רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(שחזור)
תגית: ביטול
 
(333 גרסאות ביניים של 90 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר השלישי לשושלת חב"ד|אחר=אדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד|ראו=[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]}}


'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשושלת חב"ד. נולד ביום [[כ"ט אלול תקמ"ט]] לאביו ר' [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - בתו של [[אדמו"ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]].
{{דמות
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון
|תמונה=אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg
|כינוי=אדמו"ר הצמח צדק
|תיאור=האדמו"ר השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[י"ג ניסן תרכ"ו]]
|מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו"ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות|1=כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]]. ראו ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=13246#p=122&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05DE%u05D5%u05D0%u05DC%20%u05E7%u05E8%u05D0%u05D5%u05E1 הערת הרב שמואל קראוס בנושא].}} בעיר [[ליאזנא]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].


בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]].
מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו {{קח|ספר|צמח צדק}}.


ב[[י"ג ניסן תרכ"ז]], בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה עלתה נשמתו הטהורה השמיימה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
==תולדות חיים==
===לידתו וילדותו===
ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזנא]], נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ"ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, [[אדמו"ר הזקן]] שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו ב[[תקיעת שופר]] של [[ראש השנה]]. ביום [[י"א בתשרי]] תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'[[חיידר]]'.


==ילדותו==
בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש"י]] ו[[תוספות]], תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.


ב[[צום גדליה תקנ"ג]] נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ו[[דא"ח]].  
כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.


אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. בהיותו בגיל 8 הציע אדמו"ר הזקן לבנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.
עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל ה[[בר מצווה]] קבע [[אדמו"ר הזקן]] זמנים מיוחדים ללמוד עמו [[קבלה]] ו[[דא"ח]].


==חתונתו==
===חתונתו===
ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס"ד]]{{הערה| ב[[ספר המאמרים]] [[תקס"ד]] עמוד שמג, וב[[ליקוטי דיבורים]] מובא שהחתונה הייתה בתאריך [[ה' כסלו]] תקס"ד. וב[[שלשלת היחס]] שבתחילת ה[[היום יום]] מובא שהחתונה הייתה ב[[תקס"ג]]. וב[[רשימת היומן]] עמוד רט כתוב שהצ"צ התחתן כשהיה בן י"ב או י"ג כי בנו [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרב"ש]] היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה"ז בשנת [[תקע"ג]] (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס"ג). אך שם בעמוד קצה כותב [[הרבי]] שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת פדיון הבן של רב"ש נ"ע", ועפ"ז, בעת הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב"ש בן שבע.}}, בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]].


בחורף [[תקס"ג]] התקיימה החתונה ב[[ליאדי]]. הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו"ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. כשותף לקח יהודי בשם ר' נחמיה שהיה מוסר שיעור בישיבה.
בשנת [[תקס"ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו"ר הזקן]] מהרבנית חיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"{{הערה|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] ולחסיד הרב [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.
במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים באחד הלילות בסוגיה עמוקה במיוחד עד שהדוד בו נמצא חומר הגלם החל לבעור ובקושי הצליחו השניים להציל את עצמם וכל המפעל עלה באש.  


הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה"צמח צדק" יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד.
כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה ש[[גירושין|יגרשנה]]. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, [[אדמו"ר האמצעי]] ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.


כשלוש שנים לאחר נישואיהם, בשנת [[תקס"ז]] ביקש אדמו"ר הזקן מהרבנית חיה מושקא להביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי [[יהודה לייב]] (אחיו) ולרבי [[פינחס רייזעס]] וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".  
ב[[שבת]] [[פרשת מקץ]] לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו [[גירושין|לגרש]] את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע [[נגלה]], ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"{{הערה|ישעיה י"ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".


הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצ"צ. משנודע לצ"צ לפשר הדבר, התרגש מאד ומתוך להט אמר שיגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא רשותו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצ"צ השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.
לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי [[נדוניה]] השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.


בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצ"צ ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצ"צ והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע ניגלה ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".
בשנת [[תקס"ו]] מסר [[אדמו"ר הזקן]] לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק"ע]] מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.
 
