פורטל:דבר מלכות
|
הפורטל נמצא בבנייה | ||
| מכיוון שהפורטל בנוי ממספר דפים, אין מניעה לערוך את דפי המשנה שלו, אך רצוי להתייעץ קודם בדף השיחה עם העוסקים בבנייתו. | |||
שיחות הדבר מלכות החלו לצאת לראשונה בי"ב טבת תנש"א על ידי הרב טוביה פלס, בעקבות שיחותיו של הרבי אודות "מעלתן של ישראל". החל מאז נלמדים מידי שבוע שיחות ה"דבר מלכות" - השיחות שנאמרו בשנה האחרונה בה שמענו שיחות של הרבי, החל מפרשת ויקרא תנש"א עד לפרשת ויקהל תשנ"ב.
חשיבות השיחות מהשנה האחרונה שבה שמענו שיחות, היא מדברי הרבי מלך המשיח שליט"א אודות המעלת שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ משנתו האחרונה: "והלואי היו מדקדקים אנ"ש, ובפרט התמימים, בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת השי"ת והשנה שקדמה לה" (אגרות קודש, חלק ד' עמוד כ"ד), וכן שבשיחות אלו נמצאים: "התשובות לכל השאלות" (תורת מנחם - התוועדויות (ח"א) תש"י (קה"ת, תשנ"ג) ע' 20.),
שיחות אלו עוסקות בעניני גאולה ומשיח, וכיצד כל פרט ופרט קשור לגאולה, ואיך מתכוננים אליה, מהמפורסמות שבם הם השיחה הידועה - כ"ח ניסן תנש"א, בה הורה לנו הרבי לעשות ככל אשר ביכולתנו להביא את הגאולה, דבר מלכות תזריע מצורע - בו מורה הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח משום שהוא הדרך הישרה והמהירה להביא את המשיח, ודבר מלכות חיי שרה - בה אמר הרבי שהשליחות היחידה שנותרה היא לקבל פני משיח צדקנו.
פורטל זה הינו פורטל תורני מובהק, שנועד לסייע ולעזור ללומדי שיחות הדבר מלכות. הפורטל מנגיש ללמודים את הידע הנמצא בחב"דפדיה על השיחות, החל מהרקע לשיחה, סיכום השיחה, פעילויות שנערכו בעקבות השיחה וערכים המבהירים מושגים שנלמדים בשיחה.
| " | שכן מציאותו של יהודי – לאחר מתן תורה – היא כזו, שאפילו בהיותו למטה בגשמיות העולם, שבו זקוקים (בבניית המשכן) גם לכסף ונחושת וכו' (ובכמות – יותר מזהב), אזי לכל לראש הוא עשיר בעצם, "בן מלך", ויתירה מזו – "מלך" עצמו, שמציאותו היא (ואליו שייך) הדבר הכי יקר – "זהב", ר"ת "זה הנותן בריא" – הנותן (היהודי) גם כפי שנמצא למטה, הוא בתכלית השלימות דבריאות, בגשמיות וברוחניות. | " |
– סעיף ו' בשיחה | ||
דבר מלכות תרומה היא ליקוט שיחות שנאמרו ע"י הרבי בלילות ד', ה', ו' ושבת קודש פ' תרומה ה'תשנ"ב, ויצאו לאור כשיחה אחת מוגהת ע"י הרבי.
השיחה עוסקת בביאור מעלתו של היהודי, אשר בתוקף היותו 'חלק אלוקה ממעל' ו'בן של הקב"ה' - יש לו את היכולת והכוח להשתתף בעשיית דירה לקב"ה, ולהביא תרומה למשכן.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
סיכום השיחה עריכה
פרשת תרומה פותחת בפרוט החומרים הנדרשים לבניית המשכן, חומרים אותם אומר משה לבני ישראל לתרום לצורך בנייתו. הרמב"ם מציין כי כל אחד ואחת – אנשים ונשים חייבים בבניית המשכן, בין בגופם ובין בממונם . מה היא בעצם מטרת בניית המשכן? לבנות בית גשמי פה בעולם, בו תשרה השכינה. הלא זהו חידוש מפליא ביותר!
