לימוד עניני גאולה ומשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה. | הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה ו[[תומכי תמימים|ישיבה חב"דית]] מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה. | ||
== | ==רקע== | ||
{{ערך מורחב|השיחה הידועה}} | |||
[[קובץ:צילום שער מפתחות ענייני גאולה ומשיח.jpeg|ממוזער|שמאל|150px|החוברת 'מפתח ענינים בעניני גאולה ומשיח']] | |||
לאחר [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח בניסן]] [[תנש"א]], בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם ל[[הבאת המשיח]] - היתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מתלמידי [[הישיבה המרכזית]] ב-[[770]] החליטו להוציא לאור חוברת '[[מפתח עניינים]]' ל[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף ב[[לימוד התורה]] בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]], ב[[ד' באייר]]. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח וה[[פ"נ]] נתקבלו, אזכיר על [[האוהל|הציון]]". | |||
בשבת שלאחר מכן - שבת [[פרשת תזריע מצורע]], [[ו' באייר]] - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות ו[[ביאת המשיח]]. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח{{הערה|שם=תזומ|1=[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYmxpWHRmdFZqaFk שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א], סעיף יב ואילך.}}. | |||
בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה". | |||
לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שניה של החוברת, בה נוספו ב[[פתח דבר]] מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה{{הערה|1=ראה [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/61207_he_1.pdf השטורם שלי ע"ד ביאת משיח], ע' 14 ואילך.}}. | |||
בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח אי שם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים [[ט' אייר]] ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, ב[[כ"ח באייר]], התעניין הרבי אצל ה[[מזכיר]] "האם המעגל העולמי נמשך?"{{הערה|1=[[ועד חיילי בית דוד]], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwS19YbkRfMEhkeVU להביא לימוה"מ], ע' 14.}}. | |||
בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי '[[דבר מלכות]]' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך [[לקוטי שיחות]]. חוברת מיוחדת זו, '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', [[חלוקת קונטרסים|חולקה על ידי הרבי]] לציבור ב[[ט"ו באייר]]. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו. | |||
החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן. | |||
==מעלת הלימוד== | |||
===דרך ישרה, קלה ומהירה מכל דרכי התורה=== | ===דרך ישרה, קלה ומהירה מכל דרכי התורה=== | ||
פחות משבועיים לאחר אמירת ה[[שיחה]], ב[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו ב[[שבת]] זו לפי המנהג. במשנה זו שואל רבי יהודה הנשיא "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" ועונה "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". | פחות משבועיים לאחר אמירת ה[[שיחה]], ב[[שבת]] פרשת [[פרשת תזריע|תזריע]]-[[פרשת מצורע|מצורע]], ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו ב[[שבת]] זו לפי המנהג. במשנה זו שואל רבי יהודה הנשיא "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" ועונה "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". | ||
| שורה 51: | שורה 68: | ||
===ביחיד וברבים=== | ===ביחיד וברבים=== | ||
תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה. | תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה. | ||
ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט ועד לחדש חידושי תורה, בעניני משיח וגאולה, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה, כדי שיהיה אצלם גם המעלה שעל ידי הלימוד בעשרה.{{הערה| | ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט ועד לחדש חידושי תורה, בעניני משיח וגאולה, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה, כדי שיהיה אצלם גם המעלה שעל ידי הלימוד בעשרה.{{הערה|שם=תזומ}} | ||
===קבלת פני משיח צדקנו=== | ===קבלת פני משיח צדקנו=== | ||
לימוד ענייני משיח וגאולה הוא גם הדרך והאמצעי לקיים את [[השליחות היחידה|השליחות העיקרית והיחידה]]: קבלת פני משיח צדקנו. וכפי שמבאר הרבי בשיחה של [[כינוס השלוחים העולמי]], שבת פרשת חיי-שרה, תשנ"ב, שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר באופן המתקבל בשכלו והבנתו של כל אחד ואחד, את ענינו של משיח. | לימוד ענייני משיח וגאולה הוא גם הדרך והאמצעי לקיים את [[השליחות היחידה|השליחות העיקרית והיחידה]]: קבלת פני משיח צדקנו. וכפי שמבאר הרבי בשיחה של [[כינוס השלוחים העולמי]], שבת פרשת חיי-שרה, תשנ"ב, שתפקידו של כל [[שליח]] הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר באופן המתקבל בשכלו והבנתו של כל אחד ואחד, את ענינו של משיח. | ||
גם הסברת ענין זה, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני גאולה ומשיח, ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ודעת. | גם הסברת ענין זה, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני גאולה ומשיח, ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ודעת. | ||
==פעולות בנושא== | ==פעולות בנושא== | ||
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים: | מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים: | ||
*בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מקיים [[את"ה]] שיעור גאולה ומשיח בכל יום. | *בכל ישיבות "[[תומכי תמימים]]" מקיים [[את"ה]] שיעור גאולה ומשיח בכל יום. | ||
*[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים | *[[את"ה המרכזי - 770]] מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח. | ||
*[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה. | *[[מטה משיח (ישראל)]] - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה. | ||
*[[מכון מלכות שבתפארת]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח. | *[[מכון מלכות שבתפארת]] מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח. | ||
גרסה מ־09:27, 24 באפריל 2017
לימוד עניני גאולה ומשיח היא הוראה של הרבי לחסידים ללמוד וללמד את החלקים בתורה הקשורים למלך המשיח ולגאולה השלימה. הוראה זו קיבלה דגש מיוחד בשיחת הרבי משבת פרשת תזריע מצורע תנש"א, בעקבות השיחה הידועה - בה התבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, להבאת הגאולה. בשיחותיו הוסיף הרבי וביאר שלימוד זה פועל גם לשינוי מהותי אצל האדם הלומד, שיתחיל "לחיות" בעניני הגאולה, "לפקוח את עיניו" ולהכיר בכך שהגאולה עומדת להגיע בכל רגע.