ב[[מלחמת נפוליאון]] כשאדמו"ר הזקן ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן{{הערה|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מ[[אדמו"ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת [[תקע"ד]] עד שנת [[תקפ"ז]], התבודד ולמד בהתמדה.


==קבלת הנשיאות==
==קבלת הנשיאות==
{{ערך מורחב|קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק}}
לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו]] [[תקפ"ח]], התקיימה אסיפה של [[זקני החסידים|זקני]] [[חסיד]]י חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת [[חסידות חב"ד]]. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ"ח]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.


ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו"ר האמצעי]] לשמי מרומים.
החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם [[הצמח צדק]] מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.
 
זמן קצר לאחר הסתלקותו התקיימה אסיפה של זקני החסידים בה הוחלט למנות לאדמו”ר את רבי מנחם מענדל, חתנו של האדמו”ר האמצעי ונכדו של [[אדמו"ר הזקן]]. כידוע, אמו [[הרבנית דבורה לאה]] מסרה נפשה עבור רבינו הזקן, והפקידה את בנה הקטן בידיו של הסבא הגדול, וכך נחשב כילד מאומץ של רבינו הזקן.
 
כמה רמזים נתנו לחסידים אודות נשיאותו העתידית של ה”צמח צדק”, אולם בהזדמנות אחת אמר זאת אדמו”ר האמצעי בפירוש.
 
היה זה בחודש [[תשרי]] [[תקפ"ח]]. אדמו”ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו”ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר:
 
“פעלתי מאאמו”ר שיפטרוני מהרבנות”.
 
החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל. “כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?” לא הרפו החסידים, והרבי השיב: “הלא עמכם חתני הרה”ג רבי מנחם מענדל שי’. הוא יהיה לכם לרועה נאמן”.
 
השיבו החסידים: “בוודאי לא תהיה כזאת”, בקוותם כי לא יעלה לארץ הקודש. איש מהם לא חשב על העתיד המר כבר בחודשים הקרובים.  


בדרך חזרה מהאדיטש עבר אדמו”ר האמצעי דרך ניעז’ין ושם נפל למשכב. כעבור זמן קצר הסתלקה נשמתו, וכך השאיר צוואה ‘טריה’ למנות את אדמו”ר הצמח צדק כממלא מקום.  
בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת [[חג השבועות]] יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן מקרמנצ'וג]] מנכדיו של אדמו"ר הזקן{{הערה|לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי}}.


סיבות אלו ואחרות גרמו לכך שהחסידים ביקשוהו לקבל על עצמו את הנשיאות עם פטירתו של חמיו אדמו”ר האמצעי.  
ביום שלישי, [[ג' סיון]] [[תקפ"ח]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש ב[[בגד]]י לבן אותם ירש מסבו [[אדמו"ר הזקן]] והחל לומר מאמר [[דא"ח]] [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".


החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב”ד ברוסיה. משלחת שהורכבה מגדולי וזקני החסידים, ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב, ועוד, התייצבה בפני ה”צמח צדק” ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה”צמח צדק” מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות.  
בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה{{הערה|1=ראו בקישור דלקמן [https://toratchabad.com/כיצד-קיבל-רבינו-הצמח-צדק-את-עול-ההנהגה סקירה מפורטת עם פרטים נוספים], באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.


משלחות של חסידים באו והלכו, אך רבי מנחם מענדל סירב בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו”ר האמצעי. כששמע רבי אברהם חיים את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות, והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.  
==תורתו==
אדמו"ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו"ת צמח צדק


היה זה חודש [[ניסן]] כאשר החליטו כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות.  
מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות.


כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים: רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, ועוד. הם קיימו אסיפה ושלחו משלחות אל ה”צמח צדק”, אך הוא המשיך למאן באמרו כי יש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או ברבי [[אהרן מקרמנצ’וג]], חתנו של רבנו האמצעי. עדת החסידים היתה בצער גדול.  
===חזרה===
אדמו"ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות [[חוזר|החוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.


ב[[ג' סיון תקפ"ט]] יום שלישי, היום הראשון לשלושת ימי ההגבלה, באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], אל חדרו של ה”צמח צדק” והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים.  
====החוזרים====
* הרב [[נחום מסטרדוב]].
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]]


רבי הלל פאריטשר נענה: “חסידים רוצים לשמוע חסידות”.
==פעולותיו==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר"ג]], [[שצעדרין]]}}


כעבור זמן קצר נודע כי ה”צמח צדק” ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן ה”צמח צדק” נכנס לבית המדרש שהיה מלא וגדוש בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו”ר הזקן, והחל לומר מאמר דא”ח “על שלושה דברים העולם עומד”.  
אדמו"ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.


בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמוה”ז חוזר מאמר זה, ובאותה שעה שיחק נכדו ה”צמח צדק”, שהיה ילד פעוט, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שהנכד יפריע, ואז במפתיע עצר אדמוה”ז את אמירת המאמר ואמר לו: “הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!”
בתקופת "[[גזירת הקנטוניסטים]]" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.


כעת נזכר באותו מעמד, ובמוחו חלף הרהור: “אכן זהו כח עליון, וה”צמח צדק” מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך”.  
בשנת [[תקצ"ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ"ח]], על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד]]ים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר"ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.


עודנו מהרהר כך, פסק ה”צמח צדק” מלומר את המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק: “תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה...”
אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר"ד]] את ה[[עיירה]] [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר '[[אזרח נכבד לדורותיו]]'{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מסמכים_היסטוריים_תיק_קבלת_תואר_אזרח_נכבד_לדורותיו_81665.html המסמכים הרשמיים נחשפים] {{COL}}}}.


כך גילה את רוח קודשו ברבים, ומיד לאחר מכן המשיך באמירת המאמר.  
[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היה ידוע כמתיר [[עגונה|עגונות]], ועגונות רבות נשלחו אל [[ליובאוויטש]] על מנת שיתירן מעגינותן{{הערה|ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "[[האח]]" החל מגליון 31 ואילך}}.


לאחר שסיים ה”צמח צדק” את המאמר, נתנו כל הנוכחים את קולם בשיר, וכשהלך לביתו, ליווהו בריקודים ובשמחה רבה.
{{ערך מורחב|טראכט גוט וועט זיין גוט}}
 
אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם "טראכט גוט - וועט זיין גוט" - [[חשוב טוב יהיה טוב]] - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי [[הרבי]] והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.
ייסד את העיירה [[שעדרין]] שכל תושביה היו חסידי חב"ד.
 
חיבר את הניגונים: ימין ה', כאייל תערוג ואשרי איש.
 
לאחר שהרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ה'תרכ"א, אמר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה". מאז פטירתה הצ"צ הפסיק לקבל ליחידות,


==הסתלקותו==
==הסתלקותו==
{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש}}


בחודש כסלו שנת תר"כ חלה מאד והיה חולה יותר משש שנים עד להסתלקותו. חצי שנה לפני ההסתלקות היה קשה עליו הדיבור, אבל ראו ממנו גילויים נעלים.
ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר"כ]] חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. ב[[ערב שבת]] [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ"א]] לאחר שאשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] [[הסתלקות|הסתלקה]], אמר לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של [[אדמו"ר הזקן]] - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "'''נד''' קציר ביום נחלה"{{הערה|הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].


ימים מועטים לפני ההסתלקות נחלש מאד, הזמינו את הרופא של ליובאוויטש ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו נרעשים מאד וכל היום אמרו תהילים, והוסיפו לשמו את השם "מאיר".
בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ"ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון ש[[אדמו"ר הזקן]] ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה{{הערה| אגרות קודש הריי"צ חלק ב עמוד תצה.}}. בתחילת [[חודש ניסן]] תרכ"ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהלים]] והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של [[י"ב בניסן]] תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש [[חיים בער חיימסון|ר' חיים בער]] הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".


לעת ערב של י"ג ניסן תרכ"ו אמרו שהוטב מצבו, אבל אחר זמן קצר ראו שאין תקוה. השמש ר' [[השמש חיים בער]] שהטה את אזנו שמע שאומר "למען ירבו ימיכם".  
בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י"ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד ב[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]].


בשעה 11 בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. בשעה 12 וחצי אחר חצות הלילה יצא משפמו כמין זיעה ועלתה נשמתו הטהורה השמיימה ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
לאחר הסתלקותו אמר [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב"ד]], ניסן תשמ"ז, עמ' 68.}}.


==משפחתו==
לאחר הסתלקותו [[התפצלות חסידות חב"ד|התפצלה חסידות חב"ד]], ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח [[חב"ד]]. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]].


