולה ובאיזה אופנים.

בספירות האלוקיות, עליה זו היא ההיפך מהפעולה הרגילה של ספירת המלכות, היות וספירת המלכות היא הספירה התחתונה ביותר, שפעולתה היא בדרך כלל באופן של ירידה - המשכת השפע לעולמות שתחתיה, אך יש זמנים שהיא עולה ומתכללת בבחינות שלמעלה ממנה.

שלוש בחינות בעליית המלכות[עריכה]

העלייה הראשונה בספירת המלכות, היא כאשר נעשית 'נקודה תחת יסוד', שנכללת בספירת היסוד שמעליה, ואינה כפי שהיא בהתפשטות עם כל הציור והפרטים שלה, אלא רק כנקודה בלבד.

בהמשך לכך, זו העליה השניה של המלכות, כפי שהיא מקבלת מהספירות חסד-גבורה-תפארת.

והעליה השלישית של המלכות, היא כשעולה להיות בבחינת 'פנים בפנים', ובחינות חב"ד דמלכות מתאחדות עם חב"ד דכתר.

בבריאת העולם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית העולמות לעתיד לבוא

מספירת המלכות נמשך השפע לעולמות, כמו שכתוב "מלכותך מלכות כל עולמים". בזמן הגלות הסתלקו מספירת המלכות האורות האלקיים ומכך נמשך בעולם צער הגלות.

בביאת המשיח תעלה המלכות חזרה ותקבל את האור של פנימיות עתיק, המורה על גילוי של הקב"ה בכבודו ובעצמו. ואזי המלכות תהיה עוד למעלה מבחינת הקו, בבחינת עצמותו ומהותו יתברך ממש, ועל עליה זו נאמר 'אשת חיל עטרת בעלה', שספירת המלכות שהיא בדרך כלל בבחינת מקבלת, תהיה 'כתר' ועטרה ומשפיע[1] (מעין זה קורה בחמשה עשר באב ויום כיפור, וכן כשתשעה באב חל בשבת).

גם בפורים יש את עליית המלכות, בפנימיות הכתר, כמו שרמוז בפסוק 'ובבואה לפני המלך' - בפנימיות הכתר[1].

בכנסת ישראל בימות החול ובשבת[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית העולמות בשבת

כפי שהוא בספירות האלוקיות, יש את בחינת 'עליית המלכות' בכל שבת ושבת, אשר יש בה ג' בחינות:

בכללות, ה'מלכות' היא כנסת ישראל, ובפרטיות, כל יהודי ויהודי, שבימות החול היא 'יורדת למטה' לעסוק בגשמיות בבירור וזיכוך העולם, ואילו בשבת היא מתנתקת מ'עובדין דחול' ומתעלה ברוחניות.

במעלי שבתא הוא תחילת העליה, שהמלכות היא בבחינת נקודה תחת היסוד, בבחינת מקבל (בת), העלייה שקשורה עם התוצאה של עבודת הבירורים, לאחר מכן ביומא דשבתא היא מתעלית לבחינת זעיר אנפין ואז היא בבחינות אחות, ובזמן רעווא דרעווין היא מתעלית בבחינת עתיק כפי שהיא בשורשה, ואזי היא בבחינת משפיע, ודווקא מהמקור שלה כפי שהיא בשורשה, היא לוקחת כח לרדת שוב למטה במוצאי שבת ולעסוק בעבודת הבירורים[2].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 מאמרי אדמו"ר האמצעי נ"ך עמוד תס.
  2. שיחת פרשת חוקת-בלק תשי"ט, תורת מנחם חלק כ"ו עמוד 69.