הוראה זו של הרבי מיושמת בהרחבה על ידי החסידים. בכל קהילה וישיבה חב"דית מתקיימים שיעורים בנושאי הגאולה, בנוסף למבצעי לימוד וימי עיון המתקיימים מפעם לפעם בנושא על ידי ארגונים רבים. כמו כן הביאה ההוראה לשפע של הוצאה לאור של ספרים, עלונים ופרסומים שונים - בסגנון תורני וכאלה המיועדים לציבור הרחב - העוסקים בתורת הגאולה.
רקע
| ערך מורחב – השיחה הידועה |
לאחר השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח בניסן תנש"א, בה דרש מהחסידים לעשות ככל יכולתם להבאת המשיח - היתה התעוררות גדולה בין החסידים. קבוצת בחורים מתלמידי הישיבה המרכזית ב-770 החליטו להוציא לאור חוברת 'מפתח עניינים' לשיחותיו של הרבי בעניני גאולה ומשיח, על מנת להוסיף בלימוד התורה בנושאי הגאולה. חוברת זו חולקה בין המשתתפים בכינוס התעוררות שנערך ב-770 על ידי המטה העולמי להבאת המשיח, בד' באייר. כאשר הוכנסה החוברת לרבי ביחד עם הדו"ח על הכינוס השיב הרבי: "החוברת המכתב הדו"ח והפ"נ נתקבלו, אזכיר על הציון".
בשבת שלאחר מכן - שבת פרשת תזריע מצורע, ו' באייר - נשא הרבי דברים ארוכים אודות מעלת לימוד התורה בנושא המשיח והגאולה, והתבטא שלימוד זה הוא "הדרך הישרה", הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה, לפעול התגלות וביאת המשיח. הרבי ביקש לפרסם בכל מקום ומקום את ההוראה - שעל כל יהודי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח[1].
בשיחה זו התייחס הרבי - ברמז - גם להוצאת החוברת, כאשר אמר "בדורנו זה, שישנם ספרי המפתחות על סדר האותיות על כל מאמרי חז"ל וכו' (שנתווספו בדורות ושנים האחרונות) - קל יותר למצוא את מאמרי חז"ל והסוגיות הדנות בעניני משיח וגאולה".
לאור דברי הרבי המעודדים הוציאו לאור התמימים מהדורה שניה של החוברת, בה נוספו בפתח דבר מענה הרבי למהדורה הראשונה וכן קטעים מהשיחה אודות לימוד עניני הגאולה[2].
בימים שלאחר אמירת השיחה החלה יוזמה נוספת של תלמידי הישיבה - "המעגל העולמי", מעגל לימוד בעניני הגאולה שיתקיים מסביב לשעון בכל ישיבות חב"ד בעולם, כך שבכל רגע 24 שעות ביממה יתקיים שיעור גאולה ומשיח אי שם. במענה על הדו"ח הראשון וההודעה שמשמרות הלימוד החלו, שנכנס לרבי בתאריך "ג' לפרשת אחרי קדושים ט' אייר ה'תנש"א" - הקיף הרבי את התאריך וכתב "והזמן גרמא להצלחה גם בזמן זה, אזכיר על הציון". בהמשך, בכ"ח באייר, התעניין הרבי אצל המזכיר "האם המעגל העולמי נמשך?"[3].
בקשר להוראת הרבי יצא לאור הקונטרס השבועי 'דבר מלכות' - שבו הודפסו כל שבוע שיחותיו האחרונות של הרבי - במהדורה מיוחדת, בה הודפסו שיחות בנושאי הגאולה מתוך לקוטי שיחות. חוברת מיוחדת זו, 'קונטרס דבר מלכות י"ב', חולקה על ידי הרבי לציבור בט"ו באייר. זו הפעם היחידה במהלך נשיאותו בה חילק הרבי קונטרס בסתם יום של חול, בלי קשר למועד מיוחד כלשהו.
