27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}. | לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}. | ||
בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם | בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. | ||
==התפריט== | ==התפריט== | ||
שורה 56: | שורה 56: | ||
לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? | לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית? | ||
לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא | לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}. | ||
לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. | לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. |