ארמון למלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, הורדת אידיש להערות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון. | הרב [[זושא ריבקין]], [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[כפר חב"ד]], יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני [[הרבי]] את הרעיון. | ||
ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר (באידיש | ר' חיים נכנס ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר (באידיש): "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!}}}}", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "ארמון!"{{הערה|גירסא אחרת הובאה מפי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד: {{ציטוטון|בית בשבילי? ארמון למשיח!}}}}. אחר כך המשיך הרבי ואמר: "אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן}}.}}". | ||
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | בט"ז [[שבט]] [[תשנ"ב]], רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'[[יחידות]]-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב [[מרדכי אשכנזי]], מרא דאתרא של [[כפר חב"ד]], וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב ב[[ארץ הקודש]]. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה". | ||
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "שתהיה לך פרנסה בשפע!" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד]. | כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "שתהיה לך פרנסה בשפע!{{הערה|בלשון הרבי: {{ציטוטון|זאלסט האבן א סאך פרנסה}}.}}" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]]: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד]. | ||
===הנחת אבן הפינה=== | ===הנחת אבן הפינה=== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן הרבי בקבוק '[[משקה]]' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד הבקבוק{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". | בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת קודש]], נתן הרבי בקבוק '[[משקה]]' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד הבקבוק{{הערה|תשורה הלפרין תש"פ ע' 31}}. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים". | ||
בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה | בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' [[שמואל שמואלי]] בתחילת [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש '''כמפורסם''' וכנהוג. ל[[אדמו"ר האמצעי]] היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז}}. | ||
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. | ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של [[אנ"ש]] חסידי [[חב"ד]], מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב [[מרדכי אשכנזי]] וזקן רבני חב"ד הרב [[דוד חנזין]] והחסיד הישיש הרב [[אלתר הילביץ]], נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
* יצחק יהודה, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}} | * יצחק יהודה, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67639 ארמון למשיח], [[שבועון כפר חב"ד]] אדר תשע"ב, אתר {{אינפו}} | ||
* מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}} | * מ. פריד [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74638 ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב] {{אינפו}} | ||
*[http://chabad.info/moshiach/ | *[http://chabad.info/moshiach/ביאור-תורני-מדוע-צריך-לבנות-ארמון-לרבי/ ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי?] אתר {{אינפו}} | ||
* [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}} | * [https://chabad.info/moshiach/126622/ סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה] {{אינפו}} | ||
* [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב", בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]) | * [https://www.chabad.fm/files/Vkp4VkZhVWpzNERGVVJzRg.pdf קובץ "ארמון על משפטו ישב"], בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]]) | ||
{{תבנית:גאולה ומשיח}} | {{תבנית:גאולה ומשיח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]] | [[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]] | ||
גרסה מ־08:36, 15 בפברואר 2022
ארמון לרבי מלך המשיח הינה יוזמה, שהגיעה מצד הרבי עצמו, לבניית ארמון לרבי מלך המשיח בכפר חב"ד.
היסטוריה
הרב זושא ריבקין, חסיד חב"ד מכפר חב"ד, יזם רעיון לפיו יבנו בית לרבי בכפר חב"ד, כאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני הרבי את הרעיון.
ר' חיים נכנס ל'יחידות' אצל הרבי, וסיפר את הרעיון. הרבי בתגובה אמר (באידיש): "הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד?[1]", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "ארמון!"[2]. אחר כך המשיך הרבי ואמר: "אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין[3]".
זושא קיבל את ההוראה ובינתיים פנה לאדריכל זאב גכטמן וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.
במהלך עשור וחצי שנים חלפו, לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב "עדיין לא הגיע הזמן".
בט"ז שבט תשנ"ב, רעיית ר' זושא, מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון? הרבי השיב: 'לשאול רב בארץ הקודש'. זושא פנה לרב מרדכי אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד, וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב בארץ הקודש. לאחר בירור הפרטים אישר הרב את הבניה. ביום ראשון הקרוב עברה הגב' רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים, וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי העניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".
כעת עמדו בפני זושא שלושה מקומות אפשריים, בכפר חב"ד, לבניית הארמון. זושא טס לרבי וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון. הרבי קיבל את התצלום, ומיד אמר "שתהיה לך פרנסה בשפע![4]" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב יהודה לייב גרונר: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].
הנחת אבן הפינה
בעת ההתוועדות בשבת קודש, נתן הרבי בקבוק 'משקה' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון כשר' זושא לא מכריז לשם מה מיועד הבקבוק[5]. במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי, תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".