'''אביו:''' [[רבי שלום שכנא (אביו של הצמח צדק)|רבי שלום שכנא]]
== תמונתו ==
[[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העתק שהגיע מקאפוסט]]
היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור ב[[בגד]]י שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים{{הערה|מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.}}: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.


'''אמו:''' [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]]
בשנת [[תרמ"ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.


'''רעיתו:''' [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]
העתק של הציור התגלה בשנת [[תנש"א]] על ידי הספרן בערל לוין{{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי"ל מקאפוסט]] ב[[מוסקבה]] ופורסם לציבור.


'''בניו:'''
בשנת [[תשפ"א]] גילה ר' [[יחיאל אופנר]] בעיזבון מרת [[הינדא גורביץ']], נכדת הרבנית [[ביילא וולס]] בת [[אדמו"ר האמצעי]], ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של [[המהרי"ן מניעז'ין]], בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר{{הערה|[https://chabad.info/special/635784/ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק] {{אינפו}} [https://col.org.il/news/127876 ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף] {{COL}} לקריאה נוספת: [[מנחם ברונפמן]], '''הציור שעבר בירושה''' כפר חב"ד גליון מס' 1885}},


*רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי ברוך שלום]]
==משפחתו ותלמידיו==
===משפחתו{{הערה|ראה: שלום דובער קוביטעשק, '''[https://drive.google.com/drive/folders/1R9vKHPNgS83F8yaHddMmsaAxfxsNgmOn משפחת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בחייו]''', בתוך [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]], גיליון א'ק"א, עמ' 111 - 122.}} ===
לצמח צדק היו ריבוי בנים{{הערה|ראה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|כאן]].}}{{הערה|בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב [[שניאור זלמן דוכמן]] מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי"ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא"כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.}}, ושתי בנות:


*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]]
'''בניו'''
*בנו - רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]].
*בנו - אדמו"ר [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)| המהרי"ל מקאפוסט]].
*בנו - אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הרחש"ז מליאדי]].
*בנו - אדמו"ר [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]].
*בנו - אדמו"ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|הריי"צ מאוורוטש]].
*בנו - הרה"ק רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יעקב מארשא]].
*בנו - אדמו"ר [[שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|המהר"ש]].


*רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי חיים שניאור זלמן]]
'''בנותיו'''
*בתו - הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|ראדע פריידא שניאורסון]] אשת הרב [[שניאור (חתן אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]].
*בתו - הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה לאה זלמנסון]] אשת הרב [[לוי יצחק זלמנסון]].


*רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]
===חשובי החסידים===
על חשובי החסידים של אדמו"ר הצמח צדק נמנים:
* רבי [[הלל מפאריטש]]
* רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה"תורת חסד"
* רבי [[אברהם דוד לאוואוט]], בעל "שער הכולל"
* רבי [[פרץ חן]]


*רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יוסף יצחק]]
==חיבוריו==
*'''[[ספר צמח צדק|צמח צדק]]''' - [[שאלות ותשובות]] הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על ה[[תלמוד|ש"ס]]. שם הספר בא לרמז על שם המחבר (בכתיב המקובל בשפת ה[[יידיש]]) - "מנחם מענדל" ב[[גימטריה]] "צמח צדק".
*'''[[דרך מצותיך]]''' - טעמי המצוות על-פי תורת החסידות.
*'''ביאורי הזוהר'''- ביאור מאמרים מ[[ספר הזוהר]].
*'''ספר החקירה - דרך אמונה''' - ספר פילוסופי-מחקרי בסגנון "[[מורה הנבוכים]]" של ה"[[רמב"ם]]", [[ספר העיקרים]], ועוד (הספר נכתב לערך בשנת תר"ג, שנה שבה הרבה הצמח צדק להתווכח עם אלה שניסו לשנות חוקים ברוסיה בנוגע לדת ישראל).
*'''[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]''' - ארבעים ושניים כרכים של ביאורי חסידות על התורה, מועדים ונ"ך ([[נביאים]] ו[[כתובים]]).
*'''[[ספר הליקוטים]]''' - סדרה בת כמה עשרות כרכים, שבה לוקטו דברי תורתו לפי ערכים בסדר הא"ב.
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש]]''' - תשעים מאגרותיו, מהדורה מבוארת עם מבוא, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שלום בער לוין]] והרב [[יהושע מונדשיין]], הוצאה חדשה, קה"ת ברוקלין ה'תשע"ג.
*'''[[יהל אור]]''' - על תהלים.