לפי זה, לכאורה יש צורך דווקא באנשים נעלים ביותר מבחינה רוחנית על מנת להצליח ליצור בית מתאים לה'. ובפרט שאת תרומות החומרים מהם יבנה בית זה, ואת פעולת הבניה יש צורך לעשות מתוך כוונה מתאימה וטהורה – מה שלא מצוי אצל כל אחד ואחת .אז איך יכול כל אחד להיות שותף לבניית המשכן?
מאז מתן-תורה יש לנו אפשרות להוריד קדושה לעולם ולחבר עליונים ותחתונים יחד. במתן תורה פעל הקב"ה שהיהודי, בכל מקום ומצב שיהיה, הרי הוא מחובר לה' – כל אחד מישראל, נבחר להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". גם במצבים בהם אין הדבר ניכר לעין, ואפילו כשנדמה לעין ההפך הגמור חס ושלום, הרי האמת הפנימית של היהודי היא - שהוא רוצה לקיים את רצון ה', ורק, כפי שפוסק הרמב"ם, "יצרו הוא שתקפו". אם כן, בוודאי שכל יהודי שייך לבניית בית לה'.
אם נתבונן שוב בתרומות המשכן נגלה כי הפרט הראשון המוזכר בפרשה הוא הזהב. מדוע? הרי אין הוא מבטא לכאורה לא את מצב התורמים, ולא את הצורך בתרומה. אלא, שהזהב מבטא את מעלתם של התורמים – בני ישראל.
כפי שראינו קודם, הרי מאז מתן תורה כל יהודי, גם כפי שהוא פה בעולם הגשמי, בו יש צורך בכסף, הרי הוא עשיר בעצם. "בן מלך" למלך מלכי המלכים הקב"ה. ומציאותו של היהודי היא הדבר היקר ביותר – זהב. משום כך מתחילה התורה בזהב, ללמדנו שהכח לעשות משכן לה' בא מהעובדה שהיהודי, גם בהיותו למטה, הרי הוא מקושר ושייך ל"עליונים", והוא בדרגת 'זהב'.
אם כך, הרי הלימוד הראשון הנלמד מכך הוא שהקב"ה פוסק בתורה שכל יהודי צריך להיות בעשירות - הן ברוחניות והן בגשמיות. ולא רק שהוא צריך להיות עשיר, אלא שיש לו את העושר בפועל. העובדה שלא תמיד רואים זאת בגשמיות היא, כי ה' רוצה שהדבר יתגלה דווקא על ידי עבודתנו, ודווקא אז יש ריבוי ושפע ואת "יתרון האור הבא מן החושך".
כל זאת שייך בפרט היום – בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, כשכבר נגמרו כל ההכנות לקראת משיח, ולכן כל יהודי צריך להשתדל להיות עשיר בפועל. עשיר בדעת – בלימוד תורה וקיום מצוות, וגם עשיר בגשמיות כדי שיוכל לנצל עושר גשמי זה לרוחניות – קיום מצוות מתוך הרחבה והידור, והרי בקרוב מאוד נצטרך להשתמש בכסף וזהב לבית המקדש השלישי.
על פי זה נבין גם את הקשר בין פרשת תרומה לחודש אדר:
על חודש אדר אומרים חז"ל ש"בריא מזלו". והרי "אין מזל לישראל"? אלא שבעניין ה'קשר' של ישראל למזל יש ג' מצבים:
- מצד שורש נפשם.
- ישראל הם מעל המזל.
- למזלות אין כלל שליטה עליהם.
כשיהודי פה בעולם, נשמה בגוף בעולם הטבעי, גם אז הוא במצב של "אין מזל לישראל" כיוון שביכולתו לשנות את מזלו על ידי שהוא מעורר כח עליון יותר – בתפילה ובמצוות ומעשים טובים.
