אגודת חסידי חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(420 גרסאות ביניים של 75 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
'''אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת [[רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}.
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.


==רקע==
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.
[[תמונה: אגוח תשיב.jpeg|left|thumb|250px| הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]


במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י"ג בכסלו]] שנת [[תשי"ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.


התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו"ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהיה שלש שני חזקה בהנהגה כזו"}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א:..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו"ח מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]]: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".}}.
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.
 
אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:
 
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.
 
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.
 
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:
 
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.
 
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===
 
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.
 
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
 
===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.
 
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.
 
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.
 
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.
 
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.
 
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:
 
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.
 
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.
 
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
 
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
 
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.
 
===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].
 
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]
 
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.


==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:


#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.<BR>"מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.<BR>"כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד". <BR>בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י"ג בניסן]] ה'[[תשי"ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיב להם הרבי במכתב מיום [[כ"ג בטבת]] ה'[[תשי"ב]]: "במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר'.. למבקר בעניני אגו"ח.. כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות.. ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמו שאיתא ה[[רמב"ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר'.. לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים.. - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת [[תנש"א]] הציע הרב [[ניסן]] חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת [[תש"נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל [[ארץ הקודש]] ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני [[אנ"ש]] שבארץ הקודש". ועוד רבים}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב"ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה.. '''ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט"ז]] כותב הרבי: "ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז"ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט"ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועל כל פנים בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד.. ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אחר כך לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה ב[[ארץ הקודש]] ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.}}.  
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.  
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר.. ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו על זה כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי על כל פנים במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף.. ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת [[י"ג בתשרי]] שנת [[תשט"ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה גם כן אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה על דרך זה במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל".}}.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב"ד]] וכן רבנים ושו"בים [[חב"ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ"ש]] ו[[חב"ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ"ש]], או גזע [[אנ"ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ"ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת.. בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת אדמו"ר (מוהרש"ב).}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב"ד]]: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו)".}}).
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר ב[[ארץ הקודש]] ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך [[דא"ח]] ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.


==מחלקות אגו"ח ==
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==
[[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]
*'''[[צעירי אגודת חב"ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערת שוליים|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד נשי [[חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.
*'''[[נשי ובנות חב"ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.
*'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
*'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבל את חסותה הרשמי של אגו"ח.
*'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה. תחת המחלקה פעל בעבר מכון הוצאה לאור שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה הוצאה לאור מחודשת של ירחון חודשי, העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב מנחם מענדל ערד{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.
*'''יד לילד המיוחד''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
*'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
*'''כולל יום שישי''' - בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו"ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
*'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ"ג]] במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
*'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
*'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].


==פעולות אגו"ח==
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.
[[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]
מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.  


אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.  
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.


===בול חב"ד===
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד
 
==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.
 
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.
 
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.
 
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.
 
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.
 
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==
 
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].
 
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.
 
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.
 
==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.
 
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.
 
==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.
 
הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.
 
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.
 
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.
 
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}
 
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.
 
 
===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.
 
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.
 
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.
 
===770 כפר חב"ד===
לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].
 
כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.
 
===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
 
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:
 
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".
 
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.
 
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".
 
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.
 
===מטה משיח===
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.
 
===ועדת החינוך החב"די===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.
 
===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
 
===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
 
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
 
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.
 
===[[התאחדות החסידים]]===
 
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.
 
===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]
 
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
 
===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].
 
החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].
 
=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.  
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב"ד]]
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].


לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].  
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.


במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].  
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].
 
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].  
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].
 
בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].
 
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].


===כינוסי תורה===
===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]


==חברי אגו"ח==
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.
אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.  


על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.  
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.
 
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.


=== תש"א-תש"נ ===
=== תש"א-תש"נ ===
ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').  
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').


וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.  
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.


או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב"ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.


יו"רים במשך השנים:
יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:
*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ
*יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה):
*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]
**הרב [[יעקב לנדא]]
**הרב [[גרשון חן]]
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
**הרב [[אליעזר קרסיק]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
**הרב [[שמריה גוראריה]]
**הרב [[אפרים וולף]]
**הרב [[משה סגל]]
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
**הרב [[אברהם דרייזין]].
 
* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב:
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר
**הרב [[אברהם דרייזין]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]
**הרב [[יצחק גנזבורג]]
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.


=== תש"נ-תשס"ב ===
=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].  
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.
עמו היו החברים:  
 
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר (מקור).
הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בת"א.
 
חברי אגו"ח בהרכב החדש:
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].  
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].


בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].  
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].
ופוטר:
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].


=== תשס"ב-תשס"ד ===
=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].  
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].


כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגו"ח הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי]].
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].


=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
[[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו"ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו"ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מנחם מנדל בליניצקי, מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] הרב [[שלום ישראל מיידנצ'יק]], חברי [[איגוד המשפיעים]] שעל ידי אגו"ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]
====מבקשים דיון הוגן====
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי ל[[שבת]] עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]]  
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.  


בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] - מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).


מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית '''כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה'''{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.
====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.  


במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני בית דין רבני חב"ד, כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.


ע"פ הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%aa-%d7%90%d7%92%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%90%d7%94%d7%a7-%d7%91%d7%a1%d7%9b%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%95/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.  
====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.


מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.  
====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.


[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך כ"ו [[סיוון]] ה'תשע"ג (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.
 
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.
 
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.


בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].


ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: אריאל למברג, [[נפתלי ליפסקר]], מוטי הלפרין וחיים קפלן{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה אך ורק בכדי לשמור על הכסא מפני כל איום אפשרי.}}.  
====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר'  [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.


לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.


=== החברים כיום ===
====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====
*ועד העמותה: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[שמואל חפר]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.
 
=== החברים טרם פירוק ===
 
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.
 
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].
 
====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.
 
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.
 
===דיוני תשפ"ד===
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.
 
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.
 
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|


*החברים הותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[זושא פויזנר]] (יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']] והרב [[יוסף בלוי]].


*מזכ"ל (במינויו של אהרונוב): הרב אריאל למברג.
====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.
שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.
הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.
מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.
ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.
בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור
לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.
לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.
בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:
שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח
שלושה נייטרלים (בלוי):
ר' חיים לוריא, לוד
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים
שלשה של המפרק:
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי
ד"ר גיל שחר, לוד
פרופ' שלמה קאליש
שלושה של הרב יורקוביץ:
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת
לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.
השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה
שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.
נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.
נמשיך ונעדכן.}}
 
[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.
 
====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון  בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.
 
השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.
 
====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====


*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב ראובן קופצ'יק.
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):  


*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}})
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.


*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (במינויו של אהרונוב): הרב מנחם מענדל לאטר.
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):  


*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב ישראל מיידנצ'יק.
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].


==קישורים חיצונים==
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.


===אתרי אגו"ח===
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''':
*[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].
*[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח]
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}
*[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}
*[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב"ד (שבראשות הרב אהרונוב)]
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].


===פעילות===
ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח]


;שונות
בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.
*[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח]
*מנדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח], אתר חב"ד אינפו


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
* [[ימי תמימים]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות
 
*דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)
 
== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}
 
=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}
 
=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}
 
{{הערות שוליים}}


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק באגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל. אם התכוונתם לאגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת, ראו אגודת חסידי חב"ד (פירושונים).
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
סמל אגו"ח
בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד
משלחת אגודת חסידי חב"ד בחג הפורים תשס"ג עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצ'יק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק הרב נתן וולף ור' שניאור זלמן ברגר

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (מכונה בר"ת אַגוּ"ח) הוקמה על ידי אדמו"ר הריי"צ כדי להוות ארגון-על של חסידות חב"ד בארץ הקודש (במקום ארגון כולל חב"ד[1]). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מאדמו"ר הריי"צ והרבי ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים להתוועדויות באהבת רעים בין החסידים[2]. לאחר השואה והיציאה מרוסיה, אגו"ח הקימה את כפר חב"ד וההתיישבות החב"דית בלוד. ולאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת צעירי אגודת חב"ד, רשת אהלי יוסף יצחק ונשי חב"ד, והקמת שכונות חב"דיות: שיכון חב"ד בלוד, קרית חב"ד בצפת ונחלת הר חב"ד, ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), ספר תורה של משיח ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מהרבי משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) רבני חב"ד[3]. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי מטה משיח, התאחדות החסידים וועדת החינוך החב"די[4].

אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תמוז שנת תש"א ייסד אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל ומינה את הרבנים; הרב שאול דב זיסלין, הרב משה גוראריה והרב חיים יוסף רוזנבלום מחשובי חסידי חב"ד בתל אביב, לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל[5].

ארגון הגג[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

בדורות הראשונים היה המוסד "כולל חב"ד" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"[6].

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים אדמו"ר הריי"צ באגרת מי"ט מנחם אב תש"ד, אל הנהלת "כולל חב"ד"[7]:

"בזה הנני להודיעם אשר כולל חב"ד וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"[8].