*רבי [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]]
==ניגוניו==
[[קובץ:טוו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו"ר הצמח]]
*[[ניגון אשרי איש]]
*[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק]]
*[[ניגון דבקות (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]
*[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]
*[[ניגון ימין ה' רוממה]]
*[[ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]
*[[א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)|ניגון א-לי אתה (אדמו"ר הצמח צדק)]]


*[[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל - אדמו"ר המהר"ש]]
==ראו גם==
*[[בני הצמח צדק (ספר)|בני הצמח צדק]].


'''בנותיו:'''
==לקריאה נוספת==
 
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*הרבנית [[ראדע פריידא (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית ראדע פריידא]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הצמח צדק''',  [[קה"ת]].
 
* [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]'''
*הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית דבורה לאה]]
*הרב [[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, עמוד 121 [[תשע"ג]]
 
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ה - ועידת הרבנים תר"ג בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק
==ראו גם==
*ועידת הרבנים תר"ג, בהשתתפות אדמו"ר הצמח צדק, אהלי ליובאוויטש חלק ג' עמוד 21
*'''הרבי בעקבות הצמח צדק''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת שמיני [[תשפ"א]]
*'''כמו שפוסק הצמח צדק פוסקים בשמיים''', [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1954 ע' 64-74.


*[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר הצמח צדק|ספרי אדמו"ר הצמח צדק]]
==קישורים חיצוניים==
*[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]]
*[https://chabad.info/news/959292/ כתבי אדמו"ר הצמח צדק נפדו על ידי הרב משה הורנשטיין והושבו לספרית הרבי]  {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2020/04/02-04-2020-15-20-30-pnimiyut104.pdf לחיים ולברכה]''', לקט סיפורים על אדמו"ר הצמח צדק בתוך גיליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] ערב י"א ניסן ה'תש"פ {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/665084/ רבי לילדים: הָרַב וְהַסַּנְדְּלָר • שעת סיפור]''', רבי לילדים {{וידפו}}
*'''[http://www.mylubavitch.org/מוסרים-ומרגלים-בבית-הצמח-צדק/ מוסרים ומרגלים בבית הצמח צדק]''', באתר העיירה ליובאוויטש
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/57/המבשר_תורני_מצורע.pdf דורש טוב לעמו]''', מלחמתו של אדמו"ר הצמח צדק ב[[תנועת ההשכלה]] {{PDF}}, 'המבשר' תורני, פרשת מצורע תשפ"ב
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_18.html תגלית נדירה: נחשף הציור העתיק שמיוחס ל'צמח צדק' בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הצמח צדק}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלו]] [[תקפ"ח]] - [[י"ג ניסן]] [[תרכ"ו]]|הבא=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הצמח צדק|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|5]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

גרסה אחרונה מ־20:44, 17 בדצמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר הצמח צדק. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו צמח צדק (פירושונים).
פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר השלישי לשושלת חב"ד. אם התכוונתם לאדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד, ראו הרבי.
רבי מנחם מענדל שניאורסון

האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
אדמו"ר הצמח צדק
לידה כ"ט באלול תקמ"ט
ליאזנא
פטירה י"ג ניסן תרכ"ו
ליובאוויטש
מקום פעילות ליובאוויטש
השתייכות חסידות חב"ד

רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא הנשיא השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. נולד ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזנא, לרב שלום שכנא ודבורה לאה אלטשולר. הסתלק ביום י"ג בניסן תרכ"ו ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.

מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו צמח צדק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לידתו וילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ראשון, כ"ט באלול תקמ"ט[1] בעיר ליאזנא, נולד רבי מנחם מענדל לאביו ר' שלום שכנא והרבנית דבורה לאה אלטשולער. הוריו קראו לו "מנחם מענדל" על שם רבי מנחם מענדל מויטבסק. בשנת תקנ"ג ביום ג' בתשרי, בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו וכבקשתה האחרונה, מנחם מענדל אומץ על ידי סבו, אדמו"ר הזקן שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו"ר הזקן, בסמוך לארון הקודש ומסתובב לצידו כל הזמן. עד חתונתו היה אדמו"ר הזקן מכסהו בטליתו, בברכת כוהנים של הימים-טובים ועד גיל תשע היה מכסהו בתקיעת שופר של ראש השנה. ביום י"א בתשרי תקנ"ג הכניסו אדמו"ר הזקן ללמוד ב'חיידר'.

בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו"ר הזקן לבנו אדמו"ר האמצעי לקחתו כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא, אך אדמו"ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו"ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם רש"י ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו"ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו"ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.

כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד"ה 'עדות' (שנדפס בספר דרך אמונה שנכתב בשנת תקס"ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.

עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל הבר מצווה קבע אדמו"ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ודא"ח.

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ה' בכסלו שנת תקס"ד[2], בהיות אדמו"ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר ליאדי עם בת דודתו, מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר האמצעי.

בשנת תקס"ז, כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש אדמו"ר הזקן מהרבנית חיה מושקא שתביא לו מכתבי החסידות של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר "שורש מצוות התפילה"[3]. כשראה אדמו"ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו יהודה לייב ולחסיד הרב פינחס רייזס וביקשם שיענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.

כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשנה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא - אדמו"ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, אדמו"ר האמצעי ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו"ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי"[4] וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש".

לאחר חתונתו היה אדמו"ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו"ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו"ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.

בשנת תקס"ו מסר אדמו"ר הזקן לידיו ולידי דודו זקנו הרב יהודה לייב את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת תק"ע מסר אדמו"ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב משה שניאורי, את ההתעסקות בעניני הכלל.

במלחמת נפוליאון כשאדמו"ר הזקן ברח מליאדי, הצטרף אליו אדמו"ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו"ר הזקן[5]. לאחר הסלקות אדמו"ר הזקן, משנת תקע"ד עד שנת תקפ"ז, התבודד ולמד בהתמדה.

קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קבלת הנשיאות של אדמו"ר הצמח צדק

לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי, ביום ט' כסלו תקפ"ח, התקיימה אסיפה של זקני חסידי חב"ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת חסידות חב"ד. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו"ר האמצעי, כשביקש לעלות לארץ ישראל[6], שאלו אותו החסידים ""כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?" השיבם אדמו"ר האמצעי "הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן". החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מהאדיטש לניעז'ין, נפטר אדמו"ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו"ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.

החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב"ד ברוסיה. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מוויטבסק, רבי יצחק משה מיאס, רבי פרץ חן מצ'רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו"ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם הצמח צדק מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב חיים אברהם שניאורי, בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו"ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו.

בחודש ניסן החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים לליובאוויטש ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני חג השבועות באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו"ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי מנחם נחום, בנו של רבנו האמצעי, או ברבי אהרן מקרמנצ'וג מנכדיו של אדמו"ר הזקן[7].

ביום שלישי, ג' סיון תקפ"ח באו שלושת גדולי החסידים: רבי פרץ חן, רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו"ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: "חסידים רוצים לשמוע חסידות". כעבור זמן קצר נודע כי אדמו"ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו"ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו"ר הזקן והחל לומר מאמר דא"ח ד"ה "על שלושה דברים העולם עומד".

בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו"ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו"ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו"ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: "הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!". כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: "אכן זהו כח עליון, וה"צמח צדק" מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך". עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו"ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: "תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה" ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים ובשמחה גדולה[8].

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק ידוע בתשובות הלכתיות רבות שנהג להשיב לכל הפונים אליו. השאלות והתשובות נדפסו בספרים שו"ת צמח צדק

מאמרי החסידות וגם אגרות קודש נוספות נדפסו במהלך השנים, במהדורות רבות.

חזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק נהג לומר מאמר חסידות בשבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

החוזרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – גזירת הקנטוניסטים, ועידת הרבנים תר"ג, שצעדרין

אדמו"ר הצמח צדק ייסד ישיבה גדולה בליובאוויטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב ישראל נח היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה.

בתקופת "גזירת הקנטוניסטים" (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו"ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.