ובחודש אדר המזל הוא "בריא" מעצמו, גם ללא כל השתדלות. ה"אין מזל לישראל" הופך ל"אַיןִ – מזל לישראל", שמשמעותו – האַיןִ, הביטול של היהודי וחיבורו לאלוקות מצד שורש נפשו, הרי הוא "מזל" – מלשון נוזל – יורד מלמעלה לעולמנו הגשמי, ומשפיע ליהודי מזל וברכה. עד כדי כך הוא מורגש במוחש אפילו בעולם הגשמי, עד שאפילו מי שאינו יהודי חש בזאת, כמו שכתוב בגמרא שמי שיש לו דין עם נכרי שידחה זאת לחודש אדר - כי אז מזלו גובר. גם בנדבת ועשיית המשכן שבפרשת תרומה מורגש אותו כח – שליהודי כאן למטה בעולם יש את אותו 'מזל' שיש לו למעלה. הוא נשאר "זהב" וקשור תמיד לקב"ה.
כעת אפשר גם להבין מדוע משווים בגמרא את "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה". לכאורה הרי זה ממעט מהשמחה כשמזכירים את שמחת אדר כהקבלה לחודש אב, ובפרט שעניין זה מופיע במסכת תענית, בסוגיה שעוסקת בתשעה באב.
אלא ששמחתו הכי גדולה של היהודי היא בידיעה שבכל מקום ומצב, גם כזה שמסתיר על אלוקות, הרי הוא קשור לקב"ה. והחידוש בכך הוא שאפילו במצב של "חודש אב", מצב של חושך בעולם, בכוחו של חודש אדר ('בריא מזלו') להפוך אותו לטוב. דבר זה לא רק שלא ממעט בשמחה, אלא אף מרבה אותה, כי גם הדברים העצובים הופכים לשמחים, ומרבים אותה עוד יותר.
תכונת השמחה שהיא פועלת וחודרת בכל עניני האדם. כשאדם שמח – הוא חי חיים שמחים, שמחה שפועלת על כל מעשיו, ועל כל מה שבא איתו במגע, והוא משמח גם אחרים בסביבתו. ושמחה זו מכניסה יותר הצלחה בכל פעולותיו וכל חייו – כפי שרואים במוחש.
על פי כל זה, הרי בעמדנו בפתיחת חודש אדר, ועל פי הידוע שלפתיחת הדבר כח מיוחד, צריך לשאוב מיד כוחות מהפתיחה והכניסה ("משנכנס אדר") להרבות בכל ענייני שמחה, על ידי זה שמיד כל אחד ואחת מקבל החלטות טובות ומביאם לפועל – להשתדל בכל האופנים להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, באופן של "מוסיף והולך", הן בנוגע אליו בעצמו, והן בנוגע לשמח את הזולת[1].
ועל פי הכלל בכל ענייני טוב וקדושה, שכל המקדים הרי זה משובח, וכל המרבה הרי זה משובח – על אחת כמה וכמה שכך צריך להיות בנוגע לענייני שמחה, באופן שבכל יום מתווסף עוד יותר בשמחה לגבי הימים שלפניו.
ויהי רצון, שההוספה בשמחה תפרוץ כבר את כל הגדרים, ובעיקר לפרוץ את הגדרים של הרגע האחרון בגלות, שזה יעשה כבר הרגע הראשון של הגאולה, שבאה על ידי מעשינו ועבודתנו בכלל, ובפרט מתוך שמחה, ותיכף ומיד ממש.
קישורים חיצוניים עריכה
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
- שישים שניות על דבר מלכות תרומה
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ^ כידוע ששלמות עניין השמחה היא דווקא ביחד עם הזולת.
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי
שמות
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל
ויקרא
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי
במדבר
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי
דברים
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה
הוספות
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח
בשל הביקוש הגדול ללימוד הדבר מלכות, נכתבו ונערכו במשך השנים ספרים וחומרי עזר ללימוד הדבר מלכות
להלן רשימה של חומרי העזר ללימוד הדבר מלכות:
- דבר מלכות - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.
- דבר מלכות כיס - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.
- דבר מלכות מנוקד - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי מרכז ההפצה ממש.
- ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת הועד להפצת שיחות.
- שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.
- דבר מלכות לנוער - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב שלום דובער וולף.
- דבר מלכות לילדים - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.
- דבר מלכות תוכן וסיכום - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.
- הוראות ונקודות - ליקוט כל דברי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי ועד הנחות התמימים.