אגו"ח מתחדשת בעקבות היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת תש"ט לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר היציאה מרוסיה, אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב אליעזר קרסיק ופעלה להתיישבות החסידים בלוד וכפר חב"ד ובנוסף דאגה להקמת ועד כפר חב"ד, מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש טבת תש"ט ביוזמת הנגיד ר' שלמה פלמר, התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב אליעזר קרסיק רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת אחי תמימים תל אביב, והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"[9].

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:

המנהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב משה גוראריה יו"ר, הרב אליעזר קרסיק - מזכיר, הרב פנחס אלטהויז - גזבר.

בפועל הרב אליעזר קרסיק כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מאדמו"ר הריי"צ[10].

אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב אליעזר קרסיק פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב קבלת הנשיאות של הרבי, וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד בח"י אלול יום הולדת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, באולמי ישיבת תומכי תמימים לוד, ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א שבט תשי"א, הגיע יו"ר אגו"ח הרב אליעזר קרסיק לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח[11].

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר בשבועון בית משיח [12]:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות תומכי תמימים, ישיבת תורת אמת, אחי תמימים, כולל חב"ד וכפר חב"ד. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב אליעזר קרסיק יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש: "בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה". בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת תשי"ב. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה, הרב פנחס אלטהויז, הרב אברהם דרייזין והרב נחום גולדשמיד. באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים[13].

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח הרבי בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – צעירי חב"ד, נשי חב"ד ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.[14].

הרבי ממנה חברי ועד הפועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי צא"ח, כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת כפר חב"ד ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: צעירי חב"ד, נשי חב"ד ורשת אוהלי יוסף יצחק, ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש [16].

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר זלמן שזר. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש[17].

אגו"ח והמוסדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"א ייסד הרבי את ארגון צעירי אגודת חב"ד כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ותורת החסידות.

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:

  • ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
  • דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
  • סיוע בהתפתחות כפר חב"ד
  • הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת 'נחלת בנימין' בתל אביב בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' משה גוראריה, ר' צבי גנזבורג, הרב אליעזר קרסיק, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' פינייע אלטהויז, ר' שמרל גוראריה, ר' שמואל זלמנוב. צולם על ידי ר' שלום חסקינד

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:

  • א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
  • ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
  • ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך[18].

תפקידי אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור (טבת תש"ע)

תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי[19], כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

  1. ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
  2. תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
  3. פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי[20].
  4. פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
  5. ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
  6. תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח[21].
  7. כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח[22]. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח[23].
  8. שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר[24]
  9. קשר עם אישי ציבור[25].
  10. דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט[26].
  11. שמירה על צורתם של בתי כנסת חב"ד ופיתוחם.
  12. ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות[27].
  13. אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד[28] ומשרות רבנות[29].
  14. סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות[30] (בניית מקוואות חב"ד על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב[31]. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות[32]).
  15. השגת כתבי-יד מאדמו"רי חב"ד[33].

פעולות אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.

הקמת כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כפר חב"ד

בשנת תש"ד הציע לראשונה הרב אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש[34].

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, ראשי אגו"ח הרב אליעזר קרסיק והרב משה גוראריה נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית[35], ולאחריהם נכנס מר זלמן שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש[36].

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם[37]. בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית[38]. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות[39]. לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור[40].

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

הקמת שיכון חב"ד בלוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב זושא וילימובסקי, ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב אפרים וולף אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

רשת אהלי יוסף יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תשי"א, מספר חודשים לאחר קבלת הנשיאות, פנה הרבי אל הרב זושא וילמובסקי והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי במרוקו. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"[41].

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז, פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

הקמת מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות: ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך י"ג בניסן שנת תשי"ג:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"[42].

מחלקות אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

צעירי אגודת חב"ד בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש סיוון שנת תשי"א ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם צעירי אגודת חב"ד, על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער[43].

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל[44]

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד[45].


נשי ובנות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"[46].

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' זושא וילימובסקי, נקרא "נשי ובנות חב"ד"[47].

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח[48].

770 כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב אפרים וולף, בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.

ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח

בשנת תש"נ כאשר הורה הרבי להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב שלמה מיידנצ'יק. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' מאיר פרידמן לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' ישראל מיידנצ'יק.

כיום הרב מנחם לאטר מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.