בשנת תקצ"ז הדפיס את ספרו תורה אור. בשנת תקצ"ח, על פי בקשת חסידי חב"ד, ביקר במאהילוב, מינסק ווילנא וחזר דרך פלך ויטבסק. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי המתנגדים שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים למתנגדים. בשנת תקצ"ט קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת תר"ג מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת החינוך ואדמו"ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת תר"ה הדפיס את הספר לקוטי תורה המכיל מאמרי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו.

אדמו"ר הצמח צדק גם ייסד בשנת תר"ד את העיירה שצעדרין והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב"ד, ובעקבות זה זכה להוקרה מהממשל הרוסי וקיבל את התואר 'אזרח נכבד לדורותיו'[9].

אדמו"ר הצמח-צדק היה ידוע כמתיר עגונות, ועגונות רבות נשלחו אל ליובאוויטש על מנת שיתירן מעגינותן[10].

ערך מורחב – טראכט גוט וועט זיין גוט

אדמו"ר הצמח צדק, טבע את הפתגם "טראכט גוט - וועט זיין גוט" - חשוב טוב יהיה טוב - פתגם זה הוזכר פעמים רבות על ידי הרבי והפך לערך יסודי בחסידות חב"ד.

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש

בחודש כסלו שנת תר"כ חלה אדמו"ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. בערב שבת פרשת ויגש שנת תרכ"א לאחר שאשתו מרת חיה מושקא הסתלקה, אמר לבנו, אדמו"ר המהר"ש, כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן - עברו 54 שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה"[11]. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות.

בערך בחודש תשרי שנת תרכ"ו החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בחורף תרכ"ו שלח שליח למעזיבוז להניח פ"נ על קברו של הבעש"ט, אך השליח לא ביצע את שליחותו, דבר שהחסיר 13 שנה מחייו של הצמח צדק כיון שאדמו"ר הזקן ברכו באריכות ימים, ואריכות ימים אצל אדמו"ר הזקן היא לפחות של 90 שנה, והצמח צדק חי למעשה 77 שנה[12]. בתחילת חודש ניסן תרכ"ו נחלש מאוד וכשהזמינו את הרופא של ליובאוויטש אמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו תהלים והוסיפו לשמו את השם "מאיר". לקראת ערבו של י"ב בניסן תרכ"ו אמרו שהמצב השתפר, אך לאחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו"ר הצמח צדק ושמע שאומר "למען ירבו ימיכם".

בשעה אחת עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו"ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי י"ג בניסן בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הסתלק ומנוחתו כבוד באוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש בליובאוויטש.

לאחר הסתלקותו אמר אדמו"ר המהר"ש: "דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה"[13].

לאחר הסתלקותו התפצלה חסידות חב"ד, ו- 3 מבניו פתחו חצרות שונות ברוח חב"ד. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה בנו הצעיר אדמו"ר המהר"ש.

תמונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העתק שהגיע מקאפוסט

היה גוי שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו"ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים[14]: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. הרבי ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.

בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.

העתק של הציור התגלה בשנת תנש"א על ידי הספרן בערל לוין[15] אצל אחד מצאצאי המהרי"ל מקאפוסט במוסקבה ופורסם לציבור.

בשנת תשפ"א גילה ר' יחיאל אופנר בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית ביילא וולס בת אדמו"ר האמצעי, ואחיינית של 2 מבני הצמח צדק, ( הייתה בת אחות אשתו הראשונה של המהרי"ן מניעז'ין, בן הצמח צדק וכן אחיינית של הרב לוי יצחק זלמנוביץ' (אח אמה) שהתחתן אף הוא עם ביתו של הצמח צדק מרת דבורה לאה.) העתק נוסף של הציור המקורי, ככל הנראה הקדום ביותר[16],

משפחתו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[17][עריכה | עריכת קוד מקור]

לצמח צדק היו ריבוי בנים[18][19], ושתי בנות:

בניו

בנותיו

חשובי החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על חשובי החסידים של אדמו"ר הצמח צדק נמנים:

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תווי הניגון 'ימין ה' רוממה' של אדמו"ר הצמח

