החלצו - רנ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ידע חסידי העביר את הדף החלצו תרנ"ט לשם החלצו - רנ"ט) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | {{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] | ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|הודפס ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]] ע' נג.}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערה|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט. | ||
==הרקע לאמירת המאמר== | ==הרקע לאמירת המאמר== | ||
ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] [[אדמו"ר הזקן]] חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת | ה[[מאמר]] מיוסד על מאמרו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[לקוטי תורה]] דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת [[תקכ"ה]] [[אדמו"ר הזקן]] חזר מביקורו במעזריטש דרך [[סמרגון]] שהייתה נתונה במחלוקת{{הערה|1=המחלוקת במקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.}}, ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו.{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה, עמודים 18-19.}}. | ||
הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}. | הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. [[אדמו"ר הרש"ב]] הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערה|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'. | החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'. | ||
== לקריאה נוספת == | |||
{{בית|נ. סופר|מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט|201|50-55|תשנ"ט}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 55: | שורה 58: | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}} | * [https://drive.google.com/file/d/1LMredU0q2V2OcbGTezEXRmeod0vJ2yVf/view המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט] ע' נג {{PDF}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/134350 הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה]''' {{COL}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/07/blog-post_14.html סקירה מרתקת על 'קונטרס החלצו' של הרבי הרש"ב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{תבנית:במחיצת הרבי}} | {{תבנית:במחיצת הרבי}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:58, 15 במרץ 2024
המאמר חסידות החלצו תרנ"ט נאמר על ידי אדמו"ר הרש"ב[1], ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'[2]. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של אדמו"ר הריי"צ, בשבת פרשת נח תרנ"ט.
הרקע לאמירת המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
המאמר מיוסד על מאמרו של אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה דיבור המתחיל "ראשונים שנתגלה עוונם" ונאמר גם בסיבת היפך אהבת ישראל. כאשר בשנת תקכ"ה אדמו"ר הזקן חזר מביקורו במעזריטש דרך סמרגון שהייתה נתונה במחלוקת[3], ושם אמר את המאמר שהיה בסיס למאמר החלצו.[4].
הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה אדמו"ר הרש"ב בעת התוועדות חסידית, כאשר חסיד מזג לחברו 'משקה' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר[5].
מספר שבועות אחר-כך, בשבת פרשת נח תרנ"ט, נכנס הרבי הרש"ב לביתו של הרבי הריי"צ בעת סעודת השבת, ואמר את המאמר בפעם השניה. בסעודה נכח באותה עת רבי לייב מוועליז שהיה ירא שמים גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז מחלוקת גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.[6].
תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של שנאת חינם:
שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
— ספר המאמרים, תרנ"ט עמוד נו
בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין עובדי ה':
כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
— ספר המאמרים, תרנ"ט עמוד סא
לימודו בעת מחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק:
לצערי הכי גדול, בנוגע לכפר חב"ד אשר השנה נעשה בן עשרים לכח, לא זכיתי להתבשר עד עתה על דבר קירוב הלבבות, או על כל פנים שאין המצב פוחת בזה, כי אם חדשים לבקרים מתקבלות ידיעות שנתוסף פירוד בנוגע לענין פלוני, מתחילה מחלוקת בנוגע לבעי' פלונית, ותיכף ומיד מתחלקים התושבים לשני צדדים או שלשה צדדים ויותר, וכמובן שנמשכים לזה האנשים והנשים גם יחד, ולפעמים גם הבנים והבנות, והתוצאות מובנות. ואם בזמן הרגיל כך, על אחת כמה וכמה בסמיכות לבחירות ממשמשות ובאות.
.. כיון שבכל ענין אמרו (זח"ב קסא, ב ובכ"מ) חכמינו דמה קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסק באורייתא ומתקן עלמא, כדאי שיקבעו לימוד בכל בתי הכנסיות בכפר חב"ד - ואשר ישתתפו בלימוד זה פשיטא - אלה העומדים בראש הצדדים החלוקים איש על רעהו וגם כל אלה ההולכים בעקבותיהם - לימוד השייך בנידון דידן, בקונטרס החלצו, אשר בוודאי מצוי הוא, כיון שנדפס כאן בהוספת מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה. ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא, לימוד המביא לידי מעשה, אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי כפר חב"ד לנקום נקמת הוי' במדין, וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.
חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ח, ביום חמישי כ' חשוון, יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב נסע הרבי לאוהל הרבי הריי"צ. לאחר שחזר ל-770 והתפללו תפילת ערבית, עלה הרבי לחדרו, אז יצאה הודעה מהמזכירות שהרבי עומד לחלק את קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל יום ההולדת - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.
לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד).
לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של ועד להפצת שיחות[7], ולמחרת, ביום שישי כ"א חשוון המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל בר מצווה.
חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן התוועדות. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי ניו יורק ומחוצה לה.
בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך אהבת ישראל בתוככי אנ"ש ובשכונת קראון הייטס.
אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב בזאל הגדול שב-770 ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' יואל כהן.
החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד החסידות בכלל, ובאהבת ישראל - תוכן הקונטרס - במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נ. סופר, מאה שנה לאמירת מאמר 'החלצו' תרנ"ט, שבועון בית משיח, גיליון 201 עמוד 50-55 (תשנ"ט)
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- וידאו מחלוקת הקונטרס על ידי הרבי
- סקירה על השתלשלות אמירת המאמר והדפסתו - בעריכת הרב ישראל אלפנביין, באתר אוצר החכמה.
- המאמר - בספר המאמרים תרנ"ט ע' נג
- הקונטרס הראשון: מחלוקת פרצה בשכונה, ואז באה הפתעה
- סקירה מרתקת על 'קונטרס החלצו' של הרבי הרש"ב, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ הודפס בספר המאמרים תרנ"ט ע' נג.
- ↑ ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת מטות).
- ↑ המחלוקת במקום ניטשה סביב בחירת רב חדש למקום. תושבי העיר היו בוגרי ישיבה, והיו למדנים גדולים התקיפים בדעתם, ולא הצליחו למנות רב מרוב מחלוקת.
- ↑ ספר השיחות תש"ה, עמודים 18-19.
- ↑ את הסיפור סיפר אדמו"ר הריי"צ. הודפס בספר השיחות, תרצ"ו, עמוד 234.
- ↑ את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר הרבי הריי"צ. הודפס בספר השיחות תש"ה, עמודים 18-19.
- ↑ מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'זאל הגדול'. בה'תשמ"ג נשרף המשרד עם כל הציוד שבו.