איגוד המשפיעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ז הקים הרב שמואל גרייזמן את איגוד המשפיעים במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג ניסן תשמ"ז אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על הציון לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי שיחות של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב מרדכי מנשה לאופר. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע לאוהל - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

מטה משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ממוזער
ממוזער
הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח

מטה משיח (שם רשמי: מטה משיח בארץ הקודש) הוא ארגון שהוקם על ידי אגודת חסידי חב"ד בישראל, (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי הגאולה וביאת המשיח. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

ועדת החינוך החב"די[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועדת החינוך החב"די - אותה ניהל הרב זושא פויזנר עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ"ש בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה[דרושה הבהרה]. תחת המחלקה פעל בעבר מכון הוצאה לאור שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים[49].
החל משנת תשע"ג החלה הוצאה לאור מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב ישראל יצחק זלמנוב והרב מנחם מענדל ערד[50].

יד לילד המיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

מחלקת מחנכים מייעצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.

כולל יום שישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד נפתח בבית אגודת חסידי חב"ד 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב שלום בער לבקובסקי.

מכון הרבי - אוצרו של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוקם בשנת תשנ"ח כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון אתר אוצר 770 ובו מאגר ספרי חסידות.

התאחדות החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התאחדות החסידים לקבלת פני משיח הינו ארגון שנוסד בשנת תשס"ד בהנחיית יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש הרב שלמה מיידנצ'יק ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין אנ"ש, כשכל הפעולות חדורות בהשליחות העכשווית - 'קבלת פני משיח'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.


פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

  • הגברת הלימוד בתורת החסידות וההליכה בדרכיה
  • הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
  • איתור מקורות פרנסה
  • סיוע לנזקקים
  • הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
  • הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
  • הוצאה לאור
  • פעילות חסד
  • הפקות תוכן
  • שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
  • מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
  • התוועדויות ארציות ומקומיות
  • אגודת הידידים ורוממתנו
  • מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
  • בשנת תשפ"ג החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

מחלקת ניהול[עריכה | עריכת קוד מקור]

כנס המנהלים, תשס"ח

נוסדה בשנת תשס"ב במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מהרבי בנוגע לאופן ניהול מוסדות חב"ד בארץ הקודש ובעולם. קובץ א' יו"ל בתשס"ג וקובץ נוסף יצא בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ח יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

חסדי שלמה ומשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרכז סיוע - בחודש אלול תשס"ז הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע לאנ"ש במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק וסגנו הרב משה אשכנזי. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

החל משנת תשע"ח המרכז מופעל באמצעות ארגון התאחדות החסידים.

בול חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בול חב"ד
בול חב"ד

בול חב"ד הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת חב"ד ולרבי. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה בכ"ב שבט תשס"ו.

במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת אדמו"ר הזקן[51]) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב שלמה מיידנצ'יק, לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור 770.

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח תשס"ד.

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם רבני חב"ד בארץ הקודש.

בראש הועדה להנפקת הבול עמד המשפיע הרב עופר מיודובניק.

כינוסי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד ארגן הרב שלמה מיידנצ'יק כינוס תורה ב-770 בכפר חב"ד. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד פסח ולאחר מכן נערכת התוועדות חסידית עם המשפיע ר' עופר מיודובניק.

כינוס תורה, תשס"ח

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב ישראל מאיר לאו רבה של תל אביב והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק[52].

חברי אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט תמוז תש"א (אגרות קודש שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.[53].

תש"א-תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' אלול ה'תשי"א (אגרות קודש חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי תמימים, תורת אמת, כולל, כפר חב"ד, צעירי אגודת חב"ד וכו').

וכך גם כותב הרבי באגרת למוסדות חב"ד בארץ הקודש מתאריך י"ג כסלו תשי"ב (אגרות קודש חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או באגרות קודש חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:

תש"נ-תשס"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ הורה הרבי להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב שלמה מיידנצ'יק. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד[55].

הרב יוסף יצחק אהרונוב אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח[56].

חברי אגו"ח בהרכב החדש:

בשנת תנש"א צורפו החברים[58]:

תשס"ב-תשס"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ו יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:

כמו כן מונה למזכיר, הרב ראובן קופצ'יק, למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב ישראל מיידנצ'יק ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

לאחר שנת תשס"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבקשים דיון הוגן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב מרדכי אשכנזי, חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב והרב בנימין ליפשיץ, איש אגודת חסידי חב"ד ר' דובער מנדלסון. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב ראובן קופצ'יק, מנהל הפרויקטים ר' מנחם מענדל בליניצקי, מנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב ישראל מיידנצ'יק, חבר אגודת חסידי חב"ד הרב אברמי מיידנצ'יק

בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב משה אשכנזי הוציא מכתב קצר[59], בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צעירי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן מיידנצ'יק כיורשו של אביו).

