סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "ראב"ד " ב־"ראב"ד ")
אין תקציר עריכה
 
(26 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פיצול}}
[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]
'''סעודת [[שור]] הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שתערך ב[[ימות המשיח]] בה ישתתפו [[בני ישראל]] ויאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]].
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.


קודם לסעודה זו תערך התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לוויתן]] ו[[שור הבר]], במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור ינתץ (ינגח) את הלווייתן באמצעות קרניו.
קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.
 
==סעודה כפשוטה או לא==
[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.
 
היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?
 
אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.
 
כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.
 
מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}
 
==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==
{{להשלים}}
המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.
 
בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס"ה [[מצוות לא תעשה]].
==שחיטת שור הבר==
שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".
 
[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].
 
ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".
===שחיטת שור הבר בחסידות===
ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.
 
הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
 
שור הבר מקומו ב[[יבשה]], "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.
 
לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני.}}.
 
בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}.


==התפריט==
==התפריט==
שורה 9: שורה 42:


{{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}}
{{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[מסכת בבא בתרא]] עה, א}}
בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - [[לחם]] מן השמים.
בסעודה זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים.


לקינוח יגישו עסיס רימונים.
לקינוח יגישו עסיס רימונים.


לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]].
לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]].


==המשתתפים בסעודה==
==המשתתפים בסעודה==
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].  
על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].  


ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.
ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.


הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.
הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.


==שחיטת [[שור]] הבר==
==זמן הסעודה==
שחיטתו של [[שור]] הבר יערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא".
על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:


[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.
לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?


===שחיטת [[שור]] הבר בחסידות===
לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.
ב[[תורת החסידות]], [[שור]] הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.


הלויתן מקומו בים "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.


שור הבר מקומו ביבשה "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.
לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}.


לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני}}.
==ראו גם==
 
*[[יין המשומר]]
==סעודה כפשוטה או לא==
*[[אריסטון]]
 
===דעות הראשונים===
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק [[משל]] ודימוי לתהליך רוחני.
[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.
 
לשיטתו של [[הרמב"ם]] הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה ל[[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] - להנאה גופנית מאכילה. ה[[ראב"ד]] משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את [[ברכת המזון]] בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?
ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.
===התיווך של הרבי===
הרבי מליובאוויטש מכריע{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם [[הרמב"ם]] סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים - הם יעלו את ה[[נשמה|נשמות]] אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}.
 
==זמן הסעודה==
{{להשלים|סיבה=יש אופנים נוספים שבהם הרבי לומד..}}
הסעודה תערך ב[[ימות המשיח]] עוד לפני זמן [[תחית המתים]]{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות}}.


==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
*'''[[יין המשומר]]'''
*הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
;מאמרים באתר {{חב}}
*[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]'''
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]'''
;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[בשר]] צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים]'''
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[בשר]] צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}


{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]

גרסה אחרונה מ־01:01, 15 ביוני 2024

תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן

סעודת שור הבר והלווייתן הוא כינוי לסעודה שיערוך הקדוש ברוך הוא לצדיקים לעתיד לבוא, בימות המשיח או בעולם התחיה, בה יאכלו מבשרם של שור הבר והלווייתן ומאכלים מיוחדים נוספים.

קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.

סעודה כפשוטה או לא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם, בדבריו אודות העולם הבא כעולם רוחני לנשמות בלי גופים, אומר: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[1].

היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. הראב"ד, שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את ברכת הזימון בסיום הסעודה[2], ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?

אך הרמב"ן קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר[3] "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". גם הכסף משנה מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שבפרקי אבות[4].

כך נקבע גם בתורת החסידות במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית[5].

מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" [6]

מעלותיהם של שור הבר והלויתן[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

המהר"ל[7] מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך[8] מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.

בלקוטי תורה[9] מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח מצוות עשה, ושור הבר על שס"ה מצוות לא תעשה.

שחיטת שור הבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שור הבר ישחט על ידי הקב"ה, באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן[10]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".

הרבי מסביר[11] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי בית הדין הגדול.

הצמח צדק מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות מגיפה, וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא לעתיד לבוא כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ[12]".

שחיטת שור הבר בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.

הלויתן מקומו בים, "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.

שור הבר מקומו ביבשה, "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.

לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[13].

בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל עלמין, יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב[14].

התפריט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:

אמר רבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני';


שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.

בסעודה זו יגישו גם מהמן - לחם מן השמים.

לקינוח יגישו עסיס רימונים.

לאחר ברכת המזון על כוס מיין המשומר, יטעמו כולם מהכוס של ברכה.

המשתתפים בסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי המדרש[10] ישתתפו בסעודה כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.

בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע דוד המלך ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[15]", אכן לי נאה ולי יאה לברך.

הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[16].

זמן הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות[17]:

לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה בעולם הבא, הוא העולם שאחרי תחיית המתים. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"[18], וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?

לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך בימות המשיח, עוד לפני זמן תחיית המתים[19]. האבן עזרא סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים[20].

לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: הרשב"א[21] ורבינו בחיי[22], לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם בתורת החסידות[23]. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה[17].

לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה[24]. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל)[25].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב שמואל רסקין, לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול, במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרים באתר קישור חב"ד בישראל


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'

הערות שוליים

  1. ↑ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד
  2. ↑ פסחים קיט, ב. ראה להלן #התפריט.
  3. ↑ אגרת התנצלות על ספר המורה.
  4. ↑ פרק ג, משנה טז.
  5. ↑ לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
  6. ↑ מפי הרב זלמן נוטיק
  7. ↑ גור אריה בראשית א, כא
  8. ↑ איוב מא, י:
  9. ↑ ריש פרשת שמיני
  10. ↑ 10.0 10.1 ויקרא רבה יג, ג.
  11. ↑ קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א
  12. ↑ זכריה י"ג ב
  13. ↑ ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני.
  14. ↑ ליקוטי תורה צו ז, ג.
  15. ↑ תהלים קטז, יג.
  16. ↑ יומא עו, א
  17. ↑ 17.0 17.1 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר, הערה 23.
  18. ↑ ברכות יז, א.
  19. ↑ רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה יתבטלו המצוות
  20. ↑ בפירושו לדניאל יב, ב.
  21. ↑ בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.
  22. ↑ בפירושו לבראשית א, כא.
  23. ↑ בתורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה), שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. ובאור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד, שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.
  24. ↑ פירוש זה של הרשב"א הובא באור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם.
  25. ↑ ד"ה והיה עקב תשכ"ז, ובהערות שם.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סעודת_שור_הבר_והלווייתן&oldid=691234"