וגר זאב עם כבש – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש ב[[תשמ"א]], אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | בענין קיום יעוד זה כותב [[הרמב"ם]]: "וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ - משל וחידה, שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר" וכו'. על פניו נראה כי לשיטת הרמב"ם, לא יתקיים ייעוד זה כפשוטו אלא הוא "משל וחידה" (אמנם, בביקור [[אברהם משה רבינוביץ'|האדמו"ר מסקוליא]] אצל כ"ק אד"ש ב[[תשמ"א]], אמר הרבי כי אין כוונת הרמב"ם שיעוד זה לא יתקיים כפשוטו, אלא שכוונתו הוא, שודאי משמעו כפירושו הפנימי, "משל וחידה", ובדואי יתקיים כפירושו הפנימי, ואם יבוא תלמיד ויוכיח שמשמעותו גם כפשוטו - אז זה יתקיים גם כפשוטו){{הערה|הלכות מלכים פרק יב, הלכה א.}}. אך לפי דעתם של חלק מהראשונים ([[הרמב"ן]]{{הערה|כתבי [[רמב"ן]] כרך א, עמ' קנד-ה.}} ועוד) הסוברים שלעתיד יהיה שינוי במנהגו של עולם, מובן שיעוד זה יתקיים כפשוטו. | ||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | [[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] כרך כז, עמ' 191.}}, שבדרך כלל בענין היעודים הגשמיים דלעתיד לבוא מבואר שהם יתקיימו גם לשיטת [[הרמב"ם]] כפשוטה אלא שזה יהיה בתקופה השניה ב[[ימות המשיח]]. אמנם לגבי יעוד זה, אומר הרבי, שהנביא הצמיד אתו לענין ה[[משיח]] (הפסוק "וגר זאב עם כבש" בא בסמיכות לפסוקים המדברים בענין משיח "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא" כו'), וגדרו של משיח הוא שלימות התומ"צ בגדרי העולם, "עולם כמנהגו נוהג", ואם כן יעוד זה ושאר היעודים שנכתבו בענין המשיח יתקיימו גם שלא כפשוטם (באופן דמשל וחידה) - לרמב"ם - ובתקופה הא', מלבד מה שיתקיימו כפשוטם בתקופה הב' כשאר היעודים הגשמיים. | ||
אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר ב[[משנה תורה לרמב"ם|ספר הי"ד]] על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח. | אמנם, באגרת [[תחיית המתים]] כותב הרמב"ם, כי מה שאמר ב[[משנה תורה לרמב"ם|ספר הי"ד]] על "וגר זאב עם כבש" שיתקיים שלא כפשוטו: "אין דברינו זה החלטי", וייתכן שיתקיים כפשוטו. ומסביר זאת הרבי, שהיעודים הגשמיים זה הנהגה ניסית שהקב"ה עושה עמנו כשכר על קיום התורה ומצוות. ועל כן, אם הגאולה תהיה באופן ד"לא זכו" - יצטרכו את תקופה הא' על מנת להגיע לשלימות התורה ומצוות, ואז יגיע כגמול תקופה הב' עם ההנהגה ניסית של ה'. אך אם נגיע לגאולה כבר במצב של "זכו", בקיום התורה ומצוות, ממילא כבר בתחילת הגאולה יהיו שתי התקופות יחד, כי כבר אז ה' ינהג באופן ניסי עקב קיום התורה ומצוות שלנו לפני זה. ובמצב כזה, גם לדעת הרמב"ם "וגר זאב עם כבש" יתקיים כפשוטו כבר בתקופה הא', כי אף שהוא קשור למשיח - הרי במצב כזה גם שאר היעודים הגשמיים יתחילו כבר עם תקופה הא'. ונמצא, שבמצב והגאולה תבוא באופן ד"זכו" - לכולי עלמא יתקיימו כל היעודים כפשוטם, וישר עם תחילת ימות המשיח. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ב[[אחרון של פסח]] [[תשל"א]] ביאר הרבי, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש". | ב[[אחרון של פסח]] [[תשל"א]] ביאר הרבי, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הדרגות הגבוהות בתורה, הדרגות ששייכות לרצונו יתברך שלמעלה מחכמתו, מדריגות כאלו שמצדם אין שום מונע ומעכב, וממילא אין שום דבר רע בעולם והכל הוא רק טוב. ואם כן, לא יכול להיות מצב רע כזה של זאב הטורף, אלא הוא יהפך לטוב, ואז "וגר זאב עם כבש". | ||
שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן ב[[ | שנה אחר כך הביא הרבי את דברי אדמו"ר הזקן ב[[לקוטי תורה]] שמשיח ילמד תורה באופן של ראיה שלמעלה משמיעה, וביאר הרבי, שאין הכוונה לראיה כמו מחזות הנבואות שראו הנביאים, משה רבינו, והאר"י ז"ל (כמובא שם בלקו"ת), אלא מדובר על ראיה כזו שהיא ראיה מוחשית, גשמית, שיראו את האלוקות ממש באופן מוחשי וגשמי. ועפ"ז מבאר שם הרבי את היעוד "וגר זאב עם כבש", שזהו משום שאז משיח יגלה ויראה אלוקות באופן מוחשי, כי ענינו זה דוקא להחדיר את האלוקות בגשמיות. | ||
== כבר היה לעולמים == | == כבר היה לעולמים == | ||