סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

קליפת מדין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קליפת מדין, היא קליפה הנובעת מהרגשת הישות הגורמת לפירוד ומביאה לאריכות הגלות. היא נקראת בשם זה מלשון מדון, פירוד והתחלקות. עיקר התיקון של קליפה זו הוא על ידי התורה, שענינה הוא אחדות והתכללות, ועל ידי משה שבדור.

מקור השם[עריכה]

בתורה מתואר כיצד לפני הכניסה הראשונה לארץ היו צריכים בני ישראל להילחם עם אנשי מדיין, עם מצאצאי קטורה אשת אברהם.

המלחמה הייתה בציווי ה', על רקע וכנקמה למעשיהם של המדיינים שהחטיאו בני ישראל בגילוי עריות ובעבודה זרה. במלחמה נהרגו כל הזכרים שבהם, ולאחר מכן גם הנשים הראויות למשכב זכר.

בתורת החסידות[עריכה]

אדמו"ר הזקן מבאר שענינה של קליפת מדין הוא שנאת חנם, דבר הרמוז גם בשמם של אנשי מדין, מלשון ריב ומדון[1].

אדמו"ר הרש"ב מרחיב ומבאר שקליפת מדין שהוא הפירוד וההתחלקות - היא ההיפך הגמור מענינה של צד הקדושה שענינה הוא אחדות[2].

השורש של קליפת מדין הוא בעולם התוהו[3], שאף בו המידות היו בפירוד והתחלקות וכל אחת מהן טענה 'אנא אמלוך' ולא היו בהתכללות, ומסיבה זו 'קליפת מדין' פוגמת בשם הוי"ה, וענינה של מלחמת מדין בעבודת השם הוא "לנקום שם הוי'"[4], ולכן המלחמה הזו שייכת דווקא לשבט לוי שענינו אחדות[5] ונקראת על שם משה שהוא בחינת התכללות[6], ובשונה משאר המידות הרועות שפוגמות רק בבחינה מסויימת או באות מסויימת בשם הוי', קליפת מדין פוגמת בכללות שם הוי'[7].

על אף האמור, קליפת מדין אינה אינו רע גמור, ואף אינה חלק מקליפת נוגה[8], אך היא מקור התהוות הרע[9].

בספירות דלעומת זה, מקומה של קליפה זו הוא כנגד ספירת החכמה דקדושה, היות שחכמה דקדושה ענינה ביטול ואחדות[10], ועל כן מובא בכמה מקומות שענינה של קליפה זו הוא לימוד חכמות חיצוניות[11].

תיקון הקליפה[עריכה]

כיון שקליפת מדין פוגמת בכללות שם הוי', התיקון שלה קשה מאוד[7], גם בעבודת המידות בפשטות, כיון שקליפת מדין הוא שנאה ופירוד מהזולת 'בחינם', לא בגלל פרט מסויים או בגלל שעשה לו משהו, אלא עצם העובדה שאינו יכול לסבול את זולתו גם כשלא היתה לו עמו שום היכרות מוקדמת, קשה מאוד לתקן ולבטל אותה[12], ועיקר התיקון של קליפה זו הוא על ידי התורה שענינה הוא אחדות[13].

עובדה זו היא גם הסיבה לכך שהיה צריך להכניע את קליפת מדין לפני מתן תורה, באמצעות כך שיתרו כהן מדין הגיע והתבטל[14].

תיקון קליפת מדין לוקחת 'שהות רב', וזו הסיבה לאריכות הגלות[15], כשהתכלית היא לא רק לבטל את קליפה זו, אלא להפוך אותה לטהר ולהעלות את מדין לקדושה[16].

החילוק מקליפת עמלק[עריכה]

ישנו דמיון מסויים בין קליפת מדין לעמלק - שעל שתיהן נאמר שהן שורש לכל המידות הרעות, אך יחד עם זאת יש ביניהן הבדל גדול וחילוק יסודי.

