ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים

ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים נערכו מדי שנה (עד תשמ"א) בלילה הראשון של חג הפסח - ליל הסדר - כשהרבי היה מבקר בסדרים הציבוריים שנערכו במוסדות שונים בשכונת קראון הייטס: בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, במכון חנה, בישיבת הדר התורה, במוסד של יוצאי פרס ובמוסד פר"י ליוצאי רוסיה.

הרבי סייר במוסדות, סקר את ההכנות לסדר ואת המטבחים ולפעמים העיר הערות שונות. בהמשך אמר שיחה קצרה בה בירך את המשתתפים.

לשונות הברכה הוגהו ונדפסו בהוספות לכרכי הלקוטי שיחות וכן בהוספות להגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.

הביקור בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים

מראשית שנות נשיאותו הרבי היה מבקר בחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 לברכם בליל א' דחג הפסח לפני עריכת הסדר.

הפעם הראשונה בה ביקר הרבי את הבחורים בליל הסדר היתה בשנת תשי"ב. באותם שנים הישיבה הייתה סוגרת את המטבח למשך כל ימי החג והיתה מממנת לבחורים שיארגנו לעצמם פסח. הבחורים ארגנו את סעודות חג הפסח באולם "בית רבקה" שהיה סמוך ל-770. הממונה על ארגון ענייני הפסח היה ר' דוד רסקין.

וכך תיאר ר' דוד במכתבו לאביו את אירועי ליל הסדר בשנת תשי"ב: "לאחר תפילת ערבית דיום א', התלמידים כבר הלכו לסדר את הסדר של פסח, ואני עוד הייתי ב770 א.פ. קרא אותי כ"ק אד"ש (כשהיה לבוש בהמאנטעל שלו) ושאל באיזה מקום עושים התלמידים את הסדר. עניתי שב'בית רבקה'. אמר לי כ"ק אד"ש שהוא חפץ לראות איך התלמידים עושים את הסדר, ושאלך עמו לשם. גם הלך הרב חאדאקאוו. כשנכנס כ"ק אד"ש ל'בית רבקה' כבר עמדו כל אחד מהתלמידים כל אחד במקומו עם הקערות שלו. אמר כ"ק אד"ש "גוט יום טוב" .. אין לשער את השמחה שהיתה אצלנו בזה הסדר שזכינו שכ"ק אד"ש יבוא, ובפרט שהדגיש שיהיה בשמחה".

כך נמשך הסדר גם בשנים שלאחר מכן, כשחדר האוכל היה ממוקם ב-676 איסטרן פארקוויי, ואחר כך (בתשכ"ז) עבר ל-749 איסטרן פארקווי, ומשם למקומו העכשווי ב-1414 פרזידנט.

כשהרבי היה נכנס, הבחורים כבר עמדו מוכנים לאחר סידור קערות ליל הסדר שלהם ולפני הקידוש. הרבי היה נושא בפני הבחורים שיחה קצרה ומברכם בברכת החג. בחלק מהשנים ניגנו ניגון שמח בסיום הברכה והרבי היה מעודד את שירת הבחורים.

כמו כן הרבי היה נכנס למטבח הישיבה בו היתה המבשלת מרת חיה מושקא נימוטין "מוסיא", שהיתה ידועה בהידוריה המיוחדים בפסח ובהתמסרותה לתמימים.

כל השנה היא ציפתה בכל מאודה לרגעים הגדולים כשהרבי היה מבקר במטבח הישיבה, לפני הסדר הראשון. בחרדת קודש התכוננה והכינה את המטבח לאותה שעה גדולה, ביקור הרבי במטבח הישיבה.

הרבי היה נכנס לבדוק את הסירים הגדולים במטבחה, ומאחל לה "גוט יום טוב". לפעמים היה מעורר על עניינים בהידורי פסח של המטבח או על מיקומם של הנרות, המצות, היין וכדומה.

בשנים שהרבי ערך את ליל הסדר בדירת אדמו"ר הריי"צ (עד שנת תש"ל), עם סיום הביקור של הרבי, הבחורים היו מזדרזים לערוך את הסדר, כדי להספיק להשתתף בעריכת הסדר של הרבי עצמו.

הביקור במכון חנה

בליל הסדר של שנת תשל"ד, שהיה חג הפסח הראשון לאחר התחלת פעילותו של 'מכון חנה' - מכון לימודי לנשים וצעירות בעלי תשובה - במשכנו הקבוע ברחוב פרזידנט, החל הרבי לפקוד גם את המכון במהלך הסיור שערך במוסדות הציבור בליל חג הפסח לפני שהלך לערוך את ליל הסדר בביתו.

הרבי נהג להיכנס לבניין ולערוך סיור בכל קומותיו ובכל חדרי הפנימייה. לאחר הסיור בקומת הכניסה ובקומות העליונות ירד אל קומת המרתף לחדר האוכל, שם השולחנות היו ערוכים לליל הסדר.

בשעת ביקור הרבי בחדר האוכל, נכחו בו גם הצוות הגשמי והרוחני של המכון. תחילה היה הרבי מאחל "גוט יום טוב" לכל אחד ואחת מאנשי הצוות, ולאחר מכן היה פונה למטבח לאחל "גוט יום טוב" לטבחית, מרת גלפרין.

הרבי היה מתבונן בכלים ובמאכלים, וכמה פעמים העיר על כך שהאוכל צריך להיות מושקע ברמה של בית, והכלים צריכים להיות נאים. כמו כן העיר על מיקום הנרות, שצריכים להיות מונחים על שולחן החג ממש.

לאחר מכן היה נושא הרבי שיחה קצרה בפני התלמידות. במהלך השיחה היה הרבי מברך את הבנות שבשנה הבאה תזכה כל אחת להיות בביתה שלה עם משפחתה. בשיחה זו היה מסתיים הביקור, והרבי היה יוצא מן הבניין תוך שהוא מברך ומודה לאנשי הצוות.

יחס מיוחד במינו קיבל מכון חנה מהרבי. באחת הפעמים אף התבטא הרבי באוזני אחד המלווים לפני ההליכה למכון, כי כעת הוא הולך ל'ביתו'.

בשנת תשמ"א, מפני סיבות שונות, הסיר הרבי את נשיאותו ממוסד מכון חנה, ומני אז הפסיק את ביקורו במכון בליל הסדר. בעקבות זאת הפסיק גם את הביקורים בשאר המוסדות.

הביקור אצל יוצאי פרס

ערך מורחב – הצלת ילדי טהרן (תשל"ט)

בשנת תשל"ט פעל הרבי על ידי שלוחיו הרב הרצל אילוליאן והרב שלום דובער העכט את הצלתם והוצאתם מאיראן של מאות ילדים ונערים, במסווה של מטרת לימודים זמנית, לארצות הברית.

הרב יעקב יהודה העכט, שעמד בראש הארגון ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר, נרתם לקליטתם כשבשלב ראשון שילב את כולם במחנה קיץ מיוחד. בהמשך, שיבץ את הילדים בפנימיות מתאימות או אצל משפחות מאמצות, והכניס את כולם במסגרת המוסדות שתחת הנהלתו - הדר התורה ומכון חנה.

הרבי ליווה בהדרכותיו את המבצע כולו, ובכמה הזדמנויות העניק יחס מיוחד לתלמידים יוצאי פרס.

בלילה הראשון של חג הפסח תשל"ט ביקר הרבי בשני סדרים של יוצאי פרס. תחילה אצל הנערים באולם 'ופרצת'. הרבי דיבר באידיש, ואחר-כך תירגם אחד הנוכחים את הדברים לפרסית.

עם סיום התרגום ענו הנוכחים בהברה ספרדית: כן יהי רצון. והרבי החרה אחריהם גם כן בהברה ספרדית: "אמן, כן יהי רצון". לפני יציאתו החל הרבי לנגן "ושמחת בחגך".

גם את הנערות והבחורות יוצאות פרס שקיימו סדר במכון חנה ביקר הרבי. בשיחה אליהם בירכן, ובין השאר איחל שעוד בשנה הבאה "יתראו עם כל היהודים בירושלים עיר הקודש, ושם תמשיכו את ה'סדר' עם משפחותיכם".

קודם לכן, בערב פסח, מסר הרבי הרבה מצות עבור סדרים אלו של יוצאי פרס, וביקש שיביאו בעבורו כמה כזיתים של מרור ממה שהכינו עבורם.

כך נמשך הדבר גם בשנים תש"מ ותשמ"א שהרבי ביקר ובירך את התלמידים והתלמידות יוצאי פרס בליל הסדר.