קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←זמנו) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
=== חילוקי הדעות === | === חילוקי הדעות === | ||
לדעת | לדעת ה[[מדרש]]{{הערה|[[ילקוט שמעוני]] רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).}}: "מסורת אגדה היא, שאין [[ירושלים]] נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה [[ירושלים]] ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}}, שם מבואר סדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]], ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש. | ||
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין | לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבניין בית המקדש יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע ב[[תלמוד|גמרא]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|מא, א.}}, הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]], שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו{{הערה|שם=אגרת}}. גם במסכת ברכות{{הערה|מט, א.}} מסביר [[רש"י]] את דברי הגמרא כשיטה זו. | ||
=== להלכה === | === להלכה === | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
=== קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות === | === קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות === | ||
אמרו חז"ל<ref>פסחים פז, ב.</ref> "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת | אמרו חז"ל<ref>פסחים פז, ב.</ref> "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת ה[[גלות]], "פיזרן לבין ה[[אומות העולם|אומות]]", היא בשביל [[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]], נמצא, שהעבודה ד[[עבודת הבירורים|בירור הניצוצות]] היא הכנה לביאת המשיח, ועל ידי כל ניצוץ וניצוץ שמבררים, מקרבים יותר את ביאת המשיח. וכידוע שה[[עבודה]] דבירור הניצוצות הוא ענין "קיבוץ גליות" ברוחניות, וזוהי גם ההכנה לקיבוץ גליות בגשמיות<ref>ש"פ מטו"מ תשי"ג, תו"מ ע' 95. אחש"פ תשכ"ה. י"ב תמוז תשכ"ז ס"י.</ref>. | ||
=== בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות) | === בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות) === | ||
אמרו רז"ל<ref>ויק"ר פ"ז, ג.</ref> "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות [[משניות]]". | אמרו רז"ל<ref>ויק"ר פ"ז, ג.</ref> "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות [[משניות]]". | ||
והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י ה[[משניות]] דוקא, הוא | והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י ה[[משניות]] דוקא, הוא, כי מובן אשר בכדי שיהיה קבוץ גליות צריכים להסיר ולתקן את הסיבות שגרמו לגלות. | ||
והודיעונו רז"ל ('''א''') שהסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון]]<ref>מכיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה [[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה שלימה]], על כרחך צריך לומר שגם הסיבה שגרמה ל[[חורבן בית המקדש הראשון|חורבן הראשון]] לא הוסרה ונתכפרה כולה.</ref> היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו<ref>כמו שביאר הר"ן נדרים פא, א.</ref> שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] שהוא יודע מעמקי הלב, פירש, שלא היתה חשובה בעיניהם, שלא היו עוסקין בה [[לשמה]], והיינו לא הלכו בה (שאמר ה[[נביא]]) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ, חרב ביהמ"ק וכו'. | |||
('''ב''') והסיבה ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש שני]] היתה בעון [[שנאת חינם]]<ref>יומא ט, ב.</ref> ([[מדה כנגד מדה]]: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם). | |||
ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: א) שיברכו | ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: ('''א''') שיברכו ב[[תורה]], שתהיה חשובה בעיניהם. ('''ב''') [[אחדות]] הנפרדים, היפך מ[[שנאת חינם|שנאת חנם]] - פירוד המאוחדים. | ||
כי המשנה העוסקת בפסקי הלכות למעשה וצריך להבינה<ref>גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.</ref> ובכל זה הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר<ref>סנהדרין לג, א.</ref>. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הוא זה שנתן לנו תורתו | ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה: | ||