- דבש מלכות - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).
- הדרך הישרה - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב יוסף אברהם פיזם.
- תקע בשופר גדול - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי ועד שיחות באנגלית, במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי מכון ממ"ש.
- דבר מלכות לעם - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.
- דבר מלכות מבואר - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.
- דבר מלכות לטף - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: בעקבות המקדש הנודד על שיחת קונטרס בית רבינו שבבבל, ברגע האחרון על שיחת שבת פרשת בלק תנש"א. ומרדף אמיץ על דבר מלכות משפטים.
- "דבר מלכות" (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת נחייג ונשמע.
- מצגות - סיכום הדבר מלכות במצגת.
- חדר בד"ם - עיתון העוסק בשיחות הדבר מלכות.
- משוחחים בדבר מלכות
- מדקדקים - עיתון העוסק בשיחות הדבר מלכות.
- שיעורים בדבר מלכות - באתר
. - מבחנים - על הדבר מלכות.
"ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו"
.png) |
דבר מלכות בא הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש ו' שבט תשנ"ב.
בשיחה הסביר הרבי שהשלימות של הגאולה היא שהגילויים יתלבשו בגוף, שלימות שהתבצעה לראשונה על ידי בואו של משה רבינו לפרעה (המסמל את הגילוי אלוקות באופן הכי נעלה).
הרבי הסביר בשיחה שהסיבה שבגללה משה רבינו סירב ללכת אל פרעה ולמסור לו את הוראת הקב"ה "שלח את עמי", הייתה מכיוון שגופו הגשמי של משה רבינו לא היה כלי לקבל את הגילויים שהיו בפרעה (על פי המובא בזוהר הקדוש (פרשת בא, ל"ד, א) ש"פרעה" מסמל את הגילוי אלוקות הכי נעלה, באופן של "אתפריעו" (ללא סדר)), ולכן הוא היה זקוק לכך שהקב"ה (שהוא למעלה מכל ההגבלות) יבוא איתו בעצמו.
הרבי הוסיף שה"בא אל פרעה" הוא הקדמה ותחילת הגאולה, וזאת מכיוון ששלימות גאולת מצרים הוא מתן תורה שבו עם ישראל בגופם הגשמי קיבל את הגילויים הנעלים, ודבר זה נעשה קודם על ידי משה רבינו על ידי בואו לפרעה, ומשם עבר לכל בני ישראל. הרבי בשיחה אמר שהוראה מכך היא שהעבודה צריכה להיות מצד אחד באופן של גילויים, אך מצד שני באופן של התלבשות בגוף.
הרבי ציין בשיחה שבדורו של אדמו"ר הריי"צ היה הסתלקות (בי' שבט תש"י) מכיוון שהעולם לא יכל לקבל את הגילויים, וזאת בנוסף לכך שהיה אצלו חיסרון בדיבור, בדוגמת משה רבינו שהיה "כבד פה וכבד לשון". התיקון לחיסרון בדיבור של אדמו"ר הרי"צ נעשה על ידי לימוד והפצת תורתו על ידי החסידים בדור שלאחריו, בדוגמת אהרן שדיבר במקום משה. בדורנו מכיוון שהוא דור ראשון לגאולה, והעולם כבר כלי לקבל את הגילויים, לא יתרחש הסתלקות של נשיא הדור.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד שימשה השיחה לחסידים רבים כמקור לאמונה בנצחיות חייו של הרבי.
| |
| דבר מלכות וישב: "שהוא נעשה כמו העצם...מקורה של הפצת המעיינות חוצה בזמן הזה בכל קצוי תבל". בתמונה: כינוס השלוחים בצרפת |
ם
- שפרו והוסיפו תוכן לערכי שיחות הדבר מלכות.
- הוסיפו ציטוטים נבחרים, קטעי "הידעת?" וחומרי עזר ללימוד הדבר מלכות.
כאן אנחנו באים בקריאה לכל לומדי שיחות ה"דבר מלכות": בואו לעזור בהרחבת הפורטל, ובלהגדיל תורה ולאדירה, ושעל ידי זה נזכה לביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.