החל מתקופה זו, שיחותיו של הרבי בהתוועדויות היו מלאות בדברים בנושאי הגאולה, הרבה יותר מאשר קודם לכן.
מעלת הלימוד
דרך ישרה, קלה ומהירה מכל דרכי התורה
פחות משבועיים לאחר אמירת השיחה, בשבת פרשת תזריע-מצורע, ביאר הרבי את משנה א' בפרק ב' במסכת אבות, אותה למדו בשבת זו לפי המנהג. במשנה זו שואל רבי יהודה הנשיא "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם" ועונה "כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם".
כללות בני ישראל, אמר הרבי, נמצאים כעת בדרגתו של רבי יהודה הנשיא, שמצד עצמו היה מושלם בעבודתו ורק בגלל הגלות היו לו יסורים. בחסידות מוגדרת דרגתו כ"האדם הזה שהוא במדריגה גדולה.. שלימות דכולא, שמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים.. רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר".
זו דרגת בני ישראל בדורנו, אמר הרבי, לאחר שכבר נסתיימו ונשלמו עניני העבודה שהיו צריכים להיעשות בזמן הגלות.
ועל משקל דבריו של רבי יהודה הנשיא - נשאלת השאלה: מהי ה'דרך ישרה' שיבורו להם בני ישראל (ה'אדם שגמר עניני העבודה') על מנת להביא את הגאולה, לאחר שכבר נסתיימו מעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות?
והתשובה על כך - "כל שהיא תפארת לעושיה". התורה מושווית בחסידות לספירת התפארת, ולימוד התורה היא הפיתרון לשלימותו של האדם.
ובתורה עצמה יש לשים דגש על לימוד ענייני גאולה ומשיח, המקבילה בספירות למלכות שבתפארת, כי הרי כעת ההדגשה היא על "סוף לבושיו" של האדם.
על כן, סיכם הרבי - הדרך הישרה, הקלה והמהירה מכל דרכי התורה שיבור לו 'אדם' זה - היא לימוד התורה בעניני מלך המשיח ובעניני הגאולה.
לחיות עם ההכרה וההרגשה שהנה זה משיח בא
כמה שבועות לאחרי זה, בשיחת שבת פרשת בלק, הבהיר הרבי כי לבד עצם הסגוליות שבלימוד עניני גאולה ומשיח בזירוז והבאת הגאולה ('דרך ישרה' להבאת הגאולה) 'הרי עיקרו של הלימוד הוא בכדי שהנהגתו של כל אחד ואחד, במחשבה דיבור ומעשה, תהא מתאימה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים ש"עומדים על סף הגאולה, ומורים באצבע שהנה זה משיח בא", ועל כן יש: "לחיות עם משיח", לחיות עם הזמן דימות המשיח, מתוך ידיעה והכרה ש"הנה זה בא".
וגם זאת נעשה על ידי הלימוד בעניני משיח וגאולה, שעל ידי שהשכל נעשה חדור וממולא בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה, הרי זה חודר ומתפשט גם ברגש הלב ועד למעשה בפועל. כי דווקא בכח התורה, שהיא למעלה מהעולם, ובכוחה לשנות את טבע האדם, הרי אף שישנו קושי ("עס קומט אן שווער")' לחיות עם משיח, ולהחדיר את ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש, הרי בכח זה של התורה, אף מי שעדיין נמצא ח"ו מחוץ לענין הגאולה, גם הוא יתעלה למעמד ומצב של גאולה, ויתחיל לחיות בעניני הגאולה.
פוקח את העיניים
בתחילת חורף תשנ"ב, בשבת פרשת ויצא, הכריז הרבי כי סיימו את כל הבירורים, וגשמיות העולם מוכנה לקבל את אור הגאולה. וממילא הכל מוכן לגאולה: סעודת שור הבר והלויתן, והקב"ה, משיח צדקנו ועם ישראל יושבים סביב השולחן. ולכן מודיע הרבי, כי הדבר היחידי שנשאר הוא שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך שהכל מוכן לגאולה, וכל שנשאר הוא שיפתחו את ה"לב לדעת, עיניים לראות ואזניים לשמוע", ויבינו, יראו וירגישו בפשטות ממש, בגשמיות העולם, את הגאולה האמיתית והשלימה, וללמוד תורתו של משיח באופן של ראיה, שכל זה ישנו מן המוכן.
גם פקיחת עיניים לראיית הגאולה זו, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני הגאולה.