כי המשנה העוסקת בפסקי [[הלכה|הלכות]] למעשה וצריך להבינה<ref>גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.</ref> ובכל זה ('''ב''') רואים את ה[[אחדות]], היפך מ[[שנאת חינם]], כי הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר<ref>סנהדרין לג, א.</ref>. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם ('''א''') ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הוא זה שנתן לנו תורתו<ref>ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה".</ref>, ותורה אחת לישראל גוי אחד<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ח"א ע' רמב.</ref>. | |||
=== על ידי שמקרבים עוד יהודי === | === על ידי שמקרבים עוד יהודי === | ||
כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד<ref>התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.</ref>. | לקרב עוד יהודים שלא זכו לקבל [[חינוך]] יהודי מתאים, ולהחזירו למהותו האמיתית ב[[חיים]] - [[תורה]] ו[[מצוות]]. כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד<ref>התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.</ref>. | ||
=== אחדות === | |||
כי מגלות זה האחרון אף יהודי אחד לא ישאר בגלות, לכן העבודה כדי לפעול מצב זה, הוא, לאחד כל סוגי [[בני ישראל]] מן הקצה אל הקצה, מהסוג של "בריות" עד ל"גדולי ישראל"<ref>ליל ה' דחה"ס תשמ"ה, התוועדויות ע' 297.</ref>. | |||
=== הקהל את העם === | |||
על ידי העבודה של [[הקהל]], להקהיל עוד יהודי, גם אם הוא "נדח", זה פועל שהקב"ה "יקבץ נדחי עמו ישראל"<ref>ש"פ פיקודי תשמ"א. סי"ח, ס"כ.</ref>. | |||
=== עבודת התפילה === | === עבודת התפילה === | ||
עבודת התפילה<ref>ש"פ | על ידי [[עבודת התפילה]] פועלים גאולה פרטית{{מקור}}<ref>ש"פ פקודי תשמ"א אות כ, מאגרת הקודש סימן ד'.</ref>. | ||
=== ליקוטים === | === ליקוטים === | ||
ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו<ref>התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.</ref>. | ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו<ref>התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.</ref>. | ||
== התחלת קיום היעוד == | == התחלת קיום היעוד == | ||
גרסה אחרונה מ־15:55, 28 באוגוסט 2024
קיבוץ גלויות הוא אחד מיעודי הגאולה, שתוכנו הוא שבזמן הגאולה היהודים מכל רחבי העולם יתקבצו ויבואו לארץ ישראל. בקיבוץ זה לא יישאר אף יהודי אחד בגלות, גם הנידח ביותר - בשונה משאר הגאולות (כמו גאולת מצרים) שלא נגאלו כולם.
המקורות בתנ"ך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתנ"ך מובאת כמה פעמים הנבואה על תהליך הגאולה - שכל עם ישראל הפזורים בגלות, גם הנידחים ביותר, יתקבצו על ידי הקב"ה לארץ ישראל. התורה מביאה את נבואתו של משה רבנו:
ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..
— דברים ל, ג-ד
גם ספרי הנביאים מלאים בדבר זה, וכלשון הנביא ישעיה[1]:
- "והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ".
גם עמוס הנביא מנבא על כך בנבואתיו[2]:
- "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם".
זמנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני או אחרי בנין בית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחלקו החכמים בזמנו המדוייק של קיבוץ הגלויות: יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בניין בית המקדש, ויש מקדימים את קיבוץ הגלויות לבניין המקדש:
חילוקי הדעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לדעת המדרש[3]: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות... שנאמר[4]: בונה ירושלים ה' (כי) נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע קצת בגמרא במסכת מגילה[5], שם מבואר סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה, ושם תפילת 'תקע בשופר' העוסקת בקיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך' העוסקת בבניין המקדש.
לאידך, בספר הזוהר[6] דייקו חז"ל, שבניין בית המקדש יהיה קודם קיבוץ גלויות. הפסוק "בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס" נדרש שם כסדרו, שקודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". כדעה זו משמע בגמרא במסכת סוכה[7], הדנה אודות תקנת רבי יוחנן בן זכאי שלא לאכול חדש ביום ט"ז בניסן, שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו[8]. גם במסכת ברכות[9] מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.
להלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
להלכה פסק הרמב"ם בהלכות מלכים[10]: "המלך המשיח . . בונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל", "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". לפי כללי הרמב"ם, אפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, ולכן לפי הרמב"ם תחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.
הכרעה זו נקבעה גם על ידי אדמו"ר הרש"ב באגרת קדשו[8], שם מבסס את השיטה שבניין המקדש קודם לקיבוץ גלויות גם על פי תורת החסידות - מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה, דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועליית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה[11]. לפי הסבר זה בחסידות, בניין בית המקדש השלישי הוא עיקר הגאולה, והוא יכלול בתוכו את כל המעלות של יעודי הגאולה, שיתגלו לאחר מכן כל אחד בזמנו - קיבוץ גלויות, והשלימות בתחיית המתים[12].
כמה תיווכים בין הדעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי דן כמה פעמים בשאלה זו, והביא כמה אפשרויות להכריע:
- אמנם ברוחניות יש מקום לשתי הדעות, אך ההכרעה בפועל תהיה - כמו בכל מחלוקת - על ידי הכרעת בית הדין למטה[13].
- הדיון מה קודם למה - בניין המקדש או קיבוץ גלויות - הוא דיון מעלתו של מי גבוהה יותר: אם בניין המקדש קודם - קיבוץ גלויות יהיה נעלה יותר, שכן הוא נעשה בכח ההארה הרוחנית של בית המקדש; ואם קיבוץ גלויות קודם - בניין המקדש יהיה נעלה יותר, שכן הוא נבנה לאחר השלמת קיבוץ כל ישראל. וההכרעה בזוהר וברמב"ם שבניין המקדש קודם, מדגישה את מעלתם של עם ישראל - שמוותרים על המעלה בבית המקדש כדי להוסיף במעלת קיבוץ עם ישראל[14].
- עם זאת, הרבי מעלה אפשרות שההכרעה ברמב"ם היא רק המוכרח לפי ההלכה, אך במקרה שיזכו ישראל, יהיה הסדר שקודם יהיה קיבוץ גלויות ורק אחר כך יבנה המקדש, בתכלית השלימות[15].
- אפשרות נוספת לתיווך מביא הרבי, שמכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות, זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים - לאחר שיקובצו הגלויות יהיה עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'[13].
הוראות בעבודת ה' מכל השיטות[עריכה | עריכת קוד מקור]
משתי הדעות מלמד הרבי הוראה בעבודת השם: בניין בית המקדש מסמל את העבודה להפוך את הדברים הגשמיים למקדש לה', וקיבוץ הגלויות מסמל את התעסקות האדם עם עצמו, לאסוף את כוחותיו לעבודת ה'. הסדר של הקדמת קיבוץ הגלויות לבניין המקדש, מסמל את ההכרח של אדם לעבוד עם עצמו לפני שמתחיל להתעסק לתקן את עניני העולם - "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"[16]; והסדר של הקדמת בניין המקדש לקיבוץ הגלויות מסמל סדר מיוחד, שלפעמים יש להתעסק בתיקון העולם גם לפני העבודה עם עצמו[17].
על ידי מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. מדרשות שונות שדרשו חז"ל ניתן להסיק שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח[18].
לאידך, נבואות רבות מייחסות את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח[19]. כך נקבע גם במדרשי חז"ל רבים[20] בגמרא[21], בזהר[22] וכן הוא לפי תורת הקבלה[23]. גם הרמב"ם פסק להלכה שקיבוץ הגלויות ייעשה על ידי משיח[10].
אודות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אומרים[24] שגדול יום קיבוץ גלויות כיום שנבראו בו שמים וארץ, מכיון שרק אז הבריאה משיגה את תכליתה. דבר זה מתבטא גם בכך שהשכינה תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל[25] למדים זאת מהפסוק[26] "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק[27] "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". רש"י על הפסוק[26] מסביר ש"גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו".