החלטת החמישה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב יוסף הכט והרב אליהו יוחנן גוראריה - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף[60]. לקביעה זו הצטרפו: הרב ישעיה הרצל רבה של נוף הגליל, הרב ברוך בועז יורקוביץ' רב קהילת חב"ד בלוד, הרב גדליהו אקסלרוד אב"ד בחיפה, הרב ישראל יוסף הנדל רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב יגאל פיזם רב קהילת חב"ד בקריות, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי[61].

הליכים ודיונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה[62]. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה[63].

הפשרה שלא יושמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני בית דין רבני חב"ד, כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב מרדכי שמואל אשכנזי[64] באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב שלמה רסקין והרב יוסף גינזבורג, וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

ההחלטה מתשע"ג

הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך כ"ו סיוון ה'תשע"ג (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל[64], האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב יוסף יצחק אהרונוב.

אסיפת מחטף[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"א שבט תשע"ו, יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' אריאל למברג, ר' נפתלי ליפסקר, ר' מוטי הלפרין ור' חיים קפלן[65].

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר[64].

חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ח, הרב שמואל גרייזמן שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד, ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

החברים טרם פירוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:

ועדת איתור[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון כ' תמוז תשפ"ג, בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב ברוך בועז יורקוביץ' רב קהילת חב"ד לוד ונציג רבני חב"ד[67], ר' יצחק בלוי (בנו של ר' יוסף בלוי), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חבד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים[68][69]. לאחר הפסק, כתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף [70], ובו קרא לחסידי חב"ד שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש[71].

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

דיוני תשפ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודשי חורף תשפ"ד נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת חודש ניסן תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו אריאל למברג, שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד[73].

בחירת 15 מועמדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתאריך כ"ד ניסן תשפ"ד, נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן. 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור[עריכה | עריכת קוד מקור]

נייטרלים (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

  • ר' חיים לוריא - פסיכולוג קליני, שליח בז'יטומיר ודונייצק בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי חיים נהר[74])
  • ר' אליהו שלוסברג - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
  • ר' מתי טוכפלד - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

אנשי המפרק (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

  • ר' עמי פייקובסקי - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
  • ד"ר גיל שחר - רופא אלטרנטיבי.
  • ר' שלמה קאליש - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק בארץ ישראל.

אנשי הרב יורקוביץ:

אנשי הרב מנחם מנדל גלוכובסקי (בא כוחו של ר' יוסף יצחק אהרונוב):