התורה הנלמדת והלומדים
שטחי הלימוד בכלל ובפרט
בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע, פירט הרבי את שטחי הלימוד וקבע שהלימוד צריך להיות בכל חלקי התורה כולה: בתורה שבכתב, ובפרט בדברי הנביאים ה"מלאים בדבר זה". בתורה שבעל פה: בגמרא, ובפרט בסוגיות הגאולה במסכת סנהדרין ובסוף מסכת סוטה - ובמדרשים. גם במיוחד בפנימיות התורה, החל מספר הזהר, ובפרט בתורת החסידות של רבותינו נשיאינו בכלל, ובמאמרים ולקוטי שיחות של נשיא דורנו בפרט.
'מנהג ישראל' - לכל עם ישראל
מכיון שלימוד עניני גאולה ומשיח הוא בהתאם למצב הדור, ונוגע להבאת הגאולה וכו', מבהיר הרבי (בשיחת שבת פרשת תזריע מצורע (כי הלימוד כולל את כל הסוגים בבני ישראל: אנשים, נשים ואפילו טף. ובהם גופא - הן יושבי אהל והן בעלי עסק. ועד לביטוי המיוחד (בשיחת שבת פרשת ויצא שם): "מנהג ישראל הולך ומתפשט ללמוד עניני גאולה".
אופן הלימוד
נסיבות הלימוד של עניני הגאולה: בואו הקרוב של משיח צדקנו, בעקבות שלימות העבודה בזמן הגלות - מקנה ללימוד אופי מיוחד:
'הלכה למעשה'
ראשית, אין הלימוד עתה באופן של "הלכתא למשיחא" - כדבר הרחוק, כי אם כהלכה למעשה בפועל ממש ברגע שלאחרי זה [4].
במנוחה ובשמחה
סיום וחותם מעשינו ועבודתינו מורה על התחלת התקופה של תשלום שכר, ובהתאם לכך צריך להיות הלימוד באופן של מנוחה והתיישבות, שמחה וטוב לבב [5].
ביחיד וברבים
תוספת התפעלות ושמחה ברגש הלב, המביאה להגדלת ההשתוקקות והציפיה לביאת המשיח, היא על ידי הלימוד ברבים, בעשרה. ולכן, גם אלו שרוצים ללמוד בעיון ושקו"ט ועד לחדש חידושי תורה, בעניני משיח וגאולה, מתוך מנוחה ויישוב הדעת, על ידי הלימוד לעצמו ובחברותא, ישתדלו מזמן לזמן להשתתף גם בלימוד בעשרה, כדי שיהיה אצלם גם המעלה שעל ידי הלימוד בעשרה.[1]
קבלת פני משיח צדקנו
לימוד ענייני משיח וגאולה הוא גם הדרך והאמצעי לקיים את השליחות העיקרית והיחידה: קבלת פני משיח צדקנו. וכפי שמבאר הרבי בשיחה של כינוס השלוחים העולמי, שבת פרשת חיי-שרה, תשנ"ב, שתפקידו של כל שליח הוא להכין את עצמו ואת בני עירו לקבל פני משיח צדקנו, וזאת על ידי שהוא מסביר באופן המתקבל בשכלו והבנתו של כל אחד ואחד, את ענינו של משיח. גם הסברת ענין זה, אומר הרבי, היא על ידי הלימוד בעניני גאולה ומשיח, ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת.
פעולות בנושא
מאז נטלו על עצמם מספר ארגונים לעסוק באופן אינטנסיבי בלימוד ענייני גאולה ומשיח ברבים:
- בכל ישיבות "תומכי תמימים" מקיים את"ה שיעור גאולה ומשיח בכל יום.
- את"ה המרכזי - 770 מקיים לקראת מועדים חב"דיים מבצעי לימוד עניני גאולה ומשיח.
- מטה משיח (ישראל) - מארגן בכל שנה ימי עיון בתורת הגאולה.
- מכון מלכות שבתפארת מקיים ימי עיון בתורת הגאולה, לצד עריכת ספרים עניפה בענייני גאולה ומשיח.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיחת תזריע מצורע תנש"א העוסקת בלימוד ענייני גאולה ומשיח - אתר torah4blind.org
- ועד חיילי בית דוד, 'לעבן מיט משיח' - קובץ מיוחד אודות חשיבות הלימוד וה'קאך' בעניני גאולה ומשיח; בתוך ארכיון גאולה ומשיח
- הרב חיים יוסף גינזבורג, שיעור ב"דבר מלכות" לפרשת תזריע
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שיחת שבת פרשת תזריע מצורע תנש"א, סעיף יב ואילך.
- ↑ ראה השטורם שלי ע"ד ביאת משיח, ע' 14 ואילך.
- ↑ ועד חיילי בית דוד, להביא לימוה"מ, ע' 14.
- ↑ שיחת שבת פרשת בלק תנש"א.
- ↑ שיחת שבת פרשת תצא תנש"א.