עליית העולמות בשבת

עליית העולמות בשבת הוא סדר עלייתם של העולמות למקורם בכל שבת ושבת. בימות החול יורדת החיות האלוקית לעולמות, ביום השבת עולה החיות חזרה למקורה, יחד עם הניצוצות אותם ביררה.

ענינה עריכה

שבת אותיות "תשב".

עליית העולמות היא כמו שנאמר "שבת וינפש". על דרך משל ניתן להסביר זאת, מאדם ששובת ונח ממלאכת עבודה כלשהיא: בשעת המלאכה - מתלבש השכל ויורד אל עשיית המלאכה, וכשפוסק ממנה - חוזר שכלו לאיתנו, ועולה למעלה, להשכיל ענינים רוחניים שגבוהים הרבה יותר מהשכל שבמלאכה, שנקרא "מילין דהדיוטא" (=מילים של הדיוט, דהיינו מילים פשוטות ולא גבוהות). ועל דרך זה מובן למעלה ענין העלייה בשבת עד רום המעלות.

סדר עליית העולמות עריכה

עליית העולמות בשבת היא מדרגה לדרגה, שכל דרגה עולה ומתכללת בדרגה מעליה, וכך עשיה ביצירה, יצירה בבריאה, בריאה באצילות, וכך עד רום המעלות שגם אדם קדמון עולה במאציל העליון.

אופן העלייה הוא שפנימיות עולם התחתון עולה ומלביש עולם העליון, וחיצוניות עולם העליון נמשך לפנימיות עולם התחתון.

בנוסף לעליית העולמות ועליית כל ימי השבוע נמשך תענוג מלמעלה למטה ביום השבת[1].

העלייה נפעלת בכל העולמות אף בבחינת שיער בכח ובבחינת עצמות ומהות. על ידי אמירת "ויכולו" פועל יהודי את העלאת העולמות, ביטול היש לאין, והוספה בהמשכת התענוג[2].

ראו גם עריכה

הערות שוליים

  1. ^ אור התורה בראשית כרך א' עמ' מג ואילך, (ביאור הפסוק "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" בראשית ב, א).
  2. ^ שיחת שבת פרשת בשלח, י"ג שבט תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, עמ' 813. דברי משיח, קובץ לשבת פרשת בשלח תשפ"ו עמ' 7.