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק
קטגוריות בנושא אדמו"ר הצמח צדק
משפחת אדמו"ר הצמח צדק
חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק
ספרי אדמו"ר הצמח צדק
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק
הקודם:
אדמו"ר האמצעי 		נשיאי חב"ד
ט' בכסלו תקפ"ח - י"ג ניסן תרכ"ו 		הבא:
אדמו"ר המהר"ש
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
בית רבי
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש
משפחת אדמו"ר הזקן זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה
משפחת אדמו"ר האמצעי הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי
משפחת אדמו"ר הצמח צדק הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין
משפחת אדמו"ר המהר"ש הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין
משפחת אדמו"ר הרש"ב הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה
משפחת אדמו"ר הריי"צ הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה
משפחת אדמו"ר שליט"א הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב ניסן ש"ת, שיחת שביעי של פסח ש"ת, שלשלת היחס - שבתחילת היום יום - תש"ג ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת תקמ"ח. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום ט' בתמוז תרנ"ח, אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת אחרון של פסח תרצ"ה. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת תק"נ וראה בשיחת כ"ז בסיוון תש"ד. ראו בהערת הרב שמואל קראוס בנושא.
  2. ↑ בספר המאמרים תקס"ד עמוד שמג, ובליקוטי דיבורים מובא שהחתונה הייתה בתאריך ה' כסלו תקס"ד. ובשלשלת היחס שבתחילת ההיום יום מובא שהחתונה הייתה בתקס"ג. וברשימת היומן עמוד רט כתוב שהצ"צ התחתן כשהיה בן י"ב או י"ג כי בנו הרב"ש היה בערך בן ט' שנים בשעת פטירת אדה"ז בשנת תקע"ג (וזה משמע שחתונתו היתה בשנת תקס"ג). אך שם בעמוד קצה כותב הרבי שאינו זוכר פרט זה ברור, וברשימת מאמרי אדמו"ר הריי"צ מציין ל"דרוש אדה"ז, א' ערב חנוכה תקס"ו, בסעודת פדיון הבן של רב"ש נ"ע", ועפ"ז, בעת הסתלקות אדמו"ר הזקן היה הרב"ש בן שבע.
  3. ↑ מודפס בספר דרך מצותיך
  4. ↑ ישעיה י"ז
  5. ↑ בדרך מצוותיך נמצאים עניינים אותם שמע אדמו"ר הצמח צדק מאדמו"ר הזקן בימים אלו
  6. ↑ היה זה בחודש תשרי שנת תקפ"ח. אדמו"ר האמצעי הגיע להאדיטש והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו"ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: "פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות". החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.
  7. ↑ לימים הפך רבי אהרן מקרמנצ'וג גם לחתנו של אדמו"ר האמצעי כאשר נישא בזיווג שלישי לחיה שרה, ביתו של אדמו"ר האמצעי
  8. ↑ ראו בקישור דלקמן סקירה מפורטת עם פרטים נוספים, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
  9. ↑ המסמכים הרשמיים נחשפים
  10. ↑ ראו מדור קבוע שהוקדש לסיפורים סביב נושא זה בגליון "האח" החל מגליון 31 ואילך
  11. ↑ הערך המספרי של המילה "נד" הוא 54
  12. ↑ אגרות קודש הריי"צ חלק ב עמוד תצה.
  13. ↑ גליון כרם חב"ד, ניסן תשמ"ז, עמ' 68.
  14. ↑ מסופר שהטעות ארעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי הוא הלך ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו בטעויות האלו.
  15. ↑ ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ"ז
  16. ↑ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף לקריאה נוספת: מנחם ברונפמן, הציור שעבר בירושה כפר חב"ד גליון מס' 1885
  17. ↑ ראה: שלום דובער קוביטעשק, משפחת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בחייו, בתוך קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה, גיליון א'ק"א, עמ' 111 - 122.
  18. ↑ ראה גם כאן.
  19. ↑ בספר לשמע אוזן (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו) להרב שניאור זלמן דוכמן מובא של צמח צדק היה בן נוסף, בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך מלבד בלשמע אוזן לא מובא בשום מקום על בן של הצמח צדק בשם ירחמיאל. וראה ברישמת היומן עמוד שי"ז, שהיו לצמח צדק כמה בנים שלא האריכו ימים. וא"כ נוסף על ר' יעקב היה בן נוסף.
  20. ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הצארית
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רבי_מנחם_מענדל_שניאורסון_(אדמו%22ר_הצמח_צדק)&oldid=725029"