ביום ראשון, ד' אייר תשפ"ד, השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דבי ליפקין, לוקחים אחריות סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתרי אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה
  2. ↑ מתוך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט תמוז ה'תש"א: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותל' התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.
  3. ↑ בתשובה של הרבי לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת חנוכה ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"
  4. ↑ ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק בשנת תשס"א וליו"ר הועדה מונה הרב זושא פויזנר. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה
  5. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ
  6. ↑ בשנת תער"ב יסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את ישיבת תורת אמת, כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מנחם מנדל נאה היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" בירושלים, בשנת תרפ"ב, בניהולו של הרב זלמן הבלין. בשנת תרח"צ יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת אחי תמימים תל אביב, בניהולו של הרב אליעזר קרסיק, גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד"
  7. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה
  8. ↑ הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק מג
  9. ↑ עבד אברהם אנכי, עמוד 214
  10. ↑ עבד אברהם אנכי, עמוד 214-215
  11. ↑ עבד אברהם אנכי, עמוד 227
  12. ↑ גיליון 236
  13. ↑ שבועון בית משיח 236
  14. ↑ נ. סופר הנשיאות על המוסדות החב"דיים שבועון בית משיח גיליון 236
  15. ↑ אברהם רייניץ, חייל בשירות הרבי, עמודים 123-124
  16. ↑ אגרות קודש, עבד אברהם אנכי
  17. ↑ אגרות קודש, נשיא וחסיד, עבד אברהם אנכי
  18. ↑ אגרות קודש חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב הרבי באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום י' במנחם אב שנת תשי"ב: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ"ד סיון, ח' תמוז, שני מכתבים מט"ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד וי"ג תמוז. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך כ"ג מנחם אב תשט"ז. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד (אגרות קודש חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום כ"ד סיון תשי"א)
  19. ↑ במכתב מיום ט' באלול תשי"א (הודפס באגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.
  20. ↑ מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד
  21. ↑ תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.
  22. ↑ מכתב הרבי לעסקני חב"ד בטבריה מיום א' בחשוון שנת תשט"ז. הודפס באגרות קודש חלק כ"א ע' שי"ד
  23. ↑ לדוגמא: בשנת תשמ"ט פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"
  24. ↑ ממכתב הרבי מיום כ"א בסיוון שנת תשי"ד
  25. ↑ אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב
  26. ↑ מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד באגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח.
  27. ↑ לדוגמה מכתב כ"א בסיון שנת תשי"דו אגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב
  28. ↑ אגרות קודש חלק ח' ע' ש"ז.
  29. ↑ אגרות קודש חלק י' ע' ק"ד
  30. ↑ לדוגמה באגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד
  31. ↑ מכתב לאגו"ח מתאריך י"ג בניסן שנת תשי"ג
  32. ↑ אגרת מתאריך ו' בטבת שנת תשט"ו אל הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד
  33. ↑ אגרת מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד (הודפס באגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מארץ הקודש ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא"ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב
  34. ↑ הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין, העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!
  35. ↑ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
  36. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83.
  37. ↑ ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח[דרוש מקור]
  38. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.
  39. ↑ נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
  40. ↑ פלישה באישון לילה באתר מתוך הספר עבד אברהם אנכי
  41. ↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי
  42. ↑ ראה בעבד אברהם אנכי, עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"
  43. ↑ אגרות קודש, כ"ד סיון תשי"א: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".
  44. ↑ אברהם רייניץ, חייל בשירות הרבי, עמוד 122
  45. ↑ "פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ"ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חב"ד בפ"ע, וכן איגוד נשי חב"ד, שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".
  46. ↑ מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיוון ה'תשי"א
  47. ↑ הפרטיזן פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'
  48. ↑ מכתב מיום כ"ח תמוז תשי"ב: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".
  49. ↑ 'חינוך בדרך המלך' גליון 14. קובץ PDF
  50. ↑ לצפיה בגליונות: 1, 2, 3.
  51. ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ח עמוד רכו.
  52. ↑ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר
  53. ↑ על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב ארץ ישראל המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה
  54. ↑ אברהם רייניץ, חייל בשירות הרבי, עמודים 123-124
  55. ↑ ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח
  56. ↑ מכתב גרייזמן תשע"ח
  57. ↑ עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ
  58. ↑ מכתב המינוי קובץ תמונה
  59. ↑ הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק
  60. ↑ הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"
  61. ↑ המכתב קובץ תמונה
  62. ↑ סקירה על המצב בעמותה כיום
  63. ↑ פסיקת הבוררות
  64. ↑ 64.0 64.1 64.2 עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק
  65. ↑ שלושת הראשונים הינם עובדים בצא"ח, וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.
  66. ↑ לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.
  67. ↑ בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה
  68. ↑ להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב שלמה מיידנצ'יק לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.
  69. ↑ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה
  70. ↑ מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד
  71. ↑ מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח.
  72. ↑ סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' אייר תשפ"ד: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח. בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי. לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים: שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב: ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה) ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח שלושה נייטרלים (בלוי): ר' חיים לוריא, לוד ר' אלי שלוסברג, איש עסקים ר' עמי פייקובסקי, ירושלים שלשה של המפרק: ר' מתי טוכפלד, עיתונאי ד"ר גיל שחר, לוד פרופ' שלמה קאליש שלושה של הרב יורקוביץ: ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר. ביום שלישי כ"ט ניסן תשפ"ד התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה שלוש רבני הערים, הרב יוחנן גוראריה, הרב יוסף העכט והרב משה הבלין התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך. נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו. נמשיך ונעדכן.
  73. ↑ ====אסיפת בי"ד רבני חב"ד==== ביום שלישי כ"ט ניסן תשפ"ד, נערכה ישיבת בית דין רבני חב"ד חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב מנחם מנדל גלוכובסקי סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה. שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב משה הבלין, הרב יוחנן גוראריה והרב יוסף הכט הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם. הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה. מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770. ביום חמישי א' אייר תשפ"ד, הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית[72] צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח
  74. ↑ "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה
  75. ↑ בן הרב אליהו שטרן, חתן הרב אהרן הלפרין
  76. ↑ בן הרב אהרן הלפרין, חתן הרב פתחיה ליפסקר
  77. ↑ יוצאים לשליחות
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אגודת_חסידי_חב%22ד_בישראל&oldid=724300"