בקשר לבניית הארמון כתב הרבי לר' שמואל שמואלי בתחילת אדר ראשון תשנ"ב: "לכמה בני אדם בתים במדינות שונות ובמיוחד בארץ הקודש כמפורסם וכנהוג. לאדמו"ר האמצעי היתה נחלה בארץ הקודש. עד היום ישנו בחברון בית שניאורסאהן"[6].
ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של אנ"ש חסידי חב"ד, מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע. על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי וזקן רבני חב"ד הרב דוד חנזין והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.
מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.
לאחר הנחת אבן הפינה
בהתוועדות רעים שעשה ר' זושא עם כמה מידידיו, בהם האדריכל מרדכי מנשה גורליק והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שבקראון הייטס. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: "באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון". מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט.
זאב גכטמן, אדריכל ומהנדס, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע לכפר חב"ד על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון. לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל־770 - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".
ר' זושא טס לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה. את תשובת הרבי כתב המזכיר הרב יהודה לייב גרונר: "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה".
זושא העלה בפני הרבי אפשרות למכור דולרים של הרבי שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה: "אבל בסכום גדול."
מסיבות שונות, התעכבה בניתו של הארמון עד עתה.
בחודש תשרי תש"ע ר' דוד דרעי תושב שכונת קראון הייטס, הקים עמותה שמטרתה בניית הארמון, בעקבות מכתב מיוחד שקיבל מהרבי באגרות קודש. מיד כשנכנס לעובי הקורה פעל הוא לפתיחת אתר אינטרנט בנושא, בעקבות כך הודיעו לו אנשים שהם מוכנים לסייע לטובת בניית הארמון. בימים אלו הוא פועל לאישורה של העמותה ככזאת היכולה ליהנות מכספי מס הכנסה.
בעקבות פנייתו לוועד כפר חב"ד, הודיעו לו הצדדים הנוגעים בדבר שבאם יצליח לגייס לפחות חצי מהכסף הדרוש לבניה, אפשר יהיה לפעול לקבלת אישורי הבניה.
בי' שבט תשע"ט התקיים כנס נשים בכפר חב"ד והוחלט על החתמה המונית של אנשים בכדי להראות תמיכה בבניית הארמון, ר' שניאור לידר הצטרף במרץ לפעילותו של הרב שניאור שניאורסון מרמת אביב בעניין בניית הארמון, ונכון לחודש תמוז תש"פ יש למעלה מ3500 חתימות[7]. בד בבד התפרסם שיש התחייבויות של למעלה מ-10 מיליון שקל לבניית הארמון[8].
בכ"ח אלול תש"פ הודפס במקום ספר התניא.
בשנת תשפ"א החל 'ועד אברכים' בכפר חב"ד לארגן מדי חודש קידוש לבנה במקום הארמון[9]. בחודש אדר דן ועד כפר חב"ד בנושא הארמון ובמכתב שכתב לועד הארמון בחודש סיוון נכתב ש"הוחלט כי יש להביא את הסכמת המד"א הרב מאיר אשכנזי ובי"ד רבני חב"ד, לאחר הסכמתם תדון על כך האסיפה הכללית". בחודש תמוז התקבל תכנון של האדריכלים חיים דותן ומרדכי גורליק המחלק את העבודה בבניית הארמון לשלושה שלבים ומציע את העבודה על בניית הארמון ב-60,000,000 דולר[10].
קישורים חיצוניים
- הארמון למלך המשיח סרט המתעד את ההיסטוריה של היוזמה, התייחסויות הרבי לנושא והדמיה של המבנה
(הקישור אינו פעיל, י"ח אדר תשפ"א) - יצחק יהודה, ארמון למשיח, שבועון כפר חב"ד אדר תשע"ב, אתר
- מ. פריד ספר תורה? ארמון! ● מאמר דעה נוקב
- ביאור תורני: מדוע צריך לבנות ארמון לרבי? אתר
- סיפור הארמון ● חצי יובל לאבן הפינה
- קובץ "ארמון על משפטו ישב", בהוצאת הועד לבנין הארמון. (נדפס על ידי ישיבת תומכי תמימים באר שבע)
הערות שוליים
- ↑ בלשון הרבי: "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד? - ארמון!"
- ↑ גירסא אחרת הובאה מפי ר' זושא בעיתון כפר חב"ד: "בית בשבילי? ארמון למשיח!"
- ↑ בלשון הרבי: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן".
- ↑ בלשון הרבי: "זאלסט האבן א סאך פרנסה".
- ↑ תשורה הלפרין תש"פ ע' 31
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה תיז
- ↑ אתר החתימות
- ↑ מכתב התמיכה בבניית הארמון
- ↑ כפר חב"ד: מעמד קידוש לבנה בשטח הארמון למלך המשיח, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ מתווה אדריכלי לבניית הארמון.