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת אדמו"ר הרש"ב[8] מבואר ענין קיבוץ גלויות על פי תורת החסידות, בפנימיות העניינים: הקב"ה פיזר אורות בדרגת תיקון - חסדים, על מנת שיבררו את האורות שבדרגת תוהו - גבורות. זה גם מרמז על ישראל המבררים את העולם, ולעתיד לבוא כשכל הגבורות יתבררו ויתכללו בחסדים, ואז החסדים סיימו את תפקידם, הקב"ה יקבץ את כל האורות החסדים (שמרמזים לישראל).
מעשינו ועבודתינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיבוץ גלויות ברוחניות - בירור הניצוצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו חז"ל[28] "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", ומבואר בזה, שעל ידי "שפיזרן לבין האומות" נקל יותר לברר בירורים. וכיון שכוונת הגלות, "פיזרן לבין האומות", היא בשביל בירור הניצוצות, נמצא, שהעבודה דבירור הניצוצות היא הכנה לביאת המשיח, ועל ידי כל ניצוץ וניצוץ שמבררים, מקרבים יותר את ביאת המשיח. וכידוע שהעבודה דבירור הניצוצות הוא ענין "קיבוץ גליות" ברוחניות, וזוהי גם ההכנה לקיבוץ גליות בגשמיות[29].
בזכות לימוד משניות (ההיפך דסיבות הגלות)[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמרו רז"ל[30] "אין כל הגליות האלו מתכנסות אלא בזכות משניות".
והטעם שקבוץ גליות הוא ע"י המשניות דוקא, הוא, כי מובן אשר בכדי שיהיה קבוץ גליות צריכים להסיר ולתקן את הסיבות שגרמו לגלות.
והודיעונו רז"ל (א) שהסיבה שגרמה לחורבן בית המקדש הראשון[31] היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו[32] שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, הקב"ה שהוא יודע מעמקי הלב, פירש, שלא היתה חשובה בעיניהם, שלא היו עוסקין בה לשמה, והיינו לא הלכו בה (שאמר הנביא) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ, חרב ביהמ"ק וכו'.
(ב) והסיבה לחורבן בית המקדש שני היתה בעון שנאת חינם[33] (מדה כנגד מדה: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם).
ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צריך להיות: (א) שיברכו בתורה, שתהיה חשובה בעיניהם. (ב) אחדות הנפרדים, היפך משנאת חנם - פירוד המאוחדים.
ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה:
כי המשנה העוסקת בפסקי הלכות למעשה וצריך להבינה[34] ובכל זה (ב) רואים את האחדות, היפך משנאת חינם, כי הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר[35]. ועל ידי זה עצמו שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם (א) שהקב"ה הוא זה שנתן לנו תורתו[36], ותורה אחת לישראל גוי אחד[37].
על ידי שמקרבים עוד יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקרב עוד יהודים שלא זכו לקבל חינוך יהודי מתאים, ולהחזירו למהותו האמיתית בחיים - תורה ומצוות. כי זה בדוגמת ואתם תלקטו לאחד אחד[38].
אחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כי מגלות זה האחרון אף יהודי אחד לא ישאר בגלות, לכן העבודה כדי לפעול מצב זה, הוא, לאחד כל סוגי בני ישראל מן הקצה אל הקצה, מהסוג של "בריות" עד ל"גדולי ישראל"[39].
הקהל את העם[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי העבודה של הקהל, להקהיל עוד יהודי, גם אם הוא "נדח", זה פועל שהקב"ה "יקבץ נדחי עמו ישראל"[40].
עבודת התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על ידי עבודת התפילה פועלים גאולה פרטית[דרוש מקור][41].
ליקוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"י שמלקטים כל החידושי תורה… אתם תלוקטו[42].