קליפת מדין נובעת מהרגשת הישות העצמית ובאה בתנועה של "חמימות". עצם העובדה שאדם מרגיש את עצמו גורמת לו לשלול את מציאות הזולת באשר הוא[17]. קליפת עמלק לעומת זאת נובעת מקרירות וגסות, ומתבטאת בעזות וחוצפה כלפי שמיא – שלא יתפעל משום עניין אלוקי, לא מענייני לימוד ומידות טובות, לא מהשגחה פרטית ואפילו לא ממופתים גלויים[18].

הבדל זה ביניהן מסביר גם מדוע למרות ששתיהן שורש לכל המידות הרעות, עם כל זה יש חילוק כיצד הן שורש. קליפת עמלק (קרירות וגסות) היא רק "סיבה" למידות (אך אינה מהווה מקור ישיר להן, כדוגמת ה"מקיף" שאינו מקור ישיר וקרוב לאור ה"ממלא")[19], ואילו קליפת מדין (הרגשת עצמו ושנאת הזולת) היא שורש ומקור קרוב, ומביאה באופן ישיר לכל המידות הרעות.

דבר זה[20] בא לידי ביטוי גם בסיפורי התורה: שמועת מלחמת עמלק (ביטול קליפת עמלק) שהגיעה ליתרו, פעלה עליו לבטל את קליפת מדין ולבוא לקבל את התורה[21]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • לקוטי שיחות חלק טז, עמוד 202-192
  • מיכאל אהרן זליגסון, החילוק בין קליפת מדין לקליפת עמלק, קובץ דידן נצח, ברוקלין, תשמ"ח, עמודים ד-ה
  • מאמרי אדמו"ר הזקן, תקס"ו חלק ב', עמ' תקצ-תריג
  • מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה והמועדים חלק א' ברוקלין, תשמ"ט, עמוד ש-שז
  • מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר חלק ה', ברוקלין תש"נ, עמוד א'תשלט ואילך
  • ספר המאמרים תשמ"ז, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפג-קפה; ספר המאמרים תש"מ, ברוקלין, תשמ"ח, עמ' קפח-קצב
  • שניאור אשכנזי, הולדת הנרקיסיזם, שיעור לפרשת מטות תשפ"ב

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי תורה, מטות, פז, א.
  2. ספר המאמרים תרנ"ט, (הוצאת ברוקלין תשע"א) עמוד רכו. עמוד רלט.
  3. לקוטי תורה, מטות, פה, ד. לקוטי לוי יצחק, אגרות קודש, עמוד שעד.
  4. לקוטי תורה, מטות, פה, ד, פו, ד; מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר, ה, עמוד א'תשלט.
  5. תורת מנחם חלק לז עמוד 177.
  6. לקוטי תורה מטות פז, א. ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רלט.
  7. 7.0 7.1 ספר המאמרים תרנ"ט ברוקלין תשע"א עמוד רלט.
  8. מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר, ה, ברוקלין, תש"נ עמ' א'תשמה.
  9. ליקוטי תורה, מטות, פו, א.
  10. תורת מנחם חלק לז, מטות-מסעי תשכ"ג, עמוד 177.
  11. לקוטי תורה תורת שמואל, תרל"ז, א, עמודים רמט, שלז.
  12. ספר המאמרים תרנ"ט ברוקלין תשע"א עמוד רכז.
  13. מאמר ד"ה 'החלצו מאתכם' מטות-מסעי תשמ"ז.
  14. לקוטי תורה, מטות, פה, ד; אור התורה שמות, ג, עמוד תשכט.
  15. אור התורה שבהערה הקודמת. וראו גם ליקוטי תורה מטות, פו, א.
  16. לקוטי שיחות חלק לג, עמוד 198.
  17. ספר המאמרים תרנ"ט, עמוד רכח.
  18. ד"ה בא עמלק תש"ט, וד"ה איש יהודי תש"א.
  19. ד"ה ויבוא עמלק תרפ"ח.
  20. שעמלק הוא הסיבה הראשונית למידות הרעות, וממנו משתלשלת קליפת מדיון שהיא המקור הישיר להן.
  21. על הפסוק שמות יח, א: "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה", מבואר בגמרא בזבחים קטז, א: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק".