ישראל מאיר לאו

הרב ישראל מאיר לאו
הרב לאו
לידה	כ"ב סיון תרצ"ז
	פיוטרקוב טריבונלסקי, פולין
תפקידים נוספים	הרב הראשי לישראל ורב ראשי לתל אביב - יפו

הרב ישראל מאיר לאו (יליד שנת תרצ"ז) שימש כרב הראשי למדינת ישראל (א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג) וכרב העיר תל אביב - יפו וכנשיא "מכון הרב הרצוג".

תולדות חיים

שנותיו הראשונות

נולד בכ"ב בסיון תרצ"ז בפיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין, כבן הזקונים לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני מלחמת העולם השנייה, נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.

את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, הגטו הראשון בפולין הכבושה. בתשרי תש"ג גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה (שם נספו בי"א במרחשוון ה'תש"ג) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו תש"ה, במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח למחנה עבודה, אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר צ'נסטוחובה, משם הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.

כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים לארץ ישראל באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.

לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור בקריית מוצקין, שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שבקריית שמואל הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, נשא לאישה את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה לתנ"ך בפתח תקווה ואחר כך בתיכון בתל אביב.

קריירה רבנית

הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת ה'תשכ"ה (1965) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" בתל אביב, ובשנת ה'תשל"א (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב.

לראשונה נתמנה כרב עיר בשנת תשל"ט (1978), אז נבחר לכהן כרב הראשי של נתניה. בשנת תשמ"ג (1983) נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית. בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב חיים דוד הלוי, עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל.

בשנת תשנ"ג (1993) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת תשס"ג (2003) - שאז החליף אותו בתפקיד הרב יונה יחיאל מצגר. בשנת תשס"ה (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, עד לשנת תשע"ז. לקראת הבחירות לתפקיד נשיא מדינת ישראל ב-תשס"ז, שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.

קשריו עם הרבי

הרב לאו אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב לאו עמד בקשר מתמיד עם הרבי במסגרתו שוחח עם הרבי פנים אל פנים ביחידויות ובחלוקת דולרים ועוד.

ראשית הקשר עם הרבי היה בחול המועד פסח תש"ל ביקש הרב חדקוב מהרב לאו בשיחת טלפון שישתתף וינאם בענין מיהו יהודי בעצרת שתתקיים ברחובות. הרב לאו אכן נאם בעצרת ובהמשך לכך נאם גם בעצרות בחיפה ובתל אביב.

היחידות הראשונה באדר תשל"ד

הפעם הראשונה שנפגש עם הרבי היה בכ"ג אדר תשל"ד במסגרת נסיעתו לארצות הברית אחרי מלחמת יום כיפור בשליחות הסוכנות היהודית. הוא נכנס אז ליחידות למשך כשעה מהשעה שלוש לפנות בוקר. עם כניסתו נעמד הרבי ולחץ את ידו כשמודה לו על מה שפעל בענין מיהו יהודי וששמע מהדרשה שלו בעצרת כשהרבי אומר שזה היישר כח מצידו אך היישר כח האמיתי הוא מהקב"ה ובענין זה הרבי הרבי התבטא שלאור זאת הוא כבר לא רק חתנו של הרב פרנקל אלא מציאות עצמאית.

הרבי ביקש ממנו שישלח לו מדרשותיו ועל תשובתו שאינו רושמם אמר שיוכל להקליט אותם. הרב לאו השיב שזו טירחא בשבילו לקחת מכשיר הקלטה לכל מקום בו ידרוש והרבי אמר שמישהו אחר יעשה זאת ובתגובה לתשובתו שאין לו שמשים הביע פליאה על כך שאין לו מזכיר.

היחידות בשנת תשמ"ב

בז' כסלו תשמ"ב נכנס הרב לאו ליחידות שנייה עם הרבי. היחידות התחילה בשעה אחד עשרה ורבע כשעימו נכנסים מנהל המרכז הרפואי לניאדו ושני רופאים של בית הרפואה ששהו עימו ביחידות זמן קצר ויצאו ואחר כך נשאר הוא עם הרבי לבדו למשך זמן ארוך - עד אחרי אחד וארבעים לפנות בוקר.

בהתוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד שהתקיימה זמן קצר אחר כך סיפר הוא על יחידות זו ודיבר על דמותו של הרבי כשמתבטא: מימי אברהם אבינו לא קם עוד מנהיג ככ"ק אדמו"ר שליט"א אשר שמשו זורחת למרחקים אדירים ומפרסם את שם השם בכל פינה נידחת ואשר בגודל קדושתו וצדקותו מאיר בעוצמה רבה את אפילת הגלות. א בי"א ניסן תשנ"ג, עשרה ימים אחרי בחירתו למשרת הרב הראשי, בעת שהיית הרבי במרפסת בירך הרב לאו את הרבי בשידור חי מארץ הקודש באומרו: ""יברכך השם מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך". מארץ ישראל, מ"מקדש מלך עיר מלוכה" שולחים אנו לכם כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ברכות חמות לאריכות ימים ושנים, אומרים אנו עליכם את לשון הגמרא: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן" - ברוך הקב"ה שנתן לנו אתכם כי הרי הנכם המנהיג שֶׁכָּל כלל ישראל צריכים לו, מי שיכול להראות את כוחה של האמונה בלילות כמו שאתם חינכתם אותנו הוא אשר יזכה להגיד "בבוקר חסדך". ב"בוקר" מתכוונים ל"אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו יחד מהרה לאורו" - יחד עימכם נזכה במהרה בימינו - זך שוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה בקרוב קהל נטעי כנה, פדויים לציון ברינה, לשנה הבאה בירושלים הבנויה", יחד עימכם, אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, יחדיו להקביל פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן" .

הרב לאו יחד עם שליח הרבי ויושב ראש מוסדות חב"ד ברמת אביב הרב יוסף חיים גינזבורג

הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם חסידות חב"ד, פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חב"דיים, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן.

בספרו 'אל תשלח ידך אל הנער' בו הוא מספר את קורות חייו מוקדש פרק מיוחד בן ארבע עשרה עמודים לקשר עם הרבי וחב"ד שם הוא מתאר (בין היתר) יחידות מרגשת עם הרבי אל תוך הלילה, בה שאל הרבי את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, הרבי הזיל דמעות למשמע הסיפור, את התוועדות פסח שני אצל הרבי בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל, ואת הנבואה המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל.

בתמוז תשפ"ב כתב אות בספר תורה המיועד לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל.

משפחתו

הרב לאו אב לשמונה. בניו:

• הרב משה חיים לאו, רב בנתניה וחבר מועצת העיתונות.
• הרב צבי יהודה לאו, מרבני ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב.
• הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו (כיהן בעבר כאחד משלושת רבני העיר מודיעין-מכבים-רעות).

חתניו:

• הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות "עוללים" בנתניה ומנכ"ל ארגון לב לאחים.
• הרב בנימין קאהן, מנהל ישיבת "חיי משה" בירושלים, על שם רבי משה חיים לאו רבה של פיעטרקוב.
• הרב יחזקאל שיינפלד, רב בית כנסת ברמת אביב.
• הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים.
• הרב משה קירשטיין, ראש ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב ובנו של הרב ישראל שאול קירשטיין, מראשי ישיבת ההסדר קריית שמונה.

ספריו

• שו"ת "יחל ישראל", ירושלים, תשס"ג (3 כרכים).
• יהדות הלכה למעשה - טעמי ומקורות המצוות, גבעתיים, תשמ"ח.
• אל תשלח ידך אל הנער - ספר אוטוביוגרפיה, הוצאת ידיעות אחרונות, תשס"ה.
• פירוש יחל ישראל על פרקי אבות והגדה של פסח.

לקריאה נוספת

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך.

קישורים חיצוניים

• הרב הראשי לישראל  •  עליך רק לרצות  •  מהפכנים, הרב לאו מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem
• הרב לאו בחלוקת דולרים עם הרבי - בדקה 7:00, מתוך המגזין השבועי של לראות את מלכנו
• בחלוקת הדולרים בכ"ו חשון תשנ"ב
• הרב לאו בביקור אצל הרבי - בדקה 14:23, מתוך הסרט 'אביר הרועים'
• "הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים" - סיפור שסיפר הרב לאו בדינר שהתקיים למען ניידות חב"ד באה"ק
• מדוע צריך חב"ד בתל אביב? - נאום שנשא הרב לאו בוועידת ידידי חב"ד ברמת אביב, אלול תשס"ט
• הרב לאו מספר על מגילת אסתר במחנה השמדה
• מופת מדהים של הרבי על נכדו של הרב לאו
• הרב לאו מספר חוויות מהתוועדות אצל הרבי
• מערכת שטורעם, הווידאו היומי: חשיבות שבע מצוות בני נח ■ וידאו - באתר שטורעם
• הראיון המרתק של הרב לאו למגזין 'עולמות'
• צמיחה מתוך הריקבון, בתכנית האירוח של שניאור אשכנזי, 'בואו נדבר על זה'