התחלת קיום היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – נפילת ברית המועצות |
הרבי הודיע, שכבר התחיל מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד של קיבוץ גלויות בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת מאות אלפי ישראל מברית המועצות לחירות, וגם ניתן חופש בכל הקשור לעניני יהדות, תורה ומצוותיה[43].
עד שאפילו הגויים עצמם עוזרים ליהודים לעלות לארץ ישראל, כמו שכתוב[44] "והביאו את כל אחיכם", וזהו עוד פרט שכבר קורה, שכתוב שיהיה כן בקיבוץ גלויות[45].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אם יהיה נדחך . . משם יקבצך, פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות קיבוץ גלויות, שבועון בית משיח כ"ב אלול תש"פ עמוד 10
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מתי בדיוק יתרחש קיבוץ הגלויות?
- קיבוץ גלויות - רק על ידי המשיח!
- כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח באתר הגאולה
- כל המידע על: קיבוץ גלויות באתר הגאולה
הערות שוליים
- ↑ ישעיה יא, יא-יב.
- ↑ עמוס ט, יג-טו.
- ↑ ילקוט שמעוני רמז תתפח. וכן במדרש תנחומא נח, יא (בסופו).
- ↑ תהלים קמז, ב.
- ↑ יז, ב.
- ↑ חלק א קלט, א במדרש הנעלם.
- ↑ מא, א.
- ↑ 8.0 8.1 8.2 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת קל (ע' שח ואילך.
- ↑ מט, א.
- ↑ 10.0 10.1 הלכות מלכים: יא, א-ד.
- ↑ סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.
- ↑ ד"ה גדול יהיה תשכ"ב, סעיף ב.
- ↑ 13.0 13.1 שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז, הערה 36. וראה עמוד קודם בשולי הגליון.
- ↑ לשון חז"ל - בבא מציעא קז, ב.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ז.
- ↑ ראה גם מסכת מגילה יז, ב - הובא לעיל.
- ↑ ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.
- ↑ בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.
- ↑ חולין סג, א.
- ↑ חלק ב ט, א.
- ↑ עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).
- ↑ פסחים פח, ב.
- ↑ מגילה כט, א.
- ↑ 26.0 26.1 נצבים ל, ג.
- ↑ ישעיה כז, יב.
- ↑ פסחים פז, ב.
- ↑ ש"פ מטו"מ תשי"ג, תו"מ ע' 95. אחש"פ תשכ"ה. י"ב תמוז תשכ"ז ס"י.
- ↑ ויק"ר פ"ז, ג.
- ↑ מכיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה גאולה שלימה, על כרחך צריך לומר שגם הסיבה שגרמה לחורבן הראשון לא הוסרה ונתכפרה כולה.
- ↑ כמו שביאר הר"ן נדרים פא, א.
- ↑ יומא ט, ב.
- ↑ גם לפי דעת הסוברים - רמב"ם רי"ו. כמשנ"ת בקו"א לרבינו הזקן הל' ת"ת רפ"ב - שאין ידיעת טעמי' מוכרחת.
- ↑ סנהדרין לג, א.
- ↑ ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא היה על פי הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה".
- ↑ אגרות קודש ח"א ע' רמב.
- ↑ התוועדויות תש"נ ח"א ע' 292. אגרות מלך ח"ב ע' יג.
- ↑ ליל ה' דחה"ס תשמ"ה, התוועדויות ע' 297.
- ↑ ש"פ פיקודי תשמ"א. סי"ח, ס"כ.
- ↑ ש"פ פקודי תשמ"א אות כ, מאגרת הקודש סימן ד'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1581.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"א ע' 202. התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188. שכבר התחיל קיום ההבטחה דיוסיף אדנ-י שנית ידו... בהקיבוץ גלויות דרבים מבני ישראל לארצינו הקדושה... בשיחות כ"ג אדר תשנ"ב, ודבר מלכות ויקהל. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371 .
- ↑ ישעיהו סו, כ.
- ↑ התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 187. ועד"ז התוועדויות תנש"א ח"ב ע' 188.